אף פעם לא היה נעים כל כך לחצות גבולות. האגודל שלי החליק על כפתור הג׳ינס של קלייר, ולמרות שניסיתי לעצור ולשקול מחדש, החזה המתרומם שלה משך את תשומת ליבי, ובשלב זה כבר הייתי מוכן ללכת בראש מורם אל התופת. "מה אתה עושה?" שאלה והביטה באצבעותיי על הג'ינס שלה. היא השותפה שלך לחדר. אתה אמור לגור איתה. בלעתי את הרוק בכוח וריסנתי את עצמי ככל האפשר.
"משחק את המשחק. את בעניין?"
הבטתי לתוך עיניה וכמעט התחננתי שתרשה לי לגעת בה. ידעתי שלא התחרותיות שבערה בעצמותיי היא זו שדחפה אותי להתיר את הכפתור בג׳ינס שלה, אלא העובדה המטרידה שמישהו כמו צ׳אד מסוגל לגרום לבחורה כמוה להרגיש לא ראויה. הוא אף פעם לא הביא אותה לאורגזמה? זה אמיתי? התכוונתי לפוצץ לו את הבועה, וכשישמע את הקולות שיבקעו מהבחורה שעליה ויתר כדי לתקוע את הזין שלו במקומות אחרים, הוא יתחרט מהר מאוד על ההחלטה הזאת. לא היה לי שום ספק.
"אל תחשבי יותר מדי, בריאנט," ריככתי את נימת קולי ופתחתי את הרוכסן במכנסיה. חלק ממני חיכה לרגע שבו תמנע ממני להתקדם. האם היא תושיט יד ותעצור אותי? או שהיא זורמת איתי? "זה בסך הכול אני." "בסך הכול אתה?" השיבה, הרימה את ראשה והביטה בתקרה. אחזתי שוב במותניה. הנחתי את כף ידי מעל החלק העליון של התחתונים שלה שהציצו מהג'ינס הלא מכופתרים. "אתה הבחור הכי פופולרי בקמפוס ו —" "ספורטאי?" היא הרכינה שוב את הסנטר ונשכה בשיניה הלבנות את שפתיה. "עמדתי לומר... השותף שלי לחדר." צחקתי ולא הצלחתי להפסיק להתמקד בפה שלה.
"עוד יותר טוב. הוא יחשוב שאנחנו עושים סקס כל לילה. זה יטריף אותו, ושפנפנות ההוקי יפסיקו להגיע אלינו לחדר. אנחנו צריכים לשכנע אותם להאמין בזה ולא תוכלי לעשות את זה בלעדיי, ולכן אני פה."
היא בלעה את הרוק בכבדות, וכשהעברתי את היד מתחת לחולצה שלה והקפתי את אחורי החזייה, בית החזה שלה התכווץ ועיניה הכחולות הוצפו בתשוקה. "תתמקדי במשחק," אמרתי וליטפתי את צידי גופה בידיי. "כבר הבנתי עלייך משהו — את נחושה לא פחות ממני."
"ב... בסדר."
ההסכמה שלה הייתה כמו גומייה שנמתחת. בדרך כלל, ידעתי לרסן את עצמי, אפילו במיטה, אבל המגע הקל של עורה מתחת לכפות ידיי כבר גרם לי להתקשות. נעצתי מבט בעיניה כשאחזתי בצידי מכנסיה והורדתי אותם בכוח מעבר לקימור ירכיה. יחסית לרקדנית, היא נראתה אחרת משציפיתי. היא הייתה בחורה קטנת קומה יחסית אבל שופעת חמוקיים, והיה לה בהחלט ישבן שאפשר לתפוס. הורדתי את המבט מעבר לטבור שלה ועצרתי כשראיתי אותה עומדת שם בתחתונים מסוימים מאוד.
"לבשת אותם בכוונה?" שאלתי וכלאתי אותה בין זרועותיי. היא שוב נשכה שפתיים, ומיד אחזתי בסנטרה, לקחתי את אצבעי וחילצתי את שפתיה מבין השיניים. "בריאנט...?" היא משכה בכתפיה ונשענה על דלת החדר.
"אני אוהבת אותם."
"את אוהבת אותם כי אני קניתי אותם בשבילך? או שאת סתם אוהבת אותם?"
שקט השתרר במרחב בינינו והחיוך שלי העמיק כמו המשיכה בקרבי. ליבי הלם והטריד אותי שאני מרגיש מתוח כל כך עכשיו. מה נסגר? למה אני בלחץ? לא הייתי בלחץ בקטעים כאלה. אחי היה מבוגר ממני בחמש־עשרה שנה, והוא לימד אותי איך מענגים בחורה עוד לפני שהגעתי לגיל המתאים. ידעתי להתמצא בגופה של אישה, אבל פתאום נלחצתי בנוכחותה. הייתי בטוח בעצמי, אבל איתה הסיכון היה גבוה במיוחד. לא רציתי לאכזב אותה כמו צ׳אד.
