(צילום: Shutterstock)

כשיסמין מסתובבת אל הזוג שיושב מאחורינו במסעדה, ושואלת בחיוך רחב את הבחור אם יש לו סיגריה, היא כבר יודעת בדיוק מה יבוא אחרי זה - חברה שלו תפסיק לחייך. היא תגיב במתיחות, בעוינות, תסתכל עליה ואז עליו, ולבסוף תסנן מילה רעה כשיסמין תסתובב.
יסמין היא יפהפייה בת 26 שעובדת בניהול משרד, ונראית כמו אחרי חמש אפליקציות של ליטוש פנים. היא מספרת לי שעמוס, הבוס שלה, כבר הספיק להיכנס בגללה לצרות עם אשתו. זה קרה ביום שהיא באה לבקר אותו, ככה בפתאומיות, וגילתה שמנהלת המשרד שלו נראית כמו שהיא נראית. "פתאום התחיל להפריע לה שהוא נשאר עד מאוחר במשרד", היא מקוננת.
"תראי, אני והוא באמת מנהלים מלא שיחות נפש. לגברים יש קטע כזה, הם אוהבים לשפוך בפניי את הלב. אני חושבת שזה קורה בגלל שאני לא שופטת אותם. אני מבינה אותם. אני סוג של אוהבת להיות בחברתם, כי מגיל קטן הם היו שומרים עליי, נחמדים אליי, מביאים לי דברים. אז אני אוהבת להחמיא להם, והם אוהבים להרגיש חזקים בקרבתי. לפעמים זה גם מגיע למצב שוואלה, הם מרגישים יותר טוב בחברתי מאשר עם בת הזוג הביקורתית שלהם, נהנים שאני מלטפת להם את האגו, שבחורה יפה מחייכת אליהם, מסתקרנת מהם. אבל מה אני אשמה?"
לדבריה, מרגע שאשתו של עמוס ראתה אותה באותו ביקור ארעי במשרד, היא החלה להתקשר אליו בכל פעם שהוא נשאר עד מאוחר, והפכה לחשדנית מתמיד. "אני יודעת את זה כי הוא סיפר לי בעצמו. היה איזה משהו שהיא ניסתה לחלוב ממנו, וכשהוא לא רצה לדבר על זה, אז היא תקעה לו את המשפט, 'נו, חבל שאני לא יסמין'. הוא סיפר לי את זה כאילו כדי להתנצל על ההתרחקות שלו ממני לאחרונה, אבל אותי זה מעצבן. שהיא תירגע בעצמה".
למה את מתכוונת?
"נשים מרגישות מאוימות ממני, והאמת? הן צריכות לחשוב עם עצמן טוב-טוב למה. לא לשאול אותי ולא את בן זוגן. לשאול את עצמן מה כל כך מאיים עליהן".
לדבריה, זאת הסיבה שהיא דואגת להקיף את עצמה בעיקר בגברים, בין אם זה בעבודה, בלימודים ואפילו במעגל החברתי. "חברה גברית יותר נעימה לי. הם תמיד מפרגנים לי. אין בהם את הרעל הזה שאני סופגת מנשים".

"זה עצוב בעיניי שהן לא בוטחות בגברים שאיתן"

לידור, סטודנטית וצלמת בת 30, מודה בפניי שהיא מאוד מזדהה עם יסמין. "בגיל 22 עבדתי כפקידה באיזשהו משרד, היו שם הרבה אנשי מכירות חתיכים וכן, גם חבורת נשים שישבו יחד בבק-אופיס וכל הזמן קשקשו ביניהן וריכלו. רוב הזמן השתלבתי בשיחה, והן היו נחמדות אליי מאוד".
ואז מה קרה?
"מתישהו אחד הבחורים ממחלקת המכירות התחיל לדבר איתי במטבח. חייכתי אליו בחזרה והתחלנו באופן קבוע לדבר כשהיינו נפגשים שם, בקטע הכי ידידותי ונעים, אפילו לא ניסיתי להתחיל איתו או משהו. והוא גם לא, לפחות ממה שהבנתי… ואז חבורת הנשים הזו פשוט נעשתה עוינת אליי. אבל ממש. הן דיברו אליי מגעיל ובמשך כמה ימים הייתי חסרת אונים כי לא הבנתי מה הבעיה שלהן, עד שדרך חקירה של אחת מהן הבנתי לבסוף שאחת מהן, כנראה ההכי דומיננטית ואהובה, בעצם דלוקה עליו רצח, ואולי גם התחיל ביניהם איזה משהו, כנראה, לא יודעת.
"כאילו, בגלל שהייתי נחמדה למי שהיא הכריזה עליו בעלות, אז קיבלתי מהן יחס חרא! ואני אפילו לא אתחיל לספר לך כמה גועל אני חוטפת כשאני נחמדה ככה למישהו שהוא אשכרה האקס של מישהי. מסתבר שאם יצאת עם מישהו חודשים ארוכים או פעם אחת בלבד, וזה לא הסתדר ביניכם, במיוחד אם הוא זה שעזב אותך, אני הופכת אוטומטית לביץ' אם אני פתאום מתנפלת עליו".

