ג'נסן הואנג, מנכ״ל אנבידיה, הודה במכתב לעובדי החברה כי בגד באשתו והתנצל על הפגיעה בה ובילדיהם. ההודאה הגיעה אחרי דיווח ב"ניו יורק טיימס" על קשר שניהל עם אשת עסקים שנחשדה כי העבירה מידע לבייג'ינג. דירקטוריון אנבידיה הודיע על פתיחת בדיקה עצמאית כדי לברר אם הואנג היה יעד למאמץ מודיעיני זר. כך הפכה הודאה על מה שקרה בחייו הפרטיים של מנכ"ל ענקית השבבים,לעניין שמעסיק גם את החברה שהוא מנהל.
גלריה
מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, לצד אליס הואנג. הבגידה שלו עברה מהמקום הפרטי לזכות הציבור לדעת והשפיעה על מניות החברה
(רויטרס)
רוב סיפורי הבגידה שאנחנו שומעים עליהם בתקשורת מתחילים בשם מוכר. את הסיפורים שמתרחשים מחוץ לאור הזרקורים אנחנו שומעים הרבה פחות. לרוב אנשים מדמיינים שבגידה נחשפת בסצנה דרמטית, עם חוקר פרטי ותמונות מוגדלות, אולם במציאות זה כמעט אף פעם לא ככה. זה נחשף בגלל משהו קטן. משפט של ילד, חיוב בכרטיס אשראי, מסמך שמישהו שכח לבדוק. ומה שמעניין הוא שבהרבה מקרים החשד כבר היה שם קודם. הפרט הקטן רק נתן לו שם.
קחו למשל את האב ובתו, שיצאו מוקדם באותו הבוקר לטיול של כמה שעות. בדרך הם עצרו לאכול, וכשחזרו למכונית הבת התיישבה לידו והביטה מהחלון. בשלב מסוים הטלפון שלו צלצל. הוא ענה, דיבר בקול נמוך וסיים את השיחה כעבור זמן קצר. מבחינתה, אבא דיבר בטלפון כמו שעשה לא פעם בנסיעות. השיחה הייתה עוד פרט קטן בדרך, כמו המקום שבו עצרו לאכול או הנוף שחלף בחלון. רק בערב, כשחזרו הביתה ואמה שאלה איך היה, הילדה סיפרה איפה עצרו ומה אכלו, ובאמצע הוסיפה כבדרך אגב, "ואבא דיבר בטלפון ואמר I love you". בום.
האם לא דיברה עם בעלה באותו יום. היא גם לא זכרה מתי בפעם האחרונה הוא אמר לה את המילים האלה, באנגלית או בעברית. באותו ערב היא השכיבה את הילדים לישון, התיישבה בסלון וחשבה על מה שסיפרה לה בתה.
בגידה. אם לא תקפידו על כל הפרטים, משהו בסוף ייחשף החוצה
(צילום: Shutterstock)
המשפחה נסעה ברכב סיני חדש, ומערכת המולטימדיה בו שמרה הקלטות של שיחות שהתנהלו דרכה. האם ידעה על ההקלטות, אבל עד אותו ערב לא היה לה צורך להאזין להן. הפעם היא ירדה לחניה, נכנסה לרכב ועברה על השיחות מאותו יום עד שמצאה את זו שבתה שמעה.
כשהאזינה להקלטה, הבינה עם מי בעלה דיבר ומה טיב הקשר ביניהם. מהדברים שנאמרו בשיחה היה ברור לה שהרומן נמשך כבר זמן מה. כשהיא הגיעה אליי היא סיפרה בדיעבד שמה שהכי הכאיב לה לא היה רק הרומן עצמו, אלא עצם זה שזה קרה כשהילדה ישבה שם.
במקרה אחר החשד נבנה בהדרגה. אשתו של לקוח שלי החלה לחזור הביתה קצת יותר מאוחר מהרגיל, ענתה לו קצת פחות, והטלפון שלה תמיד היה מונח על השולחן כשהמסך כלפי מטה. כשהוא שאל למה איחרה, כל פעם היה לה הסבר אחר. לפעמים זו הייתה ישיבה שהתארכה, לפעמים פקק בדרך, ולפעמים חברה שעבר עליה יום קשה. הוא רצה לברר אם יש בסיס לחשד לפני שיאשים אותה, לכן שכר חוקר פרטי.
החקירה נמשכה ועלתה לו לא מעט כסף. בסופה לא היו תמונות או תיעוד של פגישות חשודות. החוקר אפילו אמר לו שייתכן שאין מה למצוא. הרבה אנשים היו נרגעים בשלב הזה - שילמת, בדקת, יצא נקי. אבל אותו בחור לא הצליח להרפות.
