שוק הסמארטפונים בישראל נשלט ברובו על ידי סמסונג, אפל ושיאומי. האחרונה השיקה לאחרונה את אחד המכשירים המסקרנים ביותר שלה, Poco F7 Ultra, שמעורר עניין במיוחד בכל הקשור למיצובו בזירה המקומית.
כחלק מקבוצת שיאומי, פוקו נחשבת כ"ילד הרע" של הקבוצה - מותג שנועד לשבש את עולם הסמארטפונים על ידי מכשירים שמציעים תמורה גבוהה במעט מאוד כסף (סוג של מה שוואן פלוס ניסתה לבצע בתחילת דרכה). במילים אחרות, הרעיון הוא לספק מכשיר עם נתונים טכניים שמתחרים בסמארטפוני פרימיום של המותגים המובילים, אבל במחיר שמקביל למכשיר זול הרבה יותר.
פוקו בהקשר הזה מצליחה לבסס את מעמדה כיצרנית המציעה חומרה מרשימה במחירים תחרותיים, וה- F7 Ultra, שהושק לפני מספר חודשים, ממחיש זאת היטב. השאלה הגדולה היא האם הוא מספק חוויה שתצדיק את הבחירה בו, במיוחד אל מול שחקנים ותיקים וחזקים יותר בשוק.
עיצוב ומבנה: מראה יוקרתי ועמידות טובה
הרושם הראשוני מה-F7 Ultra הוא של מכשיר אלגנטי ואיכותי. הוא משלב חזית המוגנת על ידי זכוכית Xiaomi Shield Glass 2.0 (הגרסה של החברה לזכוכית משוריינת), גב זכוכית, ומסגרת אלומיניום עמידה.
במימדים של 160.3x75x8.4 מ"מ ומשקל של 212 גרם, הוא מרגיש מאוזן ונוח לאחיזה. המכשיר מתהדר בתקן IP68 לאבק ומים, מה שמבטיח עמידות בטבילה עד לעומק 2.5 מטרים למשך 30 דקות. זו תכונה שלא תמיד מוצאים במכשירים בקטגוריית המחיר שלו, והיא בהחלט מוסיפה שקט נפשי.
בסך הכל איכות הבנייה מרשימה מאוד למכשיר בקטגוריה הזו, ואם לא היה כתוב לו פוקו על הגב, היינו בקלות יכולים להתבלבל עם מותג הרבה יותר יוקרתי. אנחנו לא מבטיחים שהעמידות שלו אכן עומדת בציפיות - להרבה מכשירים של שיאומי ומותגי המשנה שלה יש נטייה להתנפצות מסכים - אבל עד כה בפעם היחידה בה הוא נפל לנו לרצפה - לא נצפתה ולו שריטה אחת.
בכל מקרה, היצרנית מבטיחה שהזכוכית של המסך עמידה עד פי 20. ביחס למה? לא ברור, אבל זה נשמע הרבה אז נזרום.
בסך הכל איכות הבנייה מרשימה מאוד למכשיר בקטגוריה הזו, ואם לא היה כתוב לו פוקו על הגב, היינו בקלות יכולים להתבלבל עם מותג הרבה יותר יוקרתי
מסך: חוויה ויזואלית ללא פשרות
חווית השימוש מתחילה ונגמרת במסך, ובתחום זה ה-F7 Ultra מצטיין. הוא מצויד בפאנל AMOLED בגודל 6.67 אינץ' המציג רזולוציית 2K (1440x3200 פיקסלים). המסך אגב מתוצרת TCL - מותג הטלוויזיות הסיני העולה.
התוצאה - תצוגה חדה ועשירה בפרטים, עם צפיפות פיקסלים מרשימה של כ-526ppi. קצב הריענון הגבוה, 120 הרץ, מבטיח גלילה חלקה ותגובתיות מיידית, תכונה קריטית לגיימרים ולכל מי שמחפש חווית שימוש זורמת. עם תמיכה של 68 מיליארד צבעים, Dolby Vision ו-HDR10+, הצבעים חיים ומדויקים.