"תגידי לי מה את צריכה," אמרתי, שלחתי את ידיי אל אחורי גופה ותפסתי בישבנה. מעולם לא הרגשתי רעד כמו זה שעבר מאצבעותיי אל חזי. בחיי, היה שם מה לתפוס. היא גנחה כשהאצבעות שלי נתחבו בה, ושפתיה נפשקו. היא הביטה הצידה, ורציתי לדרוש ממנה להחזיר את עיניה אליי. הנחישות הגיעה במהירות, והצורך לגלות איפוק פירק אותי. המטרה החדשה של המשחק הייתה להשכיח מקלייר את צ'אד.
"את אוהבת את זה?" לחשתי באוזנה וצמצמתי את המרחק שנשאר בינינו. ידי נעה לאט אל עבר בטנה, ואחזתי בחלק הפנימי של ירכה כדי לפשק את רגליה עוד קצת. ידיה נשלחו אל זרועותיי, ואני מתחתי את שריריי מתחת לכפות ידיה, רוצה שהיא תיגע בי בכל מקום.
לפתי אותה בכוח מתחת לברכהּ וכרכתי את רגלה החשופה סביב האגן שלי, דוחף אותה חזק יותר אל הדלת כדי לגרום לה שוב להרעיש. עוד השתנקות התמהמהה על שפתיה, ואני הפתעתי את עצמי כשהסתערתי כדי לטרוף אותה. לשונותינו נעו זו על זו במנגינה משלהן, וכששיניי נגעו בשפתה התחתונה, התרחקתי והבטתי ביד שלי שנשלחה אל מתחת לשולי התחתונים שלה.
"תגידי לי, קלייר. את אוהבת את זה?" היא הנהנה והביטה בי בעיניים כחולות ורכות, שהרגשתי שעוד רגע אלך לאיבוד בתוכן. רגע, מה? חרקתי שיניים. לא. התשוקה דיברה מגרוני. "אני צריך שתהיי נינוחה, מותק. תזכרי, אנחנו צריכים לשכנע אותם. יש מצב שצ'אד מקשיב עכשיו."
לעזאזל איתו, חשבתי. אבל גם ידעתי שאני צריך לחזור למשחק ולהתחבר למציאות. קלייר היא השותפה שלי לחדר. ובכל זאת, הרגשתי את החום שבקע מבין רגליה, וידעתי שכשאראה אותה גומרת, אצטרך להתאפק שלא ליפול על ברכיי. "אני אוהבת את זה," אמרה בנחישות מוגברת. הסיפוק הניע אותי להמשיך לרדת עד שמצאתי את נקודת העונג. "מרגישים." שפשפתי את הרטיבות שלה בין האגודל לאצבע. לחייה האדימו יותר מלחיי אחרי משחק, ועצרתי את תנועת ידי. "זה לא דבר שלילי. למה את מובכת?"
כשעיניה פגשו בעיניי, ראיתי בהן היסוס. "תגידי לי," דרשתי וקירבתי אותה לגופי, לפני שדחפתי אותה שוב אל הדלת וקול נוסף פרץ מפיה. נהמה שקטה שקדמה לווידוי. "אני פשוט אף פעם לא הגעתי למצב כזה איתו." היא עצרה לרגע לפני שהביטה בעיניי האפלוליות. "רק לבד."
אני אשחזר אחר כך במקלחת את המראה של קלייר נוגעת בעצמה ונרטבת באקסטזה. "אלוהים," מלמלתי לפני ששלחתי את ידי הפנויה אל מעבר לצווארה הדקיק ושזרתי את שערה בין אצבעותיי. משכתי את ראשה לאחור ונשכתי בעדינות את צווארה, תוך כדי שהכנסתי אצבע לתוכה. היא השתנקה והזיזה את ראשה לצד כדי לאפשר לי גישה נוספת לעורה הרגיש. זו הייתה הפתעה מבחינתי ולשוני יצאה ללקק את המקום שנשכתי.
שיניי שרטו את תנוך האוזן שלה, ואז הצמדתי אותה אליי ודחפתי את האצבע עמוק יותר כדי להטריף את גופה. האגודל שלי לחץ לה על הדגדגן וכשירכיה התכווצו, ידעתי שהגעתי למקום הנכון. "תגידי לי," התחננתי ונשמעתי נואש כמו שהרגשתי. "נעים לך?"
"כן," פלטה במהירות והניעה את האגן קדימה ואחורה. סובבתי את פניה אליי ולא הצלחתי להתאפק לפני שנישקתי אותה שוב. ידעתי שהמטרה היא לגרום לה לגמור בעוצמה כזאת שהיא תזעק את שמי ותערער את צ׳אד לחלוטין, אבל הייתי זקוק לפיה על פי.
