הבינה המלאכותית משנה במהירות את הדרך שבה ישראלים מחפשים מידע, לומדים נושאים חדשים ומגבשים את תמונת העולם שלהם, אבל רבים מהם לא בהכרח מודעים למגבלות שלה. מחקר חדש על הרגלי צריכת המידע בישראל מגלה כי 85% מהמשתמשים פונים לבינה מלאכותית כדי לספק את הסקרנות שלהם, 78% כדי לקבל תשובות בנושאי בריאות, 71% כדי להבין מושגים ו-70% כדי למצוא טיפים ועצות. 55% משתמשים בה לחדשות ולאקטואליה, ורק 25% לכתיבת קוד.
את המחקר ערכו מכללת שנקר, ויקימדיה ישראל, מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון ואיגוד האינטרנט הישראלי. השתתפו בו 1,226 משיבים, מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה היהודית והערבית בגילאי 18 ומעלה. אחד הממצאים הבולטים: רק 53% מודעים לכך שהבינה המלאכותית עלולה להציג מידע שגוי, ורק כ-38% בודקים את התשובות שלה מול מקורות נוספים.
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(נוצר באמצעות בינה מלאכותית)
המחקר מצא פערים גדולים בין הגילים. 41% מבני 18 עד 34 משתמשים בצ'טבוטים של בינה מלאכותית מדי יום, לעומת 32% מבני 35 עד 54 ו-16% בלבד מבני 55 ומעלה. ועדיין, גם בקרב המבוגרים כמעט שלושה מכל ארבעה משתמשים בבינה מלאכותית לפחות מדי פעם.
הממצאים מצביעים גם על שינוי במפת מקורות המידע. מקורות מסורתיים כמו טלוויזיה, רדיו, עיתונות מודפסת ו-ויקיפדיה עדיין ממלאים תפקיד מרכזי, אבל מקורות שמבוססים על אלגוריתמים, כמו הרשתות החברתיות והצ'טבוטים, תופסים מקום הולך וגדל. 63% משתמשים במקורות כאלה ארבעה ימים בשבוע ויותר, לעומת 29% שמשתמשים באותה תדירות במקורות המסורתיים שנבדקו. הפער בולט במיוחד בקרב בני 25 עד 34, שם הוא מגיע ל-50 נקודות אחוז, והוא מצטמצם בהדרגה ככל שהגיל עולה.

55% קוראים את תקצירי ה-AI שמופיעים במנועי חיפוש

למרות שהישראלים משתמשים בצ'טבוטים יותר מאשר בוויקיפדיה, הם לא סומכים עליהם יותר. 28% העדיפו מידע מוויקיפדיה ו-29% מידע מבינה מלאכותית. בהשוואה בין ויקיפדיה לאתרי אינטרנט אחרים יש לוויקיפדיה יתרון ברור: 31% העדיפו אותה, לעומת 20% שהעדיפו אתרים אחרים.
ויקיפדיה נהנית מאמון גבוה יחסית, ואילו האמון בבינה מלאכותית נבנה בעיקר מתוך שימוש. בקרב משתמשים יומיומיים, שיעור האמון הגבוה בשני המקורות כמעט זהה: 53% בוויקיפדיה, לעומת 49% בבינה מלאכותית.
המחקר חושף פער בין האמון של הציבור בבינה המלאכותית לבין המודעות למגבלות שלה. 50% מהישראלים סבורים שהתשובות שלה מבוססות על מידע עדכני, ו-41% מאמינים שהיא מספקת בדרך כלל מידע עובדתי מדויק. רק 53% יודעים שהיא עלולה לייצר מידע שגוי.
גם כאן יש פערים. בקרב בני 18 עד 34, 61% מודעים לכך שהבינה המלאכותית עלולה לטעות, לעומת 41% בלבד בקרב בני 55 ומעלה. פער בולט נמצא גם בין יהודים לערבים: 59% מהיהודים מודעים למגבלה הזו, לעומת 29% מהערבים. ככלל, הקבוצות שמשתמשות פחות בבינה מלאכותית מודעות פחות למגבלות שלה.
55% מהישראלים קוראים את תקצירי הבינה המלאכותית שמופיעים במנועי החיפוש וממשיכים משם למקורות נוספים, ואילו 28% מסתפקים בתקצירים עצמם. רק כ-38% בודקים את התשובות מול מקורות אחרים, ושיעור דומה מבקשים מהכלים לציין על אילו מקורות הם הסתמכו. בקרב מי שקוראים ויקיפדיה מדי יום, 55% בודקים את תשובות הבינה המלאכותית מול מקורות נוספים, לעומת 33% בלבד בקרב מי שלא קוראים בה כלל. גם בקרב משתמשים קבועים במנועי חיפוש שיעור הבודקים גבוה יותר, אבל הקשר חזק יותר בקרב קוראי ויקיפדיה.
ובכל זאת, רוב הישראלים מרוצים. 73% מהמשיבים תיארו שינוי חיובי בהרגלי החיפוש והלמידה שלהם, לעומת 2% בלבד שתיארו שינוי שלילי. 28% ציינו את המהירות שבה הם מוצאים מידע, 26% את הקלות והנוחות ו-20% את האפשרויות החדשות ללמידה. 14% אמרו במפורש שהבינה המלאכותית החליפה אצלם את מנועי החיפוש.

