לפני שמונה שנים התחלתי את דרכי כשדכנית לחילונים ומסורתיים בהתרגשות רבה. נטשתי תארים אקדמיים וטייטלים עסקיים מרשימים בשביל לעשות את מה שאני הכי אוהבת וטובה בו: לחבר לבבות. הגשמתי חלום ילדות והפכתי לשדכנית מן המניין. מהר מאוד הבנתי שהעולם הזה לא ורוד ומלבב כמו שחשבתי אלא קשוח ומאתגר. נדמה היה שנכנסתי לגוב האריות, שוק מלא פנויים פנויות שצמאים לזוגיות, אבל טורפים זה את זו בביקורתיות חותכת. רבים מהם בטוחים שהם מתת האל לאנושות, פוסלים שידוכים פוטנציאלים מבלי להניד עפעף ומגיעים עם אבטיפוס של בן/ת זוג שאפילו האינטליגנציה המלאכותית הכי משוכללת בעולם לא יכולה לייצר עבורם. הבנתי שהבעיה הגדולה ביותר של רווקים ורווקות היא חוסר מודעות עצמית, והבעיה הכי גדולה שלנו, השדכניות, היא לאו דווקא הדברים שאנחנו צריכות לשמוע מהם - אלא דווקא הדברים שאנחנו צריכות להגיד להם.
הוא רוצה דוגמניות, היא רוצה גבוהים
"הגיע אליי לשידוכים בחור חנון שלא עושה שום דבר בחיים והראה לי בנות על יאכטות, דוגמניות כמו רוסלנה רודינה ואמר שאלו הנשים שאיתן הוא רוצה לצאת", מספרת גלי שני קלדרון (39) מרמת גן, מאטצ׳מייקרית ויועצת לזוגיות. "במקרה שלו, זה להיות שרוי בדמיונות. אני באמת מאמינה שבסוף משיכה אמיתית מגיעה מבפנים והיא לאו דווקא חיצונית, אבל כאן היה קיים פער שהוא לא ריאלי כי לא היה לו מה להציע להן בכלל. הוא מסתכל על בנות שזופות בביקיני באי מיקונוס, והוא נראה כאילו שלפו אותו מ'היפה והחנון'. כלומר, אין קשר בין העולם שלו לעולמות של האישה שבה הוא חושק. הוא עשה להן לייק ושלח הודעות ולא הבין מדוע לא ענו לו".
איך אמרת לו שזה פשוט לא יקרה?
"הסברתי לו במילים עדינות שהן פשוט לא ה'ביזנס מודל' שלו. הכוונה היא שלכל אדם יש 'ביזנס מודל' משלו: ההבנה של מי אני, מה הערכים שלי וגם מה אני מביא לשולחן. כשמחפשים בני זוג לא צריכים להיות פערים גדולים מדי בנראות או בסגנון החיים. כשהדברים נאמרים בצורה כזו, אז יש הקשבה והוא קיבל את זה בהבנה וללא התנגדות, ולכן כשהציפיות הפכו ריאליות, יכולנו להתקדם.
"לאחרונה היה לי לקוח שהיה נעול על בנות בגוון עור בהיר חלבי ועיניים בהירות ולא היה מוכן לשחרר מזה. מצד שני, הוא בן שלושים ומעולם לא הייתה לו זוגיות והוא מסרב בתוקף לכל מי שגוון העור שלה קצת יותר כהה ולכן תוקע לעצמו את התהליך. ניסיתי להכיר לו בנות עם גוון עור שונה ממה שהוא רצה ועדיין מאוד יפות, אבל במקרה שלו הוא לא היה פתוח לשינוי. נאלצתי לומר לו בכנות שאם הוא ימשיך בשלו, אז לא נוכל למצוא לו זוגיות ושאנשים הם הרבה יותר מצבע עור. בסופו של דבר, התפקיד שלי הוא לומר ללקוח מה כן נכון ומתאים לו וגם מה לא נכון ולא מתאים לו. אני אומרת: 'באתם אליי כי אתם רוצים להצליח ולמצוא זוגיות וכי עד היום מה שעשיתם לבד לא עבד לכם. בואו ננסה דרך אחרת ומקסימום נצליח'".
