"הורים היום נמצאים במלחמה שקשה מאוד לנצח בה", אומרת ליאורה חיים, פסיכותרפיסטית רגשית, מדריכת הורים, יועצת זוגית ומדריכת מיניות לגיל ההתבגרות, מנכ"לית ובעלים של "מגן הנפש", מרכז טיפול למתבגרים, הורים ומשפחות. "כל יום נפתחות אפליקציות חדשות שההורים לא באמת מודעים אליהן. הם יכולים לנסות לאבטח את הטלפון של הילדים, או לחסום להם אתרים מסוימים, אבל זאת מלחמה לא נגמרת, כי האפליקציות האלה כל הזמן צצות מחדש.
"למתבגרים יש שפה משלהם, יש להם קודים משלהם, יש להם התנהגויות משלהם, ויש להם גם נגישות לכל מיני מקומות שבעבר נמנעו מלהכניס אליהם בני נוער, כמו למשל הימורים, שהיום זאת ההתמכרות השנייה בגודלה בקרב בני נוער במדינת ישראל".
סקס אפיל
מיניות של מתבגרים בעידן הפורנו והמסכים | #144
46:27
(האזינו לפרק החדש של "סקס אפיל" על מיניות של מתבגרים בעידן הפורנו)
מה הימורים, מאיפה יש להם כרטיסי אשראי?
"יש המון ילדים שיש להם כרטיס אשראי של ההורים בתוך הטלפון, ויש ילדים שממש גונבים את כרטיסי האשראי של ההורים שלהם. אני טיפלתי במשפחה שאחת הבנות גנבה כרטיס אשראי והזמינה וולט במשך חצי שנה לבית הספר, עד שעלו על זה. יש התנהגויות מאוד קיצוניות. יש ילדים שגונבים רכבים היום. הורה אמר לי, 'לא מצאתי את הרכב, הייתי בטוח שגנבו לי אותו. פתאום אני רואה שהוא נכנס לחניון פנגו, ואז אני רואה שהילדה שלי בת ה-14 גנבה לי את הרכב.
"אז נכון שאלו דוגמאות קצה, אבל הדוגמאות האלה לאט-לאט הופכות להיות נורמליות. כמו למשל כל הנושא של אלכוהול, שזה מאוד נורמלי היום שבכיתה ח' ו-ט' הנערים כבר שותים. ילדים היום גם נפגשים לישיבות, כשפוקר הוא משחק מאוד נפוץ שם.
"כמובן שגם לשם נכנסת המיניות, עם כל מיני צ'אטים אנונימיים כמו אומיגל ואפליקציית טרי, שבהם אפשר להיכנס לחדרי וידיאו צ'אט עם אנשים זרים, חלקם עברייני מין שמנצלים את זה. יש ילדות שדיברו איתי על זה שההורים שלהן חסמו להן את אינסטגרם, בגלל שהם תפסו אותן מתכתבות עם כל מיני עברייני מין ברשת, אבל אז הן מצאו אפליקציות אחרות להתכתב בעזרתן. חוץ מזה, יש התמכרות לקניות, וחשיפה לפורנוגרפיה בגיל מאוד-מאוד צעיר, שהיום לפי מחקרים עומד על שבע-שמונה בלבד".
לא קל להיות הורה בעידן המסכים של היום.
"העבודה של הורים היום היא מה שנקרא משחק כוח לא הוגן. הורים צריכים לעמוד מול מנועים כלכליים עוצמתיים ביותר, שכל מטרתם היא להשאיר את הילדים שלנו מכורים וחשופים לתכנים האלה, שהם תכנים לא מותאמים ומסוכנים".
"לבני נוער יש היום כל מיני צ'אטים אנונימיים כמו אומיגל ואפליקציית טרי, שבהם אפשר להיכנס לחדרי וידיאו צ'אט עם אנשים זרים, חלקם עברייני מין שמנצלים את זה. יש ילדות שדיברו איתי על זה שההורים שלהן חסמו להן את אינסטגרם, בגלל שהם תפסו אותן מתכתבות עם כל מיני עברייני מין ברשת, אבל אז הן מצאו אפליקציות אחרות להתכתב בעזרתן"
אמרת לי בשיחה מוקדמת שהורה אמר לך שלבת ה-15 שלו יש יום הולדת, והיא חייבה אותו לקנות אלכוהול כי אחרת לא יגיעו למסיבה שלה.
