סקס אפיל
"גיליתי את המיניות שלי בגיל 44" | #111
32:37
(האזינו לפרק החדש של "סקס אפיל" על גילוי המיניות בגיל 44)
סקס אפיל הוא פודקאסט המיניות של ynet יחסים, בהנחיית לורי שטטמאור, עורכת הערוץ. מוזמנים ומוזמנות להאזין לנו כאן ב-ynet, וגם לעקוב אחרינו בספוטיפיי, באפל פודקאסטס, ביוטיוב ובכל מקום אחר שבו אתם נוהגים ונוהגות להאזין לפודקאסטים שלכם. רוצים לדבר איתנו? בואו לקהילה שפתחנו בפייסבוק - "סקס אפיל - הקבוצה לדיונים", ואם נהניתם להאזין - נשמח מאוד אם תדרגו אותנו באפליקציות השונות.
"בגיל 44 פגשתי את המיניות שלי, את ה-מיניות שלי ב-ה' הידיעה. כזאת שלא יכולתי לדמיין, כי באמת לא ידעתי שיש כאלה דברים. לא קראתי על זה בשום מקום ולא שמעתי על זה בשום מקום. זה היה כאילו שגיליתי את אמריקה. הרגשתי שאני היחידה שחווה מיניות כזאת בעולם. פתאום להבין שמיניות היא לא רק משהו פיזי של פריקת אנרגיה, מיניות היא החיים, והיא הפכה להיות מבחינתי הדבר הכי גבוה שאנחנו יכולים להגיע אליו", אומרת רוית רבינא, יועצת מינית ומנחת סדנאות מיניות מוסמכת.
היא בעלת הפודקאסט "מיניות מדוברת", בעלת הבלוג "מיניות במרחק נגיעה", והיא גם מתנדבת במרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. רוית הגיעה ל"סקס אפיל" כדי לספר את הסיפור האישי שלה על הגירושים ועל גילוי המיניות שלה באמצע החיים.
"בגיל 44 פגשתי את המיניות שלי, את ה-מיניות שלי ב-ה' הידיעה. כזאת שלא יכולתי לדמיין, כי באמת לא ידעתי שיש כאלו דברים. זה היה כאילו שגיליתי את אמריקה. הרגשתי שאני היחידה שחווה מיניות כזאת בעולם, והיא הפכה להיות מבחינתי הדבר הכי גבוה שאנחנו יכולים להגיע אליו"
רוית נולדה וגדלה בקיבוץ עין החורש. "תמיד הייתי ילדה טובה, שזה אומר לעזור לכולם, קודם כול לראות את האחר, לא לראות את עצמך בכלל, את לא רלוונטית. תמיד עשיתי רק מה שמצופה ממני. לא היה לי קמצוץ של קשב לעצמי. בנעורים שלי היה איזה טוויסט קטן בעלילה, כשהבנתי שאוקיי, אני ילדה טובה, אבל יש בי עוד חלקים, ואז גם התחלתי קצת לחקור את המיניות שלי. לשמחתי, בקיבוץ שלי היו לנו שיעורי חינוך מיני, ולזכותם יאמר שזה אומנם לא החינוך המיני שמלמדים היום, אבל הגישה הייתה מאוד חיובית, בלי הפחדות ובלי איומים. אז כנראה שהייתי יצור מיני באופן חיובי, כך שאפשרתי לעצמי את המקום הזה, אבל הוא היה מאוד-מאוד קצר כי בגיל 20 כבר פגשתי את מי שיהפוך להיות בעלי בגיל 21".
היה לך אבל חבר ראשון בתיכון?
"היה לי סקס ראשון ולא מיטבי. לא משהו שהייתי רוצה שהבת שלי היום תעשה".
למה?
"כי הוא לא היה קשוב אליי. לשמחתי, החבר השני היה סוג של תיקון ואני חושבת שהוא העלה אותי על המסלול הנכון. אבל כמו שהתחלתי לומר, בגיל 20 כבר פגשתי את מי שהפך לבעלי, ולמעשה התחתנתי נורא צעירה. בעלי לשעבר גדול ממני בחמש שנים, וכבר כשהכרנו הסתכלתי עליו בתור איש מאוד מרשים, ונורא קסם לי שהוא רוצה אותי.
"שמחתי שיש גבר טוב, חכם, שנראה טוב, ושהגבר הזה מעוניין בי, וגם קסם לי שהגבר הטוב הזה לא רצה לשכב איתי על הלילה הראשון. שמעתי בדרך כלל פה את הריאיון שלך עם עדי שחם, והיו שם נקודות משיקות שנורא הזדהיתי איתן - שאם גבר שאני מגדירה כ'שווה' רוצה אותי, אז וואו, זה אומר עליי דברים טובים, ואני יכולה להיות רגועה ולסמן 'וי' שאני בסדר, שאני לא לבד בעולם".
