רבע מאה אחרי שהדור הראשון שלהם הגיע לחנויות, רמקולי Soundsticks מנסים לא סתם להישאר רלוונטיים, אלא לשנות את ייעודם. לא עוד רמקולים לשולחנות מחשב, הדור החמישי של הסאונדסטיקס רוצה להתחבר לטלוויזיה שלכם. אחרי הכל, שם יהיה קל יותר להתפעל מהעיצוב השקוף שלהם ותאורת האווירה הנעימה.
כרטיס הכניסה שלהם לסלון הביתי הוא חיבור HDMI ARC שמטרתו להזרים סאונד מהטלוויזיה, ומערכת תאורה חדשה. אלה מצטרפים לחיבור בלוטות', שנמצא כאן מאז הדור הקודם, ולמה שבאמת חשוב לרוכשי סאונדסטיקס מאז ומעולם - עיצוב אייקוני.
25 שנים של עיצוב
זה לא סופרלטיב ריק. בחברת הרמן (Harman), שעיצבה את הדור הראשון של הסאונדסטיקס יחד עם אפל והמעצב הראשי שלה דאז, ג'וני אייב, אוהבים להצביע על כך שהם נמצאים בתערוכה הקבועה של מוזיאון MoMA בניו יורק.
אבל גם בלי פרט מידע מהסוג שמוצאים רק בהודעות לעיתונות, העיצוב השקוף של הסאונדסטיקס באמת זכיר מאוד. זו גם הסיבה לכך שהוא לא מאוד השתנה ב-25 השנים האחרונות.
בזמנו, המטרה הייתה לייצר רמקולי 2.1 שיתאימו ללוק של ה-iMac G3. שיתוף הפעולה בכלל התחיל מסאב-וופר, שאייב והרמן עיצבו כאביזר נלווה למק. אבל הרבה השתנה מאז: אייב עזב את אפל, הרמן נמכרה לסמסונג, והשוק הוצף ברמקולים איכותיים ומעוצבים של שלל יצרנים.
לא אופתע אם בכלל לא ידעתם שסדרת הרמקולים הזו עדיין איתנו. כמעט עשור עבר בין הדור השלישי שיצא ב-2011, לבין הדור הרביעי שיצא באוגוסט 2020 - כשרוב העולם היה עסוק בדברים קצת אחרים.
מאז ועד לאחרונה, עברו חמש שנים בלי דגם חדש. הרמן אמנם יצרה סדרה שלמה של רמקולים שקופים על בסיס העיצוב הזה, אבל הם לא בדיוק כבשו את העולם. אז האם הדור החמישי של הסאונדסטיקס האגדיים הוא הקאמבק שרמקולים שקופים צריכים? ועד כמה בכלל סאונד חשוב בכל הסיפור הזה, כשהדגש העיקרי הוא העיצוב?
האם הדור החמישי של הסאונדסטיקס האגדיים הוא הקאמבק שרמקולים שקופים צריכים? ועד כמה בכלל סאונד חשוב בכל הסיפור הזה, כשהדגש העיקרי הוא העיצוב?
סאונד וחווית שמע
נתחיל מהסאונד. בכל אחד מה"מקלות" יש שלושה רמקולים עם דרייברים של 40 מ"מ, וטוויטר עם דרייבר של 25 מ"מ, ובנוסף יש גם סאב ייעודי. הספק המערכת הוא 190 וואט, וטווח שחזור הצלילים הוא בין 40 הרץ ל-20 קילו-הרץ.
עד כאן המפרט, אבל איך זה נשמע בפועל? עוד לפני שמשחקים עם האיקוולייזר, אליו אפשר לגשת דרך האפליקציה, שמים לב שההגדרות הבסיסיות איתן הרמקולים מגיעים מהמפעל הוא חם מאוד. במילים אחרות – הרבה דגש על בס, מעט תשומת לב לתדרים גבוהים.
האיקוולייזר יכול לשנות קצת את המצב, אבל לא בצורה דרמטית. אלה רמקולים שהמטרה שלהם היא לפנות לקהל כמה שיותר רחב, גם אם זה בא על חשבון האמינות שלהם. זה לא בהכרח דבר רע - Beats עשו מזה מיליארדים.
זה מאוד בלט ב-Reckoning Song של אסף אבידן, למשל. החלקים שבהם קולו של אבידן גבוה מספיק בשביל לצרום ברמקולים ניטרליים, מקבלים כאן סוג של ריכוך. וגם הקונצ'רטו לכינור של מנדלסון אמנם עדיין מהמם, אבל לא כמו שכינור אמור להישמע. אלבומים עם צליל חם יותר, כמו West End Girl החדש של לילי אלן, דווקא מרוויחים.
