בין רשימת מכולת לסיפור אהבה: למה כמה שורות עם נשמה בפרופיל ההיכרויות שלכם שוות יותר מאלף תכונות יבשות? מחקר חדש מאוניברסיטת רייכמן מציע זווית מפתיעה על האופן שבו אנשים יוצרים קשרים דרך אפליקציות היכרויות. לפי ממצאי המחקר, הדרך שבה אנחנו מציגים את עצמנו בפרופיל, עשויה לקבוע לא רק אם נמשוך מספיק תשומת לב, אלא האם נצליח לייצר חיבור אנושי אמיתי עם פרטנרים רלוונטיים.
המחקר, שנערך בהובלת פרופ‘ גורית בירנבוים מבית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן, יחד עם הדוקטורנט קובי ז'ולטק וסטודנטים לתואר ראשון, נעשה על 594 צעירים בני 40-20, עם ממוצע גיל של 25, ובחן כיצד סגנון ההצגה העצמית באפליקציות היכרויות משפיע על תפיסות רומנטיות.
3 צפייה בגלריה
אפליקציית הכרויות. המחקר בחן כיצד האופן שבו יוזרים מציגים את עצמם עוזר להם למקסם סיכויי הצלחה
(צילום: shutterstock)
באמצעות סדרה של שלושה ניסויים נחשפו משתתפי המחקר לפרופילים שכללו את אותו מידע, אולם בפורמטים שונים: בפרופיל אחד הוצג תיאור יבש וקצר של פרטים על אותו משתמש, בעוד בפרופיל אחר אותו מידע נכתב כמו סיפור אישי, שחיבר בין הפרטים בצורה פואטית וזורמת יותר.
תוצאות הניסויים היו חד-משמעיות: כאשר הפרופיל נכתב כסיפור, המשתתפים חוו יותר אמפתיה כלפי האדם שמאחוריו, וזו הובילה לעניין רומנטי גבוה יותר בהשוואה לפרופילים שנראו כמו "רשימת תכונות". גם כשהחוקרים בחנו זאת מהיבט הוויזואלי, נמצא כי רצף תמונות שמספר "סיפור חיים" יום-יומי יוצר רושם חיובי יותר מסתם תמונות אקראיות, כאשר השילוב בין טקסט ותמונות בעלי מבנה סיפורי ייצר את האפקט החזק מכולם.
3 צפייה בגלריה
פרופ' גורית בירנבוים. לא הנתונים עצמם יוצרים משיכה, זה האופן שבו הם נטווים לכדי סיפור
(צילום: גלעד קוולרצ'יק)
"ערכנו שלושה מחקרים שבהם הוצגו למשתתפים שאינם נמצאים בקשר זוגי, פרופילי היכרות שכללו הצגה עצמית של בן או בת זוג פוטנציאליים, והמשתתפים דיווחו עד כמה הם חשים אמפתיה כלפי האדם שמופיע בפרופיל, ועד כמה הם מעוניינים בו רומנטית", מסבירה פרופ' בירנבוים.
"במחקר הראשון ההצגות העצמיות הסיפוריות והלא סיפוריות כללו בדיוק את אותו מידע בסיסי. ההבדל לא היה במה שבן או בת הזוג הפוטנציאליים חשפו, אלא באופן שבו המידע הוצג. במחקר השני נעשה שימוש בהצגה עצמית חזותית, משום שלתמונות יש השפעה חזקה במיוחד על הרושם הראשוני שנוצר בפרופילי היכרות מקוונים. המשתתפים צפו בפרופיל של בן או בת זוג שכלל חמישה תצלומים, שנבדלו זה מזה במידה שבה יצרו רצף סיפורי.
"בתנאי הסיפורי התמונות הציגו את בן הזוג הפוטנציאלי בפעילויות שונות שמאפיינות יום טיפוסי בחייו, מהבוקר עד הערב. למשל, אימון ספורט, לימודים, בישול ואינטראקציות חברתיות. כך נוצרה תמונה שלמה יותר של חייו, תחומי העניין שלו ומערכות היחסים שלו. בתנאי הלא סיפורי, לעומת זאת, הוצגו תמונות של אותו אדם בסביבות ניטרליות, ללא חוט סיפורי מקשר.
