כשהיזמית נעם רואימי (33) נכנסה לראשונה בחייה לאתר של אביזרי מין, היא הרגישה בושה מאוד גדולה. "זאת הייתה חוויה מוזרה", היא משתפת. "אני זוכרת שאני מדברת עם בעלי על זה ועושה את זה ביחד איתו, ועדיין מרגישה צורך להסתיר את הטלפון ממנו, שלא יראה על מה אני מסתכלת. היה פה דיסוננס עצום".
כמה ימים קודם הם קבעו שינסו לשלב אביזר מין, ונעם משתפת שהיא נורא התרגשה מההבנה שהם הגיעו למקום כל כך פתוח ביחסים שלהם, אך תהליך הרכישה עצמו היה הכול חוץ מסקסי. "לא הרגשתי בנוח בכלל. האתר הסב לי אי-נוחות, הכול היה מאוד זול, ולא היה לי נעים בעיניים. בתור אישה שנהנית לקנות ונהנית מהחוויה, פה לא נהניתי מכלום. בסיום הקנייה לא הבנתי איך הוצאתי עכשיו 300 דולר על משהו שאמור לרגש אותי, כשבפועל לא היה לי כיף ולא התרגשתי. התחושה הזאת ממש נשארה איתי".
נעם הכירה את בעלה יונתן כשהייתה בת 16 בלבד. "חברות שלי אמרו לי שאני חייבת להכיר אותו, שהוא בול הטעם שלי, וחברים שלו אמרו לו בדיוק אותו הדבר עליי". הוא עשה לה poke בפייסבוק, היא צחקה נורא ויצא מזה דייט ראשון ומוצלח למדי. "בשנייה הראשונה שפגשתי אותו, ידעתי שהוא הולך להיות בעלי", היא משתפת בעיניים נוצצות. אבל זה לא קרה מיד: נעם ויונתן נפרדו אחרי מספר חודשים, וחזרו זה לזו רק אחרי התיכון, כשנעם כבר הייתה בת 20.
13 וחצי שנים עברו מאז הקאמבק הזוגי שלהם. בינתיים הם הספיקו לעבור לגור בלוס אנג'לס ולחיות שם בתקופת הקורונה, שם גם התנסו לראשונה באותה חוויה לא נעימה של רכישת אביזר מין מאתר שלא בדיוק מסביר פנים ללקוחות שלו. "בתקופת הקורונה, בגלל שהכול היה סגור ומשעמם מהרגיל, מצאתי את עצמי מעבירה את הזמן בהאזנה לפודקאסטים. באותם ימים גם רציתי להיכנס להריון, וככה הגעתי להמון פודקאסטים בנושא פוריות, מיניות ובריאות", היא משתפת.
"זה היה כמו בסרטים. הרגשתי שנפל עליי קוקוס על הראש. הייתה לי הארה. פתאום ראיתי הכול. ראיתי את Noom קמה לחיים. המשפט הראשון שיצא לי מהפה היה, 'אומייגאד בייב, אני הולכת להיות הדיור של הסקס!'"
באותה תקופה גם החלה להתעניין בחומרי סיכה. "הייתי על גלולות מגיל 16 עקב שחלות פוליציסטיות, הרבה לפני שבכלל נהייתי פעילה מינית, ולא הבנתי איזה משמעות יכולה להיות לזה מבחינה הורמונלית, בטח כשלוקחות את זה 11 שנים רצוף. בדיעבד, לא הייתי מודעת לאופן שהגלולות השפיעו עליי מבחינת יובש ומהבחינה של חשק מיני. זה ממש כיבה אותי".
השילוב הזה של הפסקה עם הגלולות ופתאום להיפתח לעולם הזה של להתנסות בחומרי סיכה, ולחקור את המיניות ביחד וגם לבד, עשה אצל נעם שינוי עצום - "השינוי היה גם בתפיסה שלי את עצמי, וגם בחיבור שלי ושל בעלי. אחרי המון שנים ביחד, פתאום הוספה של 'דבר קטן' למיטה כמו חומר סיכה, ממש השפיעה עלינו, בטח אחרי שנים של זוגיות. זה ממש שינה לנו את הקשר".