"כן הוא ממש אמר לי, 'לא רציתי שלא יישארו לה חברים, אז קניתי אלכוהול'. זאת סיטואציה כזאת שההורים הפכו להיות חדירים, הם מתופעלים במקום להיות אלה שמנחים את קווי היסוד ואת הערכים. בסוף הדבר הכי מרכזי שאנחנו כהורים צריכים לטפח, זה את הקשר שלנו עם הילדים. אנחנו צריכים לבנות אמון וביטחון ולשמור על קול מאוד עוצמתי ויציב. הורים לא צריכים ללכת על ביצים, הם צריכים ממש לעמוד על סט הערכים שלהם, לפעול מולו ולא להתבלבל".
למה הכוונה?
"הורים היום נורא זמינים. 'אני אקח אותך', 'אני אחזיר אותך', 'אני אקנה לך', אבל ילדים לא צריכים משרתים, נהגים וכספומטים, הם צריכים הורה, הם צריכים מגע וחיבוק ועטיפה והכוונה".
אמרת קודם שהם בני נוער נחשפים ממש בגיל שבע-שמונה לפורנוגרפיה. איך זה בא לידי ביטוי במיניות שלהם?
"הם נחשפים לפורנוגרפיה ולא רק, הם נחשפים לפורנוגרפיה מאוד אלימה. אני גם לא חושבת שאפשר לסגור את זה הרמטית, גם אם יהיה להם את האינטרנט הכי מוגן ושמור, כי בסוף השמות של הסרטונים האלה הם שמות של כוכבי ילדים. את יכולה לכתוב 'אנה ואלזה' וייצא לך פתאום סרטון פורנו.
"יש גם המון נרמול של כל נושא האונליפנס, דרך כוכבי טלוויזיה שמדברים על זה, וזה מייצר טשטוש ובלבול מאוד גדולים אצל ילדים. אם לתוך הדבר הזה אין איזשהו קול הורי שמדבר מיניות ומקשר אותה לעונג, הילדים יעצבו לעצמם מיניות לא מחוברת, אפילו סיכונית.
"צריך לדבר עם ילדים על מיניות ולקשר אותה לעונג, לקשר אותה למשהו חיובי, לא למשהו שלילי, כי הרשת לא מדברת על תקשורת ביחסים תקינים, יש רק יחסים וירטואליים. אני כל הזמן אומרת להורים - אתם צריכים לשים את נושא המיניות על השולחן, וזה בסדר שתהיה מבוכה בשיחה הזאת. אני אפילו אוהבת שיש מבוכה, כי זה לא צריך להיות משהו פרוץ, זה צריך להיות משהו שעדיין משמר את הדבר הזה שנקרא אינטימיות. אינטימיות מגנה על הנפש.
"אני עושה סדנאות מיניות לבני נוער, ואחרי שנגמרת סדנה, הורים מתקשרים אליי ואומרים לי, 'וואו, הוא פתאום בא לדבר איתי על זה בפעם הראשונה'. הם כל כך צריכים את השיחות האלה, את ההכוונה הזאת, משהו שירגיע אותם, כי הרשת מכניסה להמון חרדות"
"אז צריך להיות תיווך, צריך להיות שיח מתעניין וצריך להיות, אני קוראת לזה, 'שיחה בהברגה', כי אנחנו צריכים להתאים את השיחה אל הילד שעומד מולנו, לגיל שלו ולקשר שלנו. אנחנו לא יכולים ישר להתחיל שיחה שמדברת על יחסי מין. אנחנו צריכים לעשות את זה בצורה הדרגתית, לבנות את הקשר בצורה יציבה, בטוחה, לא שיפוטית, לא ביקורתית, לא מאיימת, לא דוחפת לכל מיני רעיונות לא מותאים.
"אני גם אגיד מהצד של המתבגרים - שהם ממש צמאים לזה. אני עושה סדנאות מיניות לבני נוער, ואחרי שנגמרת סדנה, הורים מתקשרים אליי ואומרים לי, 'וואו, הוא פתאום בא לדבר איתי על זה בפעם הראשונה'. הם כל כך צריכים את השיחות האלה, הם כל כך צריכים את ההכוונה הזאת, משהו שירגיע אותם, כי הרשת מכניסה להמון חרדות.
