"בשנות העשרים לחיי, בין מערכת יחסים אחת לשנייה, הייתי מתפרעת. מה זה מתפרעת? הייתי עושה סקס עם מי שבא לי, מתי שבא לי, כמה שבא לי. ממש כזה בלי רגש. גברים היו מתקשרים אליי אחר כך, מנסים כאילו לבדוק מה קורה, והייתי אומרת להם, 'היית רק סטוץ, בן אדם. עזוב אותי'", משתפת בכנות מלינה רימברג (46), מנחה ומאמנת זוגות ונשים לאינטימיות, מיניות ומערכות יחסים בדרך הטנטרה, יוצרת ומגישת הפודקאסט "החיים בדרך הטנטרה". מלינה הגיעה ל"סקס אפיל" כדי לשתף בסיפור האישי שלה בתור מישהי שהצליחה להחלים מפפילומה טרום-סרטנית.
סקס אפיל
התנזרות מסקס, פפילומה והמסע של מלינה | #146
38:44
(האזינו לפרק החדש של "סקס אפיל" על פפילומה והתנזרות מגברים)
נגיף הפפילומה עלול לגרום לסרטן באיברי המין, בפי הטבעת, בפה ובלוע, גם אצל גברים וגם אצל נשים. אצל נשים הוא הגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם ולסרטן הנרתיק, ואצל גברים הוא גורם נפוץ לסרטן הפין. קיים חיסון לנגיף הפפילומה, שניתן היום לבנים ולבנות כבר בגילאי בית הספר, אולם הוא מגן רק מפני תשעה זנים, כשהיום ידוע כי קיימים כבר 200 זנים. 14 מתוכם נחשבים לבעלי סיכון מוגבר לחולל מחלות טרום-סרטניות וגידולים סרטניים.
מלינה, בואי נתחיל ממש מהתחלה. איפה גדלת ומתי התחלת לקיים יחסי מין?
"נולדתי בארגנטינה, אבל הגעתי לארץ בגיל ארבע וגדלתי בקיבוץ בבית רגיל כזה, בית שלא דיברו בו על מיניות. אני הבת הבכורה ויש לי שני אחים שצעירים ממני. תמיד הייתי ילדה מלאת אנרגיית חיים. תמיד רקדתי בסלון. בכיתה ז' היו לי נשיקות ומזמוזים, וממש סקס עם חדירה עשיתי בגיל 17 עם מישהו שהיה בן הזוג שלי.
"אחר כך היו לי כל הזמן בני זוג, ובין לבין בשנות העשרים, כפי שאמרתי, הייתי מתפרעת. עוד משהו אני סוחבת אותו איתי, וככה עושה איתו הרבה עבודה, זה שהיו לי מספר קשרים בשנות העשרים לחיי שבהם בגדתי. זה לא שהייתי עם מלא גברים בו זמנית, אבל כן היה בתוכי צורך לעזוב קשר שנמשך הרבה שנים, ולא ידעתי איך לסיים אותו, אז פשוט בגדתי. אמרתי לעצמי, 'טוב, אם אני אבגוד, אז לא תהיה לי ברירה. אני לא אוכל להישאר שם יותר'".
"הייתי מתפרעת. מה זה מתפרעת? הייתי עושה סקס עם מי שבא לי, מתי שבא לי, כמה שבא לי. ממש כזה בלי רגש. גברים היו מתקשרים אליי אחר כך, מנסים כאילו לבדוק מה קורה, והייתי אומרת להם, 'היית רק סטוץ, בן אדם. עזוב אותי'"
השתמשת בבגידות כאמצעי מפלט.
"כן, כדרך שלא נתנה לי ברירה אלא לסיים את הקשרים האלה. אני לא גאה בזה, אני אפילו די מתביישת, אבל זה מה שקרה. מבחינת איכות המיניות עצמה, אני יכולה להגיד שאף פעם לא היו לי בעיות עם המיניות שלי. תמיד ידעתי להגיע לעונג, תמיד חוויתי אורגזמות. כאילו, המיניות שלי הייתה סבבה, עד שהתגרשתי".
(צפו בפרק המלא של סקס אפיל עם מלינה רימברג)
כמה זמן היית נשואה?
"הייתי איתו בערך מגיל 27 עד 34, למרות שלא היינו נשואים כל השנים הללו, והתגרשתי עם הילדה קטנה. אחרי הגירושים שוב חזרתי למקום הזה של רק סקס, כי כאילו פשוט לא יכולתי לחשוב על להיות בקשר רומנטי עם אף אחד.
