"עיר חכמה" היא הייפ מרשים, אבל מה תעדיפו אם העירייה תשאל אתכם: מדרכה חדשה ליד הבית וכביש גישה עד לחנייה, או אפליקציה שתאפשר לבדוק את מצב חשבון המים שלכם? אפשר להניח שרובנו מצפים מהעירייה, שקודם כל הדברים הבסיסיים יעבדו כמו שצריך. אפליקציות ורשתות נוירוניות יכולות לחכות קצת.
בעולם ובישראל מרבים לדבר על ערים חכמות, מביאים דוגמאות משוודיה ומקנדה, אבל האמת חייבת להיאמר: מרבית הערים הן עדיין ערים טיפשות. את יוצאת בבוקר לעבודה ונתקעת בפקק שאין לו סוף, אתה מגיע לרשום את הילדה לבית הספר ועומד בתור ארוך, העיר נטועה בדקלים ודשאים אבל מידע על החשבונות לתשלום מגיע באמצעות הדואר.

ערים חכמות מרכז השלטון המקומיערים חכמות מרכז השלטון המקומי
עיר חכמה. ניהול מרכזי של כל הנתונים
(הדמיה: Shutterstock)

במרכז השלטון המקומי מנסים לשנות את התמונה הזו, ולקדם את המודעות לטכנולוגיות שיכולות לשפר את החיים שלנו בעיר. במשרדי חברת משכל של השלטון המקומי בתל אביב נפתח כעת מרכז חדשנות לערים חכמות, שמטרתו להציג טכנולוגיות לשדרוג המרחב הציבורי בפני ראשי ערים ומקבלי החלטות. באמצעות מיטב הטכנולוגיה האודיו-ויזואלית מרכז החדשנות מציג את העיר החכמה על כל שכבות המידע והגאדג’טים שהיא תציע לנו, וגם מוצרים וטכנולוגיות של חברות סטארט-אפ בתחומים כמו ניקוי אשפה, רמזורים חכמים, ספסלים דיגיטליים, עמדות טעינה לפארקים, ברזיה למים חמים וקרים ועוד.

עיר חכמה, גרסת המרכז לשלטון מקומי
זה לא במקרה, שכשמדברים על עיר חכמה מדברים בלשון עתיד. הרבה מאוד מהטכנולוגיות המוצעות לנו הן עדיין בחיתולים. בין השאר מדברים כאן על מערכות רמזורים חכמים שיודעות לזהות עומסים של הולכי רגל או מכוניות ולהפחית עומסים על ידי ניתוב התנועה מחדש, על מערכות בקרה מבוססות מצלמות שיאפשרו לדעת מה קורה בכל רגע בכל מקום בעיר, על חיישני IoT שיוצמדו לכל מתקן, לכל עמוד, לכל כלי רכב, ויצברו נתונים, המון נתונים על התנהלות העיר. ומעל לכל אלה תהיה מערכת ניהול עיר חכמה, ממש בינה מלאכותית מוניציפלית, שתדע להפיק מכל הנתונים האלה תובנות ותמיכה בהחלטות בכל הדרגים. כמה מכל זה כבר נמצא בשימוש? לא הרבה.
כמו תמיד, עם החדשנות באה הדאגה איזה שימוש לרעה אפשר לעשות בה. העיר החכמה היא אולי עיר בטוחה יותר, אבל התושבים בה נמצאים תחת מעקב כל העת, והמערכות יודעות עליהן כמעט הכל – הרגלי התנועה, הילדים, ההתנהלות הפיננסית. לפני כשנה התעוררה התקשורת סביב המאבק של תושבי טורונטו שבקנדה מול סיידווק לאבס (Sidewalk Labs), החברה האחות של גוגל, שתשקם שכונה בעיר בתמורה לשימוש בה כאתרי ניסוי למערכות הגנה מפגעי מזג האוויר, כבישים מודולריים, מכוניות אוטונומיות והרבה מצלמות. התוצאה היתה התחייבות של החברה לפעול תחת פיקוח ותוך שמירה על פרטיות מירבית, אבל השאלה אם בכל המקומות באחרים בעולם יקפידו על העניין כמו בטורונטו.

