היעדרותה של חברת נינטנדו מהשוק המקומי עד השנה האחרונה הובילה לכך שעבור ישראלים רבים, "פוקימון" היא קודם כל סדרת משחקי טלוויזיה ורק אחר כך דברים אחרים. אך העולם הקסום נוצר קודם כל עבור משחקי גיימבוי, ורק אחר כך הפך לתמנון רב-הזרועות שאנחנו מכירים כיום. למזלנו, משחקי הפוקימון הראשונים שרואים אור בישראל בצורה רשמית הם Sword ו-Shield - כותרים שמשקיעים המון מאמץ כדי לפתור את בעיות העבר של הסדרה ולהפוך אותה לכמה שיותר ידידותית עבור משתמשים חדשים וותיקים כאחד.
במקרה ולא נתקלתם בעבר בשיטת ההשקה הייחודית למדי של משחקי פוקימון, נספר כי Sword ו-Shield הם אותו משחק, עם אותה העלילה. ההבדלים הם מינוריים - כמה פוקימונים בלעדיים ואתגר בלעדי בראשם. וכמו תמיד, העלילה הזו מציגה מסע של נער צעיר שיוצא מביתו במטרה "לתפוס את כולם" ולהפוך לאלוף קרבות הפוקימון של האזור בו הוא חי.
האזור הזה הפעם הוא גאלאר - הגרסה של עולם הפוקימון לממלכה המאוחדת. הארכיטקטורה, הסלנג, וגם חלק מהפוקימונים מושפעים מההשראה הזו. וכיאה למשחק סוויץ' בלעדי, הוא יפהפה. לא תמצאו כאן גרפיקה ריאליסטית או עולם פתוח, אלא השקעה ניכרת בפרטים שאתם רואים על המסך - מהנופים ועד לפוקימונים עצמם.
מתוך פוקימוןמתוך פוקימון
מתוך פוקימון
(צילום מסך)
ההשקעה הזו היא שהובילה את מפתחי המשחק לעשות משהו שמעולם לא נעשה עד כה במשחקי פוקימון: לצמצם את המספר שלהם. עד עכשיו, כל משחק חדש בסדרה הציג אזור חדש, והוסיף עוד כמה עשרות פוקימונים. בשבעה דורות הראשונים של משחקי פוקימון המספר הזה צמח ל-809. המשחקים החדשים מעלים את המספר ל-890, אך לא תמצאו את כולם בעולם שלו, אלא בערך חצי מהם. האם זה אמור להפריע לכם? אם אתם אוהבים להתלונן על דברים באינטרנט, כן, כי המהלך הזה עדיין מעורר המולה - שבועות לאחר השקת המשחק. בכל מקרה אחר 400 הפוקימונים שיש כאן יספיקו לכם.

פוקימונים פראיים בכל מקום

חוקי העולם ייראו לכם מוכרים גם אם רק צפיתם בסדרה: בעולם של פוקימון, בני נוער נשלחים לתפוס חיות בר, לפתח אצלן סינדרום סטוקהולם ואז להכריח אותן להשתתף בקרבות גלדיאטוריים שנגמרים בכך שאחת החיות מתעלפת. לא ברור איך ב-2019 אין עדיין מחאות נגד האכזריות המובנית בעולם של פוקימון, שגם הולך על חבל דק ומנסה לא להגיד בפה מלא שבני אדם גם אוכלים פוקימונים (ברור שהם אוכלים אותם).
אבל אם נשים את המוסריות בצד - ואתם חייבים לשים אותה בצד כדי לא להתחיל לבכות בפעם הראשונה בה הקורגי החשמלי שלכם, יאמפר, נדרש להשתתף בקרב - פוקימון משלב בין קטעי הליכה בעולם תלת מימדי לא-מאוד-פתוח לקרבות בתורות. בניגוד לקרבות זמן אמת, זה אומר שבכל פעם בו מגיע התור שלכם לתקוף, אתם בוחרים את ההתקפה מרשימה, ויש לכם את כל הזמן שבעולם לבחור.
מתוך פוקימוןמתוך פוקימון
מתוך פוקימון
(צילום מסך)
בעולם המשחק יש אינספור הזדמנויות לקרבות. אתם, אחרי הכל, צריכים לתפוס את כולם - ופוקימונים פראיים נמצאים בכל מקום. בנוסף יש גם אנשים שירצו להילחם בכם, וכן את הקרבות העלילתיים במסגרת המסע שלכם - בו אתם צריכים לנצח מנהיגים של שמונה מכוני פוקימון.

