"מיניות מגיעה מתוך רווחה, מתוך המקומות שבהם אני יכולה להרפות, ולהתענג, וליהנות, ולהיות מרוכזת בעצמי ובעונג שלי - וזה די הפוך מרוב מה שקורה בזמן שאנחנו הופכים להורים", אומרת יעל אלעד, מלווה תהליכי חיבור למיניות ולגוף, מנחה קבוצות וריטריטים, שעובדת עם נשים וזוגות על המיניות שלהם. "נגיד אצלנו, אלה כל יום בשש-שבע בערב הולכת לישון. כביכול את תחשבי, יופי! יש לנו את כל הערב! אפשר לחגוג! אבל ממש לא. אפשר במקסימום לראות פרק בנטפליקס, וגם במהלכו אנחנו נירדם.
"להורים צעירים יש כל כך הרבה דברים להתעסק בהם, ומצד שני כל כך מעט משאבים, הרבה ריבים, הרבה אתגרים, וכל אלו מקשים עלינו למצוא את הזמן להיות ביחד ולהתקרב". לפני שמונה חודשים יעל אלעד הפכה לאמא בפעם הראשונה. ל"סקס אפיל" היא הגיעה כדי לדבר על החוויה של מיניות ואינטימיות באימהות צעירה.
סקס אפיל
כך נשארתי אישה מינית בהיריון ואחרי הלידה | #140
46:04
(האזינו לפרק החדש של סקס אפיל על המיניות של יעל בזמן ההיריון ואחריו)
בואי נתחיל מההיריון. איזה היריון היה לך?
"היריון הוא חוויה מורכבת בהרבה רמות, אבל אני חייבת להגיד שברמה האישית, לא תיארתי לעצמי כמה היריון יכול להיות טוב ומיטיב. הרגשתי בריאה, חזקה, מחוברת, לא היו אירועי בריאות מורכבים. כמו רוב הנשים בשליש הראשון הייתי סמרטוט רצפה. גיליתי על ההיריון חודש לפני 7 באוקטובר, כשחזרנו מהודו.
"בהודו כל הזמן הייתי חולה, אז לא קישרתי ולא הבנתי שאני בהיריון. כשחזרתי לארץ וקרה ה-7 באוקטובר, כולם היו סמרטוטי רצפה, ומצב הרוח היה עגום והעולם היה מקום מפחיד וקודר. אבל אני יכולה להגיד שאם אנחנו מדברות פה על מיניות, אז היה לי מרתק לגלות את היצור המיני שאני בזמן ההיריון".
למה הכוונה?
"בגלל שמיניות היא חלק משמעותי בחיים שלי ושל בן הזוג שלי, משהו שאנחנו מדברים ומתעסקים בו, גם באישי וגם במקצועי, כי גם בן זוגי עוסק בתחום בתור מחנך למיניות בריאה, אז אחרי רגעי ההלם והשמחה על גילוי ההיריון, מהר מאוד נוצרה בינינו תקשורת פתוחה לגבי המיניות החדשה שלנו עכשיו, כשאני תשושה ומסמורטטת.
"רוב הנשים שאני מכירה לא היו בעניין של מיניות בשליש הראשון של ההיריון שלהן – ואני מבינה אותן לגמרי, אבל אצלי היה דווקא משהו אחר. זה לא שלא היה לי רצון במיניות, פשוט לא היה לי כוח. כאילו, לא יכולתי להיות אקטיבית. אז בגלל שלי ולסופי, בן הזוג שלי, יש תקשורת מאוד פתוחה, הבאתי את זה ככה. אמרתי לו, 'אני אשמח להיות איתך במיניות, אבל צריך שאתה תעשה הכול. שאתה תיקח את המושכות. כאילו, אם זה מתאים לך בכיף, אני מעוניינת, אני רוצה, אבל אני לא יכולה להרים את עצמי מהמיטה'.
"זה בעצם הוביל אותנו למיניות אחרת, שהיא פחות אופיינית לנו. זה לא שהיא קרתה המון, זה לא שחגגנו כל השליש הראשון, כי רוב הזמן הייתי סמרטוט, ורוב הזמן העולם היה מקום מפחיד ומדכא, אבל כן היו נקודות של אור, של מפגש מיני שהוא אחר.
