בתשבע לוי דוד (29) ומעיין אמזלג (30), מתל אביב, התחתנו עם בני זוג שהכירו בטינדר, בכל זאת טוענות שהן מאמינות במפגשים פנים אל פנים. בתשבע הייתה שותפה של בן הזוג של מעיין וכך שתיהן הכירו, בהמשך עברו לגור ביחד. בשנה האחרונה הן מקיימות, מדי חודש, מפגשי הכרויות לרווקות ורווקים שזכו לשם "פוטוהנג". כל מפגש כזה אורך כחמש שעות וכולל בתוכו גם סדנת צילום. "זו הזדמנות לקבל תמונות מהממות, להכיר אנשים, להחיות את החשק למציאת אהבה ואולי אפילו למצוא את האחד/ת", הן אומרות.
בתשבע, מורה ליוגה-תרפיה, נולדה בבית חרדי, וחזרה בשאלה מגיל 15. "זה היה תהליך הדרגתי שהתחיל ברגע שהבנתי שאני צריכה לשאת על עצמי איסורים וצווים שלא הבנתי את הפשר שלהם. בגיל 21 שמעתי על עמותת הלל שמסייעת ליוצאים בשאלה, והם מאוד עזרו לי להשלים פערים והיום גם מסייעים לי בליווי כלכלי לעסק", היא משתפת.
מעיין אמזלג, צלמת, המגיעה מתחום הקולנוע והבימוי, מעידה על עצמה שהא שדכנית מטבעה. את השידוך הראשון שלה היא עשתה בצבא, ומאז היא לא הפסיקה. "זה חלק מהמסע שלי, אני עושה את זה באופן טבעי, קל לי לקלוט אנרגיות של אנשים וחיבורים פוטנציאליים", היא אומרת.
בתשבע הכירה את בן הזוג שלה בטינדר, אבל יצאה איתו רק לדייט אחד. אחרי כמה שנים היא פגשה אותו שוב במפגש אצל מעיין, ובכלל לא זכרה שיצאה איתו לדייט. "כל החברים ממש עפו על הבחור, חשבנו איזה חתיך הוא", מספרת מעיין, "ומסתבר שבתשבע לא רק שיצאה איתו לדייט, היא גם לא זוכרת את זה".
"זה חלק מהחיסרון של הכירות באפליקציות", מתרצת בתשבע, "יש כל כך הרבה אפשרויות, כך שאת מכירה אנשים רק על פני השטח. קשה לצלול לעולמו של מישהו. יצאתי להרבה דייטים, וסיננתי לא מעט".
באותה עת, במפגש אצל מעיין, בן הזוג של בתשבע יצא עם מישהי אחרת, היא עצמה הייתה נבוכה שלא זכרה את הדייט שלהם, ולא התפתח ביניהם קשר. בהמשך הם נפגשו בטינדר, יצאו לדייט נוסף והיתר היסטוריה.
גם מעיין, כאמור, הכירה את בעלה בטינדר. "יצאנו לדייט אחד ולא הייתי בעניין. הייתי שיפוטית. אני זוכרת שהיה לו פנצ'ר באופניים אבל היה לו מאוד חשוב להגיע בזמן אז הוא הגיע בסערה וקצת מזיע. פסלתי אותו מיד. הייתי מעדיפה שהוא יאחר אבל יגיע בקלאסה. אחר כך הסכמתי להיפגש איתו שוב לא בקטע רומנטי. הוא סיפר לי שיש לו בית ממש מגניב שהוא בנה בשני ידיו והסתקרנתי, הוא גר קרוב אליי בפלורנטין, וקפצתי לראות. ראיתי מה הוא יודע לעשות עם הידיים, ונדלקתי".
איך נולד הרעיון לפוטוהאנג?
מעיין: "שמתי לב שהרבה מהאנשים שפונים אליי כדי להצטלם באופן מקצועי הם רווקים ורווקות. זו תקופה כזו שלאנשים חשוב להשקיע בתמונות. זה פן מאוד משמעותי בהיכרות היום. השדכנית שבי לא יכלה להתעלם מזה, הם באו אחד אחד ורציתי לשדך ביניהם. חשבתי לעצמי -אם רק היה אפשר שהם יבואו ביחד ויכירו על הדרך. מכאן נולד הרעיון של מפגש שמשלב גם צילומים וגם היכרות. אני ובתשבע פיתחנו כלים שמאפשרים להרחיב את אזור הנוחות מול המצלמה. הכלים האלה עוזרים להיפתח גם מול אנשים ונוצרת אווירה קלילה ופתוחה".
איך זה קורה בפועל?
