תהיתי עם איזה בחורים היא יצאה בעבר. בטח לא כאלה שפינקו אותה או אפילו טרחו לשלם עבורה. "כל מה שאני רוצה זה להביא לך זה כוס יין, קוקטייל או מים, אם זה באמת מה שאת מעדיפה, ולדעת איך ההרגשה לאחוז בך בזרועותיי." הרגשתי את החיוך על שפתיי. "אבל אשקר אם אגיד שאני רוצה שהדברים ייגמרו שם."
"היית מפר את חוק ה'ללא מגע' שלי."
"תאמיני לי, זה יהיה שווה את זה."
"עבורך."
היא הזכירה לי את אחד השירים האהובים עליי אז אמרתי, "לא, רקדנית קטנה שלי, עבורך." יכולתי להיות כן איתה? היא נכנעה רק קצת. האם אפסיד משהו אם אומר לה מה באמת רציתי? "כבר נשבעתי הלילה, אבל אני עומד לעשות את זה שוב." ליקקתי את השפה התחתונה. "יש סיבה לכך שאת במועדון הזה, רוקדת על במה לבד. אולי הגעת לאי לבד כדי להתרחק מהחיים שלך. אולי את גרה כאן, ואוהבת לאבד את עצמך בתוך המוזיקה. לא משנה למה, זה הקטע שלך."
היא לא אמרה דבר, אבל הבעת פניה אמרה לי שאחד הניחושים שלי היה נכון. "סקס זה הקטע שלי."
האישונים שלה התרחבו. אהבתי שזה עורר משהו בתוכה. "למה שזה יהיה חשוב לי?" היא ענתה.
"כי אם תיתני לי לגעת בך, החוויה תהיה משהו שלעולם לא תשכחי."
"סקס עם זר מוחלט." היא גלגלה את עיניה. "זה כבר נשמע משהו קל לשכחה."
"הצעתי לומר לך את שמי. לא רצית לדעת." זכיתי לשתיקה. "מה דעתך על זה? אם תרדי, ורק אם תיתני לי לתפוס אותך, אוכיח לך עד כמה אני שונה."
"איך?"
"בנשיקה."
היא צחקה. "אתה מגוחך. נשיקה? זה לא עומד להוכיח דבר."
"את אומרת את זה עכשיו, אבל אני מבטיח לך, אף פעם לא הרגשת שפתיים כמו שלי."
היא שילבה את קרסוליה. "מה אם אפול מבין זרועותיך?"
"משהו אומר לי שזה לא מה שאת מפחדת ממנו." הזרמים החלו להשתנות. השליטה הייתה בתנועה. היא הקשיבה. דמיינה. יכולתי לראות את זה על הפנים שלה. כבר אמרתי לה שיש לי קצב. עכשיו היא השלימה את החלקים החסרים.
רגש שטף את עיניה לפני שאמרה, "אתה בכנות חושב שאתה יכול לשכנע אותי לשכב איתך רק על ידי זה שתצמיד את פיך לפי?"
"אני לא חושב, אני יודע." והגוף שלי כבר היה מוכן. איברי כמעט התפוצץ במכנסיי. התשוקה התפרצה מאצבעותיי.
"תפסתי אותך מסתכל מתחת לשמלתי. אתה חושב שהרווחת את האמון שלי?"
"רציתי לראות מה אני עומד ללקק בקרוב."
היא הנידה בראש. "מה אתה..."
מה. לא מי. אפילו בחירת המילים שלה הייתה מעניינת. "אני אדם שרוצה להרעיד את עולמך."
"אני בטח משוגעת."
"כי את שוקלת את זה? לא." גיחכתי. "את פשוט רוצה לחוות מישהו שלשם שינוי עומד לשים אותך במקום הראשון."
"לא, אני בטח משוגעת כי אני עדיין מדברת איתך. הערת שוליים: אתה לא יודע כלום על העבר שלי."
במובן מסוים, היא צדקה. אבל קלטתי רמזים, והקשבתי. "מה שאני יודע זה שחשבת שאני נסיכי, מה שאומר לי שמעולם לא היה לך גבר שנשא אותך בזרועותיו או קנה לך שתייה, או פינק אותך ממש. מה שמביא אותי להניח שבכל הנוגע לזיונים, הם היו אנוכיים באותה המידה."
"אתה מתכוון לשנות את זה?"
"מותק, אם היית שומעת את המחשבות שלי, היית נרטבת עוד יותר ממה שאת כעת." מונח החיבה היה נחוץ כאן. כשניסתה לענות אמרתי, "אל תנסי לשכנע אותי שאת לא. אני יודע שאת כן."
כריכת הספר "השחקן"
(צילום: באדיבות הוצאת אדל)
"אתה חייב להיות קוסם כדי לראות מבעד לתחתונים שלי."
"יש לי חוש ריח של כלב ואני יכול להריח אותך באוויר. אל תגרמי לאף אחד מאיתנו לחכות יותר."
היא עברה לקצה הבמה. "אני לא מאמינה שאני עושה את זה."
