הילה דניאלהילה דניאל
הילה דניאל
(צילום: פזית עוז)

את תום, רווק תל-אביבי, פגשתי באתר ההיכרויות הראשון שאליו נרשמתי. הייתי כמה חודשים ארוכים אחרי פרידה מדורון, גבר שהאהבה שלי אליו לא הייתה מוטלת בספק. נמשכתי אליו כמו פירומנית לאש. הסכנה שבדבר לא הייתה חלק מהמשוואה, זה נגמר ברעש גדול וכאב בלתי נמנע.
אחרי תקופת אבל, הימנעות מקשרים וליקוק של הפצעים, הבנתי שאין מנוס אלא לנסות להמשיך הלאה. החלטתי לזרוק את עצמי למים, או גרוע מזה - היישר לתוך סצנת ההיכרויות המקוונת. תום היה הראשון שהרשים אותי בכרטיס שלו. בחור חמוד שטרח למלא את הכרטיס עם קצת מלל וחיוך.
"באיזה קטע אתה?", שאלתי, חבולה מניסיון העבר.
"רציני. עם נשים בלבד", הוא ענה.
"ובכן, נעלמה מעיניך העובדה שאני גרושה פלוס אחת?", שאלתי.
"מה זה משנה הסטטוס? אני מאמין שכימיה וקשר טוב זה מצרך נדיר, איך אפשר לשים הגבלות?", הוא כתב, והרגשתי שהוא ממש דיבר מתוך גרוני. אולי בכל זאת יש לעולם הזה תקנה, חשבתי. היקום שלח לי תיקון לקשר האחרון שבו דורון טען בפניי שזוגיות עם גרושה פלוס היא לא בדיוק חלק מהתוכניות שלו.
"נראה לי שאפשר להיפגש", תום הכריז אחרי מספר ימי התכתבות ושיחת טלפון אחת. נדמה היה שעברתי את המבחן. גם הוא עבר אותו כשהפתיע בשאלה לאן להגיע, ולא התעקש שאני אגיע בעצמי למרכז. לבסוף יצאנו לשלושה דייטים, במהלכם הוא התעקש תמיד לשלם ואף פעם לא התעקש לעלות אליי הביתה.
בכנות? לא הייתה לי מילה אחת רעה לומר עליו. מדובר בבחור שנראה טוב פלוס, חכם, רגיש, מעניין, נעים ואפילו פרטנר להופעות של דודו טסה (שזה כבר מעיד על התאמה של 65% איתי). מצד שני, גם לא הרגשתי כלפיו שום דבר, ובעיקר לא הצלחתי לדמיין את עצמי איתו במיטה. גם לא אחרי שנישק אותי.
אומרים שיש שני סוגים של אנשים שאנחנו מושכים לחיינו. הסוג האחד – אנשים שיש לנו אליהם משיכה חזקה, פרועה והרבה מאוד רגש. בחור מהסוג הזה ירגיש כמו "האחד שלך", אך מהר מאוד יהפוך לרכבת בטוחה לגיהינום או כניסה למים העמוקים ללא גלגל הצלה. כך הרגשתי עם דורון. אהבתי, נמשכתי אליו בטירוף, אבל גם כאבתי פעם אחר פעם את הגבולות שהוא הציב לקשר שלנו, ואת חוסר הרצון שלו להתחייב אליי באמת.

הילה דניאלהילה דניאל
הילה דניאל. קשר שהופך לרכבת הרים
(צילום: פזית עוז)
הסוג השני הוא מי שהזוגיות איתו תהיה זוגיות רגועה, בלי אש אבל גם בלי להט ואפילו לא פרפרים. אומרים שזו האהבה האמיתית - אהבה שמשוחררת מדרמה וכאבים. הוא ישקיע וירצה אותך בלי תנאים, אבל המחיר הוא שאת לא תהיי מאוהבת, לא תביטי בו בעיני עגל ותדמייני אותו קורע מעליך את הגרביונים. הוא לא יהיה "סוג א'" שלך לעולם. קצת כמו ב"חתונה ממבט ראשון", קשר כזה נבנה על אהבה ממבט שני ושלישי, וגם זה לא תמיד.
במובן מסוים, תום היה בדיוק כזה - בחור פוטנציאלי שעשה הכל נכון חוץ מלהדליק אצלי את הפרפרים. כבר ידעתי אהבות ארוכות שהתחילו ללא משיכה חזקה, אך הפעם לא הייתה לי הסבלנות לחכות ולראות לאן הקשר בינינו יתפתח.
אחרי שטעמתי תשוקה, אהבה ומשיכה אלוהית עם גבר אלף-אלף מהסוג הראשון, אין לי את היכולת (או הרצון) לתת הזדמנות למשהו שהוא פחות מהמקסימום. אני רוצה זוגיות אבל לא בכל מחיר, ומחיר ההתפשרות הוא כבד מדי עבורי. יכול להיות שהיינו נוסקים, ויכול להיות שזה היה מתמסמס. בניגוד למשתתפי "חתונה ממבט ראשון", לא נשארתי כדי לגלות, ושחררתי את תום רגע לפני הדייט הרביעי.
בבחירה שבין דייט נטול פרפרים לנטפליקס לבד על הספה, אני מעדיפה את השלט או לחזור לדורון. לפחות איתו אני מרגישה חיה. כלומר, עד הפעם הבאה שאמות.