מספר חודשים אחרי כן, נעם נכנסה להיריון עם תאומים, והשניים חזרו לישראל. "היה לי הריון מאתגר שכלל שמירת הריון רצינית, שבסופה ילדתי בשבוע 29. הילדים שלי הם הנס של חיי. הם שינו אותי ואת מי שאני".
"הרגשתי שנפל לי קוקוס על הראש"
כעבור שנה וכמה חודשים, במהלכם תפקדה כאמא במשרה מלאה, נעם החליטה שהגיע הזמן שלה לחזור לעולם העבודה. לפני המעבר ללוס אנג'לס, היא עבדה כמעצבת מוצר בהייטק. אולם הפעם היה לה ברור שהיא רוצה לצאת לעצמאות.
"באותו קיץ נסעתי עם בעלי לאיטליה. בכל היקר לי, זה היה כמו בסרטים. הרגשתי שנפל עליי קוקוס על הראש. הייתה לי הארה. פתאום ראיתי הכל. ראיתי את Noom קמה לחיים. המשפט הראשון שיצא לי מהפה היה, 'אומייגאד בייב, אני הולכת להיות הדיור של הסקס!'
"אני אפתח מותג מין לנשים שהולך לשנות את המיתוג של כל עולם המין. מותג עם מוצרים יפים ונעימים לעין, שאפשר להניח על השידה ליד המיטה. מוצרים שאין צורך להתבייש בהם ולהחביא במגירה. ויהיה לי אתר יפה, שאפשר לגלול בו בכל מקום ולא לחשוש שמישהו מאחורייך רואה. אתר שאפשר לגלוש בו במשרד, בבתי קפה, בארוחה משפחתית. אתר שנעים לרכוש ממנו. מותג שנראה כמו ביוטי, מוצרי טיפוח. יהיו לי מוצרי טיפוח לסקס!"
"פתאום הכול התחבר לי", היא מספרת בהתרגשות. "הבנתי שאני הולכת להקים מותג מין שמוציא את הבושה. מותג שבא לעשות שינוי. שמנרמל מיניות נשית ובריאה. שמחזיר את הסקסיות לסקס. אמרתי לו שהמוצר הראשון שלנו יהיה חומר סיכה על בסיס שמן קוקוס, ואנחנו נעשה אותו הרבה יותר טוב מכל מה שיש בשוק כרגע".
למה דווקא חומר סיכה?
"דבר ראשון, לחומר סיכה יש צורך רפואי. חוץ מזה, אני ממש יכולה להבין נשים שיקנו חומר סיכה אבל לא ויברטור. ואם אני באמת רוצה לעשות שינוי, הוא צריך להתחיל במוצר שהוא יותר 'שמיש', נקרא לזה ככה. הצעצועים ושאר הדברים יבואו בהמשך, אחרי שיהיה חיבור למותג".
הם חזרו לארץ ונעם החלה לברר איך היא מתחילה לשמן את הרעיון, כדי שדברים יתחילו לזוז באמת. נרגשת, היא פנתה למפעלים, שבזה אחר זה דחו את הצעתה לשיתוף פעולה. "כולם אמרו לי, 'אנחנו לא עובדים עם פרייבט לייבל, את קטנה מדי'", אבל נעם התעקשה. היא המשיכה לחפש עד שמצאה מפעל והתחילה לעבוד יחד על רקיחת השמן המיוחל.
