יש גאדג'טים שקל מאוד להבין למה הם קיימים. מצלמת אבטחה מצלמת, שואב רובוטי מנקה ורמקול חכם משמיע מוזיקה ועונה על שאלות. עם ה-Enabot EBO Air 2 Plus העסק קצת יותר מסובך. הוא נוסע ברחבי הבית, מצלם ב-3K, מאפשר לבצע שיחות וידאו, מזהה ועוקב אחרי אנשים וחיות מחמד, יוצא לסיורים באופן עצמאי ואפילו מגיע עם עוזר בינה מלאכותית מובנה.
כל זה נשמע מרשים מאוד ברשימת הפיצ'רים, אבל אחרי שההתלהבות הראשונית מרובוט קטן עם זוג עיניים דיגיטליות חולפת, נשארת שאלה הרבה יותר חשובה: כמה מכל היכולות האלה באמת שימושיות ביום-יום? רמז: למרות הנראות, לא מדובר בסתם עוד צעצוע שיצבור אבק בפינה.
קשה להתעלם ממנו
נתחיל בדבר שה-EBO Air 2 Plus עושה מצוין עוד לפני שמדליקים אותו: למשוך תשומת לב. הוא קטן, עגלגל, עם גוף לבן ושני מסכים בחזית שמציגים זוג עיניים דיגיטליות חמודות למדי. דרך האפליקציה אפשר לשנות את ההבעות שמופיעות עליהן ולהפעיל אפקטים קוליים שונים, והתוצאה מרגישה בכוונה פחות כמו מוצר אבטחה ויותר כמו דמות קטנה שהגיעה לגור איתכם ועם החתולים שלכם בבית (או הכלבים, אני לא שופטת).
בהתחלה קשה שלא לשחק איתו. האפליקציה מאפשרת להסיע אותו ידנית, לשנות כאמור את ההבעות שלו, לצפות בשידור חי דרך המצלמה ולתקשר באמצעותו עם האובייקטים המצולמים, אנושיים או פרוותיים, באמצעות שיחות וידאו דו-כיווניות: האדם שמתחבר מרחוק רואה דרך מצלמת הרובוט, בעוד שמי שנמצא מולו יכול לראות את המתקשר על גבי המסכים.
חלק מהיכולות האלה הן בדיוק מסוג הדברים שמנסים מיד כשמוציאים מוצר חדש מהקופסה. השאלה היא אילו מהן ממשיכים להפעיל גם אחרי שהחידוש מתפוגג.
מצלמת אבטחה ניידת
אחרי כמה חודשים של שימוש במכשיר, הפיצ'ר שמצאתי את עצמי חוזרת אליו יותר מכל הוא גם הפשוט ביותר: המצלמה. בניגוד למצלמת אבטחה קבועה, אם מה שרציתם לראות לא נמצא בפריים, אפשר פשוט לנסוע אליו.
השליטה דרך האפליקציה נוחה למדי, ועל רצפה קשה הרובוט נע בצורה טובה. אפשר לעבור מחדר לחדר, להציץ מתחת לרהיטים ולהגיע לנקודות שמצלמה קבועה פשוט לא יכולה לראות. עבור מי שרוצה לבדוק מרחוק מה קורה בבית, החופש הזה שימושי מאוד.
מצד שני, משטחים לא אחידים גורמים לתמונה לרעוד, והוא לא ממש יודע לעבוד מסביב לכבלים וחפצים קטנים שעלולים להיות על הרצפה, ומדי פעם נאלצתי לגשת ולחלץ אותו. לפי Enabot, הרובוט הקטן מסוגל להתמודד עם מכשולים בגובה של עד 10 מ"מ ועם שיפועים של עד 15 מעלות, אבל הנתונים האלה לא משנים את העובדה שבית אמיתי הוא לא מסלול ניסויים נקי.
ה-Air 2 Plus מצויד במצלמת 3K ברזולוציה של 2880 על 1620 פיקסלים ובזווית צילום של 137 מעלות. איכות התמונה טובה ומספיקה בהחלט כדי לראות מה קורה בבית, גם בתנאי תאורה לא אופטימליים או בצילום לילה.
עם זאת, חשוב לקחת בחשבון שהרובוט נמוך. מאוד. כשהמצלמה נוסעת כמה סנטימטרים מעל הרצפה, הסלון נראה אחרת לגמרי. שולחן הופך לקיר, ספה מסתירה חלק גדול מהחדר ואדם שעומד קרוב למצלמה לא תמיד מצולם מהזווית שהייתם רוצים לקבל במקרה של אירוע אבטחה.
מצד שני, הגובה הנמוך מאפשר לו להגיע למקומות שמצלמה רגילה כאמור לעולם לא תגיע. הוא יכול להציץ מתחת למיטה, להתקרב לפינות שונות בבית ולשנות את נקודת הצילום לפי הצורך. לכן, במקום לקבל תמונה רחבה וקבועה של החדר, מקבלים מצלמה שאפשר לשלוח למקום שמעניין אתכם באותו רגע.