גם בהירות המסך מרשימה במיוחד - עד 1800 ניטים בשימוש יום-יומי ועד 3200 ניטים בשיא. נתון זה מבטיח קריאות מעולה גם תחת שמש ישירה, חיוני לאקלים הישראלי. בנוסף, טכנולוגיית עמעום PWM תורמת להפחתת עייפות העיניים בשימוש ממושך, בפרט בתאורה חלשה. בנוסף, עיצוב המסך שטוח וללא שוליים מעוגלים, כך שהתצוגה לא מעוותת. בסך הכל מדובר בפאנל מצויין שמתאים גם לגיימרים וגם לצריכת מדיה באיכות גבוהה.
תוכנה: שיאומי, לטוב ולרע
ממשק המשתמש של שיאומי - Xiaomi HyperOS - מקבל כאן נופך פוקו בזכות כמה שינויים קוסמטיים באייקונים מסוימים, אבל בזה מסתכמים ההבדלים ביניהם. אם השתמשתם במכשיר של שיאומי בשנים האחרונות זה בדיוק אותו הדבר.
יש לו יתרונות כמו תמיכה בכל פיצ'רי ה-AI של גוגל (דרך ג'מיני), כמו גם אלה של שיאומי שניתן למצוא במכשירי הדגל של המותג (שיאומי 15 למשל). אבל גם כמה חסרונות, כמו חוסר תמיכה בשפה העברית, פרסומות מוסלקות בכל מיני מיקומים, מלא אפליקציות כפולות לאלה של גוגל, וחלוקה לשניים של וילון ההתראות וההגדרות שאליהם ניגשים במשיכת אצבע מימין או משמאל לראש המסך.
ביצועים: כוח עיבוד של מכשיר דגל
כרגיל, כדי להשתלב במבחני הביצועים של מכשירי הדגל, פוקו לא חסכו ביחידת העיבוד המרכזית. בליבו של ה-F7 Ultra פועם מעבד ה-Qualcomm Snapdragon 8 Elite, המיוצר בטכנולוגיית 3 ננומטר מתקדמת - אותו מעבד שתמצאו במכשירי הדגל המובילים של המתחרות.
בליבו של ה-F7 Ultra פועם מעבד Snapdragon 8 Elite של קוואלקום - אותו מעבד שתמצאו במכשירי הדגל המובילים של המתחרות
המשמעות בפועל היא יכולת הרצה חלקה של כל אפליקציה ומשחק תובעני, כדוגמת Genshin Impact או Call of Duty Mobile בהגדרות הגבוהות ביותר וללא "לאגים". גם ריבוי משימות אינטנסיבי ועריכת תוכן ויזואלי מתבצעים בקלות.
בזכות זיכרון RAM מסוג LPDDR5X בנפחים של 12 גיגה-בייט או 16 גיגה-בייט, לצד אחסון פנימי מהיר במיוחד מסוג UFS 4.1 (בנפחים של 256 גיגה-בייט או 512 גיגה-בייט), יישומים נטענים מהר והביצועים נשארים ברמה גבוהה, גם לאורך זמן.
יכולות צילום: מתחרה ראוי בקטגוריה
בתחום הצילום, ה-F7 Ultra מציג שדרוג ניכר לעומת דגמי עבר של החברה, ומספק חבילה מעניינת עבור המחיר שלו. הוא כולל מערך מצלמות משולש עם מצלמה ראשית של 50 מגה פיקסל עם מפתח צמצם רחב f/1.6, חיישן לא גדול אבל מפתיע לטובה (1/1.55 אינץ'), מיקוד אוטומטי רב-כיווני (PDAF) וייצוב תמונה אופטי (OIS).
בתאורת יום, התמונות חדות, עשירות בצבעים, בעלות טווח דינמי רחב ואיזון לבן מדויק. גם בתאורת לילה, המצלמה הראשית עושה עבודה טובה למדי עם חשיפה מאוזנת ורמת רעש נמוכה ביחס לקטגוריה.
בנוסף המכשיר כולל מצלמת טלפוטו של סמסונג, גם היא 50 מגה-פיקסל, עם מפתח צמצם f/2.0, זום אופטי X2.5 וייצוב תמונה אופטי. זוהי תוספת משמעותית המבדילה אותו ממכשירים רבים בקטגוריה, והיא מאפשרת צילום אובייקטים מרוחקים בפירוט טוב.
יתרה מכך, העדשה תומכת בצילום מאקרו טלפוטו ממרחק של 10 ס"מ, ומאפשרת לכידת פרטים קטנים ומרתקים. מהניסיון שלנו, נראה כי העדשה מספקת ביצועים מאוד טובים, שאמנם לא משתווים לאלו של מכשירי דגל, אבל מתקרבים אליהם מאוד.