"חלק מהיומיום שלי"

עידו ארמי, בן 22 מהרצליה, משתמש בעיקר ב-ChatGPT, בכל יום. "זה כבר חלק מהיומיום שלי", הוא אומר. "זה נהיה הרגל, אני אפילו לא שם לב כמה אני משתמש בזה, והרבה פעמים אני נכנס אליו לפני שאני מחפש משהו בגוגל. בעיקר כדי לחפש מידע. אם יש משהו שאני לא מבין, או סתם משהו שמעניין אותי, אני שואל אותו". הוא נעזר בו בלימודים, בהכנה לבחינה הפסיכומטרית, לפעמים בשאלות על בריאות, וגם כדי למצוא המלצות למסעדות ולמקומות בילוי. "אני שואל אותו המון שאלות מסקרנות, על שירים שאני אוהב, מה המשמעות של המילים או מה הסיפור מאחורי השיר, וגם על משחקי מחשב ומשימות במשחק. במקום להתחיל לחפש בגוגל ולהיכנס להמון אתרים, אני שואל את הצ'ט".
אפרת אדמון ועידו ארמי
אפרת אדמון ועידו ארמי
אפרת אדמון ועידו ארמי
(ירון ברנר)
ארמי יודע שהצ'ט יכול לטעות, והוא כבר הטעה אותו בעבר, אבל לרוב הוא סומך עליו. כשמדובר במשהו חשוב, או במשהו שהוא חייב לדעת בוודאות, הוא בודק גם בגוגל או במקורות אחרים. "היו דברים שהוא נתן לי עליהם תשובה שנשמעה ממש הגיונית, ואז כשבדקתי גיליתי שזה בכלל לא נכון", הוא מספר. "הבעיה היא שהוא כותב את זה כאילו הוא בטוח בעצמו במאה אחוז, אז לפעמים קשה לדעת מתי הוא טועה". ועדיין, לדבריו, היתרונות ברורים: "אני יכול לשאול כמעט כל דבר ולקבל תשובה תוך כמה שניות. פעם הייתי צריך לחפש בגוגל, להיכנס לאתרים ולנסות להבין לבד. זה חוסך לי זמן, ובגלל שזה כל כך נגיש, אני גם מחפש הרבה יותר דברים שפעם כנראה לא הייתי טורח לבדוק".
אמו, אפרת אדמון, בת 56 מהרצליה, עוסקת בתוכן, בדיגיטל ובפיתוח עסקי. היא משתמשת בבינה מלאכותית מדי יום, לעבודה, לקניות ולהתייעצות בענייני היומיום. "קודם כל לעבודה", היא אומרת. "המסכים של ChatGPT, קלוד וג'מיני פתוחים אצלי כל הזמן. זה מסדר לי טקסטים, מקצר דברים ארוכים, משנה תיקיות ומסמכים, שולח מיילים במקומי ועוד. אני משתמשת בזה גם לשאלות שאני כבר לא אחפש בגוגל. מי נכנס לגוגל בכלל? לחיפוש מידע זה המקור העיקרי. אני משתמשת בזה לרעיונות בעבודה, לעיצוב הבית, למציאת מקומות לקנות בהם דברים, להשוואת מחירים וגם לניהול העסק העצמאי שלי".
אדמון סומכת על הבינה המלאכותית באופן חלקי, בעיקר בתחומי העבודה שבהם הדיוק קריטי. "אני יודעת עם איזו בינה לעבוד בכל תחום, כי לכל אחת יש יתרונות וחסרונות", היא אומרת. לדבריה, הבינה המלאכותית הטעתה אותה הרבה פעמים: "בדברים קטנים ושטותיים שסתם לא נבדקו, ועד להמצאה של שיר שלם של חוה אלברשטיין שמעולם לא נכתב, והיא התעקשה שהוא קיים. היא אפילו גרמה לי לרדת בתחנה לא נכונה ביפן, ובזבזה לי שעה וחצי מהחיים והמון כסף". ובכל זאת, אין לה מושג איך הסתדרנו פעם בלעדיה. "כואב לי הראש רק מלחשוב כמה זמן בזבזנו פעם. מה שלוקח היום שתי דקות לקח פעם יום או שבוע. סיוט".