איזור הנמל בטורונטואיזור הנמל בטורונטו
השכונה החכמה בטורונטו, גירסת גוגל
(צילום: Sidewalk Labs)

בינתיים הציבור עדיין לא יוצא לרחובות בדרישה להפוך את העיר שלו לחכמה. מי שדוחף את הטכנולוגיות השונות בתחום הן החברות שמפתחות אותן, חברות כמו מיקרוסופט, אורקל, סיסקו, NTT . בתערוכת SmartCity 2019 שהתקיימה בברצלונה בחודש נובמבר הציגו יותר מ-1000 חברות, בהן 20 ישראליות, את המוצרים שלהן, ונציגים של 700 ערים הגיעו להתעניין. ישראל היתה מיוצגת באמצעות משלחת של 42 ראשי ערים, שבאו לרחרח ואולי גם ליהנות ממנעמי ברצלונה. הם ראו בתערוכה פתרונות לתחום התחבורה, האופניים והקורקינטים, חיישנים מכל סוג שעולה על הדעת, פחי אשפה חכמים, עמודי תאורה חכמים, ומערכות מידע לניהול העיר, וחזרו לערים דלות הטכנולוגיה בישראל.
תמונת מצב נכון להיום: טכנולוגיות חכמות נכנסות לשימוש בישראל, אם כי בקצב איטי. כך למשל, אשכול רשויות נגב מערבי השקיע 2 מיליון שקל בפלטפורמת של חברת טלדור לניהול פינוי אשפה, שכוללת שליטה ובקרה על מפה דיגיטלית בכל מערך המשאיות. מערכות לניהול אשפה קיימות גם בערים נוספות, והן מייעלות את תהליך פינוי האשפה ומצמצמות את תנועת המשאיות בעיר.

ערים חכמות מרכז השלטון המקומיערים חכמות מרכז השלטון המקומי
מערכת רמזורים חכמים מנתבת את התנועה לפי העומסים
(הדמיה: Shutterstock)

חברת אקסיליון פיתחה פרויקט עיר חכמה בירושלים, שבאמצעות בינה מלאכותית מייעל את תנועת הרכבת הקלה בעיר, ומנהלת את הרמזורים תוך מתן עדיפות להולכי רגל ולרכת הקלה, מה שמקצר מאוד את משך הנסיעה. עיריית רמת גן הודיעה על הנגשת מאגרי המידע שלה לציבור, מה שיאפשר, כך מקווים, לחברות וחוקרים לפתח מערכות מידע וטכנולוגיה חדשות לטובת התושבים.
הבעיה היא, שלא כל הנסיונות מצליחים. היו פרויקטים שהושבתו מחוסר התאמה או מחוסר שימוש, הרבה כספי ציבור נשפכו לשווא. הערים הגדולות והעשירות בישראל מצליחות להרים פרויקטים שלערים אחרות אין תקציב עבורן. הממשלה מקצה תקציבים מוגבלים לפרויקטים עירוניים טכנולוגיים, בין השאר במסגרת "ישראל דיגיטלית" וגם תקציבי סיוע לפריפריה, אבל אז מגלים שתהליך בחירת הטכנולוגיה רצוף מכשולים והטעיות, וערים עלולות להתקשות בבחירת הפתרון הנכון או לשגות בבחירה ולבזבז כספי ציבור.
למרכז השלטון המקומי יש אג’נדה ברורה ברורה בעניין: מצד אחד הגדלת מעורבות הממשלה במימון טכנולוגיות עיר חכמה ומצד שני הגדלת המקצועיות של הרשויות המקומיות באמצעות העלאת המודעות, הדרכה והדגמה. בין היוזמות היתה ועידת השלטון המקומית לחדשנות בתחילת השנה והקמת מרכז החדשנות לרשויות מקומיות (MIC) בתל אביב, שנועד בעיקר לראשי ערים ולבכירים בעיריות.
ערים חכמות מרכז השלטון המקומיערים חכמות מרכז השלטון המקומי
מרכז החדשנות לערים חכמות של מרכז השלטון המקומי
(צילום: יח"צ)

שירי סיוון, מנהלת מרכז החדשנות, אומרת כי המרכז מקדם שורה של נושאי חדשנות שהצורך בהם ברור. בין השאר מדובר במערכת של ניהול הסעות תלמידים, שמאפשרת למוסדות החינוך לדעת מתי מגיעים התלמידים ולהורים לדעת איפה נמצא ילדם בכל רגע. המערכת כבר מופעלת בגבעתיים בחינוך המיוחד. “זו מערכת מדהימה ברמת השקיפות שלה, וזה רק עניין של בשלות, עד שזה יאומץ בעוד רשויות", היא אומרת.
קטלוג הטכנולוגיות שמוצגות במרכז החדשנות מרשים. הנה רשימה ממש חלקית: מד ביתי הפועל באמצעות טכנולוגיה אולטראסונית של חברת ארד, מערכת "עמודים מדברים" של IsraelInfo שתעביר מידע לתושבים באמצעות שלטים דיגיטליים וגם תאפשר לקבל מהם משוב, מערכת לניטור איכות האוויר של Aura Air, מערכת למשחקים דיגיטליים בעולם האמיתי של Totem Time, פלטפורמת ניהול עיר מבוססת בינה מלאכותית של Ipgallery, מערכת של SeismicAI להתרעה בזמן אמת מפני רעידות אדמה, מערכת של Agent Vi לניתוח וידאו לאבטחת העיר ולהפקת תובנות עסקיות, מערכת של Bike Place להחניה וטעינה של אופניים וקורקינטים חשמליים, מערכת לאיתור מקומות חנייה פנויים של ParKam.