"זה ערב ארוך. מתחילים בקוקטייל וממשיכים לסדנת פתיחה לשחרור מול מצלמה. יש אנשים שיש להם נטייה להיות קפואים מול מצלמה או שחושבים יותר מדי בזמן הצילום, והסדנה עוזרת להם להרגיש בנוח. במשך הסדנה אנחנו מגלים מה עוזר לכל אחד להשתחרר מול המצלמה, למשל להיזכר במשהו טעים, זה ממש משנה את ההבעה בפנים, לחפש תנועתיות קטנה בגוף, לאחל טוב למישהו – זה גם ממש מייצר הבעה יפה, לחפש משהו נעים להסתכל עליו, להיזכר מה אני אוהב בעצמי ועוד. הסדנה הזו גם מחברת בין המשתתפים מעצם האתגר המשותף.
"אחר כך אנחנו עוברים למה שאנחנו קוראים לו-'האנג', זה זמן של מוזיקה טובה, קוקטיילים וכיבוד מפנק. כל משתתף מקבל כרטיסייה עם כל מני תחנות שהוא צריך לעבור בהן. אם מצליחים למלא את כל התחנות, מקבלים פרס. יש לנו מחורר לבבות ואחרי כל משימה אנחנו מנקבות בכרטיסייה".
אילו תחנות לדוגמא?
"למשל, לעשות שיחת עומק עם מישהו, לשחק משחק קלפים שפיתחנו להעמקת ההיכרות, לקחת מספר טלפון ממישהו או לקחת קלפי מסר. אנחנו מכינות מרחב מאפשר, מסדרות אפשרויות לישיבה בזוג או קבוצות. אנחנו גם מפזרות כלי נגינה, תמיד יש מי שמנגן בתוף תם-תם".
בזמן שהאנרגיה עולה, הן מתארות שמעיין שולפת בכל פעם משתתף אחר ועושה איתו סשן אישי, גם צילומי חוץ וגם פנים. בינתיים בתשבע מחזיקה את המרחב, ממש כמו אמא, עוזרת ומשלבת בין אנשים.
לקחתן שני דברים מאוד מלחיצים – גם צילומים מול מצלמה, וגם מעין ספיד דייט כזה, וחיברתם אותם למקום אחד, זה חתיכת אתגר.
בתשבע: "נכון הרבה אנשים מדברים איתי על הפחד הזה, זה מכנה משותף אצל כולם. בפועל השילוב של השניים דווקא מקל, זה קצת כמו לקפוץ למים, יש משהו שמשתחרר שם".
"בנוסף, מי שמגיעים אלינו הם תמיד אנשים בתהליך של התפתחות אישית שבא להם לצאת מאזור הנוחות", מציינת מעיין, "לדעתי, השילוב של שני הדברים מקליל את האירוע. אנשים לא מגיעים רק לאירוע היכרויות, אלא באים גם בשביל תמונות, מקסימום הם יוצאים עם תמונות מעולות לאפליקציות. מגיעים אנשים שבא להם גם להצטלם ולהיפתח לזה וגם להכיר, זה מביא אנשים איכותיים וגברים מגניבים שהם קצת שחקנים בנשמתם, אמנים ומחפשים את הפלטפורמה.
"אין ספק שיש סקפטיות לאירועים האלה, אנשים מגיעים עם פחד להתאכזב ולבזבז את הזמן. אבל מי שמגיע זה חשוב לו, הוא משלם ומפנה את הזמן".
מפתיע שגם גברים מגיעים. השמועות אומרות שגברים פחות מגיעים לאירועים של היכרויות.
מעיין: "לנשים יש יותר אפשרויות להצטלם, קל להן, לדוגמה, לבקש מחברה שתצלם אותן. לגברים קשה יותר וגם קשה להם יותר באפליקציות ביחס לנשים. האמת היא שגברים נרשמים ראשונים לאירועים, אפילו יותר מנשים. תמיד מגיעים גם כמה שחקנים שצריכים תמונות, וזו נראית להם הזדמנות טובה, מפני שגם המחיר מאוד מאפשר לעומת סשן אישי. יש אנשים שחוזרים גם יותר מפעם אחת. הדבר הבא שאנחנו מתכננות זו מסיבה שאליה יגיעו המשתתפים מכל המחזורים, שתייצר עוד הזדמנות להיכרויות".
אתן בודקות את הפרופיל של המשתתפים לפני כן?
"כן. אנחנו גם עושות שיחת היכרות, חוקרות מה המניעים של האדם ומה מביא אותו אלינו. חשוב לנו שיגיעו אנשים שמחפשים זוגיות, שיתאימו לאירוע, וימצאו את עצמם בו, כדי שבאמת ייווצרו שידוכים".
נו, וכבר יצאו כבר שידוכים מאירועים?
"אנחנו יודעות שהרבה אנשים החליפו מספרים, ועשרות דייטים בוודאות יצאו מהאירוע, אבל אנחנו לא יודעות מה קרה בניהם בהמשך. מבטיחות לברר".
