סקס אפיל
אני לא זוכרת מתי לא כאב לי בסקס | #134
39:25
(האזינו לפרק החדש של "סקס אפיל" על כאבים במיניות)
סקס אפיל הוא פודקאסט המיניות של ynet יחסים, בהנחיית לורי שטטמאור, עורכת הערוץ. מוזמנים ומוזמנות לעקוב אחרינו בספוטיפיי, באפל פודקאסטס, ביוטיוב ובכל מקום אחר שבו אתם נוהגים ונוהגות להאזין לפודקאסטים שלכם. רוצים לדבר איתנו? בואו לקהילה שפתחנו בפייסבוק - "סקס אפיל - הקבוצה לדיונים".
"בחוויה המינית שלי תמיד היו מפגשים שהיו טובים ונעימים, והיו לי בני זוג שאהבתי וגם הייתי נשואה, והיו שם אהבה וביטחון ואורגזמות - זה לא שלא היה לי את כל זה, אבל תמיד גם הופיע איזשהו כאב. לפעמים היו גם פלשבקים, דיסוציאציות והתנתקויות", משתפת לנה ליילה, מנחה למיניות סומטית ומבוססת גוף, שמשלבת בשיטת הטיפול שלה את עולם הטנטרה, הסקסולוגיה ובריאות האגן.
בואי נתחיל מההתחלה. איפה גדלת ומתי התחלת לקיים יחסים?
"נולדתי ברוסיה ועלינו לארץ כשהייתי בת חמש וחצי-שש. עלינו לנס ציונה, היינו שם זמן קצר ואז עברנו לראשון לציון ואחר כך לנתניה. תמיד הייתי ילדה מאוד מאוד סקרנית ומאוד שונה, ילדה מאוד רגישה, ותמיד נורא סקרן אותי העולם הזה של המיניות, אבל בבית לא דיברו איתי על הנושא הזה בכלל. כאילו, זה גם חלק מהתרבות שאני מגיעה ממנה. התרבות הסובייטית היא מאוד-מאוד סגורה מבחינה רגשית. אני כן זוכרת שבכיתה ב' ההורים שלי קנו לי אנציקלופדיה, ושמו לי סימניה על הפרק של 'איך באים ילדים לעולם', וזה כל השיח על מיניות שהיה אי פעם בבית שבו גדלתי.
"כשעברנו לנתניה כבר נכנסתי ללופ או לספירלה של מה שנקרא 'נערה בהפרעה'. הייתה לי תקופה מאוד-מאוד קשה בגילאי העשרה שלי, שכללה התנסויות מיניות, חומרים משני תודעה ואתגרים. בגלל שהייתי נערה סקרנית שקראה הרבה וגם נחשפה לפורנו בגיל צעיר, רציתי לנסות את זה בעצמי. זאת גם הייתה הדרך שלי לקבל תשומת לב מהבנים. הרגשתי שדרך זה אני אוכל לקבל אהבה והערכה".
מתי איבדת את הבתולים?
"בגיל 13 היה לנו טיול שנתי, ואני ממש זוכרת שננעלתי, כמו סובייטית שננעלת על המטרה שהיא מציבה לעצמה, על הבחור הכי שווה בשכבה. כמובן שלא היה לי פאקינג מושג מה אני עושה, אבל רציתי כבר לנסות את זה, להבין מה זה הדבר הזה שאני רואה בסרטים וקוראת עליו בספרים - וכאב לי בטירוף. זאת הייתה חוויה ממש מכאיבה ולא נעימה, ואחרי שקיימנו יחסי מין, הוא התעלם ממני לגמרי! זאת הייתה חוויה נוראית".
"בגלל שהייתי נערה סקרנית שקראה הרבה וגם נחשפה לפורנו בגיל צעיר, רציתי לנסות את זה בעצמי. זאת גם הייתה הדרך שלי לקבל תשומת לב מהבנים. הרגשתי שדרך זה אני אוכל לקבל אהבה והערכה"
זה נשמע ממש עצוב.