זה לא פשוט לגרום להם לעשות שינוי בדפוס התנהגותי או תודעתי.
"נכון, אבל זה קורה עם הזמן. אני עובדת עם לקוחות בשיטה ייחודית ודואגת ללוות אותם ואת השידוך מההתחלה ועד לקשר רציני כי היום קשה למנף דייט לזוגיות. לפני תהליך השידוכים אצלי הם נפגשים עם מטפלת ונומרולוגית ועוברים סוג של הכנה לתהליך. פיתחתי סדרת אירועי הכרויות של שני מפגשים בשבוע עם אותם הרווקים והרווקות כדי ליצור במפגשים הללו דינמיקות שיוצרות חיבור ומנפצות שיפוטיות ושטחיות. הם נפגשים עם אנשים שלפי הרושם הראשוני של תמונה, היו פוסלים ישר באפליקציה - אבל במסגרת הדינמיקה החברתית נוצר חיבור שמעמיק עוד יותר בערב המפגש השני. ככה מתגברים על הסטיגמה ורשימת המכולת. למשל, היה אירוע עם שלושה גברים שלא נחשבים גבוהים בז'רגון של הנשים בישראל וזה לא היווה פקטור לנשים כי נוצר חיבור שהוא לא מיני וחייתי אלא עמוק יותר ושם הקסם מתרחש".
הרבה נשים לא מוכנות לצאת עם גברים נמוכים.
"לחלוטין. יש בעיה עם גובה. השאלה הראשונה שנשים שואלות היא 'איזה גברים מגיעים אליך?', 'יש לך גבוהים?' או מצהירות 'אני אוהבת גבוהים'. צריך להבין שהגבר הממוצע בישראל, גובהו בין 1.70-1.75. אני משיבה להן באופן קבוע: 'תזמיני כרטיס טיסה לגרמניה, שוודיה או אנגליה. את מוזמנת להכיר אותו שם אבל נראה אם הוא ידע לתת לך תחושת ביטחון כמו שגבר ישראלי יודע'. הן צוחקות אבל זו האמת לאמיתה ואני למדתי איך מראש להתמודד עם דרישות לא מציאותיות. אם מגיעה אליי בחורה גבוהה ומבקשת גבר גבוה, אז אני מבינה את הרצון וזורמת איתה אבל כשמגיעה בחורה ממוצעת ואפילו נמוכה שלא מוכנה לצאת עם גבר מתחת ל-1.75, זה אבסורד. יש לי לקוחה שהתעקשה על גבוהים ואני התעקשתי שתשמור על ראש פתוח והיום היא בזוגיות עם גבר שהוא 1.65 והיא גבוהה ממנו ועדיין מאושרת עד הגג. כשהיא פגשה אותו, אמרתי לה לצאת איתו לדייט ולחזור מהדייט עם שלושה דברים טובים שהיא מצאה בו. המשכנו עם המשימה הזו גם לדייט השני ולפתע הסכר נפתח והיא ראתה רק טוב, במקום להסתובב ברחוב ולהתבאס שכל שאר הגברים גבוהים ממנו. כשמגיעים אליי צריך להגיע עם ראש פתוח ולצאת מהמקובעות כי בסוף מי שלא עובר תהליך, מפסיד את הכסף שלו, ומי שכן, רק מרוויח".
חגיגה של חוסר מודעות עצמית
חן חלפון (39) מיבנה, בעלת משרד שידוכים לחילונים, לא מתנצלת על הדברים שהיא אומרת ללקוחות: "זה לא תמיד נעים להצביע ללקוחות על שינוי פנימי או חיצוני שהם צריכים לעשות, אבל זה גם לא נעים לקבל בן אדם לשידוכים ולתת לו לשבת במאגר ללא הצעות כי כולן יסרבו להכיר אותו. האמירות הלא נעימות כביכול הן לתועלת כי אם לא נעשה שינוי אז התהליך של השידוכים לא יצליח", היא מודה בכנות.
