"אנחנו תופסים את עצמנו כחוקרי מיניות, לכן ידענו שמתישהו נגיע לשם, לכפר הנודיסטי המפורסם בעולם", מספרים רוני וניצן ארז מתל אביב, על ההחלטה להגיע לקאפ ד'אגד (Cap d'Agde), עיירת נופש מפורסמת בדרום צרפת, המוכרת בעיקר בזכות הנודיסטים, הנטרוסיטים והסווינגרים שנוהגים לבקר בה.
מה קורה שם בעצם?
ניצן: "קאפ ד'אגד זה כפר גדול שמרכז אליו אוכלוסייה נטוריסטית, שבאה כדי לשבת בעירום, להשתזף ולהתהלך בעירום. בתוך הכפר יש מתחם ענק של כמה בתי מלון וטיילת, שטח גדול עם הריכוז הכי גדול בעולם של סווינגרים. אני מדבר על מסיבות סוערות של מאות אנשים, שכולם עושים סקס עם כולם. זאת ממש המכה של הסקס הפרוע והחופשי. כל הזוגות שמגיעים לשם מגיעים מתוך מטרה למצוא פרטנרים אחרים יחד עם בן הזוג שלהם, ואני חושב שאנחנו היינו יוצאי דופן כי אנחנו מונוגמיים".
רוני: "אבל זה לא הורגש, בגלל שלא יותר מדי מתאמצים. כאילו, אם מישהו מסתכל עלייך ואת לא מעניקה לו מבט בחזרה, הוא פשוט עובר לבאה בתור".
ניצן: "לא מתעכבים ואף אחד לא נותן לך הרגשה לא נוחה כי סירבת לו".
ניצן ארז: זאת ממש המכה של הסקס הפרוע והחופשי. כל הזוגות שמגיעים לשם מגיעים מתוך מטרה למצוא פרטנרים אחרים יחד עם בן הזוג שלהם, ואני חושב שאנחנו היינו יוצאי דופן כי אנחנו מונוגמיים
ותגידו, יש שם מסעדות ואנשים יושבים שם בעירום? כי הייתי למשל בסאונה בברלין, ושם בכל השטח של הסאונות מסתובבים בעירום, אבל יש שם גם מסעדה שבה אנשים יושבים לאכול עם חלוק.
"שם אנשים נכנסים לחנויות בעירום, יושבים בבתי קפה בעירום. יש גברים שהולכים עם בננות מסביב לאיבר המין, כל מיני כאלה", הוא צוחק. "כשהלכנו לקנות לרוני בגדים, אז את הולכת לחנות ערומה, מודדת את הבגד, משלמת ויוצאת ערומה".
היה לכם היה לכם ניסיון עם משהו כזה לפני כן?
"הלכנו לפסטיבל נודיסטים בישראל, אבל אני זוכר שממש התייחסו אלינו כאל יוצאי דופן רק בגלל שאנחנו מונוגמיים. כאילו אנחנו לא בזרם".
סקס אפיל
הסתכלנו על זוגות מקיימים יחסים - כדי ללמוד על עצמנו | #176
52:31
(האזינו לפרק המלא של "סקס אפיל" עם רוני וניצן ארז)
רוני: "את יודעת, אני חושבת שקצת עשו עוול לתפיסה המונוגמית. אפשר לחיות גם במונוגמיה בצורה טובה, ואני בטוחה שאין גבר שלא היה רוצה להיות עם האישה שלו, אם היא לא הייתה מתנכרת או מתרחקת. זאת אומרת, גברים היו מעדיפים להיות מונוגמיים, אבל הרבה פעמים אני חושבת שהם מובלים, או מוצאים פתרונות אחרים, רק כדי לשמור על המסגרת המשפחתית".
לא הבנתי.
"נגיד, כל הזמן מדברים על בגידות, ואחוז גדול מהבגידות מתרחש בגלל שיש פערים בחשק המיני בין בני הזוג, והצד הפגוע, זה שלא מקבל מספיק סקס, וחי בתסכול מתמשך, מוצא את עצמו במקומות אחרים. לא מתוך רצון לבגוד. מבחינתו, זה סוג של חוסר ברירה.