"המחקר השלישי בדק האם שילוב של טקסט ותמונות, בדומה למה שמופיע בפועל באפליקציות היכרויות, הוא זה שיוצר את ההשפעה החזקה ביותר על הרשמים מבני הזוג האפשריים. המשתתפים צפו באחד מארבעה פרופילים שכלל הצגה עצמית כתובה סיפורית או לא סיפורית, לצד חמישה תצלומים של בן הזוג האפשרי, שהיו קשורים זה לזה באופן סיפורי או שלא".
תוצאות המחקר, מסבירה פרופ' בירנבוים, טמונות באופן שבו סיפורים פועלים עלינו. בניגוד לרשימות תכונות שמעודדות התרשמות קרה ואנליטית, סיפור אישי מזמין אותנו להיכנס לעולמו של האדם השני, מעורר אצלנו הזדהות ומפעיל בתוכנו תגובה רגשית. המחקר גם חושף פרדוקס: רבים מנסים להציג את עצמם בצורה "יעילה" וממוקדת, אך בפועל גישה זו רק פוגעת ביכולת שלהם לבלוט ולייצר חיבורים. בעולם שבו אינטראקציות רבות נעשות דרך מסך, ניכר כי לא הנתונים עצמם הם שיוצרים משיכה, אלא האופן שבו הם נטווים לכדי סיפור.
פרופ' בירנבוים: "במקום לתאר את עצמכם באופן יבש כ'בשלנים', כתבו 'אני מסוגלת לנסוע שעה וחצי לצפון רק בשביל חומוס ששמעתי עליו המלצה, ולחזור הביתה כדי לנסות לשחזר את המתכון עד 2 בלילה'"
תוכלי לתת דוגמה לפרופיל לא סיפורי לעומת פרופיל סיפורי?
"בהחלט. פרופיל לא סיפורי הוא למשל: 'אורי, בא מעולם של אמנות. למדתי לנגן על גיטרה מגיל צעיר. אחרי השחרור מהצבא ומשמרות כברמן באזרחות, טסתי לטיול בדרום אמריקה עם חברים מהצבא. לקראת החזרה מדרום אמריקה נרשמתי ללימודים בארץ לתואר ראשון בכלכלה באוניברסיטה. היום אני סטודנט לכלכלה. במקביל אני עובד בתעשיית ההייטק. בזמן הפנוי שיש לי אני רץ ומטייל עם חברים שלי ועם המשפחה שלי. בסוף היום אני שותה כוס יין ומנגן בגיטרה. אשמח שנכיר'.
"לעומת זאת, פרופיל סיפורי על אורי יהיה כתוב כך: 'היי לך, אני אורי. מאז שאני זוכר את עצמי אני נושם אמנות. סבא שלי, זכרונו לברכה, האמין שמוזיקה מחברת בין אנשים, ובגיל 7 נתן לי גיטרה שהפכה לחלק בלתי נפרד ממני. אחרי השחרור מהצבא ואין סוף משמרות כברמן באזרחות, טסתי עם החברים מהצבא לטיול בדרום אמריקה. אני זוכר את הנופים המטורפים, האוכל המקומי המדהים ואת האקסטרים. אני חייב לספר לך, השיחות העמוקות עם האנשים שפגשתי שם לימדו אותי להעריך מה חשוב בחיים.
"'לקראת סוף הטיול, הייתי צריך לקבל החלטה אם להישאר באומנות או ללכת בכיוון חדש. לא אשאיר אותך במתח. היום, אני סטודנט לכלכלה ועובד בהייטק. אבל אל תדאגי, הגיטרה עדיין חלק ממני. אם אני לא בלימודים או בעבודה, תמצאי אותי מטייל עם חברים ומשפחה, רץ או מנגן. אבל בעיקר אני אוהב לסיים את היום עם כוס יין וגיטרה במרפסת. אם את מוצאת את עצמך מהנהנת בחיוך, אשמח שנכיר'".
