בין אם אתם חושבים שהמימוש הנוכחי של בינה מלאכותית הוא מהפכה או בועה, אי אפשר להכחיש שהדיבור על התחום וההילה שנוצרה סביבו תופסים מקום מרכזי בשיח הטכנולוגי. בין אם אלה משימות שאפשר לייעל עם ChatGPT, או שיח פילוסופי על בינה מלאכותית כוללת שתשעבד את האנושות - ה-AI הוא בכל מקום.
בשיא הבועה-מהפכה הזו, השיקה חברת אנבידיה (Nvidia), שהפכה לאחת המרוויחות הגדולות של התקופה בזכות הובלתה בתחום המעבדים, את הדור החדש של הכרטיסים הגרפיים (GPU) שלה - סדרת 5000 GeForce RTX.
הסדרה כוללת נכון לעכשיו ארבעה דגמים: RTX 5090 (כרטיס הדגל), RTX 5080 , RTX 5070 ו-RTX 5070 Ti. יש הרבה מה לומר על ההשקה הזו, שיש המחשיבים לאחת ההשקות הגרועות בהיסטוריה של החברה, אבל בכתבה זו רצינו להתמקד דווקא בשאלה הטכנולוגית הבסיסית - מהו המקום של AI בעולם הגרפיקה בזמן אמת במשחקי הווידאו, ועד כמה סדר עדיפויות מוטה-AI השפיע, בין אם לטובה או לרעה, על מה שיש לאנבידיה להציע לגיימרים? לשם כך לקחנו להתנסות את ה-RTX 5080 וחזרנו עם כמה מסקנות.
אי אפשר להתחמק מ-AI
נתחיל ונגיד שגם על הנייר וגם במציאות, סדרת ה-RTX 5000 מרגישה כמו ניסיון של אנבידיה לדחוף כמה שיותר AI ללקוחות שלה. השיפורים המשמעותיים של הסדרה החדשה לעומת קודמותיה הם בעיקר בביצוע משימות בינה מלאכותית (וגם פה, במשימות ספציפיות), ולאו דווקא בביצועי העיבוד הסטנדרטיים שנקראים "Rasterization". במילים אחרות, כל העבודות שלא קשורות ב- AI כמעט ולא קיבלו שיפור ברוב הכרטיסים של דור זה לעומת הדור הקודם.
למרות שאנבידיה מוכרת עוד משנת 2018 את חלום "גרפיקת ה-AI" –נראה כי רחוק היום שבו הוויזואליזציה שהכרטיס הגרפי "מלביש" על משחק כלשהו תיווצר על ידי בינה מלאכותית מתקדמת במקום להגיע מקבצים. נכון לעכשיו רוב משימות הגיימינג שהבינה המלאכותית בכרטיסים האלו עושה זה בעיקר עיבוד תמונות על פי ההוראות של מנוע המשחק, עם הרחבות ושיפורים כאלה ואחרים שהבינה המלאכותית מוסיפה.
DLSS 4 הגיע
היהלום שבכתר בסדרת RTX 5000 הוא ללא ספק DLSS 4 (Deep Learning Super Sampling) – הדור הרביעי לסט הטכנולוגיות של אנבידיה המשתמשות בבינה מלאכותית כדי לשפר את חוויית המשחק. הן מאפשרת להעלות את קצב הפריימים (FPS) ולהפחית את השיהוי, תוך שיפור איכות התמונה המתקבלת.
אחת היכולות של DLSS, שהוצגה עוד בדור הקודם של כרטיסי GeForce, היא הכנסת פריים (תמונה) "מלאכותי" ש-AI יוצר בין כל שני פריימים ״אמיתיים״ שהמנוע הגרפי בונה. בדור החדש, אנבידיה לקחו זאת צעד קדימה ומספר הפריימים שהמנוע יכול לייצר בין כל שני פריימים בנויים עלה ל- 3.
אם זה נשמע לכם כמו מנגנוני החלקת התמונה בטלוויזיות המודרניות, שמייצרים לרוב וידאו חלק בצורה מוזרה, אתם בערך צודקים, רק ששם האפקט נוטה להיות מוזר ולא טבעי, ואילו התוצר של DLSS הרבה יותר מרשים ונעים לעין. במקביל, בניגוד למנגנונים שיש בטלוויזיה, DLSS עושה גם שימוש במידע שמתקבל ממנוע המשחק ולא רק מבצע עיבוד תמונה נטו.
לצד זאת, חשוב להבין שהחלק ה"אמיתי"(כלומר מנוע המשחק), לא זה שלא שנוצר על ידי AI, מתנהל בקצב המקורי שלו, ומספר הפריימים שמחושבים על ידי המנוע אינו משתנה. כלומר מתקבלת תמונה שהיא בהחלט חלקה יותר בזכות הפריימים המלאכותיים, אך היא לא מלווה בזמן שהייה נמוך יותר (במילים אחרות – המשחק לא מגיב מהר יותר).