"אני מאמין." הרמתי את זרועותיי. "תקפצי כשאת מוכנה."
היא סרקה בעיניה את המועדון ולא נתנה לי שום אזהרה לפני שדחפה את עצמה מהבמה. לא שזה שינה. הייתי יותר ממוכן. זרועותיי נכרכו סביבה וחיבקתי אותה לגופי. היא הייתה קטנטונת. יכולתי לראות את זה כשרקדה, אבל כשהחזקתי אותה ככה, היא הרגישה חסרת משקל. אפילו מושלמת יותר מכפי שחשבתי. והיה לה ריח טוב. שילוב של הריח המלוח של חוף הים, ולימונים.
לא רציתי להוריד אותה, אז החזקתי אותה גבוה ומבטי התמקד בעיניה. כרכתי את רגליה סביב מותניי בזמן שמיקמתי את כפות ידיי על גבה. גופה התאים את עצמו לגופי.
חזה נגד חזה. פנים אל פנים. המחשבה כבר הייתה שם, אבל ככל שהחזקתי אותה צמוד יותר, היא העמיקה. מחשבה שהייתה כה זרה, שלא ידעתי איך להשלים איתה. מחשבה שאמרה לי שהאישה הזאת לא דומה לאף אחת אחרת.
"הפרת את הכלל שלי," היא נאנחה.
ריח מנתה וחום ריחפו מהבל פיה, אותו להט שבקע מעורה. "לא הייתה לי ברירה, אלא אם כן רצית שאפיל אותך."
"אתה יכול להניח אותי."
"אני יכול. אני לא רוצה."
"אז אתה עומד להחזיק אותי ככה עד סוף הלילה?" היא נאחזה בכתפיי.
חייכתי. "את כבר מדברת על לבלות את כל הלילה איתי, ועדיין לא נישקתי אותך." ידעתי שהמאמצים שלי עם הרקדנית הקטנה ישתלמו, בסופו של דבר. אהבתי שצדקתי.
"לא לזה התכוונתי," היא מחתה.
לא הייתי צריך התראה כשהיא קפצה. זרועותיי היו מוכנות, ממתינות. אבל היא לא הייתה אני, ואם היה עליי לנחש, התרחיש הזה לא היה היא. היא באה לכאן מאחת משתי הסיבות שהזכרתי קודם. מה שהיא קיבלה בסופו של דבר זה אותי, הפתעה בלתי צפויה. לכן הרגשתי צורך לומר, "אני הולך לנשק אותך."
גבותיה הזדקרו. "כאן?"
"כן. כאן."
"מול כל האנשים האלה?"
היינו במועדון. לא שכחתי. פשוט לא שמתי זין. "כן, מול כל האנשים האלה."
"עכשיו?"
במקום לענות, התקרבתי עד שפי ריחף מעל פיה. "תגיד לי להפסיק." המתנתי. שנייה אחת, שתיים. שלוש. כשהיא לא אמרה כלום, סגרתי את המרחק בינינו והלשון שלי הפרידה בין שפתיה. הטעם שאליו התאוותי, שחשקתי בו מהרגע שבו עיניי התבייתו עליה, היה מהמם.
גנחתי. זו הייתה רק נשיקה, אבל היא לא דמתה לאף נשיקה אחרת. הצמדתי אותה אליי בזמן שמיזגתי בין הפיות שלנו והשתמשתי בשפתיי כדי לתת לה את כל מה שהבטחתי. אם עמדתי להשיג את האישה הזאת ללילה, הייתי חייב להראות לה באיזה אופן הייתי שונה. למה עליה לרצות אותי כמו שאני רציתי אותה. ידעתי שאוכל לגרום לה להתנשף באמצעות שפתיי, יכולתי לגרום לרטיבות לזלוג ממנה, אז זה מה שעשיתי. בזמן שנישקתי אותה ירכיי נעו בקצב, הכינו אותה לחדירות שלי. הרצון להעביר את הזין שלי באיברה כאן ועכשיו היה מספיק כדי לגרום לי לצרוח.
אחרי כמה צלילות של לשוני היא התנתקה ממני ועיניה נפקחו בהדרגה. אצבעותיה נעו אל שפתיה בעודה מתנשפת. "אלוהים אדירים." היא הברישה את פיה באצבעות ומבטה אמר 'הוכחת את הנקודה'. גם היא הרגישה את זה, בדיוק כמו שידעתי שיקרה. נתתי לה עוד נשיקה קטנה. "ואני לא אפילו קרוב לסיום."
"יש עוד?"
צחקתי לשמע התמימות שבקולה. "אם תרצי שיהיה." מבטה השתנה כשהשענתי אותה על זרוע אחת וחפנתי את לחייה ביד האחרת. אגודלי חיכך את הפה שזה עתה טרפתי. "יש עוד הרבה דברים שאני רוצה לעשות לך. אל תיתני ללילה להסתיים." היא עדיין לא אמרה לי למה היא הייתה כאן, אבל הייתי בטוח שידעתי את התשובה. "פשוט איבדת את עצמך במוזיקה. עכשיו תאבדי את עצמך בתוכי."
