בעוד גל חום היסטורי מכה ברחבי ארצות הברית ותשתיות החשמל מתוחות עד לקצה - הרוחות הפוליטיות סוערות סביב שאלה בסיסית אחת: על כמה מעלות צריך לכוון את המזגן הביתי כדי למנוע קריסה מוחלטת של רשת החשמל?
הדיון הציבורי, שהפך במהרה לעימות אידיאולוגי יצרי, קיבל תפנית חריגה כאשר משרד האנרגיה האמריקאי תחת ממשל טראמפ החליט למחוק כ-6,000 עמודי אינטרנט רשמיים שעסקו בהנחיות לחיסכון באנרגיה ובצריכה נבונה.
עיתוי מעורר סימני שאלה
העיתוי של מחיקת העמודים מעורר סימני שאלה רבים. המהלך של הממשל התרחש מיד לאחר מתקפה חריפה של נציגי המפלגה הרפובליקנית נגד ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני ועל רקע טמפרטורות שחצו את קו 35 המעלות במשך ארבעה ימים רצופים בעיר, מתוכם יומיים מעל 38 מעלות.
ממדאני פנה לתושבים בבקשה וולונטרית להעלות את טמפרטורת המזגנים ל-78 מעלות פרנהייט (כ-25.5 מעלות צלזיוס) כדי להקל על העומס ברשת. התגובה מימין הייתה מהירה ותוקפנית: פוליטיקאים בכירים כמו טד קרוז, ניקי היילי וחברת הקונגרס ננסי מייס מיהרו למסגר את הבקשה כ"סוציאליזם מובהק" ואף כ"הכרזת מלחמה".
מבחינה מקצועית, פנייתו של ראש העיר אינה המצאה פוליטית אלא פרקטיקה מוכרת ומקובלת לניהול ביקושים בעולם התשתיות. למעשה, המלצה זו בדיוק, לכוון את מיזוג האוויר לטווח של 24 עד 26 מעלות צלזיוס, הייתה העמדה הרשמית והוותיקה של משרד האנרגיה האמריקאי עצמו.
מחיקת האתרים העצומה לא הצטמצמה רק לעמודים התומכים בהפחתת העומס מהמזגנים. הממשל הסיר באופן גורף גם תכנים מקצועיים שעסקו בחיסכון במים, שיטות בידוד תרמי מתקדמות למבנים ואת עמודי תחרות האדריכלות הירוקה הרשמית של המשרד. המידע שנעלם מהאתר הממשלתי נשמר והונגש מחדש לציבור רק הודות לפעילותו של ארכיון האינטרנט (Internet Archive).
הנשיא טראמפ
(צילום: AP Photo/Julia Demaree Nikhinson)
מערכות ניהול הביקושים הללו אינן ייחודיות לארצות הברית. חברות החשמל הגדולות באירופה, ובמיוחד בצרפת ובגרמניה, מפעילות מנגנונים דומים שבהם הצרכנים מתבקשים להפחית צריכה בשעות השיא, לעיתים תמורת תמריצים כספיים ישירים. גם בישראל מפעילה חברת החשמל את תוכנית "מורידים הילוך" ומבקשת מהציבור בימי שרב כבדים להסיט את השימוש במכשירים זוללי אנרגיה משעות פליטת השיא לשעות הערב המאוחרות.
מזגן לא היה אמור להיות מוצר צריכה בסיסי
המזגן המודרני, שהומצא בתחילת המאה ה-20 על ידי וויליס קרייר, נועד במקור לשלוט בלחות בבתי דפוס ולא לקירור ביתי. עם הפיכתו למוצר צריכה המוני בשנות ה-50 של המאה הקודמת, השתנה לחלוטין פרופיל הצריכה הלאומי במדינות רבות, והקיץ הפך לעונה המאתגרת ביותר עבור ספקי האנרגיה.
רשתות החשמל תוכננו היסטורית לתרחישי קיצון, אך העלייה התדירה בתדירות גלי החום ובעוצמתם הופכת את שיאי הביקוש למצב קבוע. נתוני המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) ומינהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי (NOAA) מדגישים את חשיבות היציבות של הרשת: בממוצע שנתי, חום קיצוני אחראי ליותר מקרי מוות בארה"ב מאשר שיטפונות, טורנדו והוריקנים גם יחד.
קריסת רשת החשמל במהלך גל חום אינה רק מטרד צרכני, אלא אירוע רב-נפגעים פוטנציאלי, שכן הוא מותיר אוכלוסיות פגיעות ללא כל יכולת קירור. מחיקת מידע הסברתי נגיש על יעילות אנרגטית, דווקא בעת שבה הציבור נדרש לו ביותר, מעבירה את זירת המאבק המדעי והתשתיתי אל תוך המגרש הפוליטי, ועשוי לגרום ליותר בעיות מכפי הממשל הנוכחי מצפה להן.
