ועדה ציבורית בראשות שופטת בית המשפט העליון בדימוס עדנה ארבל ממליצה להקים גוף מיוחד לריכוז הטיפול בפרסומים פוגעניים ברשת (שיימינג). הוועדה, שהמלצותיה הוגשו אתמול (יום ג') לשר המשפטים אבי ניסנקורן, מציעה שהגוף שיוקם יהיה גורם מרכזי בטיפול בתופעה בכל היבטים הרלוונטיים - העלאת מודעות, שיפור הידע הדיגיטלי של הציבור, הכרת הכלים הקיימים בעניין ועוד.
נערה עם סמארטפוןנערה עם סמארטפון
הגוף שיוקם יסייע לנפגעים מפרסומים פוגעניים
(צילום: shutterstock)
"הגוף שיוקם יהווה כתובת חשובה ותומכת שמטרתה העיקרית לסייע לנפגעים מפרסומים פוגעניים", נכתב בהמלצות, "בין היתר בהדרכה כיצד לפנות לספקיות התוכן במטרה להסיר מפרסום תוכן פוגעני ובהעברת הפניות המתאימות לגורמי טיפול רלוונטיים, כגון גורמי חינוך, רווחה או רשויות אכיפת החוק, וכן בפנייה ישירה לספקיות התוכן במקרים מוצדקים של פגיעה משמעותית בנשוא הפרסום, זאת ייעשה בהתאם לשיקולים והקריטריונים המוצעים". עוד מוצע שהגוף יפתח כלים "רכים" לטיפול בתופעת הפרסומים הפוגעניים, ישמש במה לגישור בין הפוגע לנפגע ויציע כלים טיפוליים הרלוונטיים לנפגעים.
הוועדה מונתה בשנת 2015 על-ידי שרת המשפטים דאז, איילת שקד, לצורך המלצה על גיבוש אמצעים להגנה על הציבור ובהם נושאי משרה בשירות הציבור מפני פעילות ופרסומים פוגעניים ובריונות ברשת האינטרנט. בין חברי הוועדה שופטים, שני משנים ליועץ המשפטי לממשלה ובכירים במערכת המשפט. הוועדה קיימה 50 ישיבות וזימנה מאות עדים.
השופטת בדימוס עדנה ארבל. מונתה ב-2015השופטת בדימוס עדנה ארבל. מונתה ב-2015
השופטת בדימוס עדנה ארבל. מונתה ב-2015
(צילום: גיל יוחנן)
בשנים האחרונות הולכת וגוברת תופעת הפרסומים הפוגעניים באמצעי התקשורת, הטלוויזיה, בטלפון הסלולרי ובעיקר ברשת האינטרנט. מדובר בין היתר בפרסומים הפוגעים בשמם הטוב, בפרטיותם ובכבודם של מושאי הפרסום, ולעיתים אף בביטחונם. הפרסומים ברשת בכלל, וברשתות החברתיות במיוחד, בשל מאפייניהם המאפשרים חדירה לתחום הפרט והפצה רחבה, עלולים לגרום לפגיעה משמעותית יותר במושאי הפרסום מאשר פרסום מודפס או משודר. תופעה זו מקיפה את כל חלקי האוכלוסייה, כאשר לגבי קטינים השפעותיה עלולות להיות הרסניות במיוחד. תופעה קשה זו משתרעת גם על פרסומים כלפי עובדי ציבור ומשפחותיהם.
ההמלצות בתחום המשפטי כוללות הצעות לקידום הסדרים שונים בחקיקה, ובראשם יצירת מנגנונים שונים להסרת פרסומים מרשת האינטרנט כגון הסדר של הודעה והסרה, כמו גם הסמכת הגוף שיוקם או מי מטעמו לפנות במקרים המוצדקים לספקיות התוכן לצורך הסרת פרסומים פוגעניים קשים והסמכת בית משפט להסרת תכנים כאמור או לצמצום החשיפה לגביהם. זאת ייעשה על פי המוצע בהליך מהיר ותוך התחשבות באיזונים העדינים הרלוונטיים, כמו גם תמיכה בהצעת חוק חשיפת פרטי מידע של משתמש ברשת תקשורת אלקטרונית, בשינויים המתחייבים. חלק מחברי הוועדה המליצו על ביטולה של העבירה הפלילית שבחוק איסור לשון הרע, חברים אחרים בוועדה המליצו לבחון עבירה פלילית חדשה בנוגע לפרסומים פוגעניים קיצוניים אשר מותאמת לעידן היום.
