"התקופה האחרונה הביאה איתה הרבה מאוד סטרס, וסטרס מיד משפיע על מערכות היחסים שלנו. זה גורם למצוקות, למריבות, זה מגביר אגרסיה ומפחית אמפתיה, ואמפתיה מאוד-מאוד חשובה לזוגיות טובה", מסבירה דוקטור ליאת יקיר, ביולוגית, חוקרת הביולוגיה של הרגשות, מרצה, מחברת הספר "קיצור תולדות האהבה" ומגישת הפודקאסטים "הביולוגיה של הרגשות" ו-Brain Story.
ליאת חזרה ל"סקס אפיל" של ynet ו-Be Po פודקאסטים כדי לספר כיצד הביולוגיה וההורמונים משפיעים על מערכת היחסים שלנו לאורך כל הקשר הזוגי, ומדוע גברים ונשים, כמו מרבית היונקים, מושפעים מאוד מאפקט קולידג' – היבט שמסביר מדוע רובנו נתגעגע למיניות שהייתה לנו בתחילת הקשר הזוגי, ולמה חלקנו ייטו לחפש את הריגוש שאבד, בקשרים מהצד.
סקס אפיל
#167 | האפקט שגורם לנו לרצות לשכב עם אחרים
59:00
(האזינו לפרק החדש של סקס אפיל על ההורמונים שמשפיעים על מערכת היחסים)
ליאת, בואי נתחיל מהבסיס: שני אנשים יוצאים לדייט ומרגישים משיכה מינית. אילו הורמונים מופרשים אצלם במוח?
"אז בשלב ההיכרות זה יותר אסטרוגן וטסטוסטרון, שגורמים לנו להימשך לאנשים שנראים טוב, אנשים שמביעים ככה כוח, מוטיבציה, יכולות, חיוניות, אנרגיה, שמחת חיים, אנשים שנראים פוריים. גם דופמין מופרש כי מדובר בהיכרות עם אדם חדש, שונה אולי ממה שהכרתי.
7 צפייה בגלריה
בשלב ההתאהבות כל ההורמונים הטובים מופרשים ואנחנו מרגישים בהיי עם כל מגע ויחס מהצד השני
(צילום: shutterstock)
"אחרי שעברנו את שלב המשיכה, אנו מתקדמים לשלב ההתאהבות - שזה השלב הכי כיפי. הפרפרים בבטן הם פרפרי אדרנלין, ויש גם סרוטונין שמופרש וגורם לנו להתרגשות בכל פעם שהבן אדם מתקשר, נוגע, מחמיא. ההורמונים האלה מופרשים גם בנשיקה הראשונה, בחיבוק הראשון וכן הלאה.
"יש הרבה חוסר ודאות בשלב הכיפי הזה, שזה החלק המבאס, כי אנחנו נורא רוצים לעבור אותו מהר כדי להגיע כבר למנוחה ולנחלה ולדעת שאנחנו בזוגיות רשמית וסיימנו את המשחקים.
"הכלל הראשון לזוגיות טובה, הוא להפסיק לחפש את הפרפרים בבטן, ולהבין שאם הם ירדו, זה פשוט חלק ממערכת ההפעלה"
"עוד חומר מעולה שמופרש בשלב ההתאהבות הוא PEA – פנאתילאמין, שהוא מוליך עצבי שקשור להתאהבות, לעוררות, לאופוריה, לדריכות ולתחושה של 'אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו'. הוא במיוחד משפיע על דופמין ועל נוראדרנלין, ולכן הוא עשוי לגרום לדופק מואץ, להתרגשות ולתחושת התמכרות והתאהבות. למרבה הצער זה גם ההורמון הראשון שיורד עם התקדמות הקשר".
מערכת ההפעלה של הלב
ד"ר יקיר מסבירה כי תקופת ההתאהבות אורכת בין שש שעות לשנתיים, "במהלכה אנחנו באמת מרגישים המון עניין, המון אובססיה, הרבה תשוקה, פיצוץ וניצוצות. אבל לאט-לאט זה יורד. לכן, הכלל הראשון לזוגיות טובה, הוא להפסיק לחפש את הפרפרים בבטן, ולהבין שאם הם ירדו, זה פשוט חלק ממערכת ההפעלה".
