הפוסט האחרון בחשבון ה-X הרשמי של עלי חמינאי, שכלל פסוק מן הקוראן, הקים אותו לתחייה: כאשר עלה לאוויר - כך התברר בדיעבד - "המנהיג העליון" היה כבר מת לגמרי, אחרי שחוסל במתקפה המשותפת של ארה"ב וישראל בפתיחת מבצע "שאגת הארי".
זו לא הפעם הראשונה שהרשתות החברתיות געשו בעקבות פרסומים בחשבונותיו האישיים הרשמיים של האיתוללה. לאיש אין ספק, כי הפוסטים שחוללו סערות במשך השנים לא נכתבו באמת על ידו, אבל ברור שלפחות רובם נכתבו על דעתו ושימשו כערוץ לגיטימי של המשטר האיראני למלחמה על התודעה.
החל מ-2009, ובעיקר בעשור האחרון, המנהיג שחסם את הגישה לרשתות החברתיות עבור בני עמו, ניהל בעצמו נוכחות דיגיטלית ערה, רב-לשונית, ברשתות הבינלאומיות, ועשה בה שימוש ככלי נשק אסטרטגי.
החשבונות הללו (בעיקר ב-X, אינסטגרם ופייסבוק) עברו עם השנים אבולוציה משמעותית: בין השנים 2016 ל-2021 חמינאי החזיק חשבונות שונים בפרסית, אנגלית, ערבית, צרפתית, ספרדית ואפילו רוסית, שתוכנם הוקדש לבניית הנרטיב: לצד זיכרונות ילדות נוסטלגיים וציטוטים מן הקוראן - להכחשת שואה ומתקפות חריפות על "השטן הגדול", ארה"ב. מספר העוקבים שבר שיאים: יותר מ-5 מיליון עוקבים באינסטגרם בלבד.
בראשית הדרך אי שם ב-2013, עוד ניסו כותבי הפוסטים בחשבונות השונים שדר צד רך, אנושי, של המנהיג. בפוסט נוסטלגי, שהפך אחר-כך למם ויראלי, סיפר-לכאורה חמינאי על ילדותו: "הלכתי לבית-ספר עם גלימה מהיום הראשון; זה לא היה נוח... אבל ניסיתי לפצות על זה בכך שהייתי שובב ובדחן".
פוסט אחר, שעסק ביחסים וזוגיות, עורר תגובות נדהמות ולעג ברשתות. "על הגבר", כתב, "מוטלת האחריות להבין את צרכיה ורגשותיה של האישה, ואסור לו להזניח את מצבה הרגשי". היה גם אחד, ששלל - לא להאמין - אלימות כלפי נשים: "כמה זה מרושע מצד אדם להתייחס לפרח (אישה) באלימות וללא הערכה". את זה כתב מנהיג אחד המשטרים המדכאים ביותר בהיסטוריה כלפי נשים.
היהפוך נמר חברבורותיו
עם השנים הטון הרך, ה"אנושי" והפייסני התחלף בדבר האמיתי: בינואר 2021 הסירה X (אז טוויטר) ציוץ שבו הטיל חמינאי ספק בחיסוני קורונה מתוצרת מערבית וטען שאין לסמוך עליהם. טוויטר טענה בזמנו כי מדובר בהפצת מידע מטעה.
את החשבון של חמינאי בפייסבוק, שנפתח ב-2012, החליטה מטא להסיר לצמיתות ב-8 פברואר 2024, ויחד אתו גם את חשבון האינסטגרם, בשל הפרה חוזרת ונשנית של המדיניות שלה בדבר "ארגונים ויחידים מסוכנים", במיוחד לאחר התמיכה הפומבית שלו בטבח 7 באוקטובר.
המדיניות של מטא אוסרת על "אנשים וארגונים שיש להם משימה אלימה או שמעורבים במעשי אלימות", כמו גם ארגונים שמוגדרים על ידי ארצות הברית כארגוני טרור, מלפעול בפלטפורמה. בפועל, חודש אחר-כך נפתח מחדש חשבון האינסטגרם, לאחר שלשכת חמינאי הודיעה כי הגישה לחברה מחאה בנושא. את חשבונו של האייתולה בפייסבוק החליפו כמה חשבונות "מטעמו".
בערוצי טלגרם, לעומת זאת, נהנה חמינאי מחופש כמעט מוחלט, והוא עשה בהם שימוש עקבי כחלופה יציבה לחשבונות שנסגרו בפלטפורמות האחרות. הערוצים, אגב, עדיין פעילים. הציטוט שחזר על עצמו בכל הפלטפורמות, בכל השפות, היה "ישראל היא גידול סרטני קטלני באזור, שיש למגר אותו".
מעניין גם לציין את הציוץ מחודש יולי 2015, אותו החודש בו ממשל אובמה חתם על הסכם הגרעין עם איראן, שמטרתו הייתה למנוע ממנה להגיע לנשק גרעיני בתמורה להקלה בסנקציות נגדה: "הביטחון של ישראל לא יובטח - בין אם יהיה הסכם עם איראן ובין אם לא".
החשבון בעברית
באוקטובר 2024 פתח חמינאי אפילו חשבון X ייעודי בעברית בשם "Khamenei.ir Hebrew". הציוצים נוסחו לעיתים בעברית רהוטה ולעיתים בעברית משובשת סטייל "גוגל-טרנסלייט", כשמטרתם המוצהרת, והמגוחכת, הייתה לוחמה פסיכולוגית ישירה מול הציבור הישראלי.