"ההורים שלי תמכו בי מהשנייה הראשונה, ואני לא רואה איך אפשר שלא. בסופו של דבר מדובר בעסק, אז מה זה משנה אם אני מוכרת בגדים או חומרי סיכה? אם כבר להפך, עשיתי משהו הרבה יותר נועז וחדשני, אז למה לא להתגאות בזה? היום זה כבר ברמה שאבא שלי או אח שלי יכולים לבקש ממני להביא בקבוקים לחברים כשאני באה לארוחת שישי"
"זה היה תהליך ארוך על גבול המייגע - חשבתי שזה כבר לא הולך לקרות. לקחה לנו כמעט שנה להגיע לפורמולה המדויקת, כי כל הזמן פסלתי את התוצרים. המרקם לא היה מדויק, הטעם לא היה טוב, זה היה משנה מצבי צבירה בצורה קיצונית בחום ובקור. אמרתי לעצמי - או שהולך להיות לי את החומר סיכה הכי טוב בעולם, או שזה פשוט לא קורה. בסוף הגענו לנוסחה שאהבתי ואישרתי. התחלתי להביא דוגמיות לחברים, קיבלתי פידבקים מטורפים והבנתי שזה הולך להיות משהו מאוד גדול".
"חברים התחילו לרכל עליי. תהו איך זה לא מפריע לבעלי"
היא קראה למותג שלה Noom, כי ככה האחיין שלה היה קורא לה, והמוצרים שלה בהחלט מעוצבים לעילא ולעילא - וגם עולים בהתאם. נעם מספרת שהיה לה מאוד חשוב לייצר כחול-לבן ולא לברוח למפעלים בסין. "אני מייצרת בארץ ועובדת עם ספקים ישראלים בלבד וזה הדבר שאני הכי גאה בו בעולם. זה קשה, זה יקר, זה מאתגר, אבל זה שווה את זה. אני בתור הלקוחה של עצמי לא הייתי מעוניינת למרוח שום דבר על האיברים האינטימיים שלי שמיוצר בסין וללא הפיקוח המתאים.
"בתור מישהי שעברה תהליך מאוד ארוך לפיתוח המוצר הזה, אני מבינה בדיוק את המשמעות של רשימת רכיבים של מוצר שמיוצר בסין לעומת מוצר שמאושר בישראל. הרכיבים שמרכיבים את הפורמולות שאני מוכרת הם הדבר שהכי חשוב לי בעולם. חשוב לי שהמוצר יהיה כמה שיותר איכותי, אורגני ונקי. שתביני שכשהגענו למוצר, ואחרי שאישרתי את הפורמולה, המפעל צלצל אליי ואמר לי שהיא מאוד-מאוד יקרה. הוא שאל אם אני רוצה לנסות למצוא תחליפים זולים יותר, ולא להביא שמנים אורגניים למשל, אבל סירבתי. רציתי מותג פרימיום".
3 צפייה בגלריה
נעם רואימי. "לא הייתי מעוניינת למרוח שום דבר על האיברים האינטימיים שלי שמיוצר בסין"
(צילום: אלבום פרטי)
איך היו התגובות בקרב המשפחה והחברות? מה אמא שלך אמרה?
"אני לא זוכרת מה אמא שלי אמרה, אבל אני כן זוכרת שיחה עם אבא שלי. גדלתי עם אבא מדהים, שהפך להיות עצמאי עקב הלידה שלי כי הוא הבין שהוא לא יכול לגדל שלושה ילדים בתור שכיר. בכלל, מאז שאני קטנה אני זוכרת שהוא היה מדבר איתי ומחנך אותי על החשיבות של עבודה, עצמאות. הוא כל הזמן אמר לי שאני חייבת לעבוד. שאני צריכה להיות עצמאית. הבוס של עצמי, לא לעבוד בשביל אף אחד ולא להיות תלויה באף אחד.
"כשסיפרתי לו שאני פותחת עסק שקשור למיניות ולאינטימיות נשית, הוא אמר, 'זה מספיק לי'. במשך כמעט שנה וחצי הוא בכלל לא ידע שאני עובדת על חומר סיכה, ממש עד שנייה לפני שזה יצא. הוא רק אמר לי שהוא סומך עליי ומאמין שכל מה שאעשה, יצליח.