פתאום הרגשתי את הצורך בעוד. אני רציתי יותר. ידעתי שהיא מתקרבת לאורגזמה, כשנשימתה הפכה פראית יותר ונשיקותיה הפכו רטובות ולוהטות. נשקתי לה בתגובה באותו להט, ורציתי שתגמור לי על היד. המחשבה שארד על ברכיי ואחליף את האצבעות בלשון חלפה בראשי, אבל הכרחתי את עצמי להמשיך לעמוד.
שזרתי את אצבעותיי בשערה והעברתי את פי אל צווארה. היד שלי ירדה אל הישבן שלה ותפסתי בו בכוח, מתענג על הרכות שלו באצבעותיי. "הוא לא נורמלי אם הוא ויתר עלייך." נשכתי את תנוך האוזן שלה בשיניי ונשפתי את הבל פי החמים על צווארה. "זה לא שהוא לא ידע להביא אותך לאורגזמה, מותק. הוא פשוט לא רצה."
נהמה קלה פרצה ממנה, ועיניי נעצמו בכוח כמו הנרתיק שלה שסגר על אצבעותיי. פאק, כן. "אני חייב להגיד לך... אם היית שלי, הייתי גורם לך לגמור כל שנייה, כל יום, כל היום. כי בחיים לא ראיתי דבר יפה כזה." החומות שלה קרסו ברגע שלשוני נגעה בצווארה. והיא גנחה בעוצמה כזאת שנאלצתי להתרחק כדי לראות אותה מתפרקת.
נשימתי נעתקה כשראיתי אותה רוכבת על גלי העונג. סנטרה העדין התרומם ושערה הארוך גלש לאחור וחשף את פניה. הסימנים האדומים שהשארתי על צווארה היו קעקועים זמניים על עורה הצח, שרציתי שיהפכו לחותם קבוע. אחרי שווידאתי שהיא מסופקת, שאפתי סוף־סוף אוויר לריאותיי. הנקודות השחורות בראייתי התבהרו, והצבע הוורוד על לחייה של קלייר שיווה לה מראה יפהפה מאי־פעם.
"אז ככה את נראית כשאת באמת רגועה?" אמרתי והופתעתי מצרידות קולי. כחכחתי בגרוני וסוף־סוף הוצאתי את האצבע מהנרתיק שלה, ושנאתי שאני צריך להתרחק. המטרה הושגה. המשחק נגמר. אבל רציתי לשחק שוב. ושוב. נשימתה של קלייר רעדה לא פחות מרגליה. כשהרפיתי מרגלה והיא נשמטה ארצה, התכופפתי והחזקתי את המכנסיים בשבילה, מאפשר לידינו לגעת זו בזו לרגע.
עיניה ננעצו בעיניי, ואני נאחזתי בהן ככל שתאפשר לי. התרחקתי בדממה וצפיתי בה מתלבשת. העמדתי פנים שמה שעשיתי הרגע לא היה מטומטם. אבל לא הצלחתי להתאפק, ולא הייתה שום אפשרות שאשכח את מה שקרה, גם אם ידעתי בוודאות שזה מה שהיא רוצה שאעשה.
"אז..." שילבתי את ידיי על חזי וצפיתי בקלייר מסדרת את שערה. שפתיה הנפוחות התהדקו בעודה מחכה שאמשיך. "איך הייתי?"
ידעתי שעשיתי עבודה טובה — לא הייתי צריך אישור ממנה — אבל החלק המיזוגיני שבי רצה לשמוע אותה אומרת את זה. המשכנו להביט זה בזה משני צידי החדר, ושפתיה רטטו בחיוך. הצד השמאלי של פיה התעקל לאט, ואני נאלצתי להכריח את עצמי לא לחייך. "עד כדי כך טוב, אה?" שאלתי והתנודדתי על עקביי.
"כאילו האגו שלך צריך עוד מחמאות, תיאו." היא גלגלה עיניים.
לא הצלחתי להתאפק. חייכתי כמו אידיוט והסתערתי עליה. הושטתי את כף ידי, והיא הביטה בה בהיסוס לפני שהניחה את ידה בידי. לחצתי עליה ופתחתי את הדלת. "ההצגה נמשכת, בריאנט." חיוכה טלטל אותי עמוקות וגררתי אותה מהחדר כדי להשוויץ בה בתור החברה שלי, למרות ששנינו ידענו שהיא לא שלי.
נקודת תורפה מאת סופרת רבי־המכר ס.ג'. סילביס הוא רומן סוחף ומפתיע על אהבה בלתי צפויה, תשוקה על הקרח, והכוח שיש לנו לשנות את חוקי המשחק. הכימיה השורפת את הדפים, הרגעים המצחיקים והמתח המיני, מסתכמים לספר שאסור לכם בשום אופן לפספס. כאן תמצאו את המשך הספר