5 צפייה בגלריה
בני נוער נחשפים בקלות לפורנו וזה מכניס אותם לחרדות בנוגע לגוף שלהם
(צילום: shutterstock)
"תחשבי שגם בנים היום שמסתכלים על סרטים פורנוגרפיים נחשפים לכל מיני גדלים של איברי מין, ואז הם מסתכלים על מה שקורה אצלם בתוך המכנסיים, ונכנסים לחרדות. מישהו צריך להגיד להם שהם בסדר, שהם נורמלים, ואנחנו צריכים לתת את המגע המרגיע הזה, את השיח שמחבק ואומר לילד, 'אתה בסדר גמור'".
איך מתחילים שיחה כזאת?
"בכל גיל אפשר להתחיל לדבר על מיניות, גם אם עד עכשיו דחינו את השיח הזה. אפשר להתחיל את השיחות האלה ברכב. אני מאוד אוהבת שיחות על מיניות שקורות בזמן הנסיעה, כי אין לאן לברוח. דרך טובה לעשות את זה היא לא לדבר באופן ישיר, אלא להתעניין. למשל, באירוע חדשותי שקרה לאחרונה, ולשאול אם המתבגר שמע על זה, ואז לדבר איתו על דעתו בנושא הזה.
"זאת גם לא שיחה יחידה, זה שיחות, זה משהו מתמשך שנעשה כל הזמן בטפטופים. לפעמים אפשר שהאבא יעשה את השיחה ולפעמים האימא. ואם הורה מרגיש שהוא ממש לא מסוגל, אז אפשר גם להיעזר באיש מקצוע. אבל בסוף תתווכו משהו חיובי, זה מאוד-מאוד חשוב".
יש לך עוד טיפים לשיחות כאלה?
"אני מאוד אוהבת לשאול את דעתם על נושאים מסוימים, לשאול מה הם מרגישים ומה הם היו עושים. האם הם חושבים שככה צריכה להיראות מיניות תקינה למשל. הורים צריכים להיות בטוחים שהם לא יעשו נזק לילדים שלהם אם הם ידברו איתם על מיניות בטוחה ובריאה, כי המתבגרים ממש צריכים את ההתעניינות הזו.
"דרך השיח הזה אפשר לטפטף המון הסברים ואג'נדות, ולדבר איתם על הסכמה ורצון. יש המון מיניות שנעשית בהסכמה אבל לא מרצון. המון מתבגרות ומתבגרים היום מתנסים בפעילות מינית בגילאים מאוד צעירים מתוך רצון להשתייך. הם משתמשים במיניות שלהם בתור משהו שמביא להם לייקים, עוקבים. הם עושים שימוש במיניות לצרכים של שייכות, ערך ודימוי גוף, ולא לצרכים של תקשורת וביטחון רגשי, וזה מייצר פגיעות מיניות, ומייצר פחדים, ומייצר אפילו זנות וירטואלית לצערי. או שימוש במיניות בשביל כסף, כמו כל תרבות השוגר דדי, שזאת ממש תרבות שנמצאת מתחת לאף של כולנו, ונהיית נורמלית".
אמרת לי בשיחה מוקדמת שדיברת עם מטופלים שלך על פרשת אייל גולן, ושכל המתבגרים האשימו את המתלוננת.
"גם הבנות מאוד שפטו אותה. זיהיתי המון שיפוטיות בתוך הדבר הזה, וכולם אמרו, 'אז למה היא חזרה לשם'. חשוב להסביר למה נשים ומתבגרות חוזרות שוב ושוב לפוגע שלהן, למרות שהן יודעות שהן הולכות להיפגע. זה קשור בנפש שלנו. פגיעה מינית זו פגיעה מאוד-מאוד קשה, שמייצרת אימה בתוך הגוף.
"האדם שחווה פגיעה מינית או איום באונס, חווה את זה כמו איום על החיים. האימה הזאת מביאה איתה המון רגשות של אשמה, של בגידה, של בושה מאוד גדולה, של כעס, של זעם עצמי, שזה נכנס לתוך הגוף כמו איזה גל שאי אפשר לשאת אותו.