"ביקורת היא משהו בונה שמאפשר ללמוד ולגדול - ואני תמיד פתוחה לשמוע ולהשתפר. כאן לא היה שיח ענייני, אלא יותר רכילות, דיבורים מאחורי הגב על עצם העובדה שאני מדברת על מיניות בצורה פתוחה. 'איך לא מפריע לבעלי', 'איך אני לא מתביישת', ומה אבא שלי חושב"
"ההורים שלי תמכו בי מהשנייה הראשונה, ואני לא רואה איך אפשר שלא. בסופו של דבר מדובר בעסק, אז מה זה משנה אם אני מוכרת בגדים או חומרי סיכה? אם כבר להפך, עשיתי משהו הרבה יותר נועז וחדשני, אז למה לא להתגאות בזה? היום זה כבר ברמה שאבא שלי או אח שלי יכולים לבקש ממני להביא בקבוקים או דוגמיות לחברים כשאני באה לארוחת שישי. מבחינת הסביבה היותר מורחבת, חברים וכדומה, התגובות היו שונות מאוד מהפידבקים שקיבלתי לפני שיצאתי עם הרעיון".
למה הכוונה?
"כשסיפרתי על הרעיון קיבלתי הרבה תגובות חיוביות, אבל אחרי שהמותג עלה לאוויר הבנתי שיש הרבה מאוד דיבורים מאחורי הגב. אני לא בטוחה שזה אפילו נכון לקרוא לזה 'ביקורת', כי ביקורת היא משהו בונה שמאפשר ללמוד ולגדול - ואני תמיד פתוחה לשמוע ולהשתפר. כאן לא היה שיח ענייני על העסק או על המוצר, אלא יותר רכילות, דיבורים מאחורי הגב על עצם העובדה שאני מדברת על מיניות בצורה פתוחה. 'איך לא מפריע לבעלי', 'איך אני לא מתביישת', ומה אבא שלי חושב".
הרכילות הזאת הגיעה, בין היתר גם בגלל שנעם החליטה לשים את עצמה על הפוסטרים של המותג, החלטה שהפתיעה רבים מסביבתה. "בהתחלה בכלל לא תכננתי להיות הפנים של המותג, אבל מהר מאוד הבנתי שמותג שבא לשנות את השיח על מיניות נשית, לא יכול להסתתר מאחורי לוגו בלבד.
"לא היה לי תקציב למשפיעניות, אז התחלתי לצלם סרטונים בעצמי. הבנתי שהתוכן האותנטי הזה לא רק מייצר שיח - הוא גם מביא קהל ומכירות. כדי להגיע להכרה ברשת, לא מספיק לבנות מותג יפה; צריך להבין את הסיפור שעומד מאחוריו, שבמקרה הזה זה אני והסיפור שלי.
"אבל באותו זמן התחילו גם הריכולים. כל סרטון שעלה הביא איתו תגובות, והרבה מהן לא היו טובות, מה שהעלה את השיח אצל אנשים קשורים אליי. מבחינתי, אני אישה רגילה לגמרי שמעלה סרטונים שלה, מתאבדת על העסק שלה ותעשה הכול כדי שהוא יצליח. אני ישנה מצוין בלילה ואני גאה בעצמי. אני באמת מתקשה עד היום להבין על מה המהומה.
"אני זוכרת שמדי פעם שלחו לי סרטונים שלי באינסטגרם בטעות, במקום למי שהם רצו לרכל איתו עליי, עם הודעות כמו: 'ראית את התגובות פה?' או: 'איך היא לא מתביישת', והיו גם כאלה ששאלו את בעלי אם זה לא מפריע לו, ואפילו דיבורים אם יש לי אונלי פאנס או אם אני כוכבת פורנו".
וואו.
"שורה תחתונה, אנשים אוהבים לדבר והם תמיד יחפשו על מה, אז יצא שאני הייתי בפרונט והאש הגיעה אליי ישירות. למזלי, אני מלאה בביטחון עצמי. אני יודעת מי אני ומה אני, האישור היחיד שאני צריכה בחיים האלו זה של בעלי. זה הדבר היחיד שמעניין אותי, כל השאר פשוט עובר לידי.