"שמחתי שיש גבר טוב, חכם, שנראה טוב, ושהגבר הזה מעוניין בי, וגם קסם לי שהגבר הטוב הזה לא רצה לשכב איתי על הלילה הראשון. חשבתי שאם גבר שאני מגדירה כ'שווה' רוצה אותי, אז וואו, זה אומר עליי דברים טובים, ואני יכולה להיות רגועה ולסמן 'וי' שאני בסדר, שאני לא לבד בעולם"
ואז אתם מתחתנים. תוך כמה זמן את הופכת לאימא?
"אנחנו מתחתנים, הולכים לעשות את התואר הראשון, וחודשיים אחרי סיום התואר הראשון אני יולדת את בני הבכור והמהמם ענבר, ונכנסת למסלול כזה של אימהות, שמאוד-מאוד אהבתי אותו, אבל המבט שלי היה כולו ממוקד בילדים. האקס שלי הוא איש צבא. הוא יצא עם הזריחה, חזר מתישהו בערב-לילה, ואני תפקדתי כאמא במשרה מלאה. חשבתי שטוב לי, אבל בפועל הפכתי עם השנים להיות אדם מריר, ממורמר ועצבני".
למה?
"כי חסרו לי הרבה דברים. אני והאימהות התמזגנו, הפכנו לאחת. אני הייתי אימא, אבל אני לא הייתי רוית. גם עשיתי פיצוי מאוד גדול על האימהות שלא הייתה לי בקיבוץ. בקיבוץ של שנות השבעים-שמונים גדלנו בבית ילדים, שזה אומר שהילדים נמצאים עם האמא אחרי הלידה כשלושה חודשים, ואז הם עוברים לבית ילדים שבו הם מולאמים. זאת אומרת שיש אנשים אחרים שאחראיים עליהם, יותר נכון נשים, ואת ישנה בבית ילדים בלילה בלי מבוגר ששומר עלייך".
זאת אחת הטראומות שהרבה יוצאי קיבוץ מדברים עליה.
"לשמחתי, יש לי המון אהבה לקיבוץ, גם ביקורת אבל גם אהבה, כך שמבחינתי היה גם וגם. אבל כשנולדו לי ילדים משלי, אז למשל כבר בבית יולדות כשילדתי את ענבר, היה לי ממש רגע 'אהא' כזה, של 'איך זה יכול להיות שמישהו יטפל בילד הזה שהוא לא אני"'.
אבל המקום המיני שקצת גילית בנעורים, הוא נעלם עם המעבר לאימהות?
"הוא הפך להיות מאוד כבוי, כי היו בינינו פערים מאוד-מאוד גדולים ברצונות, בצרכים. ממש לא היינו על אותו עמוד באף שלב, ונוצר קושי מאוד גדול לאורך השנים. חשוב לי כמובן להבהיר שהגרוש שלי הוא איש מקסים, ושפשוט לא הייתה התאמה כי התאהבתי ברעיון, אבל זה לא מה שהייתי צריכה לעצמי. אז לא היינו חברים ולא הייתה מיניות, פשוט חוסר התאמה. יכולתי לחיות עם זה וכבר חשבתי ש'זה מה יש', עד שנפקחו עיניי".
מתי זה קרה?
"כשהייתי בת 37 אחותי האהובה, הצעירה, עופרה, נפטרה בפתאומיות. היינו מאוד קשורות, מאוד אהבנו האחת את השנייה. כבר בשבעה הייתה לי איזו הבנה כזאת שעופרה השאירה לי מתנה - היא השאירה לי את ההבנה שאני חייבת להתחיל לחיות את חיי, כי אנחנו לא יודעים מתי הכול ייגמר. עופרה לא ידעה שהיא בגיל 32 פתאום כבר לא תהיה פה".
שהחיים שבריריים וקצרים ושצריך למצות אותם עד תום.
"כן, ואני חושבת שהצד השני של זה היה מבחינתי שכאילו אם עופרה, אהובתי, מתה, אז לפחות שייצא מזה משהו. זה היה השלב הראשון של להתחיל להסתכל על החיים שלי ולהבין שאני מנומנמת, שאני לא... שאני לא ערה".
"גיליתי שיש סקס אחר"
שנתיים אחר כך הגיע השלב השני בתהליך ההתעוררות של רוית - היא נרשמה לקורס מנחים בתוכנית חינוכית שנקראת 'מיכאל', והבינה שאנחנו אחראיות על החיים שלנו, שאנחנו בוחרות את החיים שלנו ושיש מה לעשות בנידון. שהחיים לא רק נוחתים עלינו ומותירים אותנו פאסיביות.
