הכלה המיועדת יושבת במסעדה. החתן המיועד יושב מולה, נרגש ולחוץ. המלצר מביא עוגה מיוחדת, הכלה נועצת מזלג, והופ! הנה טבעת הנישואין. בן הזוג כורע ברך, שואל את השאלה המתבקשת, היא אומרת "כן". דמעות, נשיקה, מחיאות כפיים של כל יושבי המסעדה. הסוף.
את הסצנה הזו או כאלה שדומות לה מאוד כולנו מכירים היטב. ראינו עשרות כאלה בסרטים רומנטיים. בחיים האמיתיים, זה כמובן לא תמיד קורה ככה. לפעמים באמת שולפים טבעת וכורעים ברך ולפעמים ההחלטה על האירוסין מגיעה בשיחה ששני בני הזוג מנהלים בבית. ויש גם כאלה שחשבו בצורה מקורית וארגנו הפקת ענק, ממש כמו בסרט הוליוודי.
כזה, למשל, הוא יובל אדרי, מעצב שיער , בן 27, מהוד השרון. הוא הכיר את בת זוגו, דולב, בתיכון, וכעבור כמה שנים הם החלו לדבר על השלב הבא: "בשנה שעברה, בסביבות חנוכה, יצא לנו לדבר על חתונה, ואמרתי לה שעד חנוכה הבא תהיה הצעת נישואין. בערך חודש וחצי לפני חנוכה עלה לי הרעיון שזה יהיה בדובאי, יעד ששנינו אוהבים".
עם נוף לבורג' ח'ליפה: הצעת הנישואין של יובל אדרי
(קרדדיט: אוראל חזיזה הפקת אירועים)
בשלב הבא אדרי התחיל לרקום את ההצעה: "התחלתי לברר לגבי כל מיני מקומות בדובאי, ולדבר עם מפיקים ישראלים שעובדים שם, לשמוע הצעות מחיר. המפיקה שבחרתי בה נתנה לי כמה אפשרויות ללוקשיינים רומנטיים כמו חוף ים או מסעדה. אני בחרתי לסגור קומה עליונה בבית מלון, עם בריכה ונוף מהמם שמשקיף למגדל בורג' ח'ליפה".
יום ההצעה הגיע, וההתרגשות הייתה בשיאה: "התחילו לעבוד על זה כבר מהצהריים", מספר אדרי. "הקימו סוג של מלבן, כמו גשר, ציפו את הכול בוורדים וארגנו שביל של נרות וגם זר של ורדים עבורה. היו בצדדים רמקולים עם שיר של עידן עמדי ושני צלמים. לאורך כל היום הייתי בקשר עם המפיקה לגבי הזמנים".
איך הבאת אותה לשם?
"אמרתי לה שחבר שלי נמצא באותו מלון עם אשתו, ושבערב יש מסיבת קוקטליים. באותו היום היינו במסיבת חוף, ואחר כך נסענו לקניון. האמת היא שבשלב הזה התחלתי להיות לחוץ בזמנים כי התעכבנו שם 40 דקות, ונגמרה לי הסוללה בטלפון. ככל שהזמן עבר ככה נהייתי יותר לחוץ, והיא לא הבינה מה קורה לי. כשסוף סוף יצאנו מהקניון, גילינו שאין מונית זמינה. חיכינו יותר משעה וחצי, ואז היה פקק מטורף".
וגם אז הסיפור לא נגמר. השניים הגיעו למלון בעוד אדרי מעדכן את המפיקה און ליין לגבי זמנים: "כשהגענו לחדר רציתי שנתארגן מהר, ונצא אבל פתאום קלטתי שהיא לובשת איזו שמלה בצבע אדום-כתום", הוא מספר, "אמרתי לעצמי שאין מצב שההצעה תהיה מצולמת ככה, כי אני יודע בוודאות שהיא תתבאס אחר כך. כתבתי לחבר שיצלצל, ויגיד שיש קוד לבוש. החבר צלצל, היא שומעת, ומתחילה להילחץ - מה אני אלבש? אמרתי לה שתלבש שמלה לבנה. היא הסבירה שהביאה אותה ליום ההולדת שלי, שמתוכנן בכלל ליום למחרת. אמרתי לה שהכול טוב, אף אחד לא יצלם מחר. היא הסכימה".
איך היא הגיבה להצעה?
"היא הייתה בשוק. היא ממש הופתעה. האמת היא שכל החודש הייתי כמו סוכן מוסד – דיברתי בשושו עם מיליון אנשים, מיליון שיחות. זה לא היה רק הארגון של האירוע אלא גם הבחירה של הטבעת. בסוף לקחתי טבעת 4 קראט בצורה אובלית, כזו שיש בה יהלומים משובצים".