"זה מאוד עצוב כי זאת באמת הייתה חוויה קשה. אני אשכרה לא הבנתי כלום, ואני זוכרת שאחרי שיצאתי ממנו, ממש הרגשתי שרשום לי על המצח שאיבדתי את הבתולים. אני זוכרת פחד חברתי מאוד גדול ולחשושים של 'לנה זונה'. זאת הייתה חוויה חברתית ראשונה וקשה מאוד מבחינה רגשית. היום יש לי ילדה בת 11, ואני קיימתי יחסים בפעם הראשונה בגיל 13, כך שהיום אני מבינה את המשמעות הקוגניטיבית של זה, וכמה מוקדם ולא מותאם זה היה".
ואז את מגיעה לתיכון, ומה קורה שם? יש לך חבר ראשון או משהו?
"אני זוכרת שעד גיל 16 כבר הייתי עם איזה 16 גברים או משהו כזה. וכשאני אומרת 'הייתי', זה אומר חדירה מלאה".
מטורף. מה לגבי אמצעי מניעה?
"את יודעת, זה אשכרה לא היה בשיח, ושוב - זאת הייתה בשבילי הדרך לקבל אהבה. כדי להשיג את תשומת הלב מהבנים, הייתי מוכנה לתת כל מה שצריך. היו לי הרבה עניינים רגשיים והייתי באמת במצוקה מאוד גדולה. נכנסתי לאיזו ספירלה כזאת של מיניות מאוד-מאוד לא מחוברת. בשלב מסוים, הייתה אפילו התערבות מהרווחה. עזבתי את הלימודים לחצי שנה, התנקיתי מהבלגן וחזרתי לעשות שוב את כיתה י"א.
"בתוך כל התקופה הזאת גם עברתי פגיעה מינית, בגיל 15 פחות או יותר. אני חושבת שמשהו במערכת שלי היה נורא מבולבל. כאילו, אני גם זוכרת שהוא הציג את עצמו כמישהו מבוגר יותר, בן איזה 20, ואני הייתי נערה בתיכון. אני לא אכנס לזה, כי זה באמת נורא מציף, אבל היה שם משהו נורא-נורא מבולבל, וכל הזמן רצון שיאהבו אותי דרך המרחב הזה, עד שלבסוף זה הוביל באמת למקום הזה של הפגיעה. מה שקרה זה שהפגיעה המינית הזאת נעלמה מהזיכרון שלי למשך הרבה מאוד שנים, אבל כן התחילו להופיע במיניות שלי ניתוקים, דיסוציאציות ופלאשבקים".
פלאשבקים לפגיעה עצמה?
"לא בדיוק. זה היה כמו זיכרון גופני, זיכרון סומטי, הגוף זוכר אבל לא יודע מה בדיוק. נגיד, אני זוכרת שהגרוש שלי היה נוגע לי במקומות מסוימים כמו בגרון, ובשנייה הייתי מתפלפת. כאילו, דוחפת אותו עם כל הגוף. איבר המין שלי היה מתהדק בלי להבין למה. רק בדיעבד, כשכבר עבדתי עם הטראומה המינית, הבנתי את הדברים שקרו שם, ובטח ניגע בזה בהמשך הפרק".
איך הדיסוציאציות והניתוקים היו באים לידי ביטוי בזמן המיניות?
"למשל, הייתי מסתכלת על עצמי מלמעלה מקיימת יחסים. נניח, אני שוכבת פה ואני ממש רואה את עצמי מלמעלה 'עושה את כל מה שצריך' במירכאות - זזה ומוציאה קולות, אבל לא באמת נוכחת בסיטואציה. אני לא שם בכלל. רק כמה שנים אחרי זה, כשכבר הייתי בגילאי ה-30 וכחלק מתהליך הריפוי שעברתי, היה לי בן זוג שממש קלט אותי וזיהה שאני מתנתקת".
למה הכוונה?