"אני חושבת שאם האנשים האלה, הבוגדים או הבוגדות, או אלו שהחליטו לפתוח את הקשר, יסתכלו פנימה - ואת יודעת כמה אנשים הגיעו אליי אחרי שהם פתחו את המנה שלהם, והם עדיין לא מאושרים במיניות? או לא חווים את הסיפוק שהם רוצים? - זאת אומרת, הן מחפשות את זה, הן חושבות שהפתרונות נמצאים בחוץ, ואני אומרת - תפנו קצת את המבט פנימה, לקשר עצמו.
"אם תעשי עם עצמך עבודה, אם אתה תעשה עם עצמך עבודה, אתם תוכלו להרגיש חיוניות ופתיחות ותחוו מיניות טובה ומספקת, והחיים לא יחלפו מולכם ותחשבו שפספסתם משהו. הרי מה זה מאהב טוב? זה אחד שהוא רגיש, אחד שהוא יצירתי, ואחד שמאפשר לי לממש את הפוטנציאל המיני שלי. למה שהוא לא יהיה בעלי? אנשים מחפשים את המזור בחוץ, בודקים מה יש בדשא של השכנה, במקום לשים את הפוקוס פנימה.
רוני וניצן ארז. לא מוותרים על הדייט הקבוע שלהם, גם אם התרחש ריב זוגי
(צילום: טל מנור)
"אבל ברגע שאנחנו שמות את הפוקוס פנימה, אנחנו ממש יכולות להפוך למעיין לא נגמר מבחינת ההתחדשות, ומבחינת האורגזמות והריגושים. אני, למשל, כל פעם באה לניצן אחרת. אני לא עושה את זה בשבילו, אני עושה את זה בשביל הדרייב שלי, ולדעתי זה עוזר מאוד לשמר את התשוקה ואת ההתפתחות במסגרת המונוגמית".
"אצלנו התשוקה המינית רק עולה"
זהו פרק ב' של רוני וניצן ארז, שהכירו לפני כמעט 30 שנה. הם מגדלים יחד חמישה ילדים, חלקם מנישואיהם הקודמים. הדייט הראשון שלהם היה בכלל בליינד-דייט, שהתקיים בבית קפה בהרצליה. הם מעידים על עצמם שהם אוהבים לבלות זמן איכות משותף, להתפתח וללמוד ביחד, וליצור תהליכי עומק עבור זוגות שמגיעים אליהם לסדנאות להעמקת התשוקה המינית.
בעשר השנים האחרונות רוני הדריכה אלפי נשים בשיטת "הגל" שפיתחה לאורגזמה הנשית, שיטה שגם קיבלה תקוף מדעי במעבדה של פרופסור ג'ים פאוז בצ'כיה. בשנים האחרונות החלה להעביר גם סדנאות לזוגות יחד עם בעלה ניצן. במקור היא מאמנת כושר, וניצן עבד מרבית חייו בקולנוע ובטלוויזיה.
רוני ארז: מה זה מאהב טוב? זה אחד שהוא רגיש, אחד שהוא יצירתי, אחד שמאפשר לי לממש את הפוטנציאל המיני שלי. למה שהוא לא יהיה בעלי? אנשים מחפשים את המזור בחוץ, בודקים מה יש בדשא של השכנה, במקום לשים את הפוקוס פנימה
"בדרך כלל, נוטים להגיד שהתשוקה יורדת עם השנים, אבל במקרה שלנו אנחנו קצת שוברים את הסטטיסטיקה. נראה לי שהתשוקה אצלנו רק עולה", מעיד ניצן. "הסיבה לכך היא שבתחילת הדרך הזוגית, המיניות שלנו חוותה קשיים. רוני התקשתה לחוות אורגזמה, ואנחנו החלטנו לצאת למסע סביב זה".
רוני: "הייתי מגיעה, אבל הייתי מתקשה".
ניצן: "ניסינו להבין למה לרוני כל כך קשה להגיע לאורגזמה, ומהר מאוד הבנו שמעניין אותנו לראות מה קורה אצל אנשים אחרים. ואז יצאנו למסע, שכבר דובר וסופר לא מעט, במסגרתו נפגשנו - וכאמור אנחנו זוג מונוגמי וחשוב לציין את זה - עם זוגות אחרים. הם היו עושים סקס, אנחנו היינו עושים סקס, וזה קרה אחד ליד השני. היינו רואים מה קורה שם, ואחר כך היינו מדברים. היינו רואים את הגבר, היינו רואים את האישה. למדנו מהדבר הזה דברים שאנשים לא לומדים חיים שלמים".
