אל עצב הוואגוס התוודעו רבים מאיתנו במהלך השנתיים האחרונות, כאשר רמות הסטרס הרקיעו שחקים והיו מטפלים שהפצירו בנו למצוא דרכים להרגיע את הגוף ואת הנפש.
עבור מי שעדיין לא התוודעו לדרך פעולתו, מדובר בעצב הארוך ביותר בגוף האדם, שמתחיל בגזע המוח ומעצבב את האיברים הפנימיים ובהם הלב, הריאות ומערכת העיכול. הוא מחבר בין גוף ומוח, מווסת קצב נשימה, משפיע על מצב הרוח והרגשות ויוצר רגיעה.
ומסתבר שיש לעצב הזה גם חלק ניכר בהפעלת מערכת המין של האישה, שאצל רבות מאיתנו זקוקה לרגיעה ולתחושת ביטחון כדי להיפתח ולרצות לקיים יחסים ותקשורת.
אז כן, לא סתם אומרים לגברים להביא בקבוק יין, להדליק נר לריכוך האווירה ולדאוג להדיח את הכלים בכיור, כלומר להפעיל אצל האישה את עצב הוואגוס, לפני שחושבים על ערב סוער במיטה.
מי שחוקרת רבות את עצב הוואגוס גם בהקשר של המיניות הנשית היא יוכי קשת, מרצה ומרפאה ברפואה סינית, רפלקסולוגיה ותזונה, מנהלת קליניקה הוליסטית ומנהלת המגמה לרפלקסולוגיה במכללת רידמן. לפני הכל, מסבירה קשת, יש לנו בגוף כמה מערכות עצבים, ושתיים מהן – המערכת הסימפתטית והמערכת הפראסימפתטית – משלימות האחת את השנייה ועובדות זו מול זו.
"בעוד התפקיד של המערכת הסימפתטית הוא להפעיל אותנו, למשל כשאנחנו קמים בבוקר, להזרים את הדם לגפיים כדי לגרום לתנועה דינמית ולהגביר את קצב הלב, הרי שכל הזמן עובדת מולה המערכת הפראסימפתטית, שמראה לנו מהי עצימות התגובה המאזנת שדרושה לגוף כדי להירגע. דוגמה טובה אפשר לראות בפעולת הנשימה שלנו: בכל פעם כשאנחנו שואפים אוויר, המערכת הסימפתית עובדת ואז קצב הלב מוגבר, הדם זורם בגוף והגוף מעלה את רמת הפעילות שלו. אבל מיד אחר כך, כשאנחנו נושפים את האוויר החוצה, המערכת הפראסימפתטית נכנסת לפעולה ומשדרת לנו להירגע. כלומר, לאורך כל חיינו אנחנו עובדים בין שני המתחים החיוביים האלה, בין פעולה למנוחה".
ואיך זה קשור למעשה האהבה?
"זה קשור לכך שמערכות המין הנשית והגברית מעוצבבות ומופעלות בצורה שונה. בעוד מערכת המין הנשית צריכה להיות מאוד רפויה ורגועה כדי להיפתח למעשה האהבה, הרי שמערכת המין הגברית צריכה להיות דרוכה ומלאת אדרנל. כלומר, כדי להגיע לתפקוד מיטבי מערכת המין הנשית צריכה להיות מעוצבבת על ידי הוואגוס, על ידי המערכת הפראסימפתטית, שמייצרת רגיעה, בעוד מערכת המין הגברית צריכה להיות מעוצבבת על ידי המערכת הסימפתטית, כלומר זו שמייצרת דריכות, כדי לתפקד במקסימום", היא אומרת.
כדי להדגים את דבריה, קשת מחזירה אותנו לימי המלחמה ולמלונות המפונים, לשם הגיעה עם הצוותים המטפלים שלה ופגשה גברים ונשים במצבי קיצון הפוכים. בעוד הגברים המפונים ביקשו לפרוק את המתחים ואת הערנות המוגברת באמצעות סקס, הנשים לא הבינו מאיפה זה נופל עליהן. "הם היו צריכים את הסקס כדי לפרוק את האדרנלין. אבל כשהיא במתח ובחרדה, היא במצב הפוך".
בתגובה, ביקשו המטפלים מהמלונות לפתוח את חדרי הכושר ושלחו את הגברים לפרוק מתח על המכשירים. לאחר מכן, כשחזרו רגועים והיו מסוגלים לפנות אל האישה ברוך, לפתוח בקבוק יין ולהציע אמבטיה מרגיעה במקום סקס נמרץ, הם דיברו אליה בשפה שהגוף, שהמכניזם שלה מבין, והסיכוי למעשה אהבה התרחב.