5 צפייה בגלריה
יעל אלעד ובן זוגה. בטרימסטר הראשון היא הייתה סמרטוט, אז הם פנו למיניות שפחות אופיינית להם
(צילום: יאיר גולוב)
"ואז הגיע השליש השני, שמבחינתי זה היה כמו להיות בביוץ שלושה חודשים. איך שמים את זה במילים? אנרגיה כזאת של התחדשות ועוררות ואביב. אם במהלך השליש הראשון שלי דווקא לבן זוגי היו מלא אנרגיות ואני הייתי סמרטוט, אז איכשהו בשליש השני אני פתאום הייתי כזה, אוקיי! הגעתי! בוא נעוף על זה! בוא נעשה אהבה מהבוקר עד הלילה! והוא פתאום היה עם פחות חשק.
"אני חייבת להגיד שהרבה פעמים בזוגיות יש תפקידים מנוגדים בהקשר של היוזמה והרצון המיני - יש את מי שרוצה יותר, יש את מי שרוצה פחות. אצלנו במהלך ההיריון עשינו מסירות עם התפקידים. כמובן שחשוב לי לא לייצר תמונה ורודה מדי. אני יודעת שיש נשים שכל ההיריון לא מסוגלות שיתקרבו אליהן. אני גם זוכרת איזה יום שאני וסופי רצינו להיות באינטימיות ומיניות בערב, והיה לו ריח של מרק עוף ואני התחרפנתי. הריח היה כל כך חזק, ורק בסוף הבנו שבבוקר הוא אכל סלרי.
"שווה להגיד שזה באמת מאוד אינדיבידואלי, ויש לי המון כבוד גם למי שלא בא לה בכלל להיות ברגע אחד של מיניות כל ההיריון, וגם לנשים שכאילו לא יודעות מה לעשות מרוב חרמנות בהיריון - כי יש את שני הקצוות. אצלנו הייתה שם הרבה תנועה.
"עוד משהו שגיליתי הוא שהרבה פעמים זוגות עם השנים מאבדים את התשוקה ומחפשים את הדבר החדש הזה, את 'הנובלטי', ואיפשהו היריון מבחינתי מספק את זה, כי כל יום הוא חדש, כל חודש הוא אחר. כאילו, גם הגוף שלי משתנה כל הזמן, האנרגיה שלי משתנה, האופן שבו אני חווה את העולם משתנה".
"השליש השני היה מבחינתי כמו להיות בביוץ שלושה חודשים. אם במהלך השליש הראשון דווקא לבן זוגי היו מלא אנרגיות ואני הייתי סמרטוט, אז איכשהו בשליש השני אני פתאום הייתי כזה אוקיי! הגעתי! בוא נעוף על החיים! בוא נעשה אהבה מהבוקר עד הלילה! והוא פתאום היה עם פחות חשק"
זה גם מה שאת חווה עכשיו עם התינוקת, כי כל יום היא גדלה.
"ממש".
זה באמת מעניין כי אחד הדברים שזוגות הכי מפחדים מהם הוא שהסקס יהפוך לשגרתי, ואת אומרת שבהיריון אין דבר כזה שגרה.
"נכון מאוד, ואם אנחנו מוכנים להיות בתקשורת, אז יש מקום להכול, השמיים הם הגבול. אני חושבת שזה עבד בזכות זה שסופי הוא גם סקרן וגם לא נעלב. הוא יכול היה להתקרב אליי ואני אגיד לו פתאום, 'איכסה! אני לא יכולה עם הריח שלך', והוא לא לקח את זה אישית.
"אני מרגישה שבהרבה מובנים זה היה הסוד. גם היכולת שלי לתקשר את הרצונות שלי – מה אני רוצה, מה אני לא רוצה, מה מתאים לי ומה לא מתאים לי, וגם היכולת שלו להקליל את האווירה ולזרום. לאפשר לשנינו לגלות ביחד מה מתאים לנו היום, והרבה פעמים זה היה – 'היום לא מתאים', וזה בסדר".
מה קרה בטרימסטר השלישי?
"אז אני דמיינתי שהשליש האחרון הוא כבד. אמרו לי שהחודש האחרון נמשך שנה ואת כבר מתה שהתינוק ייצא ממך, אבל אני פרחתי בשליש האחרון! היה לי מדהים! הסתובבתי בעולם עם בטן ענקית, הלכתי רק עם חולצות בטן, הרגשתי כמו מישהי שיש לה חזה ענק והיא הולכת עם מחשופים. הרגשתי כמו פאר היצירה.
