אפליקציית מעקב הקורונה "המגן 2" עלתה אתמול לאוויר ויש הרבה אנשים בממשלה ובכוחות הביטחון שעוצרים את נשימתם: אם הציבור יאמץ בהמוניו את האפליקציה, יכול להיות שאפשר יהיה להיפרד לשלם מאמצעי האיכון של השב"כ.
בשיחה עם ynet העריך אתמול השר לענייני מודיעין אלי כהן, שאמצעי השב"כ יהיו איתנו עוד כשלושה חודשים. למעשה, הרף שקבעה הממשלה להפסקת איכוני השב"כ – הטמעה של המגן 2 בכשליש מהסמארטפונים בישראל – גבוה מאוד. לפי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, רק בשלוש מדינות עברו שיעורי ההטמעה את היעד הזה: שווייץ, איסלנד וסינגפור. בגרמניה רק 17 אחוזים מבעלי הסמארטפונים התקינו אפליקציית מעקב, בצרפת רק 3 אחוזים. אלא אם מישהו מניח שבישראל שיעורי הצייתנות גבוהים במיוחד, החלטת הממשלה נראית כאילו נועדה להמשיך את הפעלת השב"כ עד לבוא המשיח או היעלמות הקורונה, מה שיקרה קודם.
גבר מחזיק סמארטפוןגבר מחזיק סמארטפון
יש חלופות לאיכונים
(צילום: shutterstock)
בשב"כ תולשים שערות מרוב צער. החלטת הממשלה להמשיך להשתמש במעקב השב"כ התקבלה בניגוד לדעתו של ראש השב"כ נדב ארגמן, שביקש מפורשות בישיבת הממשלה להסיר את המשימה הזו ממנו. בשב"כ לא אוהבים את הפרופיל התקשורתי הגבוה שמקבלת הפעילות שלהם. האיכון השגוי של אנשים, כאלה שלא נחשפו לחולה מאומת, לא הוסיף מוניטין חיובי לשירות גם אם לא קרה באשמתו.
גורם ביטחוני אומר ל-ynet: "המדינה חייבת לפתח טכנולוגיה אזרחית. לשב"כ אין בעיה להיכנס מתחת לאלונקה כמו שהיה בגל הראשון, אבל צריך לאתר על המדף או לפתח כלים משלימים. גם בשב"כ כלי האיכון הוא חלק מסט כלים שסוגר מעגל סיכולי. האיכון לבדו לא מספיק". אריק "האריס" ברבינג, מי ששימש בתפקיד ראש אגף הסייבר בשב"כ, כתב במאמר שפרסם: "מומלץ להמשיך לעסוק באופן מזורז במציאת מענים אחרים, הקיימים בשוק האזרחי ויהוו תחליף לאיכון של שירות הביטחון הכללי, כולל תשתית משפטית והפעלתה על ידי גוף אחר. חשוב שהארגון יחזור לחשאיותו וימשיך להיות ממוקד במשימותיו, משימות מצילות חיים".
יכול להיות שהמגן 2 הוא הכלי הנכון להחליף את איכון השב"כ, אבל התנאים שהציבה הממשלה מעמידים את האפשרות הזו בספק. הסנטימנט הספקני, שלא לומר הרתיעה, שבו מקבל הציבור את האפליקציה, עלול להביא לשיעורי התקנה נמוכים ולא מספיקים. כדי להחליט מהי החלופה הנכונה לאיכון השב"כ הוקמה בממשלה ועדת שרים בראשות שר המודיעין אלי כהן, ובהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון בני גנץ, שר הבריאות יולי אדלשטיין, שר המשפטים אבי ניסנקורן ושר החוץ גבי אשכנזי. על פי תיקון החוק שמפעיל עכשיו את השב"כ, הוועדה הזו אמורה להמליץ לממשלה על חלופות מתאימות.
אפליקציית המגןאפליקציית המגן
אפליקציית המגן
(עיבוד תמונה. צילום: shutterstock)
תהליך בחינת החלופות החל למעשה בממשלה הקודמת, בצוות שרים בראשו עמד השר יובל שטייניץ. הצוות יצא בקול קורא לכל חברות הייטק הישראליות להציע לממשלה חלופות או אמצעים משלימים למעקב השב"כ. בין השאר נבחנה מערכת מידע מרכזית שפיתחה חברת הסייבר ההתקפי NSO, שתנהל מעקב ומאגרי מידע עשירים על כל אזרח ותעניק לו "ציון הידבקות" בין 1 ל-10. מי שדחף את התוכנית היה שר הביטחון אז, נפתלי בנט. השבוע אמר השר אלי כהן כי הרעיון נפל. למה? "אי אפשר להתייחס לזה. יש סוגיות כאלה ואחרות עם ההצעה הזו".