כמו סווינגרים, רק בלי להחליף.
רוני: נכון. רציתי להבין מה קורה אצל את האישה, אם היא מתקשה, למה היא מתקשה. ידעתי שיש נשים שזה קורה להן מאוד בקלות, ותהיתי למה לי זה לא קורה, אבל הפוקוס לא נבע מהמקום המציצני, אלא ממקום של באמת להבין את עצמי בתוך הדבר הזה. זה נורא מצחיק כי דווקא המונוגמיות שלנו היא שאפשרה לנו לפרוץ את הגבולות וללכת הכי רחוק שאנחנו יכולים. יש הרבה מאוד נשים שחוות קושי בתוך המקום הזה, אז הן מחפשות את הריגוש. אצלי הריגוש היה עצם החקירה והניסיון להבין את עצמי טוב יותר".
ניצן ארז: הם היו עושים סקס, אנחנו היינו עושים סקס, וזה קרה אחד ליד השני. היינו רואים מה קורה שם, ואחר כך היינו מדברים. היינו רואים את הגבר, היינו רואים את האישה. למדנו מהדבר הזה דברים שאנשים לא לומדים חיים שלמים
אז הסתכלת על נשים מקיימות יחסים. מה למדת מזה?
"למדתי שמיניות היא קודם כל בראש, והקשיים הם קשיים מנטליים ולאו דווקא פיזיים, וצריך ככה להוריד את כל המיסוך ואת כל הקולות ואת כל הפיקסציות והציפיות, ואז, כשהאישה יותר עסוקה פנימה בעצמה, היא יכולה באמת להביא את הטוב שלה. ראיתי עד כמה נשים עסוקות במבט החוצה. לפעמים זה המבט של בן הזוג - כלומר, תהיות על איך הבן זוג רואה אותי, ולפעמים זה מבט פנימי, של איך אני מצטיירת ביחס לנשים אחרות".
ניצן: "אם שאלת מה למדנו מהדרך הזאת - וראינו בדרך הזאת מאות זוגות שעושים סקס - אז הבנו שגם לנשים יש הרבה בעיות שקשורות למיניות שלהן וגם לגברים יש בעיות שקשורות למיניות שלהם, רק שהבעיות שיש לנשים בתוך המיניות מביאות אותן למקום שבו הן לא עושות סקס בגלל זה, והבעיות שיש לגברים בתוך המיניות מביאות אותם לעשות סקס לא טוב או לא נכון, או לא מתאים לאישה שאיתם. זה מעגל שמזין את עצמו, שיוצר מצב שבסופו של דבר האישה לא מספיק נהנית, וכתוצאה מכך היא נמנעת מסקס".
רוני: "אני יכולה להגיד לך שבמהלך הדרך שלנו הרבה מאוד זוגות ניסו לשכנע אותנו לשקול חילופי זוגות. הם אמרו לנו, 'זה יקרה לכם, אתם לא מבינים מה אתם מפספסים', אבל מהר מאוד הם הבינו שאנחנו לא נעבור את הקו שלנו כי לא חיפשנו את זה אף פעם. אנחנו מונוגמיים וחיים עם עצמנו בשלום".
רוני וניצן ארז. ניסו להמיר אותם אבל הם נשארו מונוגמיים
(צילום: טל מנור)
כמו הביקור בקאפ ד'אגד, רוני מספרת שאחד הדברים שהכי עזרו להם לשמור על התשוקה בתוך המונוגמיה, היה להסתובב מדי פעם במרחבים מיניים מיוחדים כמו פסטיבלי טנטרה.
"עשינו קבוצות ביחד ועשינו מיינדפולנס ביחד, ועשינו המון קורסים משותפים ביחד, והלכנו לריטריטים. ההתפתחות שלנו היא לא התפתחות במקביל, אלא התפתחות ביחד. כי אחרי שאנחנו חווים דברים, אנחנו מדברים עליהם ואנחנו מנתחים אותם ואנחנו מביאים את התובנות אלינו לקשר, אז כל הדברים האלה שמרו על החיוניות, על הצעירות, על הרצון, על האהבה, וכן, הוא עושה לי את זה עדיין, גם אחרי 30 שנה.