הפוסט הראשון בעברית כלל את הפתיחה האסלאמית המסורתית: "בשם אללה הרחמן והרחום”. אבל השני כלל כבר מסר מאיים כלפי ישראל: "המשטר הציוני עשה טעות, וטעה בחישוב שלו לגבי איראן. נגרום לו להבין איזה כוח, יכולת, יוזמה ורצון יש לאומה האיראנית".
יומיים אחר-כך, אחרי שני פוסטים בלבד ודיונים פנימיים בהנהלת X, הושבת החשבון על-ידי הרשת "עקב הפרה של כללי הפלטפורמה" האוסרים תוכן המעודד שנאה ואלימות.
חסימת החשבון של "המנהיג העליון" עוררה גל תגובות ברשת X: משתמשים רבים תייגו את הבעלים, אילון מאסק, והזכירו לו את עמדותיו בעניין חשיבות חופש הביטוי. החשבון הצבאי הרשמי של המשטר האסלאמי באיראן, זה שחוסם חדשות לבקרים את האינטרנט בפני אזרחיו, פרסם צילום מסך של הציוץ שהוביל להשעיה וטען, לא יאומן, לסתימת פיות.
החשבון הוחזר לפעילות אחרי זמן, לאחר שלפי רשת X "עבר ביקורת" והוסרו ממנו התכנים שהפרו את מדיניות החברה, אך הפרשה העלתה שאלות רבות בנוגע למדיניות של X ולתפקידן של רשתות חברתיות בשמירה על ביטחון המשתמשים במקביל לשמירה על חופש הביטוי.
אז מי עומד מאחורי החשבון המסתורי?
השאלה מי באמת עמד מאחורי הציוצים של חמינאי ברשתות מעסיקה את גולשי הרשת - ואת אנשי המודיעין - במשך שנים. ההשערות העיקריות הן לפחות שלוש: הראשונה והסבירה יותר היא שמדובר בלשכת המנהיג, הגוף הרשמי שניהל את הלו"ז שלו.
ההערכה היא, שצוות "מדיה חברתית" ייעודי בתוך הלשכה היה אחראי על ניסוח המסרים כחלק ממאמץ השפעה/תודעה לקהלים חיצוניים. השנייה מייחסת את הניסוחים ליחידות הסייבר של משמרות המהפכה; מומחים טענו, כי החשבונות נוהלו על ידי צוותי לוחמה פסיכולוגית, המיומנים בהפצת דיסאינפורמציה ובהפעלת רשתות בוטים.
ולפי ספקולציה אחרת, כותב הצללים האמיתי היה לא אחר מאשר בנו של המנהיג, מוג'תבא, הנחשב במשך שנים ל"מושך בחוטים" מאחורי הקלעים. גולים איראניים טענו כי הבן הוא שאחראי לנימה התוקפנית של הפוסטים בשנים האחרונות, כחלק מבניית מעמדו כיורש.
לצד זאת, חשוב לציין כי לכל ההשערות האלו אין עדיין הוכחות חד משמעיות. בכל מקרה, ברור כי המסרים שהופיעו בחשבונות שימשו את "צבא הבוטים הבינלאומי" של האיראנים. תחקירים בעיתונות חשפו רשתות של חשבונות רדומים בארה"ב, טורקיה ופקיסטן, שהופעלו כדי להדהד את דבריו של חמינאי וליצור מראית עין של תמיכה עולמית בהם.
3 צפייה בגלריה
מוג'תבא חמינאי. המוח מאחורי החשבון של אביו ב-X?
(צילום: Office of the Iranian Supreme Leader/WANA)
צביעות מובנית
הצביעות מובנית: הרשתות החברתיות המערביות חסומות באיראן כבר שנים רבות, מאז נעשה שימוש בפייסבוק כדי לארגן את המחאות (הכושלות) נגד הממשל ב-2009. אולם איראנים אמיצים רבים משתמשים בהן בכל זאת באמצעות חיבור VPN.
בפועל, גם הם וגם אנשי חמינאי נדרשו להשתמש בטכנולוגיית המעקף הזו: אלה כדי לדווח לעולם על הדיכוי הרצחני תוך הסתכנות במעצר ובמוות, ואלה כדי לאפשר למנהיג גישה חופשית להסתת המונים ברחבי העולם.
הציוצים האחרונים של חמינאי, ימים ספורים לפני חיסולו, עסקו כרגיל ב"עמידה איתנה", אך בדיעבד נראים כעדות האחרונה לעידן שבו אישיות קיצונית כל-כך יכולה להפוך לאחד הטרולים המשפיעים ברשת.
חמינאי, שעמד בראש איראן מאז 1989, שלט בצבא, במשמרות המהפכה, במערכת המשפט ובקביעת הקו האידיאולוגי. גם הרגע שבו חוסל נוצל בציניות להפוך את הפוסט האחרון בחשבון ה-X שלו, פסוק מהקוראן שמרמז כאילו חזה את מותו, למסר דתי ותודעתי מחושב: "מבין המאמינים ישנם אנשים אשר אמת דיברו בברית אשר כרתו עם אללה; מהם אשר קיים את נדרו [ומת], ומהם הממתין...".
מומחי סייבר טענו, כי מדובר בבוט או במערכת תזמון שהוכנה מראש לתרחישי חירום, כדי למנוע ואקום הסברתי ברגעים הראשונים שלאחר מות הדיקטטור. בכל מקרה ברור כי הבחירה בטקסט הזה שיקפה את הנרטיב שנבנה ברשתות במשך עשורים - שילוב של קנאות דתית, התרסה מול המערב וקידוש המוות.