"היריון בטרימסטר השלישי הוא ליטרלי הפסגה של המיניות, כמו הפרחים שפורחים בטבע. זה כאילו הדבר הזה שהוא הכי ג'וסי וסקסי ועגול ונשי, וגם פתאום נהיו לי ציצים. עפתי על הגוף שלי וגם סופי עף עליי, ודווקא בסוף ההיריון הייתה לנו ממש פריחה מינית. אנחנו נהנינו. אבל שוב - היה כאן הרבה דגש על תקשורת. יש הרבה תנוחות שאי אפשר לעשות, והיו כמובן ימים שלא היה לי כוח לעשות שום דבר".
אילו תנוחות אי אפשר לעשות?
"אם אני שוכבת, אני לא יכולה שהוא יפעיל עליי שום משקל. כאילו, יש תנוחות מסוימות שאפשר לעשות אם אני שוכבת על הגב, אבל בגדול כל דבר שמפעיל עליי משקל לא טוב, וגם זה משתנה מיום ליום. יש ימים שאי אפשר לשכב על הגב, ויש ימים שאי אפשר לשכב על הצד, אבל אצלנו אני חושבת שמצאנו את הדרך להיכנס למין סשנים כאלה שהם מיקס של הכול - הם גם כזה זמן פינוק ועיסוי והרגעה, עיסויים בשמן ובכפות הרגליים, וגם הכנסנו את התודעה הזאת של לפנות מקום ולהביא הרבה שימון לאזור, להביא הודיה למקום הזה.
"היה לנו למשל פלייליסט קבוע, והיינו פשוט צוללים לסשן של כמה שעות, שהוא אגב היה הדדי. אני חושבת שאני והגוף שלי היינו יותר בפוקוס, אבל גם אני מאוד אוהבת לענג. מאוד נעים לי לגעת בסופי, וגם הוא עבד מאוד קשה בהיריון שלי, גם אם הוא לא נשא ילד ברחמו. זאת הייתה תקופה מרגשת".
"היריון בטרימסטר השלישי הוא ליטרלי הפסגה של המיניות, כמו הפרחים שפורחים בטבע. זה הדבר הזה שהוא הכי ג'וסי וסקסי ועגול ונשי, וגם פתאום נהיו לי ציצים. עפתי על הגוף שלי וגם סופי עף עליי, ודווקא בסוף ההיריון הייתה לנו ממש פריחה מינית. אנחנו נהנינו"
יש הרבה גברים שחוששים לשכב עם זוגתם כשהיא כבר בסוף הטרימסטר השלישי, והם כבר מיודדים עם התינוקת כי הם רואים אותה באולטראסאונד. הם מפחדים לפגוע בעובר.
"הפחדים האלה - כבודם במקומה מונח, אבל אני ממליצה לפתוח גוגל ובחיפוש פשוט לגלות באילו מצבים מאוד ספציפיים לא כדאי לעשות סקס בהיריון. רוב הזמן, לרוב האנשים, סקס הוא דבר מומלץ. אפשר פול-און להזדיין. הכול בסדר, העובר בטוח, ולא צריך להיזהר. שוב, חוץ מכמה מקרים ספציפיים".
"כן היו לנו היו סיטואציות שבסוף עצרנו. היינו כזה, 'וואי, זה מוזר', כי פתאום היא נניח זזה, היא חלק ממה שקורה פה. גם הייתה תקופה שהיא הרבה פעמים הייתה בועטת לי בבפנים של צוואר הרחם. זה מוזר וזה יכול לבלבל, אז כשזה היה קורה, פשוט היינו עוצרים לדבר על זה, לבדוק, זה בסדר? זה מתאים לנו? אפילו נגיד לחוות אורגזמות - הרי אורגזמות עושות כיווצים מאוד אינטנסיביים של השרירים. אז רגע כזה, היא בסדר עכשיו? הבאנו לזה הרבה תקשורת והרבה צחוק".
ספרי לי על הלידה שלך.
