אפליקציות דייטינג שינו בעשור האחרון את הדרך שבה נוצרים קשרים זוגיים, אך מחקר חדש מזהיר כי מאחורי פעולת ההחלקה הפשוטה לכאורה, מסתתרת מערכת מורכבת של מנגנוני תגמול, חלקם עלולים לדחוף את המשתמשים לדפוסי שימוש עודפים וממכרים. מסתבר כי אותם אלמנטים שהופכים את האפליקציות ליעילות, מושכות ורווחיות, הם בדיוק אלו שהופכים את פעולת ההחלקה להרגל שקשה כל כך להיגמל ממנו.
המחקר, שפורסם בכתב העת Humanities and Social Sciences Communications מקבוצת Nature, נערך על ידי חוקרים מתחומי מדעי החברה, הפסיכולוגיה והתקשורת הדיגיטלית, ובחן כיצד חוויית המשתמש באפליקציות דייטינג מתורגמת לדפוסי שימוש שממשיכים גם כאשר ההנאה מהשימוש דועכת.
ראשית, המחקר מבחין בין שני סוגים מרכזיים של אפליקציות היכרויות. האחת היא אפליקציות מבוססות מיקום כמו טינדר, Tantan ו-Aloha, המתבססות על קרבה גאוגרפית, החלקה מהירה והתאמות מידיות. השנייה היא אפליקציות מבוססות קהילה וזהות כמו גריינדר, המדגישות השתייכות לקבוצות, מאפייני זהות ותחושת קהילה. החוקרים מצאו כי למרות ששני סוגי האפליקציות מייצרים רמות דומות של שימוש עודף, מנגנוני ההתמכרות שלהן שונים.
3 צפייה בגלריה
ממכרת וגורמת למשתמש להמשיך להשתמש בה גם כשהוא כבר מזמן לא נהנה מהשימוש. אפליקציית הכרויות
(צילום: shutterstock)
עבור המחקר נותחו נתוניהם של 632 משתמשים מ-29 מדינות. כל המשתתפים היו בני 18 ומעלה, מרביתם בעלי השכלה אקדמית, וכולם דיווחו על שימוש קבוע באפליקציות לפחות פעם בשבוע בשלושת החודשים שקדמו למחקר.
המשתתפים מילאו שאלון ייעודי בן 20 שאלון לבחינת התמכרות לאפליקציות. השאלון בדק, בין היתר, תחושות כמו אבדן שליטה, סבילות, קושי בהפסקת השימוש ושימוש באפליקציה כבריחה רגשית. בנוסף, נמדדו 12 רכיבים של חוויית משתמש, שנעו בין מאפייני עיצוב טכניים ועד לרכיבים שמעודדים מניעים אישיים וחברתיים.
"באפליקציות מבוססות מיקום כמו טינדר, נמצאו גורמים שמנבאים עלייה בהתמכרות, הבולט שבהם הוא חיפוש אחר מימוש עצמי ואישור חברתי. כלומר, צורך בתחושת ערך שנובעת מלייקים, התאמות ותשומת לב"
ניתוח הנתונים חושף קשר ברור בין רמת ההתמכרות לבין ההתנהגות בפועל: ככל שהמשתמשים דיווחו על זמן שימוש שבועי גבוה יותר, בדיקה תכופה יותר של האפליקציה, ריבוי שיחות וריבוי מפגשים מחוץ לרשת, כך עלו גם מדדי ההתמכרות. כלומר, כל מדדי המעורבות נמצאו במתאם חיובי מובהק עם השימוש הכפייתי.
באפליקציות מבוססות מיקום כמו טינדר, נמצאו חמישה גורמים מרכזיים שמנבאים עלייה בהתמכרות. הגורם הבולט הוא חיפוש אחר מימוש עצמי ואישור חברתי. כלומר, צורך בתחושת ערך שנובעת מלייקים, התאמות ותשומת לב. גורם זה מושפע מהשפע האינסופי של הפרופילים שמוצגים לבחירה, ומאופיין בשימושיות גבוהה ועריכת פרופיל מתמדת.
לפי החוקרים, ככל שהאפליקציה מאפשרת להיות מהיר יותר, נבחר יותר ומחוזר יותר, כך גובר הקושי להפסיק להשתמש בה. הקרבה הגאוגרפית והתגמול המידי מקצרים את המרחק בין גירוי לתגובה, ויוצרים לולאה שמזכירה מנגנוני התמכרות מוכרים מתחומים אחרים.
לעומת זאת, באפליקציות מבוססות קהילה כמו גריינדר, דפוס ההתמכרות נראה אחרת. כאן לא המהירות עמדה במרכז, אלא תחושת השייכות, כשהגורם החזק ביותר הוא היכולת לנהל חיי היכרויות דיסקרטיים, בלי שהדבר ייחשף לסביבה הקרובה. כך נוצר סוג שונה של מעורבות ממכרת, המבוסס על קשרים רגשיים ותחושת שייכות, בניגוד לאופי העסקי והמהיר יותר של טינדר.
"לפי החוקרים, ככל שהאפליקציה מאפשרת להיות מהיר יותר, נבחר יותר ומחוזר יותר, כך גובר הקושי להפסיק להשתמש בה. הקרבה הגאוגרפית והתגמול המידי מקצרים את המרחק בין גירוי לתגובה, ויוצרים לולאה שמזכירה מנגנוני התמכרות מוכרים"
במקרים אלו המשתמשים לא חזרו לאפליקציה בגלל ריגוש רגעי, אלא משום שהיא הפכה למרחב רגשי בטוח, מקום שבתוכו הם מוזמנים לבטא זהות, מיניות ואורח חיים מסוים, מבלי להיחשף לביקורת חברתית.
גם הבדלים מגדריים עלו מהנתונים: גברים דיווחו על רמות התמכרות גבוהות יותר מנשים, עם ממוצע של 3.73 לעומת 3.43 בסולם של חמש דרגות. אף שהפער הוגדר כקטן, הוא עדיין מובהק סטטיסטית. החוקרים קישרו זאת לכך שגברים דיווחו על יותר מפגשים מחוץ לרשת, דפוסי שימוש שנמצאו במתאם חזק עם התמכרות.
החוקרים סיכמו את המחקר עם אזהרה כי האפליקציות הללו עלולות לעקוף מנגנוני שליטה עצמית ולייצר התמכרות גם אצל אנשים ללא נטייה מוקדמת להתמכרות.
