Mafia II: Definitive Edition הוא משחק שטומן בחובו כמה שיעורים, הן עבור מי ששיחקו בגרסת המקור שראתה אור לפני עשור והן עבור אלה שלא. זוהי גרסה מעודכנת של אחד הניסיונות המעניינים ביותר לייצר משחק עולם פתוח שלא נראה כמו חיקוי של GTA, אשר אמנם מוסיפה שכבה של צבע טרי אך משמרת את כל הדברים הטובים והרעים מהגרסה המקורית.
גיימי gamey
ולפני שנדבר על המשחק עצמו, כדאי לדבר על ההשקה שלו, ועל כמה שהיא מבלבלת. החידוש הזה הוא חלק מחבילה בשם Mafia: Trilogy, שזמינה היום לרכישה דיגיטלית ותגיע לארץ באוגוסט בגרסה פיזית שתעלה 249 שקלים. אם תרכשו את הגרסה הדיגיטלית היום, תקבלו רק שניים ממשחקי הטרילוגיה - השני והשלישי. השני, שעליו אנחנו מדברים היום, יגיע עם גרפיקה מעודכנת ל-4K וכל חבילות ההרחבה שלו; ואילו השלישי, שראה אור ב-2016 וגם ככה לא התיישן מי יודע מה, יגיע רק עם חבילות ההרחבה. המשחק הראשון בטרילוגיה צפוי להגיע רק בסוף אוגוסט, בגרסה חדשה לגמרי, שלא רק מעדכנת את הגרפיקה אלא גם משפרת את המשחקיות ומוסיפה תוכן. זו תעלה בארץ 169 שקלים.
עד כאן נשמע הגיוני? בערך, אבל זה מסתבך עוד יותר. אם רכשתם בעבר את Mafia 2 או 3 למחשב בחנות המקוונת Steam, או אם הם חלק מספריית הרכישות הדיגיטלית של הפלייסטיישן או האקס-בוקס שלכם, הגרסאות כבר עודכנו למהדורות המחודשות בחינם. לבסוף, תוכלו לרכוש את Mafia II: Definitive Edition בנפרד, ב-30 דולרים - האפשרות הכי פחות משתלמת.
מאפיה 2מאפיה 2
אפוס פשע. מאפיה 2
(צילום מסך)
למרות שמדובר במשחק שהוא כביכול השני בטרילוגיה, אין לכם מה לדאוג אם לא שיחקתם בקודמו מעולם - מדובר בסיפור נפרד לגמרי. כוכב המשחק הוא ויטו סקרלטה, מהגר עני וצעיר שחוזר ממלחמת העולם השנייה ומוצא את עצמו מהר מאוד בעולם הפשע של Empire Bay - עיר דמויית ניו-יורק.
אם אתם זוכרים את המשחק מתקופת השקתו המקורית, רוב הסיכויים הם שזה בגלל הדרך שבה הוא סיפר את סיפורו של ויטו. לתסריטאי המשחק הזה היו שאיפות ליצור אפוס פשע עם עלילה טובה, דמויות טובות והרבה תהפוכות לא צפויות - והם עשו את זה בצורה לא רעה בכלל. לתקופתה.

חיים בסרט

כשמאפיה 2 עשה את סרטוני המעבר הארוכים-מאוד שלו, הוא היה ממש לא לבד. כיום, מעטים הם היוצרים שלוקחים מהשחקן לגמרי את השליטה לדקות ארוכות כשהם רוצים לספר סיפור. יש את הידאו קוג'ימה (מטאל גיר סוליד, Death Stranding), וזהו פחות או יותר. להיות "כמו סרט" היא כבר לא שאיפה של רוב יוצרי המשחקים, הם שואפים לעשות משהו מעניין יותר, שמנצל בצורה טובה יותר את האינטראקטיביות של המדיום.
ואילו כאן, לא רק שיש שעות של סרטוני מעבר, העולם הפתוח של המשחק מרגיש בעיקר כמו תפאורה. הוא אמנם נראה טוב ב-2010, ונראה מצוין גם בחידוש שמוסיף טקסטורות 4K, אבל הוא עדיין מאוד ריק. אין כאן משימות צד, החנויות במשחק חסרות תכלית (אתם לא תצטרכו לקנות נשק, עם כמה שהאויבים שלכם משאירים מאחור), ונראה שהעולם הזה מיועד רק כדי שתוכלו לנהוג ממשימה למשימה.
מאפיה 2מאפיה 2
זאת לא ניו יורק, זאת Empire Bay
(צילום מסך)
זו הייתה החלטה מוזרה גם אז - המשחק הזה יצא שנתיים אחרי GTA 4, עם עושר התוכן העצום שלו - ועשר השנים שעברו לא עשו עמה חסד. כן, יש מוזיקה; כן, לנהוג זה די כיף, ואפשר לספוג את האווירה; אבל כמה אפשר לעשות את זה? ברור שהיה כאן ניסיון לייצר בידול מ-GTA, Saints Row ודומיהם, אבל הוא כשל.

מערכת קרבות מזעזעת

ואין במשחק הזה דבר שהתיישן יותר ממערכת הקרבות שלו. אתם כנראה לא זוכרים אותה כרעה במיוחד, כי היא הייתה סבירה לתקופתה, אבל היום היא מזעזעת. זה משחק שדורש מכם לתפוס מחסה בתחילת כל קרב, ולצאת ממנו כל הזמן לכמה שניות כדי להרוג עוד אויב. כבר בשלב הראשון הוא מבהיר לכם שאם תנסו, חלילה, לנוע כל הזמן, תיהרגו מהר מאוד. משחקי פעולה מודרניים דווקא מעודדים אתכם לזוז, לאגף, לא להפוך את המשחק למטווח סטטי. וקרבות, אגב, הם רוב מה שתעשו כאן - אין במשחק גיוון משימות מיוחד.
מאפיה 2מאפיה 2
כמה אפשר לנהוג?!
(צילום מסך)
הוספה של שכבת צבע טרי מעל החוויה האנכרוניסטית ש-Mafia 2 מספק אולי לא תעזור לכם ליהנות יותר מהמשחקיות שלו, אבל היא בהחלט נעימה לעין. זה לא נראה כמו משחק עכשווי, אבל הוא גם לא נראה רע או מטושטש. אם כבר אתם נאלצים לבלות שעות בסצינות מתוסרטות וקטעי נהיגה, לפחות שאלה ייראו טוב.
בסופו של דבר, אבל, אם שיחקתם בגרסה המקורית ואתם מתפתים לשחק בחידוש, זה כנראה בשביל העלילה. וזו, כאמור, עדיין טובה. סיפורי מתח על עולם הפשע, אחרי הכל, נשארים רלוונטיים לאורך הרבה יותר שנים ממכניקות משחק וגרפיקה.