"במשך איזה שנתיים גם בכלל לא האמנתי באהבה. זאת אומרת, ממש לא האמנתי שאני יכולה להתאהב שוב במישהו, כי הבועה הזאתי של להקים משפחה התנפצה לי, ועוד כל מיני דברים שהיו שם התנפצו לי, עד שאמרתי לעצמי, 'טוב, כנראה שלא נועדת לקשר'. שם התחיל מסע החקירה שלי עם עולמות הטנטרה והמיניות המקודשת. התחלתי ללכת לפסטיבלים ולהכיר כל מיני גברים, ובד לבד התחיל אצלי תהליך מאוד-מאוד ארוך גם של חקירה וגם של ריפוי".
מה קרה שם?
"התחלתי להבין שאני סוחבת איתי המון מטענים שקשורים גם למערכות יחסים, גם לילדות, אבל בעיקר הבנתי שמשהו במיניות שלי כל השנים האלה לא היה מדויק".
יש לי שאלה קצת אישית, אבל כשהיית שוכבת בין קשרים זוגיים, או כשהכרת גברים בפסטיבלים של הטנטרה, היית מקפידה על אמצעי מניעה?
"אני לא כל כך זוכרת. אני כן זוכרת שלקחתי גלולות, אבל לא הייתה לי מודעות כל כך לעניין של מחלות מין. כן אני אגיד שהיה לי ויש לי עדיין הרפס וגינלי מגיל 20 בערך, אז יכול להיות שהייתי אומרת לגברים, אבל רק אם הייתה לי התפרצות. סביר להניח שעם רובם הייתי שוכבת עם קונדום.
"מה שמעניין הוא שאומנם לא הייתה לי בעיה עם המיניות עצמה, אבל כן התחלתי לשאול שאלות לגבי היחס שלי כלפי אינטימיות, כי מדי פעם הייתי מתאהבת בגברים הלא נכונים, בכאלה שלא רוצים באמת קשר זוגי. אז התחלתי להסתכל על עצמי ולשאול – 'רגע, אז אולי את זאת שלא רוצה קשר? למה את לא רוצה קשר?', ופשוט נכנסתי למסע פנימי של חקירה עמוקה.
"באיזשהו שלב, לאט-לאט, התחלתי לעשות הפסקות מאוד ארוכות ממיניות. זאת אומרת, אמרתי לעצמי שאם אני לא מכירה עכשיו מישהו שבאמת יש איתו פוטנציאל לקשר, אז אני לא אהיה איתו, והתחלתי להעביר תקופות ארוכות של התנזרות מגברים. לפעמים תשעה ועשרה חודשים בלי".
מתי גילית שיש לך פפילומה?
"אז לפני שנתיים וחצי הלכתי לבדיקת פאפ שגרתית, כמו בכל שנה. הייתי בדיוק בנסיעה עם חברה, והרופאה מתקשרת אליי ומודיעה לי, כשאני באמצע הנהיגה, שיש לי פפילומה ושאני חייבת מהר-מהר לעשות ביופסיה. היא לא הסבירה לי מעבר לכך כלום. למזלי, מי שנסעה איתי ידעה קצת להרגיע אותי, כי מן הסתם נכנסתי ללחץ. לא ידעתי מה זה אומר, לא חקרתי את זה לעומק לפני כן. היה מישהו אחד שכן הייתה לי איתו אינטראקציה מינית זמן קצר לפני כן, אז סיפרתי לו שיש לי פפילומה ולא היה לו אכפת כל כך".
"מדי פעם הייתי מתאהבת בגברים הלא נכונים, כאלה שלא רוצים באמת קשר זוגי. התחלתי להסתכל על עצמי ולשאול – 'רגע, אז אולי את זאת שלא רוצה קשר? למה את לא רוצה קשר?', ופשוט נכנסתי למסע פנימי של חקירה עמוקה"
ואז הלכת ועשית את הביופסיה. תוך כמה זמן קיבלת תשובה?
"חודשיים אחר כך, והיא עוד הייתה בסדר, ואז התבקשתי לעשות שוב פאפ חצי שנה אחרי כן. אז עשיתי ואז אותה רופאה שוב התקשרה אליי בהיסטריה. הפעם הייתי בחנות פארם עם הבת הקטנה שלי, והיא צעקה עליי למה עדיין לא קבעתי ביופסיה. מאותו הרגע התחלתי להילחץ.
"הפעם בביופסיה כבר נאמר לי שהפפילומה שלי היא במצב טרום-סרטני מתקדם, מצב שתיים-שלוש. נאמר לי שהטיפול הוא ניתוח, גרידה לצוואר הרחם שלי. כלומר, שממש מגרדים את צוואר הרחם ואת הנגעים. אמרתי לעצמי, 'רגע, זה לא הגיוני. זה וירוס והגוף יודע להילחם בווירוסים'. התחלתי לחקור והלכתי לנטורופתית, הלכתי לתזונאית, והתחלתי לעשות שינוי תזונתי מאוד נרחב, ולקחת פטריית מרפא מסוימת, שקוראים לה 'זנב התרנגול'".