"בפגישה הראשונה עם הלקוח המטרה היא לזהות את האדם שמולי מבחינה ויזואלית ופנימית. אם המראה אטרקטיבי וניכרת בשלות פנימית לזוגיות, אז אפשר להתחיל תהליך של שידוכים. אם אחד מהשניים לא מתקיים, אז אני מציעה מסלול שמאפשר הכנה לזוגיות. חשוב לציין שלגבי מראה חיצוני, שום דבר לא נעשה בכוח. אני אגיד את דעתי בצורה יפה, ואם הלקוח או הלקוחה יסכימו אז נתקדם הלאה יחד. לפעמים אדם לא מסכים לעשות שינוי ואני מסבירה את האתגרים שיעלו במהלך התהליך אם השינוי לא יקרה.
"הגיע אליי בחור בן שלושים פלוס, 1.60, עם משקפיים, שיניים עקומות וצהובות וגבות מחוברות ועם כל זה היה לו שיער של בן גוריון, קרחת ושיער רק בצדדים. אמרתי לו: 'תקשיב, הייתי עושה לך קרחת ומסדרת לך את הגבות כדי שתראה גברי יותר', אבל הוא לא היה מוכן לשמוע. אני התעקשתי על כך ולו זה היה נשמע מוזר ואולי אפילו מעליב ובסוף לא התחלנו תהליך. מצד שני, הגיע אליי גבר בן ארבעים שמאוד העריך את דבריי. הוא היה באינספור משרדי שידוכים שהבטיחו לו הרים וגבעות ולא סיפקו את הסחורה. בפגישה הראשונה אמרתי לו שעד שהוא לא יעשה מהפך חיצוני אין על מה לדבר: 'אתה גבר בן ארבעים שנראה כמו חמישים וחבל'. הוא כל כך העריך את הדברים וכתב לי הודעות תודה על הכנות שלי".
לפעמים מדובר בשינויים קטנים שמביאים לתוצאות גדולות.
"נכון. לא אמרתי לאף אחד ללכת ולעבור ניתוח, אבל אם אתה שמן או קצת קירח ואתה מחפש זוגיות, אז תטפח את עצמך ותצא מוכן לשוק. יש גם נשים שבאות אליי לא מטופחות, עם שיניים מגעילות ועם שיער מקורזל על הידיים והרגליים. אני אומרת להן בעדינות שכדאי לעשות שינוי חיצוני ולמקסם את הנראות. יש כאלה שמקבלות שוק אבל אין מה לעשות, אנשים צריכים להיות מודעים לעצמם וחוסר המודעות חוגג.
"יש לי לקוחה שהלכתי יחד איתה לעשות צבע ותספורת ולקנות משקפי ראייה מחמיאים, וזה כל כך שימח אותה. אנשים חייבים להבין שהם כרטיס הביקור של עצמם. זה יכול להישמע שטחי ודוחה אבל שופטים אותם קודם כל על המראה החיצוני כי אף אחד לא יודע שהם חמודים, חכמים ומלאים בכסף. זה העולם שאנחנו חיים בו ורווקים ורווקות צריכים להתאים את עצמם לעולם הזה. גם ירידה במשקל זה נושא מאוד רגיש אבל צריך להעלות אותו לשולחן. אני עושה זאת בצורה עדינה ואומרת במהלך השיחה שלפי דעתי המשקל מבגר ומוסיפה: 'את לא צריכה להיות רזה. אם טוב לך ואת אוהבת את עצמך ככה אז מעולה, אבל אם יש לך בעיה עם המשקל אז אני אעזור לך. ועדיין, יש גם עבודה פנימית. הייתה אצלי מישהי עם בעיות במיניות אז שלחתי אותה לסקסולוגית לטפל בכך. הסקסולוגית התקשרה לעדכן אותי שיש לה מטופל שיכול להתאים לה והם התחתנו לפני חודש! כשמגיעים פתוחים לשינוי והתפתחות ויש מוכנות, אז דברים קורים מעצמם".
מדהים. יש לקוחות שנעלבו ממך?