"לא מעט מתבגרות בתוך הנקודה הזאת חוות לפעמים איזשהו ניתוק. הגוף כמנגנון הישרדותי מתנתק ומתפצל. לפעמים אנחנו נראה מתבגרת שבלילה חוה לצערי הרב פגיעה מינית מבן משפחה, ובבוקר היא יכלה לנסוע איתו לבית ספר ולהגיד לו 'היי', ולהתנהג כאילו הכול כרגיל. הפיצול הוא תפקודי והוא נוצר בשביל לשרוד, בטח אם הפוגע הוא קרוב משפחה שאנחנו תלויות בו.
"לפעמים הן מספרות לעצמם שאולי ככה זה צריך להיות. יש המון מנגנונים. יש את מי שמסתכלת על עצמה דרך העיניים של הפוגע שלה, או מתאהבת בתוקף שלה, אבל בסוף לצורך העניין המתבגרות האלה חוזרות כל פעם, לפעמים מתוך רצון לשלוט בסיטואציה. כמו שאמרה לי פעם מישהי, 'זה לא שהם מנצלים אותי, זאת אני שמנצלת אותם'. זה לספר לעצמם איזשהו סיפור אחר. זה להגיד זה לא שהוא אנס אותי, זה לא שהוא מנצל אותי, זה אנחנו בקשר, יש איזשהו קשר".
שזה גם מנגנון הישרדותי כדי לא להרגיש שהן קורבנות.
"נכון. אגב, זאת גם הסיבה שהמון פעמים פגיעה מינית מובילה לרצף הזנות או להתמכרויות כאלה ואחרות לסמים ולאלכוהול. זה קורה גם מתוך הרצון להיפטר מגל האימה הזה, שהוא טראומה שהופכת להיות פוסט-טראומה בהמשך, וגם כדי באמת להצליח לשרוד ולפתח איזשהו עמוד שדרה שיאפשר להן לחיות עם עצמן בשלום".
אני יודעת שאצל הרבה נשים שחוו פגיעה מינית ונכנסו למקום הזה של עבודת מין - זה היה מתוך מקום של "אוקיי, אם גם ככה גוף זה כל מה שאני שווה, אז למה שאני לא אעשה מזה כסף".
"זה כל מיני סיפורים שאנחנו מנסים ליישב בקונפליקט הפנימי שלנו, כדי לשמור על עצמנו ולהצליח לתפקד. יש גם את עניין הסיבולת לכאב - לפעמים זה נראה להן נורמלי שמנצלים אותן ככה, לפעמים הן מנרמלות את זה גם לעצמן. ואז צריך לקרות משהו מאוד חזק או מאוד אגרסיבי כדי שהן יבינו שהן צריכות להפסיק את הפגיעה.
"אני מרגישה שהרשת קצת פגמה ביכולת שלנו להכיל את האחר, להיות אכפתיים לאחר. אנחנו מתייחסים לאנשים כאילו שהם סטורי. אנחנו פשוט מעבירים אותם. אבל בן אדם הוא לא פריים, הוא בן אדם. יש לו רגשות וצרכים והיסטוריה".
"המון מתבגרים היום מתנסים בפעילות מינית בגילאים מאוד צעירים, מתוך רצון להשתייך. הם משתמשים במיניות שלהם בתור משהו שמביא להם לייקים, עוקבים. הם עושים שימוש במיניות לצרכים של שייכות, ערך ודימוי גוף, ולא לצרכים של תקשורת וביטחון רגשי, וזה מייצר פגיעות מיניות"
אז כשאת מדברת על זה עם נערים ונערות אצלך בקליניקה, מה את אומרת להם?
"אני מנסה להסביר ולשנות להם את התפיסה השיפוטית, וגם דרך ההסבר ללמד אותם להקשיב לעצמם ולצרכים שלהם. אני אוהבת לראות את הגוף שלהם ככה פתאום נהיה רפוי יותר, ומשהו בהם נרגע כשהם מבינים שהם לא צריכים לשפוט, והם מבינים שגם להם יש אחריות.