ערים חכמות מרכז השלטון המקומיערים חכמות מרכז השלטון המקומי
שירי סיוון, מנהלת מרכז החדשנות
(צילום: יח"צ)

סיוון אומרת שמקבלי החלטות ברשויות המקומיות יכולים להיעזר במרכז "ואז אולי יהיו קצת פחות טעויות ואולי הם יוכלו להתמקד בדברים החשובים בהתאם לצרכים שלהם". לדבריה החדשנות בתחום הערים החכמות מתקדמת כל הזמן: “בתחילת הדרך כולם ידעו שעיר חכמה פירושה רמזורים חכמים ותאורה חכמה, אבל הדברים התקדמו מאז: עיר חכמה בתפיסה שלנו היא מערכת על, המערכת שיודעת לקבל את הנתונים מכל המערכות, לנתח אותם וגם לנתב את הנתונים בין המערכות. הכל צריך להתנגן בהרמוניה ובשיתוף. בסופו של דבר מקבלי ההחלטות ברשות המקומית צריכים לקבל את כל המידע ממערכות כאלה, וזה עניין של זמן עד שזה יקרה”.

יכול להיות שהציבור הרחב לא נחשף מספיק לטכנולוגיות שאתם מראים לראשי הערים?
"הפידבקים אחרי ביקורים אצלנו מאוד טובים. קיבלנו גם בקשות של תלמידים לבקר במקום. כששואלים אותו אם אפשר לבוא, אני תמיד אומרת כן. אני חושבת שככל שהחשיפה תהיה יותר גדולה לכולם, וכל אחד מאיתנו בסופו של דבר הוא גם תושב עיר, אז ההבנה תגדל והצורך יגיע בסוף מהשטח".

חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, דוחף את נושא העיר החכמה כבר מספר שנים וקורא למעורבות ממשלתית גבוהה יותר עד כדי הפיכת הנושא לפרוייקט לאומי. “את חברות ההייטק שיושבות בארץ אנחנו פוגשים במקומות בעולם שם הן מציגות את טכנולוגיות הערים החכמות שלהן, אבל לצערי זה בעיקר מחוץ לגבולות המדינה. בשלוש השנים האחרונות אנחנו מנסים להכניס אותן פנימה, וזה תהליך לא פשוט. כשהתחלתי אנשים אמרו לי ‘מה אתה רוצה מאיתנו’. היום כולם מדברים את זה”.
לדברי ביבס ההתקדמות המשמעותית בתחום נרשמת בערים שדוחפות את הנושא בעצמן, בהן תל אביב, מודיעין, הרצליה. הרשויות האחרות חייבות לדבריו סיוע של המדינה: “הייתי מצפה שהתמיכה הממשלתית תהיה הרבה יותר גדולה בפריפריה ובמגזר הערבי כדי לצמצם פערים. אבל אני חושב שאנחנו בדרך הנכונה. עכשיו מחכים שתקום ממשלה ונוכל להתחיל לדרוש תקציבים".

ערים חכמות מרכז השלטון המקומיערים חכמות מרכז השלטון המקומי
חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי
(צילום: יח"צ)

התושבים מעוניינים בזה? ראש עיר יקבל תשואות על התקנת מערכת טכנולוגית לפינוי אשפה?
"בוודאי. אנחנו מובילים את החדשנות מתוך היכרות עם הצרכים של התושבים, לצד העובדה שהם משוועים לזה, למשל לרישום חכם למערכת החינוך במקום הרישום שהיה פעם טיפש. אתה רואה את זה בסקרי שביעות הרצון. ככל שנכנסים יותר לתחום הטכנולוגי מייצרים לאנשים דרך יותר קלה לעשות דברים".

יכול להיות שצריך להגדיל את מודעות הציבור הרחב לטכנולוגיות, כדי שידעו לדרוש אותן מראשי העיר?
"זה השלב הבא, זה לא יכול להיות השלב הראשון. אתה לא יכול למכור את הנושא של עיר חכמה לתושבים לפני שהצלחת להנחיל את זה לראשי רשויות ולמנהלים. הם צריכים להיות אלה שמאמינים בזה ושמובילים ואז בשלב הבא, התושבים”.
פרסום ראשוני: 16:17 , 09.12.19