המאבק הגיאופוליטי בין וושינגטון לבייג'ינג עולה מדרגה, והפעם החזית אינה רק מגבלות יצוא של מוליכים למחצה, אלא הארכיטקטורה הכוללת של הבינה המלאכותית בעולם.
במהלך פסגת מדינות BRICS (ארגון בין-לאומי המאחד עשר מדינות - ברזיל, רוסיה, הודו, סין, דרום אפריקה, מצרים, איראן, אתיופיה, איחוד האמירויות ואינדונזיה ומהווה סוג של אלטרנטיבה ל-G7 המערבי) שנערכה בניו דלהי בסוף השבוע, הציג נשיא סין שי ג'ינפינג תוכנית פעולה מקיפה בת חמישה סעיפים שמטרתה להציב את סין כעמוד השדרה הטכנולוגי של הכלכלות המתפתחות.
גלריה
נשיא סין שי ג'ינפינג בטקס קבלת פנים לנשיא רוסיה פוטין בבייג'ינג
(צילום: Alexander KAZAKOV / POOL / AFP)
במרכז המהלך עומדת יוזמה להקמת קהילת קוד פתוח משותפת לבינה מלאכותית, פיתוח מודלי שפה גדולים, הקמת פלטפורמת ענן מקומיות (בטכנולוגיה סינית כמובן) וסיוע בהקמת מפעלים חכמים.
ניסיון מחושב לעקוף את ארה"ב והמערב
ההצעה הסינית היא ניסיון מחושב לעקוף את המצור הטכנולוגי שארצות הברית ובנות בריתה מנסות להדק סביב תעשיית הטכנולוגיה הסינית. בעוד הממשל האמריקאי מקדם הסכמי סחר מחמירים ויוזמות כמו Pax Silica לצד בריתות שרשרת אספקה עם יפן, בריטניה והודו, בייג'ינג מנצלת את הפורום המורחב של BRICS כדי ליצור גוש טכנולוגי מתחרה.
הפורום, הכולל כיום שחקניות מפתח כמו איחוד האמירויות, איראן, מצרים, אינדונזיה ואתיופיה, מעניק לסין גישה ישירה למיליארדי משתמשים ולשווקים בעלי צמיחה מהירה באסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית.
האסטרטגיה של שי נשענת על בידול מהותי מהמודל העסקי המערבי: בעוד שענקיות הטכנולוגיה של עמק הסיליקון - ובראשן OpenAI, מיקרוסופט וגוגל - ביססו את מעמדן סביב מודלים סגורים וקנייניים, דוגמת GPT וג'מיני, מודלי השפה המובילים של החברות הסיניות, ובראשם משפחת מודלי Qwen של עליבאבא והקוד הפתוח של "דיפסיק" (DeepSeek), מציעים חלופה זולה ונגישה משמעותית.
עבור מדינות שאינן מחזיקות בתקציבי עתק לתשלום דמי מנוי לענקיות הענן האמריקאיות, הגישה הסינית מציעה עצמאות יחסית בעלויות נמוכות. עם זאת, התלות הטכנולוגית אינה נעלמת, אלא מומרת בתלות בתשתיות ענן, תקנים ומערכות הנדסיות מתוצרת בייג'ינג.
דיפסיק
(צילום: Andy Wong, AP)
למרות הנרטיב על סולידריות דיגיטלית ודחיית עקרון "החזק קובע", המכשולים ליישום התוכנית אינם מבוטלים. הודו, שאירחה את הפסגה, ממשיכה לנהל מדיניות זהירה, וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי התריע במפורש מפני "הפיכת טכנולוגיה ומינרלים קריטיים לנשק", כאשר ניו דלהי משקיעה במקביל במיזם הלאומי IndiaAI ומהדקת שיתופי פעולה אסטרטגיים עם המערב.