"כשהם אומרים לי, 'אני סטוציונר', או 'כל הבנות נותנות או זורמות', אז אני מסבירה להם שהם שותפים לזה, ושהם מתייחסים לעצמם בדיוק כמו שהם מתייחסים לבנות, ואני מצפה מהם שהם יכבדו גם את הגוף שלהם ולא ינצלו בנות, כי ברגע שהם עושים את זה, הם מזלזלים בעצמם.
"הם גם מגיעים מבתרבות שבה הם מחונכים שכביכול, אסור להם להפסיק את האקט באמצע. הם ממש אומרים לי, 'לפעמים לא בא לי להמשיך עם אותה בחורה, אבל אני לא יכול להפסיק', ואני מחדדת להם שהם יכולים להפסיק בכל רגע, בדיוק כמו שאנחנו מחנכות בנות להקשיב לגוף שלהן. אני אומרת לבחורים האלה - אתה ממש גבר דווקא אם אתה קשוב לעצמך. וזה משהו שפשוט מרגיע אותם, ומחבר אותם לרגשות שלהם".
קרה לך שנאלצת לערב משטרה בגלל שמטופל דיבר איתך על התנהגות פלילית או עבריינית שקשורה במיניות?
"אני מטפלת בפוגעים מיניים שכבר הגיעו למשטרה, ואני יכולה להגיד שהם חווים קשיים מאוד-מאוד גדולים, הם מגיעים הרבה פעמים בדיכאון. הרבה פעמים החקירה הזאת ועצם הבושה שהם נתפסו, משאירות אותם במקומות מאוד-מאוד כואבים. אז אני חושבת שלטפל בהם ולעזור להם להשתפר ולתפוס מיניות בצורה בריאה ולהפסיק להיות פוגעניים, זה חשוב, כי בסוף הם פוגעניים גם כלפי עצמם. אני יכולה להגיד שהרבה עברייני מין שהם חזקים מאוד על המקלדת, אז מחוץ למסך מאוד קשה להם לפגוש מישהי במציאות. הם גיבורי מקלדת ואז הם מתקשים במפגש עצמו. הם לא יודעים לתפקד. הם בחרדת ביצוע מאוד-מאוד גדולה.
"ככל שהילדים שלנו יהיו יותר בסקסטינג, ובתוך צ'אטים ובתוך פורנוגרפיה, ככה הם רק יתרחקו מהיכולת לייצר מערכת יחסים אינטימית, בריאה ופרונטלית. את יודעת, אנחנו כל הזמן מזהירים אותם לא לשלוח תמונות עירום, שזה יגיע לרשת ואז גמרנו, אבל ברגע האמת זה עדיין קורה. בגלל הסקרנות, בגלל האימפולסיביות, הם כן שולחים ושולחות. ולפעמים זאת ממש נקודת אל-חזור, שיכולה להיות מאוד-מאוד מסוכנת.
"לכן חשוב כל כך הקשר שלנו איתם, שהם ידעו שיש להם מקום אחד בטוח, שגם אם הם עשו עבירה, הם עדיין יוכלו לפנות ולקבל את החיבוק שהם צריכים, את השמירה שהם צריכים, בלי שיפוט, בלי ביקורת, אבל עם גבולות שומרים.
"אף מטפל, ואני אומרת לך את זה כמטפלת רגשית, לא יכול להחליף הורים. הורים הם המטפלים הכי טובים לילדים שלהם. ילדים צריכים הורים נוכחים, קשובים, פתוחים, לשים גבולות. ככל שנשים יותר גבולות, ככל שנחזור קצת לשמרנות, אנחנו נשמור עליהם יותר טוב, אני חושבת שהיא בעידן של פריצות, שמרנות זה עדיף".
סקס אפיל הוא פודקאסט המיניות של ynet יחסים, בהנחיית לורי שטטמאור, עורכת הערוץ. מוזמנים ומוזמנות לעקוב אחרינו בספוטיפיי, באפל פודקאסטס, ביוטיוב, בטיקטוק ובכל מקום אחר שבו אתם נוהגים ונוהגות להאזין לפודקאסטים שלכם. רוצים לדבר איתנו? בואו לקהילה שפתחנו בפייסבוק - "סקס אפיל - הקבוצה לדיונים".