למעשה, מתקבל זמן שהייה אפילו גבוה יותר מהמקורי, שכן עתה המשחק צריך לחשב לפחות שני פריימים מראש עד שניתן להציג את הרצף, במקום אחד (כאשר אין שימוש בFrame Generation). המשמעות – כדי להשיג תוצאות טובות, אתם צריכים שגם בלי ההכפלה, קצב הרענון של המשחק יהיה גבוה מספיק כך שהעלות תהיה שווה את זה.
3 צפייה בגלריה
כרטיס מסך RTX 4090. לעומת הדור הקודם, הפעם כל מה שלא קשור ל-AI כמעט ולא השתנה
(אנבידיה)
יכולת נוספת שקיימת ב-DLSS עוד מתחילת דרכה, היא ״סופר רזולוציה״ – שימוש ב-AI לעיבוד משחק ברזולוציה נמוכה יותר מזו של התצוגה כדי להגיע לקצב ריענון גבוה יותר, כאשר ה- AI מגשר על הפער (באופן חכם ומוצלח שיכול לשפר את האיכות אפילו יותר) בין הרזולוציות. במילים אחרות ה-AI עושה Upscaling - מתאים תמונה ברזולוציה נמוכה יותר לצג ברזולוציה גבוהה יותר.
המחיר בשני המקרים הוא שלפעמים ה-AI טועה, או יותר נכון לא מבצע את ההחלטות הכי טובות, מה שמתבטא בגליצ'ים ויזואלים קטנים שלפעמים שמים לב אליהם יותר בקלות ולפעמים פחות. כחלק מ-DLSS 4 הציגה החברה מודל טרנספורמר חדש שמבצע Upscaling ברמה גבוהה יותר משל המודל הקודם, CNN, ומצמצם משמעותית את הגליצ'ים הויזואלים. לשמחתם של הגיימרים, המודל החדש זמין גם בכרטיסי המסך הקודמים מסדרות RTX ישנות יותר, בניגוד לפריים ג'נריישן x3 שמגיע רק עם הסדרה החדשה.
האם זה מספיק?
נותרנו עם רושם חיובי ביותר בכל הנוגע ל-DLSS 4, אך גם עם כמה שאלות, שכרגע נראה שאין להן תשובה. הראשונה היא - האם זה מספיק? מאז הושקה הסדרה, חוטפת אנבידיה הרבה ביקורת, בין השאר על כך שהשיפורים בתחום העיבוד הגרפי, שבדורות הקודמים היו משמעותיים הרבה יותר, הוקרבו על מזבח ה-AI.
בשנה הקרובה החברה תצטרך להוכיח כי היא מצליחה לשתף פעולה עם מספיק מפתחות משחקים כדי להפוך את DLSS 4 לטכנולוגיית מפתח שמוכרת עבורה ועבור שותפותיה את הכרטיסים. היא גם תצטרך לעשות את זה בזמן שהמתחרה הגדולה, AMD, מנסה לנגוס בסגמנט הביניים עם הדור החדש של כרטיסיה, ובעצמה הציגה חידוש עבור הטכנולוגיה המתחרה, FSR 4 (שאגב נראית לא רחוקה במיוחד מההישגים של אנבידיה).
השאלה השנייה קשורה דווקא לעולם הקונסולות: האם DLSS 4 הוא מפתח הכניסה המחודש של אנבידיה לעולם הקונסולות? אם להאמין לשמועות, המפרט הטכני של האקס-בוקס והפלייסטיישן הבאים קרוב לסגירה, ולעומת שני הדורות הקודמים (שהשתמשו במעבדים של AMD המתחרה), הפעם אנבידיה מחזרת בעקשנות אחרי סוני ומיקרוסופט (אם כי כאמור גם ל- AMD יש טכנולוגיות דומות כיום).
נזכיר כי המפרט של הדור הנוכחי של שתי הקונסולות נסגר רגע לפני הקפיצה הגדולה של אנבידיה בתחום ה-AI, מה שהוביל להתיישנות יחסית מהירה שלהן ביחד למחשבי הגיימינג שיצאו מאז. אפשר להניח שמיקרוסופט וסוני למדו את הלקח וינסו למנוע הישנות של המצב.
השאלה השלישית היא מה הלאה? המניה של אנבידיה קשורה בצורה הדוקה ל-AI , הרבה יותר מאשר לעולם הגיימינג, וזה לא צפוי להשתנות בשנים הקרובות. כשביצועים של כרטיס גרפי הופכים לפונקציה של מחיר, מקום פיזי על הכרטיס, צריכת חשמל ויכולת פיזור חום – כל דור חדש הופך למלאכת איזון בין קהלים שונים.
כך או כך, סדרת ה-5000 RTX היא דוגמה מובהקת לכיוון החדש של אנבידיה, ששם דגש על שיפור במשימות AI על פני הצגת ביצועי ליבה טובים יותר במשחקים. האם זה הסטנדרט החדש? האם מכאן והילך נראה כרטיסים גרפיים המוטים עוד יותר לכיוון הבינה המלאכותית? אם לנחש, גם לפי העובדה ש-AMD בחרו "רק להדביק את הפער" בדור הזה - מסתמן שכן.