"מכינה חידונים באמצעות הבינה"

עדיה מגן, תלמידת כיתה ט' באולפנת אמי"ת בחיפה, משתמשת בבינה מלאכותית כמעט כל יום, בלימודים ובחיים בכלל. "אני מייצרת תמונות, עונה על שאלות, מרחיבה את הידע שלי, מכינה חידונים וסיכומים שעוזרים לי ללמוד למבחנים, מכינה פעולות ופעילויות, מתכונים ועוד", היא מספרת. "זה עוזר לי מאוד, כי במקום לחפש ולמצוא המון תשובות, זה מרכז לי הכל ביחד, נותן לי מידע ברור ומובן ומארגן לי את הידע לחומר מסודר". כדי לדעת אם המידע אמין, היא תמיד מבקשת מהכלי לציין את המקור, ומורה לו לכתוב לה כשהוא לא בטוח. "אני ממש נזהרת מלקבל מידע לא נכון, אחרי שפעם, כשנעזרתי בו בבדיקת שיעורי בית במתמטיקה, הוא טעה בגיאומטריה והמציא טענה לא נכונה בכלל. מזל ששמתי לב".
עדיה מגן
עדיה מגן
עדיה מגן
(צילום: פרטי)
"אנחנו בעיצומה של מהפכה שמשנה לא רק את הדרך שבה אנחנו מחפשים מידע, אלא גם את האופן שבו אנחנו לומדים, חושבים ומגבשים דעה", אומר נשיא שנקר, פרופ' שיזף רפאלי. "ממצאי המחקר מלמדים שהישראלים מאמצים את כלי הבינה המלאכותית במהירות, אבל לא תמיד מודעים למגבלות שלהם או טורחים לבדוק את אמינות המידע שהם מקבלים. דווקא בעידן שבו התשובות זמינות בלחיצת כפתור, היכולת לשאול שאלות, להטיל ספק ולחשוב באופן ביקורתי הופכת חשובה מאי פעם".
מנכ"לית ויקימדיה ישראל, מיכל ונדר שוורץ, מוסיפה: "הבינה המלאכותית שינתה את הדרך שבה אנחנו מחפשים מידע, אבל היא לא שינתה את העובדה שידע אמין נבנה על ידי בני אדם: חוקרים, עיתונאים, ספרנים, וגם אלפי מתנדבים שכותבים ובודקים את ויקיפדיה. הסקר מראה שהציבור עדיין מבחין בין תשובה מהירה לבין ידע מבוסס, אבל רק מעטים בודקים את המקור".