"הוא קלט שאני כזה זגוגית, שאני לא זזה ולא נושמת - כי יש ממש דברים שאפשר לראות בגוף שקורים כשהתגובה הזאת מופעלת. אז כשהייתי מתנתקת, אותו בחור היה קורא לי, 'לנה לנה', ואז פשוט הייתי נרגעת ונושמת וחוזרת לגוף. זאת הייתה חוויה מתקנת ומרפאת שאין כמוה".
"אני זוכרת שהגרוש שלי היה נוגע לי במקומות מסוימים כמו בגרון, ובשנייה הייתי מתפלפת. כאילו, דוחפת אותו עם כל הגוף. איבר המין שלי היה מתהדק בלי להבין למה. רק בדיעבד, כשכבר עבדתי עם הטראומה המינית, הבנתי את הדברים שקרו שם"
וואו. אני מדמיינת את זה כמו מצב של חלימה כזה, שמישהי ישנה וקוראים לה, והקול נכנס לה לחלום ומעיר אותה.
"דיסוציאציה היא חוויה מאוד חזקה. כאילו, זה בין לבין. אגב, זה מנגנון חיוני כדי לא להתמודד עם הכאב, כי כשאת מתנתקת ועוברת לממד אחר, לא כואב לך".
תוכלי להרחיב באמת על הכאב שהרגשת?
"אני זוכרת שבכל פעם כשהייתי מעוררת מינית, נגיד אם הייתי רואה איזה גירוי ויזואלי שמדליק אותי או איזו נשיקה כזאת לוהטת באיזה סרט, או איזה משהו יותר פורנוגרפי, אז ישר היה כואב לי. כל הגוף שלי היה מתכווץ, והייתי חשה כאב חזק באזור של מבוא העריה, שהוא הפתח של הנרתיק שממוקם פנימית לשפתיים הקטנות. בגלל שכל החיים עבדתי עם הגוף - גם כרקדנית וגם כמורה לפילטיס, זה היה נורא מבלבל. מצד אחד, אני מחוברת לגוף שלי ורוצה לחוות עונג, ומצד שני נורא כואב לי".
היית משתפת את בני הזוג שהיו לך ברגעים שבהם היית מתנתקת או חווה כאבים?
"במשך המון שנים לא שיתפתי, ואגב אני פוגשת את זה היום בקליניקה - נשים שלא אומרות שום דבר ומקיימות יחסי מין וכואב להן. הן לא מעזות להגיד משהו כי לא נעים להן מהפרטנר שלהן - וזה לא צריך להיות ככה. מיניות לא אמורה להיות כואבת בשום צורה".
זה דבר שממש חשוב להגיד.
"נכון. אני גם אגיד רגע משהו על המקום הזה של הכאב - הניתוק הזה מהגוף, הוא מנתק לא רק מהכאב, הוא מנתק גם מהעונג, וזה נראה לי ממש-ממש משמעותי כי אנחנו כמו עושות קאט לכל החוויה שלנו, ואז אנחנו לא יכולות להרגיש לא את זה ולא את זה".
אבל סיפרת שכן היית חווה אורגזמה ביחסים שלך.
"נכון, זה בגלל שיש מנגנונים פיזיולוגיים שיכולים לפעול עצמאית. זאת אומרת, גם אישה בזמן שהיא עוברת טראומה מינית יכולה להיות מסוככת ורטובה ולקבל אורגזמה, אפילו שפיזית או רגשית היא לא נוכחת בסיטואציה בכלל. מדובר בשני מנגנונים שונים, וחשוב נורא לזכור את זה".
במשך שנים עורכי דין מנוולים היו משתמשים בזה במשפטי אונס מול הנפגעות. הם היו אומרים, "אבל היא נהנתה והגיעה לאורגזמה, אז איך היא טוענת שהיא נאנסה". לא ידעו אז את מה שיודעים היום, שיש מנגנון פיזיולוגי-ביולוגי, והוא לא קשור לנפש שלנו. הגוף יתנהג כאילו שהוא נהנה, אבל האישה תהיה בניתוק, בדיסוציאציה.
