טכנולוגיית המציאות המדומה (VR) עולה כתה ומגיעה לאקדמיה. הסטארט-אפ הישראלי אקטיוויו (ActiView) גויס על ידי חוקרים באוניברסיטאות לצורך ביצוע ניסויים בתנאי מעבדה, שבהם משתתפי הניסוי חווים מצבים יוצאי דופן. במחקר באוניברסיטה העברית הוכנסו המשתתפים וירטואלית לעמדת מעבר במחסום צה"ל בשטחים, חלקם כחיילי צה"ל וחלקם כמשפחה פלשתינית והתוצאה היתה תפיסה חיובית יותר של הצד השני לעומת עמדותיהם המקוריות.
במקרה אחר הוכנסו מנהלים, גברים לבנים, לישיבת מועצת מנהלים של חברה, מזווית הראייה של מנהלת אשה שחורה. והזדעזעו מהאפליה בה חשו. באמצעות מערכת VR נמצא שמנהלים קיבלו ביתר נכונות הנחיות של מנהל גבר לעומת אותן הנחיות בדיוק של מנהלת אשה, ולא רק זה אלא שההנחיות נענו בנכונות רבה יותר אם ניתנו מצד מנהלת בנעלי עקב לעומת מנהלת בנעליים שטוחות.
היכנסו למציאות המדומה של תלמידי Insead
כעת מהדקת אקטיוויו את קשריה עם האקדמיה והשבוע הכריזה על שותפות עם בית הספר לניהול הצרפתי אינסאד (Insead), בהקמת כיתות לימוד בטכנולוגיית VR, שיאפשרו להביא את המנהלים והתלמידים למקומות אקזוטיים בעולם ללימוד מקרוב של התנאים הכלכליים שם, או להושיבם בחדרי ישיבות של הנהלות חברות כדי להקשיב מקרוב לתהליך קבלת ההחלטות ולגבש את עמדותיהם בעניין. המערכת כבר משמשת בהוראה בבית הספר ועסקה ראשונה למכירתה לשוק העסקי נחתמה לאחרונה עם חברת סימנס הגרמנית.
פרופ’ איתי שטרן, מרצה לאסטרטגיה באינסאד, מוביל את הפרויקט מזה שש שנים. לדבריו שיטת הלימוד בבתי ספר למנהלים, שמבוססת על קריאת דו"ח על חברה עסקית עם דילמה ניהולית וניתוחו בכתה, אינה מתאימה יותר. “ב-2005 התחלנו לעבוד עם סימולציות במחשב וגם סימולציות עם שחקנים עד שהגענו ל-VR ואמרנו: יש פה משהו חדש. אני יכול להעביר שיעור ל-80 סטודנטים בו-זמנית, לנתח את ההחלטות שלהם ולהראות להם את מה שהחליטו לעומת מה שאחרים החליטו ומכאן מתחיל הדיון".
אבל כאן העניין רק מתחיל להיות מעניין. מהר מאוד הבינו המפתחים שניתן להכניס מנהלים שונים לסיטואציות דומות עם מניפולציה, למשל גבר באחת ואשה באחרת, למשל מנהל אירופאי לעומת מנהל אפריקאי, וכך להמחיש לתלמיד כיצד עובדת הטיה ודעה קדומה. שטרן אומר שכעת עובדים על יכולת לשדר את השיעורים למקומות נוספים בעולם, כך שניתן יהיה לקיים שיעור במספר קמפוסים במקביל, כולל מנהלים של חברת נפט השוהים על אסדות קידוח.