וזה כמובן נוח במיוחד לאלו שיש בביתם הולכים על ארבע. ה-Air 2 Plus כולל יכולת זיהוי ומעקב אחרי אנשים וחיות מחמד, כך שהוא יכול לעקוב אחריהם כשהם בתנועה. דרך האפליקציה אפשר גם לשלוח אותו לחפש את חיית המחמד שלכם, וזה מסוג הפיצ'רים שנשמעים קצת מיותרים עד שהחתול שלכם מחליט להיעלם ואתם כבר בהתקף הלב השלישי כמה קילומטרים משם.
ומה עם כל ה-AI?
כמו כמעט כל מוצר טכנולוגי ב-2026, גם ה-EBO Air 2 Plus מגיע עם יכולות מבוססות בינה מלאכותית. Enabot שילבה בו עוזר קולי שתומך במודלי שפה, לצד יכולות הזיהוי והמעקב שכבר הזכרתי. מלבד היכולת המשעשעת לדבר עם רובוט קטן שיושב אצלכם בסלון, העובדה שהרובוט מבין אחרי מי הוא אמור לעקוב, היא שימושית בהרבה.
יש גם מצב Smart Patrol, שמאפשר להגדיר סיורים מתוזמנים ברחבי הבית. הרעיון טוב במיוחד אם רוצים להשתמש ברובוט בזמן שלא נמצאים בבית, אבל כאן שוב חוזרים לנקודה שציינתי מקודם: הסיור יהיה מוצלח כל עוד הדרך של ה-EBO נשארת פנויה.
האוטונומיה נעצרת בתחנת הטעינה
כדי שכל העסק יעבוד בלי התערבות, הרובוט אמור גם לדעת לחזור בעצמו לתחנת הטעינה שלו. הוא מצויד בסוללה בקיבולת 5,000 מיליאמפר-שעה, שלפי Enabot מספיקה לעד ארבע שעות של תנועה רצופה או כ-9 עד 10 שעות במצב המתנה או הקלטת וידאו.
בפועל, החזרה לתחנה היא אחד המקומות שבהם עדיין מרגישים שמדובר במוצר שזקוק לליטוש. התחנה דורשת שטח פנוי רחב יחסית סביבה, וגם אז הרובוט לא תמיד מצליח להתמקם עליה בצורה חלקה, או לזהות אותה בהצלחה.
כשאתם בבית, זה כאמור פשוט - ניגשים, מרימים ומניחים אותו בתחנה. אבל כשכל הרעיון הוא להפעיל אותו דווקא כשאתם לא בבית, זה כבר קצת יותר מעצבן. במיוחד משום שהסיורים המתוזמנים מתחילים מתחנת הטעינה.
ה-EBO Air 2 Plus מגיע עם כרטיס microSD בנפח 32 גיגה-בייט והוא תומך בהרחבה של עד 256 גיגה-בייט. אפשר לשמור עליו את ההקלטות באופן מקומי, כך שלא חייבים להסתמך על אחסון ענן עבור הסרטונים. במוצר שמסתובב בתוך הבית ומצלם חלקים שונים ממנו, האפשרות לבחור באחסון מקומי היא יתרון משמעותי, וגם חוסכת תלות בשירות אחסון נוסף.

אז האם ממשיכים להשתמש בו?
זו בסופו של דבר השאלה המעניינת באמת. בימים הראשונים סביר להניח שתנסו כמעט הכל: תחליפו לו עיניים, תסיעו אותו ברחבי הבית, תבדקו את ה-AI ותפעילו את האפקטים. אבל לא כל הפיצ'רים האלה שורדים את מבחן הזמן באותה מידה.
דווקא הפיצ'רים הפשוטים הם אלו שמצאתי את עצמי ממשיכה להשתמש בהם: האפשרות לפתוח את האפליקציה מחוץ לבית, להסיע מצלמה לחדר אחר, לבדוק מה קורה בפינה שלא נמצאת בפריים או לחפש את החתולים שלי - אלו היתרונות ששום מצלמה קבועה לא תוכל לספק.
מנגד, צריך לקבל את המגבלות. הוא דורש רצפה פנויה יחסית, לא תמיד מסתדר עם שטיחים ומכשולים, החזרה לתחנת הטעינה עוד זקוקה לשיפור, וחלק מיכולות ה-AI מרגישות יותר כמו תוספת נחמדה מאשר סיבה לרכוש את המוצר.
ה-EBO Air 2 Plus הוא לכן מסוג הגאדג'טים שקשה להמליץ עליהם לכולם. הוא לא פותר בעיה דחופה שלא היה לה פתרון קודם, ורוב האנשים בהחלט יכולים להסתדר בלעדיו. מה גם שמחיר של כ-1,760 שקלים הופך אותו לגאדג'ט לא זול בכלל.
אבל למי שאוהב גאדג'טים, ובעיקר למי שמוצא את עצמו פותח מצלמה באמצע יום העבודה רק כדי לבדוק איפה החתול נעלם הפעם והאם הוא שוב פעם הגיע לנייר המגבת שעל השיש, היכולת ממש לצאת ולחפש אותו יכולה להיות הרבה יותר שימושית ממה שנדמה בהתחלה.