"בדיוק. אני תמיד אומרת שאין כמו משבר טוב בשביל להתחיל תהליך התפתחות עמוק, אז באמת הגירושים שלי היו כמו שער כניסה לתהליך השינוי והריפוי שעברתי. אני זוכרת שקראתי את הספר 'ערות', ופתאום התחלתי להרגיש עוררות מינית.
"מה שלא אמרתי עדיין, זה שמאז אותה פגיעה מינית, לא נגעתי בעצמי. למעשה, לא אוננתי 15 שנים. וכשהגעתי לספר והתחלתי לקרוא אותו, התחלתי להרגיש עוררות מינית לבד, ופתאום לא הבנתי מה קורה לי. לא הבנתי למה אני מרגישה ככה, למה כואב לי, למה אני מרגישה כל כך הרבה אשמה מזה שאני מתעוררת פתאום. אני רוצה לגעת בעצמי, אבל אני גם נגעלת באותו הזמן.
"זאת הייתה נקודת המפנה שממנה יצאתי למסע חקירה שכלל כל מיני סדנאות. בין היתר, נרשמתי לסדנת עיסוי רחם, שהיא טכניקה עתיקה לעבודה עם הגוף, ואני, כמו סובייטית טובה, נכנסתי לזה מאוד. כל יום התחלתי להעניק לעצמי עיסוי רחם, שזה ממש סוג של מסאז' לבטן התחתונה. פעם, בכל מיני תרבויות קדומות, האמינו שאישה יוצאת מאיזון רגשי כי הרחם שלה לא ממוקמת במרכז של הגוף, אז העיסוי הוא כמו דרך למקם את הרחם. בייסיקלי, זה משחרר את הרצועות ומזרים המון דם וחמצן וגורם להרבה תנועה באזור. אז עשיתי את הדבר הזה במשך שלושה חודשים, ובוקר אחד הכול צף לי. כל הטראומה המינית שחוויתי עלתה לפני השטח, ועברתי עם זה תהליך.
"כן אגיד שהיה לי אז מטפל והייתי כבר בטיפול לא מעט זמן, אז לא הייתי לבד כשזה קרה. הייתה שם החזקה לתוך הדבר הזה. זה לא היה יכול לקרות במרחב שאינו בטוח. זאת הייתה מבחינתי נקודת המפנה שבה הבנתי שהגוף מאכסן מידע. הגוף שלנו זוכר את הטראומות.
"אחרי זה עברתי תהליך רגשי עד שכל הכאבים נעלמו, וזה כבר היה גיים-צ'יינג'ר מבחינתי. הכאבים נעלמו והנוכחות שלי חזרה. היום אני חווה כאבים בפות שלי רק אם יש גירוי פתאומי, שזה גם מתקשר לאיך שהטראומה שלי נרשמה לי בגוף - זה קרה בפתאומיות. אז זה לא שאין לי כאב בכלל, יש לי כאב, אבל הפרשנות שלי לגביו השתנתה כי היום אני סומכת על עצמי. זה אומר שיש לי פרקטיקות פיזיות שאני יודעת לעשות ברגעים האלה. אני לא נשארת עם הכאב וסובלת".
בואי נדבר על הפרקטיקות האלה: מה נשים שמאזינות לנו ואולי מזהות את עצמן בסיטואציה, יכולות לעשות במידה וכואב להן בעת קיום יחסים?
"אז אני אגיד רגע בסוגריים שיש מלא-מלא סיבות שבגללן אישה יכולה לחוות כאבים במיניות שלה. זה לא רק בגלל טראומה. יש לפעמים בעיות עצביות, ודלקות ופתולוגיות. המנגנון של הכאב זה בעצם שהגוף עושה פעולה של כיווץ כדי להגן על עצמו, כך שלא משנה מהי הסיבה לכאב, הגוף מתכווץ והכיווץ גורם להידוק של הנרתיק. הכול קשור לאזור הזה של האגן ורצפת האגן והפתח של הנרתיק. גם חשוב לי להגיד שבדרך כלל, אישה שחווה כאב במיניות - מראש תהיה לה פחות מוטיבציה להיכנס למיניות, דבר שעלול לייצר פערים מאוד גדולים בחשק המיני ובזוגיות שלה.