"כשהריגוש המיני יורד עם הזמן, זה אומר שגם הדופמין והאדרנלין יורדים, כי הגירוי נעשה קבוע. זאת אומרת, ככל שאנחנו שוכבים יותר, אני כבר יודעת מראש איך המגע ירגיש, ואנחנו נכנסים אפילו לאיזה פרוטוקול"
"אגב, העניין עם כל החומרים הטובים האלה הוא שאנחנו מקבלים את הרמות הכי גבוהות שלהם בזמן הפעילות המינית. כך אני גם מרגישה הרבה יותר מחוברת לבן אדם. מצד שני, המיניות היא גם המקום הראשון שבו נרגיש שחל שינוי וההורמונים ירדו. פתאום ניכנס למיטה וייקח לנו יותר זמן להגיע לאורגזמה או בכלל לעוררות מינית, אבל חשוב לזכור שזה חלק טבעי, גם אם מבאס, בחיווט של המוח שלנו".
התופעה הזאת, של ירידה בהתלהבות ובעוררות המינית אחרי שאנחנו כבר מתרגלים לבני הזוג שלנו, נקראת"אפקט קולידג'", אפקט הרוויה המינית בבעלי חיים. "כשהריגוש המיני יורד עם הזמן, זה אומר שגם הדופמין והאדרנלין יורדים, כי הגירוי נעשה קבוע. זאת אומרת, ככל שאנחנו שוכבים יותר, אני כבר יודעת מראש איך יהיה המגע, ואנחנו נכנסים אפילו לאיזה פרוטוקול.
"העניין הוא שכל זוג חי בקונפליקט בין הצורך הפסיכולוגי החשוב ביציבות, ודאות ושגרה, לבין הצורך בריגוש ובחוסר ודאות, ובגלל הירידה ההורמונלית הזאת, זה מרגיש כאילו הטבע דוחף אותנו לגיוון. לכן לפעמים במשרד אנחנו פתאום נרגיש שאנחנו נמשכים למישהו חדש, או ניתקל במישהו מעניין יותר, איזה אלפא חדש או אלפא פימל חדשה. זה קורה כי המוח שלנו כל הזמן מחפש את הגירויים האלה כדי להעלות את הדופמין שירד".
"מבחינה אבולוציונית, רוב בעלי החיים בטבע הם פוליגמיים", היא מסבירה. "הנקבות הולכות עם האלפא, וכשהאלפא יורד מדרגתו, הן הולכות עם האלפא החדש. זה לא כל החיים עם אותו אחד".
"אני רוצה להגיד לנשים - נולדנו בררניות. זאת הביולוגיה שלנו"
המחקר שהוכיח לראשונה את קיומו של אפקט קולידג', התבצע בשנות החמישים באוניברסיטת ברקלי. "לקחו זכר עכבר, הציגו לו נקבות מיוחמות ומדדו כמה זמן לוקח לו לגמור. בהתחלה הציגו לו את אותה נקבה שמתייחמת כל ארבעה ימים. אז כל ארבעה ימים מכניסים אותה, סופרים, ומוציאים. בניסוי השני הציגו לכל זכר כל ארבעה ימים עכברה חמודה חדשה, וראו שעם אותה נקבה - פעם ראשונה לוקח לו 2-3 דקות לגמור, ובפעם הרביעית הוא גומר רק אחרי רבע שעה".
כי הוא פחות מרוגש.
"פחות מרוגש, פחות דופמין מופרש ובפעם השמינית הוא אפילו לא מתקרב אליה! מיוחמת, לא מיוחמת, לא מעניינת! כעבור 30 שנה עשו מחקר על אפקט קולידג' בנקבות. שמו עכברה בכלוב והציגו לה זכר מצידה הימני. ההנחה הייתה שהיא כל פעם תחזור אליו כי היא תיקשר אליו. כדי לבדוק זאת, הציגו לה מצד שמאל כל כמה ימים בשר טרי - עכבר יפה וחדש, ועשו זאת בתנאים של מחיצה חד-כיוונית. כלומר, שרק היא יכולה לבחור איזה זכר שהיא רוצה, בזמן שהם לא יכולים להטריד אותה מצידם".
מה גילו?
"אז קודם כל גילו שהיא מאוד בררנית – והנה לך הוכחה שנקבות מאוד בררניות גם בעולם החי. זה קורה כי בסוף היא זאת שמשלמת את המחיר, היא זאת שמתעברת. אפשר לומר שנולדנו בררניות. ואם נחזור למחקר, גילו שהיא באמת חוזרת לאותו זכר, אבל מדי פעם דוגמת מה חדש משמאל. כלומר, פוזלת מדי פעם ושוכבת עם זכרים אחרים.
"החוקרים הגיעו למסקנה שהאפקט הזה של הרוויה המינית קיים גם בנקבות, אולם הוא מתון יותר ביחס לזכרים, כי לזכרים יש יותר טסטוסטרון. אחר כך אמרו החוקרים, 'אוקיי, בוא נוכיח את האפקט על בני האדם'".