"במקום כל הזמן לשכב בחדר השינה ולעשות את אותו הדבר, מצאנו לעצמנו את הדרך שלנו שבה יכולנו להביא את המיטב שלנו, יחד עם שמירת הגביע הקדוש שלנו".
"אצל רוב הזוגות המיניות מתנהלת באופן תדיר באותה צורה, באותה תנוחה. הוא מתחיל, היא שוכבת על הגב, זה תמיד בערב, בחדר השינה, אחרי שהילדים נרדמים. אם שומרים על הקו הזה, מהר מאוד מגיעים למדבר המיני-הזוגי, כמובן, כי זה משעמם", אומר ניצן. "לכן צריך לשנות. לעשות לפעמים בצהריים, לפעמים בבוקר, לפעמים בערב. פעם היא יוזמת, פעם הוא יוזם. פעם זה בחדר הזה, פעם זה בחדר אחר".
רוני: "יש לנו למשל מיטת מסאז'. אני נורא אוהבת מסאז'ים, אז אני יכולה לבקש ממנו להיות המסאז'יסט שעושה לי עיסוי בעירום ומביא אותי להאפי-אנדינג. ואז, את יודעת, אנחנו לוקחים איזשהו תסריט כזה. זה יכול להיות משהו כזה, זה יכול להיות משחק תפקידים שאני הפילגש שלו, ואני יכולה להיות הספרנית".
ניצן: "לפעמים אני הבמאי והיא באה לאודישן".
רוני: "יכול להיות מצב שהוא חודר אליי בצורה אחרת. הוא כל פעם גבר אחר. פעם הוא הגבר היותר רגיש, ופעם הוא הגבר היותר כוחני".
במקום להחליף אותו בגברים אחרים, הוא עצמו מחליף צורה.
"אני יכולה להגיד לך שהפתיחות שלנו והתקשורת והאפשור והיצירתיות שלו וההתנסות והסקרנות שלי - הדיאלוג הזה מפרה אותנו כל הזמן והוא לא נגמר אף פעם. כן חשוב לי להגיד - ואני רואה את זה הרבה בסדנאות אצלי - המון נשים חושבות שמיניות צריכה לקרות באופן ספונטני, רק כשאני ב-100% רוצה אז אנחנו נעשה סקס, ואם לא אז אל תדבר איתי בכלל - וזה מייצר מצב שהגבר מרגיש יותר ויותר דחוי, עד שהוא מפסיק ליזום והמיניות נעלמת מהיחסים. אז הם יהפכו להיות אחלה מפעל לגידול ילדים, אבל זה כל מה שיהיה ביניהם. לא תהיה יותר תקשורת, לא יהיה להם על מה לדבר, אין עניין.
ניצן ארז: אצל רוב הזוגות המיניות מתנהלת באופן תדיר באותה צורה, באותה תנוחה. הוא מתחיל, היא שוכבת על הגב, זה תמיד בערב, בחדר השינה, אחרי שהילדים נרדמים. אם שומרים על הקו הזה, מהר מאוד מגיעים למדבר המיני-הזוגי, כמובן, כי זה משעמם
"כשהכרנו הייתי מאמנת כושר, העברתי 30 שיעורים בשבוע, ולמרות זאת דאגתי כשהילדים היו קטנים להביא בייביסיטר. לא ויתרתי אף פעם על הדייטים הקבועים שלנו. אני זוכרת שהיו אנשים שאמרו לי, 'איזה אגואיסטים אתם, אתם הולכים לחופשים, לצימרים, ואתם לא חושבים על הילדים'. ואמרתי, 'יש לי ילדים, אני אוהבת אותם, אבל אני שמה את עצמי באותו קו של הילדים'.
"זאת אומרת, אני משמרת את המקום הנשי שלי, את המקום הגברי שלו, לצד זה שאנחנו גם הורים. בתרבות שלנו יש איזושהי ציפייה חברתית שהגבר רק יכיל ויחכה שהאישה תרצה, ומתי האישה תכיל את הרצון של הגבר? אם לא נבוא האחד לקראת השני, מישהו מאיתנו כל הזמן ירגיש תסכול".