הפרויקט עם סימנס נועד לסייע לחברה בתהליך המיזוג שלה עם חברת Gamesa הספרדית, כדי להתגבר על האתגרים הניהוליים הכרוכים בחיבור שתי החברות. שטרן אומר שהטכנולוגיה מתאימה במיוחד להדרכה בהיבטים הרגשיים של קבלת ההחלטות ובעבודה תחת לחץ: “אני יכול לקחת רופאים ולהכניס אותם לתוך חדר מיון וירטואלי, אני יודע איך לייצר סטרס בתוך ה-VR”, הוא אומר, ”ואז דברים קורים. למשל תאונה המונית וצריך להתחיל לנהל את כוח האדם. איך אתה ממקסם את השירות ומציל כמה שיותר חיים. הרבה מאוד מנהלים בכירים לא מסתכלים סביב כדי לקלוט את תמונת המצב. גם בסיטואציה של ניהול קו ייצור כשיש לפתע תקלה שעוצרת הכל".
דניאל לנדאו, סמנכ"ל קריאטיב (CCO) באקטיוויו וחוקר מדיה במרכז הבינתחומי בהרצליה, אומר שעם הוזלת הטכנולוגיה בשנים האחרונות ניתן היה להסב אותה לשימוש בחינוך. “אם אתה רוצה שהתלמידים יבינו את ההקשר, אם אתה רוצה להכניס אותם לאינטראקציה מורכבת כמו הטיות במועצת המנהלים או לחוות סיטואציה כמו דוכן מיצים על חוף אי טרופי – ה-VR נותן ערך”, הוא אומר, “זה לא מחליף את המורה, אנחנו לא מדברים על שיעור שלם ב-VR וגמרנו. בכלל, אני טכנו-סקפטי, אני אבא לילדים ומרצה הרבה שנים ויודע כמה חשוב הקשר האישי. מה שצריך זה שיעור עם מרכיב של VR, כשזה מתאים”.
לדברי לנדאו השיתוף עם אינסאד היה טבעי: “ה-DNA האקדמי הוא חלק מאיתנו, אנחנו אוהבים את זה, אנחנו משתפים פעולה עם איכילוב, עם המון אוניברסיטאות. אינסאד מבינים את הערך ואנחנו יוצאים לדרך”.
לנדאו אומר שיש כבר עשור של ניסיונות למצוא את השימושים הנכונים לטכנולוגיית המציאות הווירטואלית, שהתחילה כהייפ טכנולוגי ומשכה השקעות של מיליארדים בניסיון לייצר את הקולנוע החדש, קולנוע במציאות וירטואלית. "כל זה נעלם”, הוא אומר, “במאה שנה של קולנוע נוצר תחביר ושפה קולנועית שמבוססת על היכולת למשוך תשומת לב. הבעייה היא שה-VR לא אוהב את זה: מסגור, תקריב, קאט קולנועי נראה ב-VR כמו טלפורטינג. אתה מסתכל ימינה בטעות ומפספס את הרצח משמאל. נשפכו מיליארדים על תוכן, כולל גוגל ופייסבוק, והכל נסגר".
תחום שהתברר כמתאים היטב למציאות וירטואלית הוא תחום המחקר. “אתה יכול לראות לאן האדם מסתכל, מה הוא קלט, להכניס אותו לסיטואציות שהוא לא יכול לחוות כל יום. אנחנו עובדים כבר כמה שנים להוכיח את זה מדעית ויש המון מחקרים שפורסמו”. מתחום המחקר אקטיוויו עברה להתמקד בתחום הערכת מועמדים לעבודה, שמושמים בסיטואציות חברתיות ומול משימות אינטלקטואליות שמאפשרות להעריך את יכולותיהם בדרך חדשה וכנראה אפקטיבית. לנדאו מדבר על מדדים כמו יכולת זיהוי רגשות, רמות אמפתיה, אסרטיביות, וגם אינטליגנציה אם יש צורך. בין לקוחות החברה אפשר למנות את צה"ל, קופת חולים מכבי, חברות תעשיתיות ביפן, ועוד.