ליאת רוטנרליאת רוטנר
ליאת רוטנר
(צילום: אופיר אייב)

"יש מצב שלפעמים את כן מפלרטטת איתם בעצם? אפילו בלי לשים לב?" אני שואלת אותה, מתעניינת באמת, לא שופטת חלילה, תוהה אם היא מודעת לאיך ההתנהגות שלה מתפרשת בעיניים של נשים אחרות. "אני לא עושה שום דבר שבחורה אחרת לא עושה, אבל כשמישהי שנראית הרבה פחות טוב ממני מסתחבקת עם הגברים, זה לא מפריע לאף אחת".
שלא כמו יסמין, לידור לא בילתה את שנות התבגרותה הנשית בגילוי סודות התמרוקים והיופי. היא בקושי מתאפרת ולא מנסה במודע להתבלט אל מול הגברים. היא למעשה "טום-בוי" מלידה. "מאז שאני קטנה אני משחקת עם בנים. הבנות לא עניינו אותי כי הן היו משעממות ומפונקות, אבל כשהתבגרתי ורציתי להתקרב אליהן וכבר הייתי פחות קשוחה ו'נערית', הן עדיין לא חיבבו אותי כמו שרציתי שיחבבו. להפך, הן נהיו יותר ויותר חשדניות אליי".
אנחנו יושבות יחד בדירה של חבר משותף והיא נזכרת בכאב איך פעם, כששיחקה כדורגל עם חגי, שמסתבר שמלכת הכיתה הייתה דלוקה עליו, הבנות עשו לה אחר כך את המוות. לטענתה, זה קורה גם היום. "אני לא יכולה להשתלב במעגל של אנשים חדש בלי להשגיח כל הזמן שבת הזוג של לא מרגישה מאוימת ממני, או שהרווקה לא מתמרמרת שאני 'לוקחת ממנה את תשומת הלב'. כאילו שאין מספיק מקום לכולנו. כאילו שאין מספיק נשים יפות, מוכשרות או חכמות בעולם. זה מעייף".
אני שמה לב שההבדל העיקרי בין לידור ליסמין הוא שלידור עדיין מופתעת מהיחס שהיא מקבלת, בזמן שיסמין כבר מניחה מראש מה תהיה התגובה של נשים במחיצתה, או מה הן יחשבו עליה כשהיא תיכנס או תצא מהחדר. "זו מי שאני. מי שבוחרת לראות בי איום, אז או שיש לה אישיוז עם עצמה שהיא צריכה לטפל בהם, או שיש לה אישיוז עם בן הזוג שלה. ואת יודעת מה? בדרך כלל זה גם וגם. כי מי שיש לה אישיוז עם עצמה, מכניסה את עצמה לזוגיות עם גבר שהיא לא תבטח בו אף פעם. וזה מה שעצוב בעיניי. שהן לא בוטחות בגברים שאיתן".
מי?
"כל הנשים האלו שבזוגיות מודרנית וחושבות שהן הכי פתוחות ומגניבות בעולם, ואז ברגע האמת, יוצאת מהן הפולניה השמרנית שתלך ותרכל עם כל העולם בהכי רעל שהיא יכולה להוציא, כשהבחורה היחידה בצוות שלו מתבררת ככוסית בטירוף".
זה כמובן פועל גם לצד השני. אני מכירה לא מעט גברים שמהווים איום על גברים אחרים, אבל לדברי יסמין, זה אחרת. "הרעל של גברים כשהם מרגישים מאוימים ממישהו מוצלח שנמצא בחברת בת הזוג שלהם, הוא שונה לגמרי", היא אומרת. "הם הרבה פחות מתנקמים בו בקטע החברתי, דרך ריכולים או ניסיונות לסכסך. לדעתי הם יותר יתמקדו בכל הקטע הזה של עשיית שרירים. להראות לכולם ובעיקר לחברה שלהם שהם יותר טובים ממנו במה שהוא עושה.