"אחרי שסיימתי את קורס 'מיכאל', הבנתי שאני לא יכולה גם להגיד שאני בוחרת את חיי וגם לא לעשות איתם כלום. אז קצת אחרי הקורס אמרתי לבן זוגי דאז שאני רוצה שניפרד. עשינו את זה מאוד טוב, מאוד בחוכמה. בין לבין התחלתי להיות מיודדת עם טל, שאותו הכרתי בקורס. שנינו למדנו יחד בקורס לצד 100 אנשים נוספים, ונעשינו ממש חברים טובים, ולשמחתי מתישהו אחר כך גם הפכנו לזוג, ומאז אנחנו ביחד. חיינו תשע שנים בשני בתים, וביוני האחרון איחדנו בתים.
"זאת המיניות הכי טובה שהייתה לי, ואני מאושרת. כל הזמן אומרים לנו שיש סקס אחר. סבבה, אז אומרים לנו, אוקיי, תוכיחו. כאילו, מה זה 'הסקס האחר' הזה? אז אני גיליתי שיש סקס אחר, ומה שהיה לי בנעורים זה נחמד, אבל זה לא מתקרב לשם בכלל, זה כאילו שני דברים אחרים לחלוטין".
את מקשרת את זה להיותך אישה בשלה? זאת אומרת, להגיע למיניות בגיל מבוגר יותר מן הסתם אומר שכל החוויה היא אחרת. גם כל ההקשר של דימוי גוף למשל ותפיסה עצמית הרבה יותר משוחרר. אני רוצה להאמין שנשים בגילאים האלה כבר הרבה יותר שלמות עם מי ומה שהן.
"אני מסכימה איתך מאוד. הייתי צריכה גם פרטנר מעולה שיוציא את החלק הזה שידעתי שקיים בי. זאת אומרת, ידעתי שאני אישה מינית, אבל לא היה לי מה לעשות עם זה. גם בהקשר של דימוי גוף - היו לי הרבה 'אישיוז' עם הגוף שלי, לאורך הרבה מאוד שנים, שלא לומר כל השנים, וטל פשוט מסמס את זה. זאת אומרת, אין לי היום אישיוז גופניים יותר. זאת אומרת, הייתי שמחה להיות 15 קילו פחות, אבל זה לא מה שמנהל את החיים שלי יותר.
"הוא גרם לי להרגיש יפה כמו אלה, כמו מלכה. אני 'וואו' בעיניו, ובסוף, את יודעת, זה מחלחל פנימה. המיניות שלנו הפכה להיות כזאת שאין עיניים בחדר, ואין מסרים מהחברה, ואין מה צריך, ואין תסריטים, ואין כלום חוץ משנינו שבאים ליהנות ולהתקרב. אנחנו לא חייבים הדדיות ואם רק אחד רוצה לענג היום את השני, זה מעולה ובסדר".
"הוא גרם לי להרגיש יפה כמו אלה, כמו מלכה. אני 'וואו' בעיניו, ובסוף, את יודעת, זה מחלחל פנימה. המיניות שלנו הפכה להיות כזאת שאין עיניים בחדר, ואין מסרים מהחברה, ואין מה צריך, ואין תסריטים, ואין כלום חוץ משנינו שבאים ליהנות ולהתקרב"
יש לך פרק בפודקאסט שאתם מדברים על זה שאם הענקתי לך עכשיו מין אוראלי, את לא חייבת להעניק לי בחזרה. זה משהו שבגילאים צעירים פחות מבינים אותו, אני חושבת. הרבה אנשים נופלים לריצוי ועושים דברים שלא באמת בא להם לעשות, רק כי הם מרגישים חובה סימטרית.
"זה מדהים כי אני פוגשת את זה הרבה בחדר הייעוץ שלי, ומבפנים אני חווה הלם שאנשים בני 30 עדיין מחזיקים בעמדות האלה. לפעמים אני שמעת את זה בצורה ממש דיכוטומית כזאת, של 'אני נותן לה את זה, אז שהיא תיתן לי את זה', שזה כאילו הופך את המיניות לסחר חליפין, ואצלנו זה באמת לא קיים. אנחנו פה בשביל הנאה, בשביל החיבור".
זה היה לכם ממש מהמיניות הראשונה - החיבור הזה של שניכם? או שזה משהו שנבנה?
