כמו רבים מחבריו בשכונה החרדית שבה גדל באשדוד, גם אלעד דהן הלך ללמוד בישיבה. אבל בגיל 23 הוא בחר לפנות לדרך אחרת: הוא התגייס ליחידת 8200 ועם השחרור השתלב בתעשיית ההייטק. היום, בגיל 35 הוא אב לחמישה ילדים וגם לסטארט-אפ משלו - אפליקציה בשם BlueTo עם עוזרת קולית בשם "מירי", שמיועדת לנהגים. ניתן להפעיל אותה ללא מגע יד אדם באמצעות השאלה "מירי, שומעת?"
צפו בריאיון באולפן ynet (צילום: ירון ברנר)

אפליקציית BlueToאפליקציית BlueTo
אפליקציית BlueTo
(צילום: BlueTo)
"תוך כדי נהיגה אתה יכול לבקש ממירי למצוא עבורך טלפון של כל בית עסק בישראל ולחייג אליו", מספר דהן, "אתה יכול לבקש ממנה להאזין למוזיקה בספוטיפיי או יוטיוב, לבחור יעד בווייז, להקריא הודעות שקיבלת ב-SMS או בוואטסאפ, להכתיב לה הודעות, להפעיל רדיו ועוד".
מה ההבדל ביניכם לבין סירי של אפל, או גוגל אסיסטנט? "אנחנו יודעים להתמקד בשירותים יחודיים שמיועדים לנהגים - למשל שיתופי פעולה עם תחנות דלק, אפליקציות חניה, חברות ביטוח, הזמנת מזון ועוד. אנחנו גם עובדים עם אחת מיצרניות הרכב הגדולות בעולם על שילוב של מירי במערכת של המכונית עצמה".
(הצצה לאפליקציית BlueTo)
אפליקציית Blueto כבר זמינה להורדה באנדרואיד ובקרוב היא תגיע גם ל-iOS. אם תהיתם, היא לא פותחה עבור הציבור החרדי - אבל זה לא אומר שדהן ושותפיו למיזם (בסטארט-אפ יש עוד ארבעה עובדים) לא התחשבו בקהל שומרי המצוות. "היו דילמות והחלטנו להיות פוליטיקלי קורקט ולשמור על קו אחיד ולא להיכנס לניואנסים שיאתגרו אותנו". דהן אולי מעט חריג בנוף החרדי, אבל הוא ממש לא לבד. הוא אחד מ-12 יזמים שמשתתפים במחזור הראשון של מאיץ הסטארט-אפים החרדיים של משרד הכלכלה, מעוף וארגון קמא-טק, הפועל לשילוב חרדים וחרדיות בהייטק. אחרי שנבחרו מבין מאות מועמדים, הם יקבלו ליווי מקצועי ויהנו מחיבור לחברות ההייטק המובילות בישראל. הערב, באירוע שיתקיים בבני ברק, תצא התוכנית לדרך באופן רשמי.
אלעד דהן אלעד דהן
אלעד דהן. מירי במקום סירי
(צילום: ירון ברנר)
משה פרידמן, שהקים את קמא-טק ביחד עם היזם הוותיק יוסי ורדי, מסביר: "25 אחוזים מהילדים בישראל היום הם חרדים. הבנו שאם נצליח לחבר את ה-25 אחוזים האלה לעולם היזמות, החדשנות וההייטק, זה יהיה מדהים למדינת ישראל". "כשהתחלנו את הפעילות, היו אפס סטארט-אפים חרדיים במדינת ישראל ומעט מאוד חרדים עבדו בחברות גדולות כמו גוגל, פייסבוק, אפל, מיקרוסופט וכו'", מספר פרידמן, "התחלנו את הפעילות של קמא-טק לפני שש שנים, ובמהלכן הכנסנו יותר מאלף חרדים לתוך תעשיית הייטק".
כמו "מירי" של אלעד דהן, גם שאר הסטארט-אפים במאיץ אינם פונים דווקא לקהל החרדי. בין 12 המיזמים אפשר למצוא יישום להשוואת מחירי שילוח, מיזם להגנה על כרטיסים חכמים מפני פריצות סייבר, וכלי לניהול בתי קברות וניווט בתוכם.
משה פרידמן משה פרידמן
משה פרידמן. "אפשר לעשות משהו גדול"
(צילום: ירון ברנר)
"קורה משהו בסיליקון שטייטל", אומר פרידמן, "החרדים מתעניינים בתחום ורוצים להיכנס אליו. אנחנו רואים את המספרים הולכים ועולים". דהן משתף מניסיונו האישי: "עשיתי שינוי בתפיסה בשלב מסויים, השתחררתי מהמחשבה שאני אהיה בישיבה כל החיים והחלטתי שאני רוצה לצאת לעבוד בהיי-טק". פרידמן מספר שמאחורי 40 אחוזים מהיוזמות עומדות נשים חרדיות, אחרי שנים שבהן היו עובדות במרכזים של עבודה מרחוק: "היו סוגרים אותן בחממות, אבל הן לא הצליחו להשתלב בקדמת הטכנולוגיה בחברות הטובות".
יש אישור מהרבנים? פרידמן: "אנחנו בשיח עם הרבנים, יש לנו מתחם גדול של חדשנות בבני ברק, עושים את זה באווירה שמתאימה לציבור החרדי, באופן שגם חרדים וחרדיות להרגיש בנוח. לא בהכרח חייבים לנסוע לתל אביב, אפשר גם בבני ברק. יש פה תנופה אדירה. הדבר היפה הוא שבמחזור האחרון הצטרף אלינו גם משרד הכלכלה. עם הכוח של המדינה אפשר לעשות משהו גדול".
פרסום ראשוני: 11:30 , 03.10.19