אזור פתוח לגמרי

שני השינויים הבולטים ביותר במשחק הזה מהדורות הקודמים הם הפיכת הפוקימונים הפראיים לנראים ו"האזור הפראי". עד עכשיו, למעט ברימייק Pokemon Let's Go, לא הייתם רואים פוקימונים פראיים בעולם המשחק כמעט. הייתם הולכים באזורי דשא ופתאום פוקימון היה מופיע ונלחם בכם. ב-Sword ו-Shield אתם תמיד רואים את הפוקימונים שנמצאים לידכם. בחלק מהמקרים אתם רואים בדיוק באיזה פוקימון מדובר, ובפעמים אחרות הדשא זז ויש סימן שאלה. זה שינוי מבורך, שמאפשר לכם לבחור באילו קרבות להשתתף ועל אילו לוותר.
אך גם השינוי הזה מתגמד בהשוואה לאזור הפראי החדש, אליו תגיעו לראשונה כבר כשעה לאחר תחילת המשחק. לראשונה, יש במשחק פוקימון אזור פתוח לגמרי (בו לראשונה אתם גם שולטים בזווית המצלמה), מלא בפוקימונים מכל הסוגים ומכל הרמות. אם לאורך העלילה הסטנדרטית אתם לא פוגשים לרוב פוקימונים שאין לכם סיכוי לנצח, כאן יש הכל מהכל. ומבחר הפוקימונים גם מתחלף כל הזמן, ככל שמזג האוויר ותקופת היום באזור הפראי משתנה.
זהו גם האזור בו, אם הסוויץ' שלכם מחובר לרשת, תפגשו שחקנים נוספים ותוכלו אפילו לשלב כוחות כדי להילחם בפוקימונים חזקים במיוחד: גרסאות "דינמקס" של פוקימונים רגילים. דינמקס הוא מושג ייחודי למשחקים האלה, שמחליף שני סוגים של סופר-מהלכים מהמשחקים הקודמים ומפשט את המערכות הנלוות אליהם. בפשטות, לפעמים תוכלו להפוך את הפוקימונים שלכם לעצומים למשך כמה תורות, ובזמן הזה גם המתקפות שלהם תהיינה חזקות במיוחד.
מתוך פוקימוןמתוך פוקימון
מתוך פוקימון
(צילום מסך)
אם גם בלי האזור הפראי משחקי פוקימון לרוב מצליחים להישאר מעניינים במשך עשרות שעות, הוספתו הופכת את המשחק לעוד יותר עשיר בתוכן, ועכשיו זהו גם תוכן דינמי יותר מאי פעם. הבעיה היחידה פה היא הביצועים: אם אתם מגיעים לאזור הפראי כשאתם מחוברים לאינטרנט, לפעמים המשחק מתקשה להתמודד עם הצורך לייצר עולם בו יש עוד שחקנים, ונהיה איטי יותר.

טוויסט משעשע

שחקנים מנוסים יזהו עוד כמה וכמה שינויים במשחק הזה, וחלק ניכר מהם נועד להפוך את המשחק לזורם יותר. כך, כבר לא צריך לחזור למרכז פוקימון כדי לבחור אילו שישה פוקימונים הולכים אתכם ואילו נחים במרכז. בכל רגע נתון תוכלו להעביר את מי שתרצו אל ומהנבחרת שלכם. גם צבירת הניקוד והעליה בדרגות נוחים יותר עכשיו, עם חלוקת נקודות בין כל הפוקימונים בחבורה.
ויש גם מערכת חדשה של הקמת אוהל, בה אתם עוברים לזווית של מבט ראשון ויכולים לשחק עם הפוקימונים שלכם או אפילו לבשל להם תבשילים. האם זה חשוב? לא. האם זה חמוד? מאוד. דבר דומה אפשר להגיד גם על עלילת המשחק: היא לא מאוד חשובה, אבל יש בה טוויסט משעשע: נראה שהדמות שאל נעליה אתם נכנסים לא באמת חדורה מוטיבציה להיות אלופת פוקימון, אלא רק נגררת אחרי חבר. החבר הזה, אגב, הוא מהדמויות המעצבנות של יקום פוקימון בפרט ועולם משחקי הוידאו בכלל.
Sword ו-Shield מכניסים לנוסחת משחקי פוקימון מספיק שינויים שמטרתם להקל על השחקנים כדי לקסום יותר מאי פעם לשחקנים חדשים, ובו בזמן נותנים לותיקים מנגנון חדש ומסקרן לחקור בדמות האזור הפראי. "לתפוס את כולם" מעולם לא היה נוח יותר, אך בו בזמן מאתגר יותר - וזה בדיוק מה שצריך לצפות מדור חדש של משחקי פוקימון. בהנחה ואתם מצליחים להפסיק לבכות כשיאמר מפסיד בקרב, זאת אומרת.
זמין לנינטנדו סוויץ'.