"חוסר הקשב לגוף, היעדר הבנה של הצרכים ומה שהוא משדר לנו עלולים לגרום גם לבעיות בריאות אצל האישה, כמו למשל מצבים שבהם היא לא מעוניינת לקיים יחסי מין, נעתרת לרצון הגבר למרות שהגוף שלה מאותת על סגירות ודריכות, והתוצאה היא דלקת בדרכי השתן בבוקר שאחרי".
למה זה קורה?
"כי הגוף שלנו מדבר אלינו וזו דרכו לנסות למנוע מאיתנו לקיים יחסי מין עם בני זוג שלא מיטיבים איתנו, או שהסיטואציה איתם כרגע לא טובה עבורנו", אומרת קשת ומביאה סיטואציה מהקליניקה: זוג עם המון אהבה, אבל יש להם ויכוח נוקב על משהו ולא מצליחים להגיע לעמק השווה. הוא אומר לה "בואי נלך לישון על זה", היא נשארת עם מתח גבוה בגוף כי החיכוך הרגשי לא נפתר. הוא אומר לה "יאללה בואי נתחבק, נעשה סקס, נפרוק את זה", אבל היא לא יכולה, כי כל המערכת שלה במתח גבוה. "ואני ממש רואה את זה בקליניקה, כשנשים מפתחות דלקות בדרכי השתן בעקבות סקס שלא מסונכרן עם שפת הגוף שלהן".
4 צפייה בגלריה
"כדי לעשות סקס הגבר צריך יותר ריגוש, בעוד האישה צריכה יותר רגיעה"
(צילום: shutterstock)
קשת מזכירה גם תופעה ידועה של נשים שלא מצליחות להגיע לקיום יחסי מין כאשר הן נמצאות במתח ובתחושת הישרדות וסכנה, והגוף מגיב במצב של וגיניסמוס, כלומר התכווצות של כל האזור הווגינלי. "ולכן להביא פרחים זה נחמד, אבל הכי חשוב שגבר, כשהוא בא לתוך מעשה האהבה, יוודא שהאישה שמולו שמחה, רגועה ופתוחה לקראתו. כאמור, מערכת המין הגברית מעוצבבת על ידי האדרנל ששייך למערכת הסימפתטית, זו שמזרימה את הדם ומעוררת פעילות. גבר, כדי שתהיה לו זקפה צריך את המערכת המפעילה הזו, בעוד האישה צריכה את המערכת המרגיעה, ואלה שני פורמטים שונים לגמרי", היא מסבירה ביולוגית ומדעית את מה שאנחנו מכירות מהחיים עצמם. "ולכן כדי לעשות סקס הגבר צריך יותר ריגוש, בעוד האישה צריכה יותר רגיעה".
בגוף אני מבינה: הכירו את תנוחת הכוכב של האישה
בשיעורים מלמדת קשת את התלמידים שלה את המשמעות של "תנוחת הכוכב", והאופן שבו היא מדבררת את שפת הגוף של האישה. קחו למשל אישה ששוכבת על הגב, עיניה עצומות, היא נושמת עמוק, רגליה פתוחות ומורמות לכיוון האגן וגם הזרועות שלה פשוטות הצידה. שפת הגוף הזו משדרת למוח דבר אחד: הכל רגוע. אין סכנה. אין מתח. עצב הוואגוס נכנס לפעולה ומשדר למוח שסקס הוא בגדר האפשר.
"את שפת הגוף המוח הרי מבין מיד. לעומת זאת, גם אם אשדר למוח באופן מילולי עשרות פעמים שאני נינוחה אבל בפועל אהיה מכווצת, הרגליים יהיו סגורות והנשימה קצרה, אין סיכוי שהמוח יאמין לי שאני בכיוון של סקס, ולכן לא ירפה את הגוף. אבל אם אני מאפילה את החדר, שוכבת על הגב בתנוחת הכוכב, מרפה את השרירים ונושמת עמוק, אני משדרת לו שאני פתוחה ורפויה והמוח מאמין לי שהכל בסדר, שאנחנו בסדר, אחרת אין סיכוי בעולם שהייתי שוכבת בתנוחה הזו. ואז, בלי מילים עלה מסר גופני", היא מסבירה. לגמרי בגוף אני מבינה.
פורסם לראשונה: 00:00, 24.12.25