אפליקציית פייסבוקאפליקציית פייסבוק
פייסבוק. הרשתות החברתיות מאפשרות חדירה לתחום הפרט והפצה רחבה
(צילום: shutterstock)
בתחום התקשורת, הוועדה המליצה על העלאת המודעות לנושא הפרסומים הפוגעניים והצביעה על החשיבות שבקידום שיח מכבד באמצעים רכים, כמו גם לשיפור התייחסות אמצעי התקשורת והעיתונאים ובעקבותיהם הציבור כולו לפרסומים פוגעניים. נכללת הצעה להשקת קמפיין ממשלתי לעידוד שיח ראוי ברשת האינטרנט וברשתות החברתיות במסגרת הכרזה על "שנת השיח המכבד". כמו כן המליצה הוועדה על רענון והטמעת כללי האתיקה העיתונאיים במסגרת כלי התקשורת, הבלוגרים ומשתמשים הפועלים בזירה המקוונת; קידום אוריינות תקשורת בציבור הכללי; קידום המחקר בתחום אוריינות תקשורת; והענקת תו תקן מצוינות לאתרים שבהם תונהג תרבות שיח מאחד, כמו גם פיתוח והטמעת כלים טכנולוגיים לקידום שיח הולם ברשת.
ההמלצות בתחומי החינוך, האתיקה והרווחה כוללות הטמעת תוכנית חינוך ארצית בנושא כבוד האדם המותאמת לגילאים ולמגזרים השונים; שילוב תכניות חינוך בנושא שימוש במרחב המקוון ואוריינות טכנולוגית; יצירת מנגנון בית-ספרי שייתן מענה מיידי למצוקה של תלמידים; הטמעת תוכנית חובה במכללות להכשרת מורים וכן קיום השתלמויות תקופתיות למורים מטעם משרד החינוך בנוגע לשימוש מיטבי במרחב המקוון; קיום פעילויות הסברתיות להורים בנושא אוריינות טכנולוגית והסרת תכנים; ופיתוח כלים להתמודדות עם הורים המשתמשים באופן פוגעני במרחב המקוון. בנוסף, המליצה הוועדה על הטמעת כללי אתיקה העוסקים בביוש, בכל ארגון או מקום עבודה בו קיים הסדר אתי, ועל פיתוח מערך טיפול נפשי לנפגעים מפרסומים פוגעניים בכלל, וברשת בפרט.

פגיעה בעובדי ציבור

פרק אחד בהמלצות עוסק בתופעת הפרסומים הפוגעניים ביחס לעובדי ציבור, במסגרת ועל רקע מילוי תפקידם. מצד אחד, הודגש חופש הביטוי ככלל, והפוליטי בפרט, והצורך לאפשר העברת ביקורת על פעולותיהם של עובדי הציבור. מצד שני, הפגיעה הקשה בעובדים ובמשפחותיהם, הנגרמת כתוצאה מהפרסומים המופצים לגביהם, עלולה להוביל אף לפגיעה בתקינות השירות הציבורי. זאת, בשל פגיעה בתפקוד העובד הנפגע, כמו גם פגיעה בתפקודם של עובדים המקבילים לו ואף בנכונותם של אנשים נוספים להתמנות לתפקידים, ולעיתים גם פגיעה באמון הציבור בשירות הציבורי . שנית, מוצגים הכלים העומדים היום בפני עובדי ציבור לשם התמודדות עם פרסומים פוגעניים לגביהם, הכוללים בין היתר הסדרים מיוחדים בחוק העונשין ומנגנונים שפותחו בחלק מרשויות המדינה לסיוע לעובדיהן בהתמודדות עם התופעה. לבסוף, מוצגות המלצות ייחודיות הנוגעות להתמודדות עם פרסומים פוגעניים כנגד עובדי ציבור, ובהן מינוי גורם ייעודי שיטפל בנושא בכל רשות ציבורית; הרחבת הסדר הגשת תביעות אזרחיות בשם באי כוח היועץ המשפטי לממשלה; וכן שימוש בכלי דוברות והסברה לשם קידום מודעות לחשיבות תרומתם של עובדי הציבורוגם הרחבת תחולתם של הכלים הקיימים.