אלו בטח עלויות מטורפות, למה לא להסתפק במסעדה/ פיקניק בחוף הים?
"מדובר בכמה עשרות אלפי שקלים כולל הטבעת. אני בטוח שהרבה יסתכלו על הדבר הזה ויגידו שזו סתם פוזה, אבל אני עובד מגיל 18 במספרה, 13-12 שעות ביום. היא תמיד תמכה בי, תמיד הייתה שם בשבילי, גם כשהיה קשה. אני חושב שאם עובדים כל כך קשה אז לפחות שהכול יהיה מושקע בה. בסוף זה משהו שהוא פעם בחיים. היא הבן אדם הכי קרוב אלי, יודעת הכול, צועדת איתי יד ביד. עברנו ביחד הרבה מכשולים".
אמא, מה את עושה פה?!
אריאל חזן, בת 27, מגייסת בחברת co-working גרה בתל אביב עם רועי איתן, בן 30, מנהל קליניקה לרפואה אסתטית בסביון. אריאל קיבלה הצעת נישואין ייחודית, כזו שהיא אפילו לא חלמה עליה: "אנחנו יחד כבר שלוש שנים. הכרנו במסיבה באילת של הבינתחומי, ומאז טיילנו יחד בלא מעט יעדים בעולם. איטליה היא המקום שאנחנו הכי אוהבים. כבר ידענו שאנחנו מתכננים להתארס. רועי זרק פה ושם רמזים על טבעת. הוא ידע כמה אני אוהבת את איטליה, והחלטנו לטוס לשם ליום ההולדת שלי. רועי פרפקציוניסט, הוא רצה שהרגע יהיה מושלם מבחינתו, אבל בפועל סגרנו את כל הטיול ממש ברגע האחרון – אפילו בלי מלונות. פשוט זרמנו".
מה היה בהצעה עצמה?
"בנסיעה הארוכה ממילאנו לאחת העיירות בפורטופינו הזמנתי כמה מסעדות לערב הראשון. אחת מהן הייתה במלון היסטורי, מאוד וינטג’ וקלאסי. כשהגענו כבר הייתי גמורה מעייפות, רציתי לוותר עליה ולאכול קרוב למלון שלנו אבל רועי התעקש. הוא אמר לי "זה הערב הראשון שלנו, יום שישי היום, חייבים להתלבש, לחגוג כמו שצריך". כשהגענו למסעדה הייתי קצת בהלם. היה שם פסנתר לבן, מלצרים עם פפיון, אווירה של סרט... אמרתי לעצמי: 'וואו, הצלחתי בהזמנה דקה 90'. הזמנו יין, ואז רועי, שבדרך כלל לא מצלם אם אני לא מבקשת, שלף מצלמה. פתאום המשפחה שלי נכנסת – ההורים שלי ושני האחים. הייתי בטוחה שאני הוזה. הם התחילו לשיר לי 'יום הולדת שמח', כאילו כל זה הפתעה לכבוד יום ההולדת. חיבקתי אותם, ואז רועי הסתכל עליי במבט של 'זה הרגע שלנו'. הוא כרע ברך, ואני פשוט צחקתי ובכיתי ביחד. עניתי 'ברור!' וקפצתי עליו. זה היה ערב מהסרטים – מלא אוכל, יין, צחוק ואהבה. סיפרנו רק למשפחות ושמרנו את הבשורה למשך יומיים, כדי ליהנות מהרגע".
כל המשפחה באיטליה: הצעת הנישואים של רועי איתן
הופתעת?
"מאוד הופתעתי כשהמשפחה שלי נכנסה. הייתי בטוחה שאבא שלי ואחי בנסיעת עבודה, אחותי עובדת ואמא שלי בבית. הם הצליחו באמת לעבוד עליי. הם הגיעו יום לפנינו לאיטליה והתחילו במסע. הרגשתי בעננים, לחוות הצעה ולראות את הפנים של המשפחה שלך מרוגשות ושהם חלק מזה, זה הכול בעיני. לא הלוקיישן, לא הטבעת ולא מה לבשתי, המבט של המשפחה היו רגע מדהים בחיי".
אילו תגובות קיבלתם מהסביבה?
"הסביבה חיכתה שנתארס, אפילו יותר מאיתנו. גיליתי כמה אהבה יש לנו מהקרובים שלנו, כמה פירגון וכמה זכינו. המשפחה של רועי ישבה וחיכתה שנתקשר, הם בכו והתרגשו איתנו וזה היה רגע מיוחד. החברות שלי היו חלק מהתהליך, הן אפילו פתחו קבוצה בלעדיי כדי להתעדכן מתי זה קורה, אבל הוא הפתיע גם אותן כשהוא הזמין את המשפחה שלי".