"הייתה מישהי שסגרה איתי תהליך ואחרי כמה זמן אמרה לי בדיעבד שלקח לה זמן להתאושש ממה שאמרתי לה. היא הגיעה לפגישה כשהיא שוקלת בערך מאה קילו אבל בהכחשה שהיא שמנה. שאלתי אותה: 'ותגידי, איך את עם המשקל?' והיא הסתכלה עליי בשוק. היא בכלל לא הייתה מודעת לעניין המשקל אבל היא בסוף הבינה ועשתה תהליך של ירידה במשקל. גם הבחור שהגיע עם השיער של בן גוריון נעלב, יצא פגוע ולא האמין כמה דגש שמתי על הנראות. הוא שאל אותי: 'מה, בחורה לא תרצה אותי בגלל מי שאני?' הלוואי וככה העולם היה מתנהל אבל לא. אם אני מכמתת לאחוזים אז 95% מעריכים את דבריי ואומרים תודה וכ- 5% נפגעים. אני מדברת עם כולם הכי בגובה העיניים ואני לא מתרגשת ממה שאני צריכה להגיד. אני רואה הגיון בדרך הזאת כי זה כמו ללכת לדיאטנית, להשקיע כסף ולהיעלב מהתפריט שהיא נתנה לך. אז למה באת? יכול היה להיות לי מאגר כפול והעיקר שישלמו אבל לא, העיקר שהתהליך יצליח וזו כבר אחריות שלי".
יש גבול למה שאומרים להם כדי להצליח? איפה צריך לעצור?
"בוודאי. צריך להגיד דברים שרלוונטיים לך כשדכנית, ללקוח, לעסק ולתהליך של מציאת זוגיות. לאיזה רזולוציות נגיע? מישהי פעם אמרה לי שהיא שונאת גברים שיש להם שערות בגב, אז אמרתי לה 'נשמה, לשם אני כבר לא מגיעה'".
במגזר החרדי לא קל יותר, מתברר
מירי וקסלר מבני ברק, שדכנית ותיקה במגזר החרדי ושדכנית ראשית בסדרה "ווארט", יועצת שידוכים ומלווה לזוגיות ולחתונה מספרת כי גם במגזר החרדי התרחבה תופעת הרווקות המאוחרת: "זה דור 'אינסטנט' ויש תחושה של שפע מדומה גם אצל החרדים. קבוצות הוואטסאפ נותנות תחושה שיש המון היצע וגם פרסום תמונות בחלק מהקבוצות מוסיף לשטחיות וקוטלים בן אדם לפני שנתנו לו הזדמנות. גם ההורים מרגישים חסרי אונים כי פעם הייתה להם השפעה גדולה יותר על השידוכים. הם היו בודקים עם השדכנים התאמה דתית, מנטאלית, שכלית, ערכית ומשפחתית, ורק לאחר ההתאמה אפשרו לזוג לצאת לפגישה ראשונה כדי לבדוק אם יש קליק. כלומר, לפני הפגישה נעשתה עבודת מחקר יסודית ומעמיקה, מין משרד חקירות קטן ומשפחתי. היום רווקים מגיעים לגיל רווקות מאוחר יותר ולא רוצים שיכתיבו להם במי לבחור".
הם מקובעים יותר ופחות פתוחים לביקורת?
"גם. בגיל 28 ומעלה כבר לא רוצים התערבות משפחתית וגם לא של ההורים. הם רוצים להרגיש שהבחירה היא שלהם ופה אני הופכת להיות 'פסיכולוגית של שידוכים' ומנסה להבין האם יש רצון אמיתי להתחתן. במידה וכן, אני שואלת מה הציפיות, על מה הם מתגמשים ועל מה לא כי אי אפשר לקבל את כל החבילה, זה רק באגדות. אם אני מבינה שהדרישות לא סבירות אלא מוגזמות אז אני נכנסת איתם לטיפול עומק ואומרת בפירוש שאי אפשר לקבל הכול וחייב לוותר על משהו".
על מה למשל?
"תואר אקדמאי. בנות מתעקשות על כך. לרוב הן מגיעות גם עם השכלה וזה לגיטימי ואני לא מזלזלת בכך אבל אני אומרת: 'תקשיבי, אני מבינה אותך. מבחינה רציונלית את רוצה בחור אקדמאי שהוא ברמה שלך וגם מבחינת פרנסה אבל אני מכירה בחורים שיכולים להתאים לך שהם מאוד אינטליגנטיים ולא עשו תואר מכל מיני סיבות וחבל לפסול. חוכמת חיים, אינטלקט ואינטליגנציה רגשית אי אפשר ללמוד ואת לא יושבת בשולחן עם תארים או עם יחידות במתמטיקה. תני צ'אנס ומקסימום תופתעי לטובה. יש רק דבר אחד שעליו אסור להתפשר וזה מידות, מידות של בן אדם זה הכול בחיים וגם המתכון להצלחת הזוגיות והחיים המשותפים".