"אגב", אומרת פרופ' בירנבוים, "למרות שלא בדקנו זאת כך במחקר, אני משערת שגם יציקת חיים לתוך שמות תואר עשויה להועיל בהקשר זה. לדוגמה, במקום לתאר את עצמכם באופן יבש כ'בשלנים', כתבו טקסט קצר שממחיש זאת בצורה אישית, ייחודית, ציורית ודינמית, שתהפוך אתכם למשב רוח מרענן בים של תיאורים פלקטיים שמאד דומים זה לזה. נניח, 'אני מסוגלת לנסוע שעה וחצי לצפון רק בשביל חומוס ששמעתי עליו המלצה, ולחזור הביתה כדי לנסות לשחזר את המתכון עד 2 בלילה'.
דוגמה נוספת שנותנת פרופ' בירנבוים היא במקום לומר שאתם "טיפוסים של בוקר", לכתוב משהו כמו: "השעה האהובה עליי היא שש בבוקר, כשהעיר עדיין חצי ישנה ויש לי זמן לעצמי נטו". או במקום לספר שאתם "חובבי חיות", נסו לכתוב "אני הטיפוס שילך למסיבה, יתעלם מכולם ויישב בפינה לנהל שיחה עמוקה עם החתול של בעלי הבית על המצב הפוליטי".
פרופ' בירנבוים: "השאלה היא לא אם נעזרים בצ'אט, אלא איך נעזרים בו. אחרת הם יפגשו ויגלו שהאדם השנון שהם התכתבו איתו, הוא בכלל עילג למדי או הרבה פחות שנון. במובן הזה, האפקט מזכיר שימוש בתמונות מלוטשות מדי: משהו בפער בין הייצוג לבין המפגש עצמו עלול לייצר אכזבה ואף פגיעה באמון"
האם זיהיתם הבדלים מגדריים בכרטיסים של המשתתפים?
"דפוס הממצאים המתואר היה דומה בקרב נשים וגברים, כך ששניהם חוו יותר אמפתיה ומשיכה כלפי בן זוג אפשרי עם פרופיל סיפורי".
מה דעתך על כך שיותר ויותר רווקים היום נותנים לצ'אט GPT לנסח להם את הביו בפרופיל? האם זה כיוון חיובי או שלילי?
"כשאנשים מציגים את עצמם בפרופיל היכרות, הם חווים לא פעם קונפליקט בין הרצון לבלוט בשוק הדייטינג התחרותי, לעורר עניין ולמצוא חן בעיני בני זוג פוטנציאליים, לבין המשאלה לייצג את עצמם בצורה אותנטית ולהיות נחשקים או אהובים בזכות מי שהם באמת.
3 צפייה בגלריה
אתר היכרויות. קיים מתח בין הצורך להרשים ולבין הרצון לשמור על אותנטיות
(צילום: Shutterstock)
"לכן, בעיניי, השאלה היא לא אם נעזרים בצ'אט, אלא איך נעזרים בו. לצ'אט יכול להיות יתרון, במיוחד עבור אנשים שההצגה העצמית הזו מאיימת עליהם מסיבות שונות. אם הוא רק מלטש או עוזר לנסח תיאור שהאדם עצמו כבר כתב, השימוש פחות בעייתי בעיניי.
"קושי מהותי יותר מתעורר כשהצ'אט כותב את הטקסט כולו במקומך. במקרים כאלה, לא רק שהתוצר הוא פעמים רבות גנרי ונטול נשמה, אלא גם עולה השאלה: איפה את בתוך זה? נוצר כאן מצב אבסורדי שבו צ'טים מפלרטטים זה עם זה במקום ששני אנשים ינסו להבין אם יש ביניהם התאמה אמיתית. ואז מה יקרה אם כשהם יפגשו, הם יגלו שהאדם השנון שהם התכתבו איתו הוא בכלל עילג למדי או הרבה פחות שנון? במובן הזה, האפקט מזכיר שימוש בתמונות מלוטשות מדי: משהו בפער בין הייצוג לבין המפגש עצמו עלול לייצר אכזבה ואף פגיעה באמון".
"בסופו של דבר", אומרת פרופ' בירנבוים, "צריך לזכור שהמטרה של פרופיל היכרות היא, כמובן, לעורר עניין ולמצוא בני זוג מתאימים, אך לא במחיר של יצירת מצג שווא, שעלול לחזור כמו בומרנג בהמשך".