מתברר שחברות הייטק ממשיכות להציע לממשלה שורה ארוכה של טכנולוגיות שיכולות לסייע במאבק בקורונה, כולל טכנולוגיות מעקב, טכנולוגיות זיהוי פנים באמצעות מצלמות וטכנולוגיות לאכיפת תקנות התו הסגול והנחיות משרד הבריאות. השר כהן לא מפגין התלהבות, אבל לאו דווקא משיקולי הגנת הפרטיות. "אנחנו לא רוצים לגרום לעומס רגולטורי על בעלי העסקים, גם ככה לא קל להם", הוא אומר.

טכנולוגיות חלופיות

אז מה מציע ההייטק הישראלי לעזרת מקבלי ההחלטות? הנה כמה מהטכנולוגיות הישראליות שנמצאות בארסנל הפוטנציאלי של הממשלה.
מעקב קורונה עם מערכת שוע"ל
ברשויות המקומיות לא ממתינים להחלטת ועדות שרים. בסיוע פיקוד העורף העיריות מפעילות את תוכנת ניהול המשברים "שו"ב הקורונה", שמאפשרת מיפוי ומעקב אחר החולים וקצב ההדבקה עד לרזולוציה של רחובות ואפילו בניינים. התוכנה מבוססת על מערכת "שוע"ל", תוכנה לניהול משברים, שפותחה עבור פיקוד העורף על ידי חברת TSG.
במרכז השלטון המקומי חותרים להקמת פלטפורמה כוללת, שתכלול את כל נתוני המאבק בקורונה בכל הגופים והמוסדות בישראל. מכיוון שהיא מרכזת נתונים ממערכות הבריאות, הרווחה, החינוך, התעסוקה והתכנון ובנייה, היא מאפשרת מיפוי מדויק של החולים, כמו למשל זיהוי מקום המגורים של כל הילדים שבבית ספרם אותר חולה מאומת. תמונת מצב כזו תאפשר להניע תהליך קבלת החלטות מושכל, ולבודד רחובות במקום שכונות וערים. בשלב זה מופעלת המערכת ביותר מ-100 רשויות מקומיות ומספרן גדל במהירות.
מעקב מבודדים עם מערכת קרביין
חברת קרביין (Carbyne) הישראלית פיתחה פלטפורמה למוקד חירום, שמאפשרת לקבל דיווחים ועדכונים בווידאו באמצעות מצלמות של האזרחים תוך ניטור מקום המדווח במדויק. אמיר אליחי, מייסד ומנכ"ל החברה, אומר שהמערכת יכולה לחסוך את המאמצים וכוח האדם הרב הנדרש כדי לוודא בידוד: "כשחזרתי מארצות הברית ונאלצתי להיכנס לבידוד, פקח היה צריך להגיע לביתי כחמש פעמים כדי לוודא שלא יצאתי מפתח ביתי. באמצעות המערכת של קרביין הוא היה יכול לבדוק מה המיקום המדוייק שלי ללא צורך בהגעה".
טכנולוגיית מוקד החירום של קרביין נמצאת כבר בשימוש ארגון איחוד הצלה בישראל, עיריית ירושלים, עיריית ת"א, שירותי כבאות והצלה ומוקדי 911 רבים בארה"ב. בעת קבלת דיווח של אזרח על חשש להידבקות בקורונה היא מאפשרת לאבחן את האירוע, לבצע בדיקה רפואית ראשונית מרחוק ולצמצם מגע פיזי. במקרים הנדרשים המערכת תשגר צוות סיוע למיקום החולה המדוייק. בחברה מדגישים את השמירה על פרטיות הציבור כשקישור הווידאו נעשה רק בהרשאה של האזרח.
מעקב קורונהמעקב קורונה
מעקב מבודדים במערכת קרביין
(צילום: יח"צ)
מעקב הנחיות עם ויסייטס
הטכנולוגיה של חברת הסטארט-אפ הישראלית ויסייטס (Viisights) מאפשרת לרשויות לוודא הקפדה על הנחיות משרד הבריאות כמו שמירה על ריחוק חברתי ועטיית מסיכות גם ללא פקחים שמסתובבים בשטח. מדובר במערכת לניתוח תכני וידאו ממצלמות אבטחה, שמזהה תבניות התנהגות לא רצויות כמו חריגה מהמרחק המינימלי המותר, תור צפוף או התקהלות, מספר אנשים גדול מדי במכונית ואי-עטית מסיכה. המערכת מייצרת מפות חום, שמאפשרות להגדיר אזורים בעייתיים מבחינת אכיפה או חשש להתפרצות.
המערכת עושה שימוש במצלמות וידאו המוצבות בבתי חולים, לאורך המדרכות והכבישים, בשטחים ציבוריים, במרכזי קניות ועוד. באמצעות בינה מלאכותית ולמידה עמוקה היא מייצרת הבנה אוטומטית בזמן אמת של תוכן הווידאו. המערכת אינה מזהה את האנשים אישית, אלא מנתחת את ההתנהגות שהיא קולטת. אסף בירנצוייג, מייסד ומנכ"ל החברה, אומר שמדובר בדרך יעילה, שאינה פוגעת בפרטיות, למניעת התפשטות הנגיף.