"הייתה לי לידה מדהימה. לפעמים אני רוצה להתנצל, כי להרבה נשים יש לידות קשות ומורכבות, ושוב זה עניין גם של מזל וגורל ותנאים פיזיים. אבל אני יכולה להגיד שבאתי פתוחה לכך שהכול יכול לקרות סביבי. היו נשים שאמרו לי, 'תדמייני את הלידה בדיוק כמו שאת רוצה שהיא תהיה', ואני אמרתי לא. אני מכינה את הכלי כמיטב יכולתי, ואז אני נתונה לחסדי, לא יודעת, הבורא. אם תהיה לידה קיסרית חירומית - אז אוקיי. אם יהיה צורך באפידורל, אוקיי. אני באה פתוחה. אני יודעת מה קורה בגוף שלי, אני יודעת להקשיב לעצמי, אני יודעת לתקשר את הצרכים שלי. מעבר לזה, זה לא בשליטתי".
ומה עשיתם מבחינת מגע?
"הגענו לצירים עם מילה אחת - 'אוקסיטוצין'. אוקסיטוצין זה מה שמקדם לידה, חוץ מממש בסוף, כשהאדרנלין גם משחק תפקיד".
אוקסיטוצין הוא הורמון שהיו קוראים לו בעבר "הורמון אהבה", כי הוא מייצר את החיבור גם בין האם לתינוק בהנקה.
"הוא מלווה אותנו בהרבה חלקים חשובים של החיים וגם בלידה. אז ממש היה לנו ברור שכשמתחילים צירים, אנחנו באים לעשות כיף. בארבע-חמש השעות הראשונות של הצירים היינו בבית, ופשוט עשינו צחוקים. שמנו מוזיקה התמזמזנו. פשוט הייתי עם הגוף. ובכל פעם כשהיה ציר, אז נשמתי וזכרתי שהציר הוא ארבע-חמש נשימות וזה הדבר היחיד להתמודד איתו כרגע. בואי נגיד שהופתעתי מזה שזאת לא הייתה חוויה מחרידה. זאת היה חוויה טובה. זה היה כואב אבל אבל הייתי בחיבור, היינו בזה ביחד. סופי ממש עזר לי לעבור את הצירים.
"גם היה סופר ג'וסי וסקסי. לא הייתה מיניות במובן של חדירה, אבל היינו בג'וס בינינו. כאילו, התמזמזנו ורקדנו וקפצנו. פשוט עשינו כיף ביחד. היינו באושר וכל כמה זמן היה ציר. במקרה שלי, הצירים התחילו די מהר להיות סופר אינטנסיביים. אז עבדנו עם הגוף, אבל הייתה חוויה של שותפות ושל התרגשות.
"ואז נסענו לבית החולים, ופגשנו שם את הדולה שהיא גם חברה, אז גם איתה הייתה הרבה נוחות. בסוף היו מלא רגעים של עונג במסע הלידה שלי. זה לא שגמרתי והייתי באורגזמה, כי היה גם כואב ובסוף כאילו דחפתי והייתי כמו חיה, אבל היה גם מלא עונג. וכשהיה ציר אני הייתי בתודעת הרפיה. כמה שיותר להרפות".
"אני פגשתי את כל הפחדים שלי דווקא אחרי הלידה. עברתי את 48 השעות הכי קשות שעברתי בחיים. הכול התפרק לי. פחדתי שאלה לא נושמת, פתאום התחלתי לפחד מהמוות, פחדתי שאני אמות, פחדתי שאלה תמות. פחדתי שיקרה משהו לאימא שלי"
"אם לחבר את זה לנושא שלנו של אינטימיות ומיניות, אז הייתה לי שם נוחות מקסימלית מול סופי. שום דבר לא הפחיד אותי. אני שומעת לפעמים שנשים פוחדות שאולי יצא להן קקי בלידה, ואני לא חשבתי על זה לרגע. האינטימיות שלנו ממש קידמה את הלידה, ובאמת הייתה לידה מדהימה. הקושי האמיתי הגיע דווקא אחרי הלידה. השליה שלי לא יצאה ונכנסתי לניתוח בהרדמה מלאה, ואם כל זה לא מספיק, אז גם חטפתי וירוס בצאתי מבית החולים.
"להרבה נשים יש איזה דרופ הורמונלי ביום השלישי, שהוא מה שנקרא 'בייבי בלוז'. גם מי שלא מתמודדת ממש עם דיכאון אחרי לידה חווה אותו. אז אני פגשתי את כל הפחדים שלי דווקא אחרי הלידה שלי. כשחזרתי הביתה אחרי ארבעה או חמישה ימים, שבהם גם לא ישנתי וגם חטפתי וירוס בטן, היה לי דרופ הורמונלי של החיים. נכנסתי לחרדות קיצוניות, ועברתי את 48 השעות הכי קשות שעברתי בחיים. ממש ראיתי את הסף בין שפיות לאי-שפיות. ממש שאלתי את עצמי כאילו אם אני אתאשפז? מי יטפל באלה? היה מאוד מאוד מפחיד. הכול התפרק לי. פחדתי שאלה לא נושמת, פתאום התחלתי לפחד מהמוות, פחדתי שאני אמות, פחדתי שאלה תמות. פחדתי שיקרה משהו לאימא שלי.