לבסוף, מערך הצילום כולל גם עדשה אולטרה רחבה 32 מגה-פיקסל של סמסונג, עם שדה ראייה של 120 מעלות. היא מצוינת לצילומי נוף או קבוצות גדולות, ומספקת תמונות איכותיות בתאורת יום, אך לצערנו בתאורת לילה הביצועים שלה פחות מרשימים.
מבחינת צילום וידאו, המכשיר תומך בצילום ברזולוציית 8K, עם איכות וידאו גבוהה וייצוב תמונה אלקטרוני (gyro-EIS) יעיל. מצלמת הסלפי הקדמית מגיעה ב-32 מגה-פיקסל והיא הצליחה להפיק תמונות סלפי מפורטות וטובות.
למרות האיכות הכללית הטובה של מערך הצילום, בתאורת לילה גילינו שביצועי המצלמות המשניות פחות מרשימים מהראשית. בנוסף, חסרה תמיכה בצילום בפורמט RAW, ויכולת צילום וידאו 4K אינה זמינה במצלמה האולטרה-רחבה.
לסיכומו של דבר, לא מדובר במערך צילום המיועד לחובבי צילום מתקדמים. לצד זאת, הוא מציע כל מיני בונוסים בדמות תמיכה בעריכת AI (ירושה של שיאומי), יצירה של גיפים מתמונות, מנגנון חישובי AI לשיפור התמונה, שליטה על אורך המיקוד של העדשה (מ-15 עד 120 מ"מ) וצילום עם שיפור מרקם במצלמת הסלפי - מנגנון שעושה עבודה לא רעה בכלל.
לא מדובר במערך צילום המיועד לחובבי צילום מתקדמים. לצד זאת, הוא מציע כל מיני בונוסים של עיבוד מתקדם שמחפים על כך
סוללה וטעינה: עוצמה ומהירות שיא
בתחום חיי הסוללה, ה-F7 Ultra מציג יכולות יוצאות דופן. הוא מצויד בסוללה בקיבול של 5300 מיליאמפר-שעה, המספקת בקלות יום שלם של שימוש אינטנסיבי, ולעיתים אף יותר אם אתם חסכנים. נתון מרשים ללא ספק.
מעבר לקיבולת, מה שמרשים במיוחד זו מהירות הטעינה: המכשיר תומך בטעינה חוטית מהירה של 120W HyperCharge, המאפשרת טעינה מלאה בתוך כ-30 דקות בלבד. בנוסף, קיימת גם טעינה אלחוטית מהירה של 50W HyperCharge, המסוגלת לטעון את המכשיר במלואו תוך כשעה ורבע.
נתונים אלו מציבים אותו בחוד החנית מבחינת מהירויות טעינה. עם זאת חשוב לשים לב שהחברה לא תמיד מספקת את המטען המהיר בערכה הבסיסית, כך שחשוב לשים לב מי היבואן ומה נכלל בקופסה של המכשיר.
מסקנות
כאשר משווים את ה-F7 Ultra למכשיר דגל כמו סמסונג גלקסי S25 אולטרה (למרות שלטעמנו הוא מתחרה יותר בגרסת הפלוס של ה-S25), רואים את הפער לטובת המכשירים של סמסונג, במיוחד בכל הנוגע למערך הצילום, שהוא מתקדם יותר.
עם זאת, ה-F7 Ultra מצליח לגשר על חלק ניכר מהפער בתחומים כמו ביצועי מעבד, איכות מסך, ומהירות טעינה, כל זאת במחיר נמוך משמעותית. או במילים אחרות – המכשיר של פוקו מציע את חווית ה"דגל" במובנים רבים, אך ללא תג המחיר המלא. גם מדיניות עדכוני התוכנה שלו מרשימה וכוללת ארבע גרסאות אנדרואיד ושש שנות עדכוני אבטחה - משהו שלא נהוג לראות במכשירים במחירים האלה.
נכון לחודש אוגוסט 2025, מחיר ה-F7 Ultra בישראל נע סביב 2,700-3,400 שקלים, תלוי בתצורת הזיכרון והיבואן. מחיר זה ממצב אותו בקטגוריית הביניים-פלוס, ומציע תחרות ישירה למכשירים כמו OnePlus, נאת'ינג או אפילו מכשיריה של שיאומי עצמה.