"פורנו מבוסס על אפקט קולידג'. זו הסיבה שצריך כל כך הרבה תמונות וסרטונים וגירויים כדי לגרום למוח להפריש יותר דופמין"
איך הם בדקו את זה?
"ההוכחה הגיעה כמובן מהפורנו. פורנו מבוסס על אפקט קולידג'. זו הסיבה שצריך כל כך הרבה תמונות וסרטונים וגירויים כדי לגרום למוח להפריש יותר דופמין וטסטוסטרון.
"באוסטרליה הושיבו קבוצה של גברים מול סרטון פורנו שרץ בלופ, ובדקו את הגירוי, את הזקפה וגם גירוי נפשי, וזיהו שהגירוי יורד-יורד-יורד, ובפעם ה-19, כשהם כבר מנקרים מול המסך, החליפו את השחקניות בלבד, וראו איך הגירוי שוב עולה! אז אצלנו האפקט הזה הוא יותר ויזואלי".
מה לגבי נשים?
"ההוכחה לאפקט קולידג' בנשים לא הגיעה מהפורנו, והיא גם לא נחקרה עדיין, אבל בעיניי ההוכחה זה מה קורה בחברה מטריארכלית, חברה שרק נשים מנהלות אותה. יש שבט ידוע בצפון סין שנקרא שבט המוסו. אומנם היום זה מתחיל להשתנות כי התיירים הגיעו ועשו בלאגן, אבל במקור חיה שם חברה מטריארכלית, חברה שבה הנשים שולטות.
7 צפייה בגלריה
צפייה בפורנו מוכיחה כל פעם מחדש את אפקט קולידג'. הגירוי יורד עם הזמן והצופה זקוק לחדש ולמסעיר כדי להתגרות
(צילום: shutterstock)
"אין להם בשפה מילים כמו 'אבא', 'בעל' או 'נישואים'. החברה נשלטת על ידי נשים וכל אישה שמגיעה לבגרות מקבלת חדר, והגבר שהיא שוכבת איתו מגיע בערב והולך בבוקר. כשהיא נכנסת להיריון, אין משמעות לאבא הביולוגי. הדודים, האחים והאחיות מגדלים את הילדים ביחד איתה כמשפחה גרעינית.
"כשנמאס לאישה מאותו בחור, אין שיחת 'יחסינו לאן'. היא פשוט שמה לו דגל אדום במרפסת, והוא כבר יודע לקחת את הדברים שלו בבוקר ולחזור לאימא שלו. ככה אחרים יודעים שהיא פנויה".
"עוד הוכחה לאפקט קולידג' אצל נשים", אומרת ד"ר יקיר, "היא בגידות. מחקרים מראים שגברים ונשים בוגדים באופן זהה, למרות שאצל נשים זה לא רק המין, זאת גם התשוקה למישהו שיראה אותי ויתפעל ממני".
סיפור של הורמונים
"כדי למלא את הצורך הזה בנראות חשוב שגברים יבינו שלנשים יש מעין 'מד אוקסיטוצין' מאוד חזק ודומיננטי, והוא מתאפס כל בוקר מחדש. מה שהיה אתמול כבר לא רלוונטי. כך שאם החמאת לה אתמול, זה כבר לא משנה לה. אתה צריך להראות לה שאתה מתפעל ממנה גם היום.
זה מאוד קשור גם לפתרון שלנו בעצם. כי מה אנחנו מבינים מכל המדע הזה? שנגזר עלינו שהתשוקה תרד לאורך זמן? כן, אבל האם זה אומר שנגזר עלינו כל ארבע שנים להחליף בן זוג? בכל פעם כשההתרגשות המינית יורדת, לחפש מישהו חדש?"
אולי אין ברירה. עובדה שכל כך הרבה זוגות מתגרשים או פותחים את הקשר.
"אז יש ברירה. כי בסוף, כשבודקים ביטחון פסיכולוגי ומה גורם לאנשים להרגיש נינוחים ומאושרים, אז זה לא להחליף בן זוג כל כמה שנים, זאת התחושה שמערכת היחסים שלהם עמוקה, שמישהו רואה ומעריך, מכבד אותם ודואג להם. לכן חשוב שנבין שירידה בתשוקה המינית היא משהו טבעי שקורה בכל מערכת יחסים.
"ואם אנחנו מבינים שההורמונים האלה יורדים מאוד מהר, ואם הכול זה סיפור של הורמונים, אז בואו נלמד איך לייצר את ההורמונים הטובים האלה בתוך מערכת היחסים שלנו, כי אחרת הסיפור פשוט יחזור על עצמו עם הפרטנר החדש שנכיר.