"הדבר היחיד שצרם לי הוא שהרבה מהסביבה הקרובה שתמכה, או לפחות טענה שהיא תומכת בי לפני ההשקה - פשוט נעלמה דווקא בשנה הראשונה, כשהכי הייתי צריכה את העזרה שלהם. לא יודעת. קשה לי להבין איך יכולה להיות לי חברה שתשיק עסק חדש, ואני לא אעשה כל שביכולתי כדי לעזור לה להצליח. ועזבי את זה שהיו לי אינספור חברים שקיבלו את המוצר לפני שהוא יצא והשתמשו בו קבוע ואהבו אותו, ואפילו לא שקלו לרגע אולי להזמין אותו מהאתר כשהשקתי.
"אני מדברת איתך על הדברים הכי קטנים בעולם - לעשות שניה 'פולואו' לעמוד, לייק לפוסט, תגובה לסרטון. הייתי שולחת הודעה שהעליתי משהו ומבקשת מחברים להגיב או לעשות לייק, כדי לעודד את האלגוריתם לחשוף את הפוסטים שלי, והם היו רואים, ומתעלמים.
"ומה שהכי מצחיק הוא שהיום אותם אנשים מספרים לי איך הם נהיו המשווקים מספר אחת שלי, ומבקשים דוגמיות להביא לחברים שלהם. ראיתי לא מזמן משפט שמסכם הכול: “רוצים לדעת מי החברים האמיתיים שלכם? תפתחו עסק'".
נשמע ממש לא נעים. איך את מתמודדת מול השמרנות של אינסטגרם? חששת מחסימה של החשבון?
"ברור! גם חסמו אותי. אני בכלל לא הבנתי לאיזה עולם אני נכנסת מבחינת המדיניות שקיימת היום ברשתות החברתיות. לצערי, גיליתי כמה אנחנו עולם פתוח על פניו, אבל בעצם סגור. קיבלתי בתחילת הדרך חסימות כל שני וחמישי על הכל. על פוסטים, על מודעות, מטא אפילו חסמו לי את הדומיין שנה שעברה. אני באמת ראיתי את הסוף, זה היה אחד החודשים הכי קשוחים שלי בעסק. לא הבנתי איך אפשר לפתור את זה, ואיך אני יכולה למכור בלי לשווק במטא.
"אבל אני יכולה להגיד אבל שעל כל חסימה שקיבלתי, למדתי. הבנתי בדיעבד למה זה הפריע לאלגוריתם ומה צריך לעשות כדי למנוע את זה. יש לי היום את הדרכים שלי לייצר את התוכן שאני רוצה ולהעלות את המודעות שאני רוצה, בצורה שלא תפריע, ואני מאוד שמחה על התהליך הזה, כי הוא דייק אותי וגרם לי לשווק בצורה חכמה בהרבה".
אילו תגובות את מקבלת מנשים שניסו את המוצרים?
"ואוו! התגובות שאני מקבלת פשוט מדהימות. כל בוקר כשאני פותחת את המחשב, דבר ראשון שאני עושה זה להיכנס לקרוא את הדירוגים מאתמול. זה הדלק והכוח שלי. את חייבת להבין שמבחינתי, הרגשתי שגיליתי עולם. התוספת הזאת למיטה שינתה לי ולבעלי את החיים. אני ממש הרגשתי שאני רוצה להפיץ את הבשורה, להחזיר לאנשים נשואים ולזוגות שנמצאים ביחד המון זמן את הריגוש, את הכיף, לעזור להם לשדרג את הסקס.
"אני מקבלת תגובות מזוגות שנמצאים בזוגיות ארוכה של שנים ואומרים לי שהשמן החזיר אותם לימי הרווקות, דרך תגובות של בנות שאומרות שבזכות המוצר הזה הן מצליחות לרדת לבן זוג שלהן בהנאה, ועד לתגובות של נשים שסובלות מיובש או כאבים מסיבות כאלו ואחרות, ואומרות שהמוצר הזה משנה חיים.
"רבות מהנשים שקונות את Noom מעולם לא השתמשו קודם בחומר סיכה או באביזרי מין. הן כותבות לי שהמיתוג והשיח גרמו להן להיפתח, לנסות משהו חדש ולהרגיש בנוח לחקור את המיניות שלהן - וזה בעיניי השינוי האמיתי".