"יש משהו בלהביא חיים לעולם שזה פותח איזה פתח בין העולם הזה לעולם ההוא שלמעלה או למטה, ואני מרגישה שעם הפתח הזה ועם אלה שנכנסה לחיי, הגיעו מלא פחדים שלא התמודדתי איתם אף פעם. הפחדים האלה הגיעו בבום והציפו אותי, ובאמת הייתי מעורערת נפשית ברמות".
נשמע ממש קשה. מה עזר לך?
"השבט שלי, המשפחה שלי, החברות שלי, נשים שילדו שבאו והחזיקו לי את היד, והסתכלו לי בעיניים ואמרו לי, 'כן, זה הכי מפחיד בעולם, אבל ככה זה וזה עובר', ונרמלו לי את המצב שהייתי בו. אם אני נוטפת זיעה בלילה, זה לא בגלל החרדה, זה מה שקורה אחרי לידה, הגוף מאבד נוזלים.
"הרגשתי שאני מאבדת את זה, ופשוט נרמלו לי שזה קשור ללידה, זה קשור להרדמה המלאה שעברתי, קשור לזה שלא ישנתי. במשך 48 שעות הייתי ברעידות, פרקסתי, ואפילו כשאני מדברת על זה עכשיו אני מרגישה את זה בגוף".
מה עוד עזר לך?
"באופן מעניין, הרגע הראשון שהיה כמו איזה קרן שמש שהצליחה לחדור את האפלה הגדולה הזאת, קרה עם סופי. אני לא יודעת איך זה קרה, אבל איכשהו התחלנו להתלטף ולהתמזמז ולהתחכך, וכאילו הייתי ממש שישה ימים אחרי לידה, אז לא היה שם ממש מגע ישיר בפות שלי, אבל הייתה שם התרגשות מינית ממש גדולה. ולפרק זמן כלשהו פתאום הייתי בגוף שוב, והייתי איתו והייתי בטוב.
"הייתה שם איזו נחת כזאת, כי ממש הרגשתי את הכוח המרפא של האנרגיה המינית. אני חושבת שהרבה פעמים זוגות מפחדים לפתוח לזה צוהר, כי לפעמים המיניות היחידה שמכירים היא חדירה של פין לפות, ובאמת את זה בדרך כלל אין הרבה רצון לעשות רגע אחרי שיצאה ממך תינוקת.
"הרבה פעמים השאלה ששואלים היא - מתי שכבתם בפעם הראשונה אחרי הלידה? ואז מתכוונים לכניסה לנרתיק, לחדירה. בכנות, אני לא יודעת מתי זה קרה אצלנו, כי זה גם לא משנה. אולי אחרי חודש, אולי חודשיים. פשוט הרבה קודם התחלנו להיות פעילים מינית בכל מיני דרכים אחרות"
"ובאמת יש שם איזה משחק מאוד רגיש כזה, פחד לאכזב. נשים תוהות 'מתי אני אצטרך לתת לו', ואני חושבת שדווקא בתוך החופש ובתוך זה שידעתי שאני לא חייבת כלום, אז היה הרבה מקום לעוררות מינית, והרגשתי שהחוויה הזאת מאוד השיבה אותי אליי. אני יכולה להגיד שמאז השבוע הראשון ההוא, עברנו כל מיני גלים בתוך המיניות שלנו.
"הרבה פעמים השאלה ששואלים היא - מתי שכבתם בפעם הראשונה אחרי הלידה? ואז מתכוונים לכניסה, לחדירה. בכנות אני לא יודעת מתי זה קרה אצלנו, כי זה גם לא משנה. אולי אחרי חודש, אולי אחרי חודשיים, פשוט הרבה קודם התחלנו להיות פעילים מינית בכל מיני דרכים אחרות.