יתרה מזאת, הצהרת הסיכום הרשמית של הפסגה נמנעה מלאמץ רשמית את פלטפורמת הענן וקהילת הקוד הפתוח שהציע שי, והסתפקה באמירות כלליות על הרחבת הגישה למשאבי מחשוב.
הבעיות של סין
במישור הטכני, סין עדיין מתמודדת עם בעיות חמורות משל עצמה. אימון והרצה של מודלי שפה מהשורה הראשונה דורשים כוח מחשוב מתקדם, תחום שבו חברת אנבידיה האמריקאית ממשיכה לשלוט ביד רמה.
החלופות המקומיות, כמו סדרת שבבי Ascend של וואווי, מתקדמות בקצב מרשים אך עדיין סובלות מפער ביצועים וממגבלות תפוקה הנובעות מהחרם על ציוד ליתוגרפיה מתקדם שמיוצר כיום רק על ידי ASML ההולנדית ושהטכנולוגיה שלה נשמרת קרוב מאוד לחזה של ענקיות הטק המערביות.
המאבק הנפרש כעת אינו נוגע רק לרווחיות של מודל כזה או אחר, אלא לקביעת הסטנדרטים שיעצבו את תעשיית התוכנה, הייצור החכם והכלכלה המקוונת לעשרות השנים הבאות. אם תצליח סין לקבע את מעמדה כספקית הבסיסית של תשתיות הבינה המלאכותית במדינות הדרום הגלובלי, החזון של פיצול הרשת לשני גושים טכנולוגיים מנוכרים יהפוך למציאות בלתי הפיכה.
הניסיון הסיני לבסס גוש טכנולוגי מקביל סביב קוד פתוח ותקני תעשייה משותפים אינו תקדים היסטורי, אלא המשך ישיר למלחמות שעיצבו את עולם הטכנולוגיה במאה השנים האחרונות, כאשר שליטה בתקן תעשייתי ובפלטפורמת הפיתוח הבסיסית היא מנוף הכוח המשמעותי ביותר בתעשייה.
חנות של וואווי בשנזן, סין
(צילום: AFP)
תקדים מובהק נוסף התרחש במאבקי התקשורת הסלולרית. באירופה של שנות התשעים גובש תקן ה-GSM המאוחד, אשר דחק את תקני ה-CDMA וה-TDMA האמריקאיים והעניק לחברות אירופיות דוגמת נוקיה ואריקסון עליונות עולמית במשך קרוב לשני עשורים.
לקראת פריסת הדור החמישי (5G), סין עצמה הובילה את המאבק לקביעת תדרי השידור ופרוטוקולי התקשורת הבינלאומיים באמצעות חברות כמו וואווי ו-ZTE, מה שהוביל בסופו של דבר להטלת הסנקציות האמריקאיות מחשש לשליטה סינית בצמתי תקשורת קריטיים. התופעה אף הביאה לחרם מלא על וואווי הסינית ו-ZTE מצד ארה"ב.
בתחום החומרה, המאמץ המקביל מתרחש כעת סביב ארכיטקטורת המעבדים RISC-V. מול השליטה של חברות מערביות בארכיטקטורות x86 של אינטל ו-AMD וארכיטקטורת ARM הבריטית, סין השקיעה הון עתק באימוץ ופיתוח תקן RISC-V הפתוח, המאפשר לה לתכנן מעבדים ללא חשש מסנקציות או ביטול רישיונות שימוש.
היוזמה הנוכחית של שי ג'ינפינג מציבה את הבינה המלאכותית באותו מסלול היסטורי. שילוב בין מודלי שפה פתוחים, פלטפורמות ענן ייעודיות ותקני ייצור תעשייתיים אינו רק חלופה כלכלית, אלא ניסיון להגדיר את השפה הטכנולוגית הבסיסה של המאה הנוכחית. מי שקובע את הפרוטוקולים והסטנדרטים של התשתית, שולט בסופו של דבר גם במידע ובכוח הכלכלי הנגזר ממנו.