מה זה?
"לא הרבה אנשים יודעים את זה, אבל היא ממש טובה לרפא גם פפילומה גם הרפס וגם נראה לי שלבקת חוגרת. היא בעיקר מחזקת את המערכת החיסונית. בין לבין הלכתי לרופאה פרטית, כי חשבתי שאולי אני כן אתחיל את התהליך של הניתוח, ואמרתי לה – 'תגידי, מה הסיכוי שאני יכולה לרפא את זה באופן טבעי?', והיא אמרה לי, 'תראי, אם היית בת איזה 30 ומשהו, הייתי אומרת לך שאת יכולה לנסות, אבל בגיל שלך - הייתי כבר בת כמעט 44 - לא הייתי מציעה לך'.
"כשהיא אמרה לי את זה, אמרתי – אוקיי! יש לי סיכוי! אני כל החיים רוקדת ומתרגלת יוגה, ואני יודעת שהגיל הפיזי שלי לא תואם את הגיל הביולוגי שלי, ובאמת נכנסתי לתהליך מאוד קפדני. קודם כל, התחלתי לצרוך תזונה נטולת גלוטן וסוכר, שהם שני הדברים שהכי קשה להימנע מהם, ולקחת צמחי מרפא.
"הלכתי לדיקור, והתחלתי לעשות מדיטציות מיוחדות, ועשיתי את כל הדברים שידעתי שיכולים לחזק את המערכת החיסונית שלי. מעבר לכך, עשיתי גם עבודה רגשית ואנרגטית. התחלתי לשאול את עצמי שאלות והבנתי שהסיפור שלי קשור גם לריבוי פרטנרים, וגם לריבוי פרטנרים לא מדויקים. זאת אומרת, לכל מיני סיטואציות מיניות שלא היו מדויקות לי, ובעצם בחרתי בהתנזרות כחלק מתהליך הריפוי שלי.
"התחלתי לשאול שאלות על היחסים בחיי עם נשים ועם גברים. גם היו לי רגעים מאוד לא פשוטים מול הבת שלי, למשל כששאלתי את עצמי - מה יקרה אם אני אחלה בסרטן צוואר הרחם, כאילו, ואני אמות? יש לי ילדה – מה יהיה עליה?"
"גם אני אגיד שלגלות שאת נשאית של פפילומה זה מצב שמביא איתו המון רגשות אשם. הדבר הזה הוביל אותי להתכנסות פנימה, ולרצון לחקור עוד יותר נכון לי בחיים, ומה מדויק לי. התחלתי לעשות ממש מסע הוליסטי, לצד השינויים התזונתיים וההתנזרות. השקעתי מאוד בעסק שלי, התחלתי לשאול שאלות על היחסים בחיי עם נשים ועם גברים. גם היו לי רגעים מאוד לא פשוטים מול הבת שלי, למשל כששאלתי את עצמי - 'מה יקרה עכשיו אם אני אחלה בסרטן הרחם, כאילו, ואני אמות? יש לי ילדה – מה יהיה עליה?'".
מפחיד.
"בגלל זה גם התלבטתי כל כך אם לעשות את הניתוח או לא, והיה לי כבר תור לניתוח, ואז קלטתי שהוא יושב על הווסת. עכשיו, אני מאוד קשובה לגוף שלי ואמרתי – טוב, אם זה יושב על הווסת, סימן שאולי אני צריכה לחכות. ביקשתי מהרופאה לדחות את הניתוח ולעשות שוב פאפ, ובעצם חודשיים וחצי אחרי שהתחלתי את התהליך, הפאפ יצאה תקינה והפפילומה הלכה, אבל אני באמת מאמינה שזה קרה בזכות זה שעשיתי תהליך הוליסטי. זה לא היה רק הצמחים ורק התרופות ורק התזונה, אלא הכול ביחד.
"עוד משהו שחשוב לי להבהיר הוא שבתהליך הריפוי שעברתי עם הפפילומה, השתמשתי גם ברפואה הקונבנציונלית. זאת אומרת, כל הזמן הקפדתי ללכת לבדיקות ולא להיות בלה-לה-לנד של 'הכול בסדר'. אני עד היום נבדקת פעם בשנה בפאפ, לצד זה שאני ממשיכה לתחזק את הגוף שלי מבחינה הוליסטית. הבחירה לא לפנות לניתוח הייתה הבחירה שלי, אבל שכל אחת ואחד יעשו את הבחירות שלהם, וכמובן חשוב כל הזמן להיות במעקב על זה.