ואיך הם כרמקולים לטלוויזיה? כל עוד אתם מסתפקים בסטריאו, ולא מחפשים צליל היקפי - טובים מאוד. למרות שרמקולים עם צליל חם מדי עלולים לפגוע ביכולת להבין דיבור, במיוחד בסצנות רועשות, ה-Soundsticks 5 מאפשרות להבין דיבור בצורה טובה.
תפעול טכני
מבחינה טכנולוגית, יש כאן כמה החלטות מעניינות וכמה קצת תמוהות. קודם כל, השילוב של כניסת HDMI ARC בהחלט מבורך - הרמקולים נותנים פייט לסאונדברים פשוטים, מהסוג שלא מנסה לייצר צליל היקפי אלא מסתפק בסטריאו וסאב-וופר. בנוסף, הם נראים כאמור יותר טוב מסאונדבר סטנדרטי.
החיבור דרך HDMI ARC גם מייתר את הצורך בשלט, היות ואז הרמקולים נשלטים על ידי השלט של הטלוויזיה. ואם אתם שמים אותם על שולחן מחשב, כפתורי המגע בבסיס הרמקול הימני עושים את העבודה. הם שולטים בעוצמה, מכבים ומדליקים את התאורה, ומכניסים את הרמקולים למצב בלוטות'.
עם זאת, אם תרצו להשתמש בבלוטות' כדי לחבר את הסאונדסטיקס למחשב או לטלוויזיה, תגלו שזו לא הדרך האופטימלית לצפות בווידאו. אפילו שהם משתמשים בתקן בלוטות' 5.4 החדש-יחסית, רוב הסיכויים שהמשדר שמדבר איתם תומך רק בגרסאות ישנות יותר של התקן, וזה מוביל לשיהוי שאפשר להבחין בו בין הצליל לתמונה.
לכן, בחיבור הבלוטות' עדיף להשתמש אם אתם רוצים לשמוע מוזיקה או להאזין לפודקאסט (מקור אודיו בלבד). עבור מחשב, עדיף להשתמש בכבל 3.5 מ"מ סטנדרטי. הרמקולים כן תומכים ב-Auracast, טכנולוגיה מבוססת-בלוטות' של הרמן, שמאפשרת לשתף צליל מרמקול תומך אחד לכמה אחרים.
אבל רגע, מה עם חיבור ה-USB-C בפאנל האחורי של הסאב-וופר? בגרסה האירופאית של הרמקול, שאותה אנחנו מקבלים בישראל, החיבור מיועד לצורך שירות בלבד - עדכון תוכנה וכו'. רק בגרסה האמריקאית אפשר לחבר אליו מכשירים אחרים. למה? לא ברור כל כך.
אפליקציה והגדרות
שינוי ההגדרות של הסאונדסטיקס 5 נעשה דרך האפליקציה הראשית של הרמן קרדון. תוכלו לקבוע כאן את הצבעים בהם הרמקול והסאבוופר יוארו, כולל מהירות החלפת הצבעים. בנוסף, תוכלו להתאים את זרימת הצבעים לסאונד, זאת באמצעות האיקוולייזר שנותן לכם 7 נקודות משחק לאורך טווח התדרים.
זו אפליקציה מינימליסטית למדי, שלא מרגישה אפויה עד הסוף עבור הרמקול. קודם כל, נהוג לתת כמה הגדרות קבועות מראש עבור האקוולייזר, ואילו כאן צריך לעשות הכל ידנית. אפילו קביעת צבע התאורה הייתה מסובכת יתר על המידה.
החדשות הטובות הן שכנראה לא תצטרכו להשתמש באפליקציה הרבה. מרגיש כאילו היא כאן בעיקר להגדרה ראשונית וזהו.
בשורה התחתונה
מצד אחד, שוק הרמקולים הביתיים רווי מאי פעם. גם לסמסונג, חברת האם של הרמן, יש רמקולי 2.1 במחיר נמוך יותר מה-1,299 ש"ח שתתבקשו לשלם על הסאונדסטיקס 5, המשווקים בארץ על ידי באג. ואם אתם רוכשים אותם עבור מחשב, היעדר USB זה שיקול.
מצד שני, אם אתם אוהבים את איך שהרמקולים האלה נראים, בין אם מסיבות עיצוביות גרידא או נוסטלגיות, אין להם באמת מתחרים בולטים בשוק, כאשר תוספת חיבור ה-HDMI הופכת אותם לרלוונטיים יותר מאי פעם עבור הסלון הביתי. הוסיפו לכך סאונד טוב מאוד, וקיבלתם הצעה שגם ב-2025 נשארת רלוונטית.
