אחד האתגרים המשמעותיים במאבק בהתפשטות נגיף הקורונה, הוא אתגר האבחון המוקדם: השילוב בין זמן הדגירה של הנגיף, העובדה שהוא מלווה בסימפטומים דומים למחלות נשימתיות אחרות כמו שפעת, ומגבלות הרפואה הקהילתית - כל אלה הופכים את הסיכוי לאבחון מוקדם של קורונה לקטן במיוחד. מחקר שנערך באוניברסיטת תל-אביב, ומלווה באפליקציה בשם PerMed שכבר זמינה להורדה בחנות גוגל פליי, אמור לענות בדיוק על הצורך הזה, בתקווה לאפשר אבחון מוקדם שמבוסס על נתונים.
אפליקציה לאבחון קורונהאפליקציה לאבחון קורונה
אפליקציה לאבחון קורונה
(צילום: יח"צ)
"היום כשאנחנו הולכים לביקור אצל רופא המשפחה, יש לו בממוצע 5-15 דקות לקבל החלטה, והוא עושה את זה בעיקר על בסיס סימפטומים קליניים, אבל המידע הזה הוא סטטי ומאוד חלקי", מסביר ד"ר ארז שמואלי, מרצה וחוקר במחלקה להנדסת תעשייה באוניברסיטת תל-אביב. "כתוצאה מזה, הרבה מהאבחונים שנעשים הם שגויים, ומובילים לטיפול לא נכון. לא מזהים שיש לנו שפעת, ולא מבדילים בינה לבין מחלות נשימתיות אחרות. בטווח הקצר יש כאן נטל כלכלי ובריאותי, ובטווח הרחוק יותר זה עלול להוביל לכך שנפתח עמידות לתרופות אנטיביוטיות ואנטי-ויראליות. זו בעיה רצינית שמוגדרת על-ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) כאחת הסכנות הגדולות לבריאות הציבור".
כדי להתגבר על בעיית האבחונים השגויים - שהופכת קריטית במיוחד בימי קורונה, ולהמנע ממתן טיפולים שגויים, הקים ד"ר שמואלי יחד עם ד"ר דן ימין מערך מחקרי שלם שמנסה להציע אבחנה וטיפול במחלות נשימתיות על בסיס אינטגרציה של נתונים. האפליקציה שפיתחו אוספת מידע בשני רבדים: גם בתצורה של שאלוני דיווח עצמי - העוסקים אל רק במצב הסימפטומתי והבריאותי של המשתמשים, אלא גם במצב הרוח והרווחה הכללית שלהם, וגם באופן של איסוף נתונים פסיבי מהמכשיר עצמו: מיקום, תנודתיות שמאפשרת הבנה לגבי פעילות גופנית, וגם ניטור איכות השינה.
ד"ר ארז שמואליד"ר ארז שמואלי
ד"ר ארז שמואלי
(צילום: חן גלילי)
"המטרה של האפליקציה היא לנתח שינויים התנהגותיים בחולה לאורך זמן", מסביר ד"ר שמואלי. "כרגע היא נועדה לאסוף מידע, שיאפשר לנו בהמשך לבנות מודלים של למידת מכונה, שיעזרו לנו לאבחן את המחלות בצורה מדוייקת יותר ובשלב מוקדם יותר". לדבריו, בשלב הבא של המחקר, ישולבו הנתונים שנאספו באפליקציה יחד עם רשומות רפואיות דיגיטליות ממשתתפים בגילאי 60 ומעלה שהסכימו להשתתף בניסוי. "זה תהליך שדורש לא מעט, אבל הוא יאפשר לנו יכולת יטובה באיסוף הנתונים ובקבלת מידע עשיר ואיכותי יותר", אומר ד"ר שמואלי.
מה לגבי פרטיות? "האפליקציה שלנו לא מצריכה מהמשתמשים שום פרט מזהה - לא שמות, לא מספרי טלפון ולא מספרי תעודות זהות. הנתונים שנאספים נשמרים על שרתי האוניברסיטה המאובטחים, והם נגישים רק לצוות המחקר".
אחת הבעיות עם האפליקציות הקשורות בקורונה היא השגיאות בזיהוי. איך זה נפתר אצלכם? "לא קשה מדי לשפר את המצב הקיים היום בעזרת טכנולוגיה. פולס פוזיטיב או נגטיב קיימים היום בצורה גבוהה גם אצל רופא המשפחה, והמטרה היא שהם יהיו בהיקף נמוך משמעותית".