איך אנשים מגיבים לכך שהם לאו דווקא יקבלו "בן זוג מושלם"?
"יש שלא יודעים להתמודד ולא חוזרים אליי ואני חלילה לא שופטת. יש כאלה שמתגוננים ומתנגדים ואחרי כמה ימים מבינים שזה נכון להתגמש ומפה נפתח פתח לעבודה משותפת. מגיעים המון מקרים עם בעיה של גיל. גברים לא מוכנים לקחת מישהי שמבוגרת מהם, אפילו לא באותו הגיל ומעדיפים הרבה יותר צעירות. אני לא מדברת על הבדל של עשר שנים אלא שנתיים או ארבע. אם היא מוצאת חן בעיניך ותהיה אמא טובה אז לא תצא איתה כי בתעודת זהות כתוב שהיא גדולה ממך בשלוש שנים? זה מאוד חורה לי כי אין היגיון בהחלטה הזו. אין כאן משמעות לעניין הפריון אלא פשוט מחמיא להם להיות עם אישה צעירה. במקביל יש בנות שאומרות שהן לא רוצות בחור צעיר מהן, אבל יכול להיות שהוא קטן בשנתיים אבל בוגר ובשל לזוגיות יותר מגבר שגדול ממנו בעשור. מכעיס אותי שפוסלים בגלל גיל כי אכפת לי. בא לי לנער אותם ולהגיד להם לצאת מהאמונות המגבילות הללו".
מה את אומרת במקרים כאלו?
"גם בשידוכים וגם בייעוץ אני מאוד משתדלת להתנהג בצורה נעימה, לא להטיף ולא לתת ביקורת ואני מרפדת הרבה כדי לא לפגוע בהם. צריך לעשות את זה בדרך שלא תגרום לעלבון ולכן אני הולכת סחור סחור עד שנופל האסימון: לפעמים במשלים, לפעמים בסיפורים על אחרים ודוגמאות ממקרים דומים. לאט לאט הם מבינים שהם כאן כי הם צריכים עזרה. אני מדברת איתם בגובה העיניים ולא חושבת שאני טובה מהם. אני חושבת שלומר הכול בפרצוף עלול להחטיא את המטרה ולא כל הדרכים כשרות. אני אומרת להם שאני מדברת אליהם כאילו הם הילדים שלי וגם בפירוש מנחה אותם לעצור אותי במקרה שאמרתי משהו שלא נעים להם".
זה מאוד קשה ומתסכל לפעמים. קרה לך שאיבדת את זה?
"היו פעמים שהייתי מלאת אמוציות. במקרים כאלו אני אומרת, כמובן מתוך אכפתיות: 'הלו! אני כבר התחתנתי. כל מה שאני אומרת זה אך ורק לטובתכם! אתם יורים לעצמכם ברגליים!'. אני זוכרת שהיה שידוך מאוד מוצלח ומושלם בעיניי והרגשתי באינטואיציה שיש עליו סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא אבל הבחור התעקש שלא לפגוש את הבחורה כי היא הייתה גדולה ממנו בשנתיים. הוא היה בן 30 והיא בת 32 ואז שאלתי נסערת: 'איך אתה יכול לעשות את זה?! אתה מפספס את אשת חלומותיך!' התפרץ לי כעס וכאב יחד. 'אתה נורמלי? אתה הולך לפספס את הזדמנות חייך!' והוא היה בהלם. הוא לא היה רגיל לראות אותי ככה כי בדרך כלל אני ממלכתית ודיפלומטית. הוא אמר שיחשוב על זה וחזר אליי אחרי יומיים והסכים רק בשביל לא לאכזב אותי. הם נפגשו וכבר בפגישה הראשונה הוא ידע שזה זה. היום הם נשואים עם ילדים ברוך השם והוא היה מספיק כן בשביל להודות ואמר: 'אם לא היית מתעקשת, כמו שאמרת, הייתי מפספס את הזדמנות חיי'. את מבינה? זו השליחות של המקצוע. גם אם הכרחת מישהו, זה למטרה הכי טובה בעולם".
