אוהבים פרסומות באינטרנט? אז צפו לקבל אותן בקרוב גם על מסכי תצוגה בחנויות, בקניונים, בקופות החולים ואולי גם בחזית עזריאלי ולאורך נתיבי איילון. טכנולוגיה שפיתחה חברת הסטארט-אפ פרסמפו (Parsempo), שנחשפת כאן לראשונה, מאפשרת למפרסמים לבחור בין אלפי מסכים הפועלים במרחב הציבורי ולהציג עליהם פרסומות מטורגטות לקהל היעד הנמצא במקום.
פרסמפו הודיעה כעת על גיוס של 2 מיליון שקל מקרן ההשקעות נילסן אינובייט במסגרת תוכנית רשות החדשנות במסלול השקעה בחממות טכנולוגיות, והיא מסתערת על שוק עולמי של חצי מיליארד מסכי תצוגה במרחב הציבורי. לפי הערכות החברה, מדובר בשוק של 20 מיליארד דולר שנמצא בצמיחה מהירה.
פרסמפו נילסןפרסמפו נילסן
מכוונים למסך ומקבלים הנחה
(צילום: יח"צ)
הטכנולוגיה של פרסמפו (מלשון "פרסם פה") היא אחת הבולטות בתחום החדש המכונה "דיגיטל מחוץ לבית" (Digital Out Of Home - DOOH) – מעבר טכנולוגיות של פרסום מפולח ומדיד כמו באינטרנט אל העולם הממשי: טלוויזיות חכמות, מסכי מולטימדיה במכוניות וגם מסכי תצוגה במרחב הציבורי, למשל ברשתות חנויות כמו סופר-פארם, רשתות בתי קפה כמו ארומה, קניונים, סניפי דואר, בתי חולים וקופות חולים וגם עסקים קטנים וחנויות עם מסך תצוגה בודד.
פרסמפו פיתחה פלטפורמה למסחר בשטחי פרסום, שמאפשרת לבעלי המסכים ליצור מסרים ופרסומות עבור לקוחותיהם, ובנוסף לכך לפתוח את המסכים לפרסומות של מותגים וחברות חיצוניות על פי הכללים שהם קובעים ותוך ביצוע ההתחשבנות הכספית באופן מיידי. החברה גם פיתחה טכנולוגיה חדשה, שמאפשרת לאפיין את קהל היעד של כל מסך לפי חתכים של מיקום גיאוגרפי, גיל, מין ושעה ביום, וגם למדוד את החשיפה בפועל על ידי צילום הקהל שמסתכל למסך.
פרסמפו נילסן אבי שפירופרסמפו נילסן אבי שפירו
אבי שפירו. לתת שליטה לבעל המסך
(צילום: יח"צ)
בשיחה עם ynet אומר מנכ"ל פרסמפו, אבי שפירו, כי מסכי התצוגה הרבים הפזורים בעולם מנוהלים כיום בגישת אופליין בלבד, עם ריבוי מתווכים ובעבודה ידנית, כולל העלאת תוכן המודעה על ידי טכנאי באמצעות דיסק-און-קי. "הטכנולוגיה שלנו נותנת לבעל מסך שליטה על מסכים ויש בה פתרון מתקדם למדידה, שזה החור השחור של התעשייה. היום למפרסמים אין מושג מי ראה את הפרסומת והם אפילו לא יודעים אם המסך פעל. אנחנו משלבים כמה טכנולוגיות כדי ליצור תמונת מצב למפרסם, כולל שימוש במכשירים סלולריים כדי לייצר קונטקסט לסביבה של המסך".
האם אנחנו צריכים לחשוש שמעכשיו גם מסכי הפרסום עוקבים אחרינו?
"יש לנו יש סוג של ניתוח וידאו, שמאפשר לבעל המסך לדעת כמה אנשים צפו בכל פיסת תוכן לפי גיל, מין ומאפיינים נוספים, אבל זה נעשה בצורה אנונימית לחלוטין. אין לו שום מידע על האנשים שנקלטו במצלמה. איתור הפנים מזהה את כיוון ההסתכלות למצלמה, העיבוד נעשה מקומית והמידע שנשלח לענן הוא מידע אנונימי. המוצר שלנו לא מכיל יכולת של זיהוי אנשים".