מתחת למים
גל ניר ועומרי בר יוסף הם סטודנטים בני 26 שגרים ברחובות. ניר לומדת משפטים וניהול בת״א, ועומרי לומד קרקע ומים בפקולטה לחקלאות.
"אנחנו ביחד כבר 4 שנים", מספרת גל, "בתחילת המלחמה הייתי בקבע בחיל חינוך, ועומרי שירת כלוחם במילואים בעזה ובלבנון, במקביל ללימודים. לאורך כל הקשר דיברנו בפתיחות על הזוגיות שלנו ועל העתיד. להתקדם לאירוסין ולחתונה היה עוד צעד שהחלטנו עליו ביחד".
איך זה היה בפועל?
עומרי: "שנינו צוללים ותיקים ואוהבים מאוד את הים ואת הצלילה. אנחנו מקפידים לרדת לאילת כל כמה חודשים כדי לנשום קצת אוויר דחוס (כמו שאומרים הצוללנים) מתוך מיכל על רקע הים הצלול. מלכתחילה היה לי ברור שאעשה זאת בים. באחד הימים דיברתי עם חבר על הצעות נישואין והוא שאל אותי אם חשבתי כבר איך ארצה להציע, ואז עלה לי הרעיון של הצלילה. אמרתי לו שלא אגלה לו אבל הוא כבר ניחש לבד ונאלצתי להודות".
צוללים קדימה: הצעת הנישואין של עומרי בר יוסף
(קרדיט: מועדון צלילה דיפ סיאם, אילת)
אחר כך התחילו ההכנות לאירוע: "דיברתי עם מועדון הצלילה שלנו ומנהל המועדון מיד הציע לעזור. סיכמנו על תאריך, ובינתיים פניתי לחברת שלטים בראשון לציון והדפסתי את השלט. בלי שגל תרגיש מסרתי אותו לחברה טובה מהלימודים שגרה באילת. היא שמה אותו במועדון צלילה באילת באחת מן הגיחות שלה הביתה. ההצעה עצמה הייתה מתחת למים".
למה לא להציע הצעה סטנדרטית?
"כי גל היא לא בחורה סטנדרטית, וחשבתי איך להפתיע אותה בהצעה שהיא לא תצפה לה . זה מאוד קשה להפתיע אותה , היא יותר מידי חכמה".
7 צפייה בגלריה
''גל לא בחורה סטנדרטית''. הצעת הנישואים של עומרי בר יוסף
(צילום: מועדון צלילה דיפ סיאם, אילת)
גל: "היו קצת סימנים מחשידים וכל מיני רמזים לפני אבל מהביצוע עצמו הופתעתי. התרגשתי ברמות מכל ההפקה ומהמחשבה המעמיקה על כל פרט ופרט שעומרי השקיע בחוויה הזאת, כדי שהיא תהיה הכי מיוחדת והכי שלנו. הייתי באורות והרגשתי בת מזל על האהבה שיש לי עם הבחור המיוחד הזה".
7 צפייה בגלריה
''שואלים: איך לא נחנקת מהתרגשות?''. גל ניר ועומרי בר יוסף
(צילום: מועדון צלילה דיפ סיאם, אילת)
ההתרגשות שהייתה במהלך ההצעה המשיכה גם לאחר מכן, עם כל התגובות של החברים והמשפחה: "כולם התרגשו יחד איתנו. יש משהו כל כך ממלא ומשמח בשיתוף של כל האהובים בהחלטה הזאת. היו כמה שאלות שחזרו על עצמן, כמו: איך הוא לא פחד להפיל את הטבעת? גם כשאני ראיתי את השלט מתחת למים זו הייתה המחשבה הראשונה שלי. המדריך שירד איתנו החזיק את הטבעת במהלך הצלילה, ואחר כך עומרי פשוט החזיק חזק. גם אני לא הפסקתי להסתכל עליה כל הדרך למעלה כי פחדתי שתיפול. שואלים גם: איך לא נחנקת מהתרגשות? אז כמובן שהתרגשתי, וגם חייכתי כל כך שנכנסו לי מים למסכה, אבל מי שצולל יודע שאין סיבה להיחנק באמת".
7 צפייה בגלריה
''פחדתי שהטבעת תיפול במים''. הטבעת על האצבע של הכלה המיועדת
(צילום: מועדון צלילה דיפ סיאם, אילת)
עומרי: "אני חושב שיש ברגע הזה, של הצלילה, משהו מאוד מיוחד. זה רגע עוצמתי בטירוף, ושני בני הזוג עוברים אותו בתקשורת שקטה של מבט בעיניים האחד של השנייה . אני שמח שהצעתי בדרך שונה, ושזה משהו שהוא שלנו, וכולל בתוכו את התחביב שלנו".