"ההתאמה הייתה מאוד-מאוד מיוחדת, כאילו, לי זה היה נראה כמו פלא, וזה עד היום נראה לי כמו פלא, אבל היא גם התפתחה מאוד, ובלי שאנחנו עושים אי אילו דברים גרנדיוזיים, זה בכלל לא זה. זה גם מסר שחשוב לי להגיד - זה לא בכמה מסיבות מין הייתם או כמה אביזרי מין יש לכם בבית או כמה תנוחות עשיתם. זה לא זה, זה פה, זה בראש, זאת הפתיחות, זה הרצון לחקור ולגלות, ולא לפחד ממה בן הזוג שלי יחשוב עליי. מיניות טובה זה לצחוק באמצע, ואם יש איזו פשלה, אז כאילו להחליק אותה. מיניות טובה זה להיכנס לתוך חנות ממתקים או גן שעשועים של מבוגרים, ופשוט לשחק, ליהנות, ומה שיקרה יקרה, אין יעד בסוף. אני גם אומרת לאנשים שמגיעים אליי לייעוץ - המטרה היא שתהנו, שיהיה לכם טוב ביחד, שתצאו מהמפגש המיני יותר טוב ממה שנכנסתם אליו. מטרה נורא נחמדה, תכלס".
בתורות המזרח מאמינים שברגע שערוץ המיניות פתוח, אז כל מיני דברים בחייו של אדם מתחילים להיפתח. זה משהו שאת מזדהה איתו בתור מי שחוגגת את מיניותה באמצע החיים?
"אני ממש מסכימה עם זה שברגע שהמיניות שלנו טובה, מיטיבה, כזאת שעושה לנו הרגשה טובה, אז זה משליך על כל החיים שלנו. זה משליך על התשוקה שלי לחיים. מיניות היא בהחלט אנרגיה שמביאה איתה כל כך הרבה טוב לחיים שלנו, ולהפך – כשהיא תקועה, אז המון דברים נתקעים. חד-משמעית".
זה אף פעם לא "רק" סקס
שנתיים לתוך הזוגיות עם טל, רוית חוותה הארה שלישית: היא ישבה מול המחשב כשלפתע נתקלה בראיון עם מחנכת למיניות. היא צפתה בו מהופנטת והבינה שזה מה שהיא רוצה לעשות בחייה - היא רוצה לייעץ ולעזור לנשים ולזוגות לחוות מיניות טובה יותר. "למדתי שנתיים ב'דלת פתוחה', שהיא עמותה למיניות בריאה, וכבר על החודשים הראשונים אמרתי לטל שאני רוצה להתעסק עם נשים. כאילו, אני הייתי שם. אני יודעת איך זה מרגיש, והלכתי ללמוד מיניות בגיל 46. אחר כך הלכתי ללמוד גם שיקום מיני באוניברסיטת תל אביב".
"אישה תשב עם חברה שלה ותגיד לה שאין לה מיניות, וחברתה תענה, 'בסדר, אבל תראי איזה אבא נפלא הוא'. או לגבר, 'עזוב, אבל איזו אישה מדהימה היא'. אבל לדעתי זה לא רק סקס ואין שום סיבה שתזניחו את החלק הזה בחיים שלכם"
מה תגידי לנשים שמאזינות לך ומזדהות את עצמן, כי גם הן נמצאות בנישואים עם פערי תשוקה ומיניות קצת כבויה?
"אם הן כבויות והן לא התעוררו וזה לא מפריע להן, אז אין לי מה להגיד להן. הן לא רוצות לשמוע אותי וכנראה שהן לא מאזינות לפודקאסט הזה. אבל אם הן כן מתעניינות, אז בא לי להגיד להן שזה לא רק סקס. אישה תשב עם חברה שלה ותגיד לה שאין לה מיניות, וחברתה תענה, 'בסדר, אבל תראי איזה אבא נפלא הוא'. או לגבר, 'עזוב, אבל איזו אישה מדהימה היא', ואני לא מדברת על מצבי מלחמה או כשיש פיטורים או לידה, אני מדברת על מצב מתמשך, אז לדעתי זה לא רק סקס ואין שום סיבה שתזניחו את החלק הזה בחיים שלכם.
"אם זה מפריע לכם, תעשו הכול כדי לשנות את זה. תלכו לטיפול, תלכו לייעוץ, אל תזניחו שום חלק, ואל תבטלו את החלק של המיניות. מצד שני, אם אישה נמצאת בזוגיות שאין בה פרטנר לדבר איתו, שהוא לא יבוא איתה לטיפול או לייעוץ, כי זה לא מעניין אותו לשנות את זה, והוא לא מוכן לשקול איזשהו פורמט של פתיחת יחסים, אז פה אני אגיד לה, אוקיי, אז לכי לטיפול לבד, ותתחילי לבחון את הרצונות שלך בעזרת אשת מקצוע. תבדקי על מה את מוכנה לוותר ועל מה לא. יכול להיות שהיא תגלה שהיא מוכנה לוותר על המיניות שלה, ויכול להיות שלא, אבל שלא תעשה את זה לבד. אבל לא לוותר, לא להזניח. לי ממש קשה ששמים את זה בתחתית. מיניות צריכה להיות במקום הרבה יותר גבוה".