פרסמפו הוקמה בסוף 2018 על ידי אבי שפירו, המנכ"ל, אפרים טבקמן, סמנכ"ל הטכנולוגיות, ומואיז נבון, מנהל הפיתוח העסקי. כמו הרבה חברות, גם פרסמפו נפגעה ממשבר הקורונה, ונאלצה לעכב את יציאתה לשוק. לדברי שפירו, החברה סיימה את פיתוח המוצר וגירסה ראשונה שלו תתחיל לפעול בחודשים הקרובים אצל לקוחות ראשונים בארה"ב, אירופה ודרום אפריקה ועד סוף השנה החברה מתכננת להגיע לתפוצה של עשרות אלפי מסכים בעולם. בישראל היא מבצעת מספר פיילוטים עם בתי חולים וקופות חולים.
פרסמפו נילסןפרסמפו נילסן
המסך של פרסמפו מפלח את הצופים בו
(צילום: יח"צ)
מנכ"ל נילסן אינובייט, דב ירקוני, צופה ששוק ה-DOOH יתפתח במהירות ויגיע למידת התחכום שמאפיינת את הפרסום באינטרנט: "ככל שיגדל ההיצע יתחילו להתפתח הביקושים, כמו שראינו עם הפרסום בטלוויזיות חכמות, ואז יש אפשרות לפרסם בצורה יותר אפקטיבית וגם למדוד בצורה יותר אפקטיבית. 'נילסן רייטינג' מובילה היום את עולם המדידה בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונות ואנחנו רוצים להיות מובילים גם בדיגיטל ולכן ההשקעה בפרסמפו מעניינת אותנו".
האם נגיע למצב שהפרסום על המסכים יוכל לטרגט אותנו אישית, כמו באינטרנט?
"כל עוד גבולות הפרטיות יאפשרו את זה, אנחנו נשתמש בכל המידע ובכל היכולות לעשות את הטירגוט כמה שיותר מפולח וכמה שיותר מדויק. אפשר לעשות את זה על פי פרמטרים של מיקום המסך, התנהגות העבר של המקום ונתונים נוספים, למשל כמו של חברת פלייסנס (Placense) שנמצאת בפורטפוליו שלנו, שיכולה להגיד איזה אנשים במקום מסוים, מאיפה הגיעו ולאן המשיכו, והכל על פי איכון של הטלפונים שלהם, שעומד בכל דרישות הפרטיות. אז כן, ככל שהעולם יהיה יותר מחובר ויותר מפולח, אנחנו נדע יותר נתונים ונאפשר טירגוט יותר מדויק והמפרסמים כבר מכירים את זה ומחכים לרגע שיהיה יותר היצע".
פרסמפו נילסן דב ירקוניפרסמפו נילסן דב ירקוני
דב ירקוני. טירגוט בגבולות הפרטיות
(צילום: אלמוג סוגנקר)
שפירו מציין כי את המגמה העולמית מובילות חברות כמו עליבאבא שהשקיעה במערך מסכי תצוגה שיתבסס על נתוני המסחר המקוון כדי לטרגט את הלקוחות בעולם הפיזי, אובר שהטמיעה טכנולוגיה כזו במכוניות שלה וערים כמו ניו יורק שהחליפו את עמדות הטלפונים הציבוריים בעשרות אלפי מסכי מידע.
בסרט דו"ח מיוחד (Minority Report) המסכים מזהים את העוברים והשבים ברחוב ומציגים להם פרסומות והודעות ממשלתיות. בניגוד לפרסומות באינטרנט, את המסכים ברחוב לא נוכל לכבות כשיימאס לנו מהפרסומות. אז לצד הקדמה והתועלת ללקוחות יכול להיות שצריך לדאוג לרגולציה של התחום החדש, או שהמציאות של סרט מדע בדיוני, שמתרחש ב-2054, תפקוד אותנו בפועל הרבה יותר מוקדם.