"לכן במקום הזוגי אני חושבת שהתמודדות עם כאב כרוני בעולם המיניות זאת הזמנה ממש-ממש גדולה לשני דברים משמעותיים: האחד זה לחיבור עם הגוף שלך. זאת אומרת, אם לא היה לי כואב, לא הייתי יוצאת למסע שיצאתי אליו, לא הייתי מגלה את מה שאפשרי לי בעולם המיניות, לא הייתי הופכת למנחה למיניות ולא הייתי עוזרת לאנשים כמו שאני עוזרת היום.
"החלק שני זה להזמין את המרחב הזוגי, את הפרטנר ואותך, לגלות מה עוד אפשרי בחוויה הזאת, כי מיניות זה לא רק חדירה, מיניות זאת חוויה. חוויה מענגת ומהממת ומחברת ואינטימית, והיא יכולה להיות גם מאוד אורגזמית, אבל זאת חוויה, וכשאנחנו מצמצמים אותה רק לרגע הזה של החדירה, אז זה שם המון-המון לחץ גם על הצד השני. לכן, במצב כזה שווה להתחיל להרחיב את העונג - ללמוד איך להתענג בדרכים שהן לא רק חדירה.
"דבר נוסף ששווה לעשות זה ללמוד לזהות את הרגע הזה כשהגוף שלך נהיה קפוץ. באופן אקטיבי אפשר לשחרר את הלסתות, לשחרר נשימה, לשחרר את הלשון בתוך הפה, לשחרר מעט את הישבנים. ממש ללמוד איך את יכולה להרפות את הגוף שלך. הנשימה מאוד-מאוד חשובה כי היא מרגיעה. היא קשורה למערכת העצבים, וכשאנחנו בכאב אנחנו לא נושמים. לכן זה ממש חשוב לזהות את הרגע של הכיווץ, ובאותו רגע פשוט לנשום עמוק.
"כדי לחוות עונג ולא רק כאב צריך ללמוד איך אנחנו מניעות את הדבר הזה. אז זה אומר שחשוב גם להיות בתנועה. התנועה משחררת את טונוס השרירים ומאפשרת הפחתה של הכאב. מבחינת רצפת האגן - חשוב לאבחן את מקור הבעיה, כי כפי שאמרתי, יש המון סוגים של כאב ולא כל פתרון מתאים לכל בעיה. לכן חשוב ללכת לרופא שמתמחה בכאבים באזור הפות והנרתיק, למשל גניקלוגית שמתמחה בעריה.
"השלב השני זה ללכת לפיזיותרפיה של רצפת האגן. לפעמים, מרוב שכיווצנו את האגן בגלל הכאב - אז הכיווץ הזה נתקע. רצפת האגן שלנו קשורה גם למערכת הנשימה. קוראים לה הרבה פעמים 'הסרעפת שלמטה'. הסרעפת היא שריר הנשימה שלנו בגוף, וגם רצפת האגן שלנו נושמת איתנו כשאנחנו מכווצות או לחוצות או פוחדת מכאב.
"השלב השלישי זה לגשת לעונג, כי עונג לא יכול להיות שם אם את מפחדת מכאב, אלא אם מדובר ב-BDSM ואז זה משהו אחר. אבל במקרה של כאב שלא ביקשנו אותו, זאת הזמנה לגלות מהי מיניות בשבילך, האם רק מגע בפות זה מיניות? כי אפשר ממש ללמוד איך להרחיב את מנעד העונג שלך. מבחינתי, בתור מי שסבלה מכאב, זה פשוט פותח את הספקטרום.
"אני באמת מאמינה שהאתגרים האלה באים ללמד אותנו משהו. למשל, איך ליהנות מעוד אזורים בגוף. זה כמו למצוא נתיבים חדשים, וזאת זכות מטורפת שיכולה להעיף את המיניות שלנו גבוה למעלה".