"אצל נשים, לפחות בחוויה שלי, זה כאילו שאין להן מה לעשות בחיים, חוץ מלהתמרמר. כאילו, הן יעדיפו לנדות אותך מהמקום, ליצור מחנה נגדך, או איזשהו דיבור שירחיק אותך ויתייג אותך כמשהו בעייתי, מאשר להתמודד עם האיום הזה בשטח ולעשות שרירים".
מדוכדכת מדבריה אני שמחה לגלות שלא הכול אבוד. לידור מספרת לי שלמרות הכול, היום החברות הכי טובות שלה הן נשים. "זה לקח לי לא מעט זמן למצוא את זה, להבין. שנים של שיברונות לב והתבגרות עד שהבנתי לאיזה סוג של נשים אני יכולה ומתאים לי להתחבר.
"אז ההן ממקום העבודה שלי שדיברו עליי בצורה מרושעת כי חייכתי אל ההוא, הן מלכתחילה לא נשים שאני יכולה להיות חברה שלהן. ומישהי שנצמדת לגבר שלה כשהוא מדבר איתי ונכנסת לשיחה בלי להסתכל עליי אפילו, כנראה לא תחבב אותי לא משנה מה אעשה וכמה רכה ומבוהלת אהיה מולה, וגם זה בסדר.
"תכלס? יש משהו מאוד משחרר בלהפנים פתאום שאת לא חייבת לגרום להן לחבב אותך. ויותר מזה, שאת לא מוכרחה בכלל להיות בנוכחותן. היום יש לי רק כמה חברות טובות, בטוחות ומלאות בעצמן, וחבל שלא היה לי את השכל מלכתחילה לחפש רק נשים כאלו כחברות, במקום לשבור את הראש אם אני בסדר והאם עליי להוריד מעצמי כשאני מול זו או לסתום את הפה כשאני מול ההוא. כשאני עם חברות שלי אני הכי טבעית שיש, וגם הן מרוויחות ממני את אותו הדבר".
מה זאת אומרת?
"גם הן סבלו כמוני מנשים קנאיות, וגם הן שמחות ממש למצוא נשים כמוהן, שעסוקות יותר בעצמן ובמה שהן עושות מאשר בהאם האישה שלצידן מקבלת יותר תשומת לב גברית".
חזרתי הביתה עם תחושת דכדוך מעקצצת, וכמו מאיזושהי תחושת צמא מצאתי את עצמי נמשכת לטלפון ומזמנת זוג חברים אליי לדירה. כשישבנו אצלי בסלון, חברתי עודדה אותי בהתלהבות סקרנית לספר שוב במפורט על הדבר המצחיק ההוא שקרה לי ואיך הצלחתי לעשות ככה וככה. שבויה בתסריטי האימה המדכאים של יסמין, הצצתי עליה בזמן שבן זוגה היה ממוקד בדבריי, והיא אכן נעצה בו מבט, אבל מבט של הנאה מכמה שהוא מרותק ומשועשע מהשיחה שלנו. העניין שהוא הפגין בסיפור לא הדאיג אלא הקסים אותה.
אין מה לומר: זה מדליק אותנו כשהגברים שלנו מתלהבים, מסתקרנים, מפרגנים. רק טבעי, כנראה, שיהיו גם נשים כמו מהמעגל של יסמין, שרוצות פשוט לוודא שהן תהיינה הסיבה לכך, ולא מישהי אחרת.
הכותבת היא סופרת, מרצה ומאמנת בכתיבתרפיה