היה פרט אחד בשגרה שלה שהמשיך להטריד אותו - לאשתו היה מקום חניה קבוע וחינמי ליד הבניין שבו עבדה, ובכל זאת הוא הבחין שהיא חונה בקביעות בחניון אחר. הוא ידע שהחניה חוזרת על עצמה, אבל עדיין לא ידע באיזה חניון מדובר. כדי לברר איפה היא חונה, הוא שילם על החניה דרך פנגו. בהודעה שקיבל בעקבות התשלום, הופיעו שם החניון ומיקומו. בפעם הבאה שחנתה שם, הוא נכנס למכונית ונסע לשם בעצמו.
החניון היה גדול. הוא עבר בין השורות, קומה אחר קומה, עד שמצא את הרכב שלה. אשתו ישבה בתוכו, ולצידה הגבר שעמו ניהלה קשר. מה שחוקר פרטי לא מצא אחרי שבועות של מעקב, אפליקציית חניה מצאה בהודעה אחת.
טעות במסירת הרכב חשפה את הרומן
בסיפור אחר הבעל קנה שתי מכוניות, אחת לאשתו ואחת לאישה שעמה ניהל רומן. התוכנית הייתה שכל אחת מהן תקבל את המכונית בכתובת שלה. אולם ביום המסירה חברת הרכב התבלבלה והביאה את שתיהן לבית שבו התגורר עם אשתו.
כשהאישה יצאה החוצה וראתה שתי מכוניות חדשות בכניסה, היא שאלה אותו למי מיועדת השנייה. הוא השיב שקנה אותה לבתם. באותו רגע ההסבר נשמע סביר. אב שרוצה לפנק את בתו הוא הסבר מתקבל על הדעת למכונית הנוספת, והאישה קיבלה אותו.
אולם השאלה בכל זאת נשארה איתה. ייתכן שזו הייתה העובדה שבעלה מעולם לא דיבר איתה על הרכישה, או האופן שבו ענה לה כשהמכוניות כבר עמדו בכניסה. כעבור זמן היא החליטה לבדוק את רישיון הרכב. הפרטים שמצאה בו לא התאימו להסבר שקיבלה. הם הובילו אותה לגלות עבור מי באמת נקנתה המכונית השנייה, ובהמשך גם מה טיב הקשר בין אותה אישה לבעלה. בני הזוג התגרשו לאחר שהרומן נחשף.
אגב, זה משהו שאני רואה שוב ושוב. מי שמנהל חיים כפולים צריך שכל פרט יסתדר, כל יום, כל הזמן. מספיק פרט אחד שלא, והרומן עלול להתגלות.
האם בגידה עולה כסף?
אחת השאלות הראשונות שלקוחות שואלים אחרי שהם מגלים על בגידה, היא האם זה ישפיע על חלוקת הרכוש? כדי לענות עליה, צריך להפריד בין כמה עניינים שנדונים לעיתים במסגרת אותה פרידה. בבית הדין הרבני, לבגידה עשויה להיות משמעות בענייני גירושים, כתובה ומזונות אישה, בהתאם לנסיבות המקרה ולראיות. שאלת הזכויות ברכוש נבחנת לפי כללים אחרים.
עו״ד ליאת שקלרז הורוביץצילום: שרון לויןההבחנה הזאת עמדה במרכז התיק שנודע בכינוי "בג״ץ הבוגדת". המחלוקת עסקה בבית שבו בני הזוג חיו שנים, שנבנה על קרקע שהבעל קיבל לפני הנישואים. בית הדין הרבני הגדול קבע שלאישה אין זכויות בבית. בעתירה הראשונה לבג"ץ, רוב השופטים החליטו שלא להתערב בתוצאה. השופט יצחק עמית, בדעת מיעוט, הזהיר מפני הכנסת שאלת הנאמנות המינית להכרעה בסכסוכי רכוש.
בדיון נוסף, בהרכב של תשעה שופטים, בית המשפט העליון הפך את התוצאה. בדעת רוב נקבע כי בנסיבות המקרה התגבש שיתוף בבית, וכי אי-נאמנות מינית כשלעצמה אינה עילה לשלול בדיעבד זכות רכושית שכבר התגבשה. זאת ההבחנה המעשית בין השאלה מה הוביל לפירוק הנישואים לבין השאלה אילו זכויות נוצרו במהלכם.
ומה עושים אחרי הגילוי?
הדחף הראשון הוא להתעמת, לצעוק, לשלוח הודעה, לספר לכולם - וזה מובן לגמרי. אבל ההחלטות שמתקבלות באותם ימים ראשונים משפיעות אחר כך על ההליך, על הכסף ובעיקר על הילדים.
אני ממליצה לעצור רגע. לא להסתיר דברים, לא למחוק ראיות, אבל גם לא להשתמש בכל מה שמצאתם בלי להבין מה המשמעות המשפטית. ובעיקר, לזכור שהילדים לא צריכים להיות חלק מזה.
עו"ד ליאת שקלרז הורוביץ מתמחה בדיני משפחה וירושה