"אני כן יכולה להגיד שבפעם הראשונה שממש שכבנו עם חדירה אז מצד אחד, זה היה כזה אוקיי מגניב, כאילו, הפות שלי בטוב, איזה יופי. אבל עדיין הרגשתי שיש לי חשש, אני אפילו לא יודעת בדיוק ממה, ושאני לא מצליחה להתמסר לתוך המיניות, אז תקשרתי את זה ועצרנו. זה היה דיוק נעים, בלי לחץ. זה יבוא בזמנו".
5 צפייה בגלריה
יעל אלעד ובן זוגה. מדי פעם הם משתמשים ב"לאב סיטינג" כשהם רוצים לעשות אהבה
(צילום: יאיר גולוב)
בשיחה מוקדמת אמרת לי משהו שהוא ממש סטארט-אפ - שחברות שלך שהן גם אימהות, באות לשמור על אלה כשאתם רוצים לעשות אהבה.
"שיתפנו חברות בזה שאנחנו רוצים לעשות אהבה, וליטרלי אין מתי, אז היו כמה פעמים שחברות באו לעשות לנו 'לאב סיטינג', שזה בייביסיטר שבו אנחנו לא יוצאים לפאב או למסעדה, אלא הולכים לחדר שינה ולוקחים רגע את הזמן להיות ביחד. לפעמים זה עבד ממש טוב, לפעמים איכשהו אפילו עוד לפני שהן הגיעו, אלה נרדמה ומצאנו את הזמן וכבר היינו במיניות, ולפעמים חברה באה וההפך קרה - רבנו דווקא בזמן הזה, כי היה כל כך הרבה לחץ על זה שעכשיו-עכשיו צריך לעשות מין, כי אין עוד הזדמנות אחרת, וזה הוביל לפיצוץ.
"אבל אנחנו ממשיכים לנסות כל הזמן למצוא את ההזדמנויות האלה, ואני חושבת שהדבר הכי משמעותי שהשתנה בתפיסה שלי לגבי מיניות זה שמיניות היא לא רק המפגש המיני הפיזי כשהוא קורה. מיניות היא האנרגיה הזאת שאנחנו מחליפים בינינו, מה שאני מאוד אוהבת אצלנו זה שהאנרגיה הזאת רצה אצלנו כל הזמן, חוץ מבזמנים שבהם אנחנו רבים. אבל רוב הימים אנחנו מפלרטטים, ואנחנו מתנשקים, ואנחנו נוגעים. אנחנו כמו שומרים את המים חמים, כדי שכשיגיע הרגע, נוכל לצלול לתוכם".
"שיתפנו חברות בזה שאנחנו רוצים לעשות אהבה, וליטרלי אין מתי, אז היו כמה פעמים שחברות באו לעשות לנו 'לאב סיטינג', שזה בייביסיטר שבו אנחנו לא יוצאים לפאב או למסעדה, אלא הולכים לחדר השינה ולוקחים רגע את הזמן להיות ביחד"
זה נקרא להיות בפלוס מבחינת הפרספקטיבה המינית. אחרת החשש הוא מהימנעות, ואז הזוג נמצא במינוס, ולכי תרימי את האנדורפינים ותייצרי קרבה, כשאתם כל כך רחוקים זה מזו.
"בדיוק. את יודעת, לפני כמה זמן סופי ראה איזה סרטון של רב שמדבר על זה שכל פעם שאתה יוצא מהבית, אתה צריך לנשק את אשתך במשך שש שניות לפחות. אז התחלנו לנסות את זה, וגם אם אני ממהרת, גם אני מאחרת, גם אם אני צריכה כבר לצאת, אנחנו לא מוותרים על נשיקה של לפחות שש שניות, והיא פשוט עושה קסמים. קורה שם איזה משהו כל כך מיוחד. אנחנו נמסים בתוך הנשיקה הזאת כל יום, ומשהו מאוד-מאוד קרוב נשאר בינינו, גם אם אנחנו כועסים.
"יש משהו מאוד עמוק ומתוק בלמצוא את הרגעים הקטנים של להיות ביחד, ולתת אחד לשני את המחמאה ואת ההכרה ואת החיבוק ואת המגע. גם אם אתם הורים צעירים, כמונו, עדיין אפשר לייצר אינטימיות בהרבה מאוד רבדים. גם אם לא תמיד יש לנו את המיטה וזמן, ואורגזמות או עונג שמימי. העיקר שתישאר הקרבה הזאת".
פורסם לראשונה: 09:29, 24.01.25