"למשל, מלך ההורמונים שהורס את החשק המיני של בני האדם, ונוכח מאוד כשהילדים קטנים, הוא הקורטיזול, הורמון הסטרס. ילדים מביאים איתם המון אהבה, אבל גם המון דאגות וסטרס, וכמובן חוסר שינה, ושינה היא קריטית, שינה היא הבסיס. אם אין לי מספיק שינה, אני מוצפת בקורטיזול, ואם אני מניקה אז אני גם מוצפת בפרולקטין, ועכשיו בוא נעשה אהבה עם שני ההורמונים המדכאים האלה. לא סתם היצור שעושה הכי פחות מין בטבע הוא זוגות עם ילדים קטנים", היא צוחקת.
"אומנם באיזשהו שלב הילדים גדלים, אבל הרבה תבניות כבר התקבעו, והרבה כעסים נצברו בזמן הזה של הגידול. ואז זה מצטבר ומצטבר, אבל זוגות רבים לא מטפלים ולא מדברים. לא סתם אני חושבת שכמו שעושים הכנה ללידה, צריך לעשות גם הכנה לזוגיות אחרי לידה – כדי שהזוג יוכל להבין מה הולך לקרות לחיי המין ולתשוקה שלו, ואיך הוא יוכל לנהל את זה טוב יותר, כי בסוף זה הכול הורמונים.
"מלך ההורמונים שהורס את החשק המיני של בני האדם, ונוכח מאוד כשהילדים קטנים, הוא הקורטיזול, הורמון הסטרס. לא סתם היצור שעושה הכי פחות מין בטבע הוא זוגות עם ילדים קטנים"
"לכן באמת הטיפ הראשון לזוגיות בריאה זה קודם כל ניהול סטרס וזה מתחיל בוויסות עצמי. אם נסתכל על ההורמונים האלה כעל נדנדה שנדה בין עונג וכאב, אז אנחנו רוצים שהנדנדה הזאת כל הזמן תהיה מאוזנת. זאת אומרת, שתהיה הפרשה כמו שצריך של הכימיקלים של האושר וכמה שפחות של הורמונים של סטרס כמו קורטיזול.
"אם אני עייפה כל הזמן ומלאה בטרדות, אז אם נוסיף עוד טרדה בדמות טענה בסגנון 'למה לא שכבנו כבר חודשים', זה לא יעורר אצלנו שום חשק. מה שכן מעורר חשק, זה רגע לשים בצד את המרוץ והמרדף על הסקס שהיה או לא היה לנו, ולהתמקד בהרגעה, כי הסיבה שאנחנו בעצם צריכים זוגיות, היא כי מערכת העצבים שלנו זקוקה למערכת עצבים אחרת כדי להירגע ולהרגיש ביטחון.
"כלומר, כדי לקבל אוקסיטוצין, עצב הוואגוס צריך להיות מופעל. אך רק כשאנחנו רגועים ומרגישים בטוחים, יכול להתרחש מעבר מהמערכת הסימפתטית למערכת הפרה-סימפתטית".
בגלל זה נגיד בטנטרה הרבה פעמים מציעים לזוגות לעשות רגע איפוס כשהם נפגשים. לקחת כמה נשימות עמוקות ביחד, להחזיק ידיים, להסתכל אחד לשני בעיניים, כי הדברים האלה מווסתים את המערכת העצבית ומחזירים את הזוג לכאן ועכשיו.
"נכון מאוד. טיפ טוב נוסף הוא לפרגן לבן/ת הזוג חמש דקות ביום, ממש למצוא משהו טוב להודות עליו. זה גם מאמן את המוח שלנו לראות את הטוב ביחסים ולא רק את הרע. המטפל הזוגי המפורסם בעולם, ד"ר גוטמן, במעבדת האהבה שלו, מצא יחס מומלץ של חמש לאחד: על כל ביקורת שנאמרת בין בני זוג, לתת חמש מחמאות. להזכיר לעצמך מה אני אוהבת בבן/ת הזוג שלי, או לחבר את זה לתכונות שאני אוהבת בו. זה יעלה את ההורמונים הטובים שלנו".
סקס אפיל הוא פודקאסט המיניות של ynet יחסים, בהנחיית לורי שטטמאור, עורכת הערוץ. מוזמנים ומוזמנות לעקוב אחרינו בספוטיפיי, באפל פודקאסטס, ביוטיוב, בטיקטוק ובכל מקום אחר שבו אתם נוהגים ונוהגות להאזין לפודקאסטים שלכם. רוצים לדבר איתנו? בואו לקהילה שפתחנו בפייסבוק - "סקס אפיל - הקבוצה לדיונים".