מעקב קורונהמעקב קורונה
איתור צפיפות בתור לקופה
(צילום: יח"צ)
מעקב מתרחצים עם לינקסייט
מערכת מעקב המתרחצים בבריכה של לינקסייט (Lynxight), מחממת Terralab, פותחה כדי לזהות מקרי טביעה בבריכות שחייה ציבוריות באמצעות מצלמות וידאו שמוצבות גבוה מעל הבריכה. בתקופת הקורונה הוסיפה החברה יכולות חדשות למערכת כדי שתוכל להתריע על התנהגות חריגה של הרוחצים, כמו למשל מספר כולל של מתרחצים במים, התקהלות או צפיפות אסורה.
על רקע החששות שמושמעים סביב פתיחת הבריכות, והמאבק שמתנהל בממשלה ובכנסת בין תומכי פתיחה ומתנגדיה, אייל עמית, מייסד-שותף בלינקסייט, אומר שהיכולות החדשות מאפשרות לפתוח את בריכות שחייה תוך עמידה בדרישות התו הסגול בצורה מהימנה: "המערכת נותנת מידע חדש שלא היה אפשרי קודם לכן - כמה אנשים נמצאים עכשיו במים, כמה בבריכת הפעוטות, כמה בעמוקים. התשובות עוזרות לתפעל את המתחם, למקם את המציל במקום הנכון ולוודא שהבריכה מתנהלת לפי ההנחיות".
מעקב קורונהמעקב קורונה
מעקב מתרחצים במערכת לינקסייט
(צילום: יח"צ)
זיהוי נחשפים עם קורסייט
בחברת הסטארט-אפ קורסייט (Corsight) אומרים שטכנולוגיית זיהוי הפנים במסכה שלהם יכולה למנוע מעשרות אלפי ישראלים להישלח לבידוד שלא לצורך. החברה פיתחה מערכת המאפשרת לזהות במדויק מקרי הידבקות, למשל בבתי חולים, במקומות עבודה, בקניונים ועוד, ולהסיר את חשש ההידבקות מאנשים אחרים. חקירה אפידמיולוגית על בסיס המידע של קורסייט מתבצעת במהירות רבה: המערכת מזהה את האנשים בקרבת החולה המאומת, גם אם עטו מסכה על פניהם, ומפיקה רשימה של אנשים שיש חשש מהותי שנדבקו. היא גם יודעת לזהות את המבוגרים יותר מבין האנשים כך שניתן יהיה לתעדף את הטיפול בהם.
עופר רונן מחברת Corsight אומר שהמערכת יכולה לשמש גם להתרעה בזמן אמת על אדם שמפר בידוד. גם אם הוא מוסתר במסכה, או מנסה להסתיר פניו. "ניתוח וידאו הוא פתרון מהיר יותר מהמתנה לתוצאות בדיקת קורונה", אומר רונן, "לדיוק של חשד להידבקות יש חשיבות רבה למשל לקראת החזרת טיסות התיירות כשזיהוי לא מדויק של חולה מאומת עלול לשלוח לבידוד תיירים רבים וגם את עובדי נתב"ג".
מעקב קורונהמעקב קורונה
איתור חבישת מסיכה
(צילום: יח"צ)
מעקב בתוך בניינים עם נאווין
חברת הסטארט-אפ נאווין (Navin) פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לאנשים לנווט דרכם בתוך בניינים, קמפוסים וקניונים, מקומות שבהם ניווט GPS אינו יעיל. על רקע הקורונה החברה פיתחה את מערכת Lantern, המאפשרת לעקוב אחר מסלולי תנועה של אנשים בתוך בניינים, דבר שאפילו השב"כ לא יכול לעשות. המערכת של נאווין מגיעה לרמת דיוק של שלושה מטרים וכך יכולה לתעד חשיפה של אדם לחולה מאומת.
מעקב קורונהמעקב קורונה
מעקב חולה מאומת בתוך בית חולים
(צילום: יח"צ)
כמו באפליקציית המגן, יכולת המעקב אחר האנשים בתוך הבניינים מבוססת על הורדת אפליקציה לסמארטפון. האפליקציה עושה שימוש ברשתות הבלוטות' בבניין וברכיב המקביל בתוך הטלפון. ליאור רונן, מנכ"ל נאווין: "כלי המיפוי שפיתחנו מאפשר לעקוב אחר מסלולי ההליכה של הצוות הרפואי ושל שאר באי בית החולים בתוך המתחם, וכאשר מתגלה חולה קורונה אפשר לגלות מי שהה בקרבתו והאם היה זה במשך זמן מסוכן להדבקה".