"בסוף זה תהליך שהוא לא נגמר, כי בעצם התהליך הרגשי והאנרגטי זה משהו שאני כל הזמן ממשיכה איתו, וגם המשכתי עם ההתנזרות, בקטע של אוקיי, אני לא הולכת לשכב עכשיו עם גברים סתם ככה. כן התחלתי לחוש געגוע מבחינה אינטימית. בעצם לא הייתי בזוגיות כמעט 12 שנה מאז הגירושים. לא הייתי בקשר שאני יכולה לקרוא לו זוגיות".
יזיזות?
"לא ידעת איך לקרוא לזה, 'אהובים'? כאילו כן משהו שהוא לא רק סקס, אלא גם עומק ושיחות, אבל לא משהו שאת יכולה לקרוא לו בן זוג. ואז, לפני שנה הייתי מאוד חולה, ופתאום התחלתי להתבאס שאין גבר בחיים שלי. עזבי סקס, כאילו מישהו שיכין לי מרק, מישהו שיביא לי את התרופות.
"עכשיו, זה לא שלא עזרו לי. יש לי שכנים וחברים שבאו והביאו לי דברים שהייתי צריכה, והבת שלי החמודה ממש עזרה והכל, אבל ממש בכיתי לאלוהים. אמרתי לו, 'אני רוצה גבר. די, תביא לי גבר שיהיה איתי, שיהיה בזוגיות איתי', ושחררתי את זה. אחר כך חזרתי לחיי, ואחרי שהחלמתי הלכתי לשבעה של אמא של חבר.
"ישבתי שם ומישהי אמרה לי, 'מלינה, מה קורה? את עובדת עם זוגות הרבה, איך זה שאת לא בזוגיות? את לא רוצה זוגיות?', ואמרתי לה, 'לא, עזבי אותי. זוגיות זה מסובך, זה מורכב'. ישב שם מישהו שהכרתי אותו כזה ב'אהלן אהלן', והתחילה להתפתח בינינו שיחה, והיום אנחנו בזוגיות".
גדול. איך דווקא הוא שבר לך את ההתנזרות?
"וואו, זה מעניין כי כשהוא ישב אצלי בפעם הראשונה, אז אמרתי לו, 'אני בהתנזרות. כאילו, אני נזירה'".
נזירה גם בקטע של נשיקות?
"היו לי מעט מאוד מזמוזים. נזירה בקטע של אם אתה לא רוצה להעמיק איתי, אז לא יקרה בינינו כלום, גם לא נשיקה. אני פשוט הבנתי שאם זאת לא מיניות שהיא מהלב, שאתם ביחד, אז עדיף בלי. מבחינתי, מיניות היא דבר שהוא הרבה מעבר ל'רק סקס'. לפי הרפואה הסינית, צוואר הרחם והלב מחוברים. זאת אומרת שאם מישהו נוגע לי בצוואר הרחם עם איבר המין שלו, אז הוא נכנס לי ללב, והמסקנה שלי הייתה שאני לא רוצה להכניס כל אחד ללב שלי.
"והוא אמר לי, 'בסדר גמור. בדיוק סיימתי קשר ארוך ואני לא מחפש עכשיו סקס. אולי תהיה בינינו חברות חדשה', ואמרתי, 'יופי, סבבה', ואז נפגשנו שוב ושוב, ולאט-לאט התקרבנו. לקח לגוף שלי זמן לסמוך ולרצות, ואנחנו עדיין ביחד מאז".
מקסים.
"אחרי המון שנים של מיניות לא מדויקת, למדתי שמיניות היא דבר שהוא מרפא ומחבר, משהו שהוא מקודש, ואני באתי ממקום שבמשך המון שנים אני שכבתי עם מלא גברים, וכאילו זה היה לא מקודש אצלי, והפפילומה פשוט עשתה את הקאט ההכרחי הזה. היו תקופות שממש אמרתי לעצמי, 'זה בסדר. אני לא אשכב עם גבר גם חמש שנים, עד שלא יבוא הגבר הנכון, אני בהתנזרות".
לאתר של מלינה רימברג
סקס אפיל הוא פודקאסט המיניות של ynet יחסים, בהנחיית לורי שטטמאור, עורכת הערוץ. מוזמנים ומוזמנות לעקוב אחרינו בספוטיפיי, באפל פודקאסטס, ביוטיוב, בטיקטוק ובכל מקום אחר שבו אתם נוהגים ונוהגות להאזין לפודקאסטים שלכם. רוצים לדבר איתנו? בואו לקהילה שפתחנו בפייסבוק - "סקס אפיל - הקבוצה לדיונים".