"נשים צריכות להבין שסקס הוא קודם כל בשבילנו, ואת זה לא אני המצאתי, קטונתי. זה ממש מוכח מחקרית - זה שומר על הבריאות שלנו", אומרת רוני. "אישה שהיא יותר מינית היא אישה שהיא יותר בריאה. היכולת מה שנקרא להמשיך את החיוניות, את אנרגיית החיים, את המקום הזה, חשובה לאריכות ימים. אז תשאירי את עצמך במשחק. אל תגידי 'יש תקופות שאני לא מינית' - תראי איך להתגבר על התפיסה הזאת. זה בשבילך".
ניצן: "הנושא של התקופות מתחבר עם המילה 'ספונטניות'. יש הרבה מאוד זוגות שמאמינים שמיניות נעשית בצורה ספונטנית. הוא מסתכל עליה, היא מסתכלת עליו ואז הם עפים למיטה. זה קורה בתחילת הקשר, אבל לאט-לאט זה יורד בהתאם לירידה של ההורמונים שמאפיינים את תחילת ההיכרות".
רוני: "יש לנו פה במוח מעבדה שלמה של סמים. אני כבר בגיל המעבר הרבה שנים, אבל אני לא לוקחת שום הורמונים ואני לא מותאמת לגיל הביולוגי שלי, לא מרגישה ככה, לא נראית ככה, לא מתנהגת ככה. אני מסרבת להיכנס לאיזשהו סטטוס-קוו חברתי שמדבר על כך שאישה שנכנסת ל'גיל הבלות' - שזאת מילה נוראית בעיניי - היא פחות מינית".
איך את שומרת על עצמך עם חשק מיני בגיל המעבר בלי תוספת הורמונים?
"פשוט צריך לשנות את נקודת המבט שלנו. אם נסתכל על הטוב, אז נפריש סרטונין, ואם נסתכל על מה אנחנו רוצות להשיג, אז אנחנו נשחרר דופמין, ואם אנחנו נעשה אהבה אחד עם השנייה, אז נפריש אוקסיטוצין. אז יש פה קודם כל מודעות, מודעות לתפיסה שלנו, ואני אומרת שהגיע הזמן לקחת אחריות על המחשבות שלנו. תשנו את החשיבה שלכם - ההתנהגות שלכם היא נגזרת ישירה של החשיבה - ואז תוכלו לחיות בצורה הרבה יותר הרמונית עם עצמכם קודם כל, ואז עם בן הזוג".
באשר לריבים, שהרי אין זוג שלא רב מדי פעם, ניצן אומר: "יש בינינו הסכם, שאם מישהו מאיתנו מגיע ומושיט יד לשלום, השני חייב לקבל את זה, גם אם הוא עדיין כועס".
רוני: "בכל אחד מאיתנו יש אנרגיה זכרית ואנרגיה נקבית. הרבה פעמים כשנשים נעלבות, הן מתרחקות. אני מצאתי אצלי את הדרך לכבד את הדייט שלנו גם כשאנחנו רבים".
מה זאת אומרת?
"אני מתחברת לצד הזכרי שלי ואני משתמשת בו. משתמשת בו לצרכים שלי".
ניצן: "זאת אומרת שאם אנחנו יודעים שהיום בערב נהיה ביחד, ובמהלך היום משהו קרה ונגיד הרגזתי אותה, אז אנחנו נשלים, אנחנו בשולם, אבל הגוף שלה עוד קצת כועס כי היה אירוע בבוקר, אז היא תתחבר לחלק הזכרי שבה, והיא תשתמש בי במיניות".
רוני: "בדיוק. אני מצאתי את הדרך הזאת שהיא עובדת עבורי, והודות לתיעול האנרגטי הזה, אני מרגישה שאני פחות חולה. אני משחררת את הסטרס דרך המיניות עצמה. אני מבינה שיש לי עכשיו איזשהו רגש שתקוע בגוף, אז במקום לצאת לריצה, במקום לדבר עם חברה ולהתלונן, במקום לרדת על המקרר באכילה רגשית, אני בוחרת לנהל את הרגשות שלי, ועכשיו אני אתחבר לאנרגיה הזכרית שלי והכול יירגע. ואם בכל זאת לא תהיה מיניות או דייט, אז אנחנו נעביר את המפגש ליום שאחרי. זאת אומרת, אנחנו לא ניתן למיניות שלנו להתמסמס".