לנדאו מדגיש כי פיתוח תוכן ל-VR אינו משימה שמסתכמת בצילום והפקה: “שואלים אותי כל הזמן איך אתה מתקף את התוצאות? יש לנו מחלקה שלמה שזה מה שהיא עושה: פסיכולוגים, אנשי דאטה, אנשי מדעי המוח. אנחנו מריצים קבוצה מקבילות עם מבחנים קיימים, מבקשים מחברות הערכה של עובדים קיימים, משווים ומקבלים תיקוף”.
לנדאו אומר שניסוי המחסומים היה ה"בייבי" שלו: אני צילמתי וביימתי את זה, שאלת המחקר היתה האם ה-VR יכול להשפיע על עמדות. איזנו בין הצדדים - לישראלים היתה סיבה לחשוש מחומר נפץ ולפלסטינים היתה בעייה רפואית דחופה ונמצא שזה העלה את האמפתיה והפחית דיעות קדומות". המחקר נערך במעבדת פרופ' עירן הלפרין באוניברסיטה העברית בהובלת הדוקטורנט יוסי חסון ופורסם לאחרונה בכתב העת PLoS ONE. ממצאי המחקר היו שהסתכלות מזווית ראייה שונה באמצעות VR הובילה לתפיסות חיוביות יותר כלפי הצד השני, שגם התמשכו לאורך זמן. החוקרים משערים לטכנולוגיה הזו יש פוטנציאל משמעותי לגישור בין נקודות מבט שונות של קבוצות בקונפליקט.
השבוע הציגו אקטיוויו ואינסאד את שיתוף הפעולה ביניהן באירוע בתל אביב והודיעו על הקמת כיתת מציאות מדומה ראשונה מסוגה בעולם להכשרת מנהלים בצרפת, בטכנולוגיה ישראלית. משתתפי האירוע הצטרפו לסיטואציה לימודית כשעטו את משקפי ה-VR ומצאו עצמם על חוף אי טרופי מול בעלים מקומי של דוכן מיצים, שמתקשה לנהל את עסקיו.
איליאן מיחוב, דיקן בית הספר אינסאד, אמר: "אנו רואים ב'חדשנות בלמידה' ערך מרכזי באסטרטגיית ההוראה שלנו. בעולם בו קצב השינוי גובר והולך, ההשפעות של טכנולוגיות מתקדמות על הפרט והחברה הינן חסרות תקדים, דבר המחייב אותנו להיות מובילים ולא משקיפים מהצד בהטמעת שיטות הוראה טכנולוגיות מתקדמות".
טל קולווין, מנהל התפעול באקטיוויו אמר כי החברה תציע תוכן מותאם לצרכים של ארגונים המשתתפים בהשתלמויות באינסיאד. "השאיפה היא לבסס שותפויות מחקר עם חוקרים וסטודנטים מכל התחומים שיתחילו להשתמש בשיטות VR בפרוייקטי המחקר שלהם, ולאחר מכן להטמיע את התוכן הזה או גרסאות ממנו ככלי פדגוגי במהלכי ההוראה. אנו נערוך סדנאות להצגת הרעיון של כיתת ה-VR וחשיבותו בהוראה, במחקר ובהשכלה ניהולית. המטרה תהיה לבסס את הסדנאות הללו ליצירת אינטראקציה הדוקה בין התוכן ובין הפקת שיעורי VR".
חברת אקטיוויו הוקמה ב-2016 על ידי מתנאל ליבי, המנכ”ל, גיל אשר, ה-CTO, טל קולווין מנהל התפעול, איתן חייק, מנהל ההנדסה ורועי רביץ, מנהל השיווק. החברה פעלה בתחילה במימון עצמי ובשנה שעברה גייסה השקעה של 6.5 מיליון דולר מקבוצת טדי שגיא. החברה מעסיקה כ-50 עובדים בישראל ובבריטניה, בהם מדענים, אנשי טכנולוגיה ומומחי מוצר. החברה פועלת באירופה, אסיה ואמריקה.
