ענבל חננאלענבל חננאל
ענבל חננאל
(צילום: אלבום משפחתי)

אם אתם חושבים שהקורונה הביאה איתה רק צרות, חישבו שנית. נעים מאוד, אני ענבל חננאל, רווקה בת 35, ואני מודה לאל על הקורונה שצמצמה את תדירות השאלות המטרידות של "מתי תורך? ו"מה עם חתונה?" לאפס. באותה הזדמנות ברצוני להודות על ההגבלות בקיום אירועים, שבזכותן אני לא זוכה יותר לשמוע איחולים כמו "בקרוב אצלך" או "שהחתונה הבאה תהיה שלך ושנרים לך על רחבת הריקודים". בעזרת השם, כמובן. תודה.
עוד בנושא:
הלחץ המאוד לא סמוי הזה שמופעל עלינו, רווקות שחצו את ה-30, הוא בלתי נסבל. הציפייה החוזרת הזו מצד החברים, בני המשפחה או סתם אנשים אקראיים שאת פוגשת ברחוב, לחדור לך לרחם ולשאול, "מה עם חתונה? ילדים? חשבת על הקפאת ביציות?", היא בלתי אפשרית. אז נכון שהזמן לימד אותי לחייך בנימוס, לענות באיפוק ולתת לעצות האחיתופל האלה להיכנס לי מאוזן אחת ולצאת מהשנייה, אבל אין ספק שלעיתים זה פשוט מרגיז.
אחד הדברים החיוביים שהביאה איתה הקורונה הוא את ההבנה שיש דברים חשובים יותר בעולם מאשר לנסות להכיר לי, ענבל הקטנה, את הבן של השכן של סבתא שלכם ולהגיד לי שמדובר בבחור נפלא. אומנם אחד כזה שגר אצל ההורים, גרוש פלוס שלושה, אבל היי – יש לו לב זהב. הנגיף הזה שפרץ לחיינו שם את הכול על 'הולד', וכשאני אומרת הכול אז אני מדברת על הציפיות הבלתי אפשריות למצוא את האחד שיגאל אותי מ"ייסורי הרווקות האיומים".
אנשים לא מודעים לעד כמה אכזר הוא עולם הדייטים, עולם שבו את מכריחה את עצמך לקום מהספה הכול כך נוחה שלך, ללבוש איזה משהו אלגנטי אבל לא יותר מדי מתאמץ, להתאפר (אבל שזה לא ייראה מוגזם), לחייך (למרות שבפנים את בוכה את נשמתך) ולצאת להכיר עוד בחור אלמוני בתקווה שאולי, מי יודע, יהיה איזה קליק והסבל הכרוך בדייטים ייפסק.
בתקופת הקורונה, זה פשוט לא קיים. את לא באמת תצאי לדייט עם מסכה על הפנים, וגם אם המסכה פחות קריטית במקרה הזה (פייר, יש לה יתרונות ברורים כמו לפהק כאוות נפשך), תמיד יהיו לך שלל תירוצים מוצדקים לדחייה ואף לביטול הפגישה. החל מ"ביבי הורה לצאת כמה שפחות" ועד ל"אני לא רוצה לסכן את ההורים שלי". תירוצים, אגב, שגם בני המשפחה שלך יקבלו בהנהון מאשר, תוך כדי שהם ימלמלו ש"זה באמת לא הזמן לצאת לדייטים ולהכיר".
הקורונה אפשרה לנו, הרווקות, ליהנות מהתקופה הקסומה הזו בלי רגשי מצפון, לחגוג את הלבד שלנו ולא לרפרש את טינדר כל שנייה. להעביר את שעות הפנאי ברביצה על הספה עם באקט של גלידה ובינג' בנטפליקס ולא בהתכתבויות חסרות טעם ותוכן ב"אוקיי-קיופיד". לחפור באינטרנט ולמצוא את הסיילים הכי טובים ולא לחפש הצעות מחיר אטרקטיביות להקפאת ביציות. לכן, אם תשאלו אותי, מדובר בתקופה נפלאה - כזו שצריך לנצור, להעריך, להודות ולזכור, כי גם היא עתידה לחלוף ולא לחזור.