ממצאי תחקיר, שפורסם בסוף השבוע בארצות הברית על ידי קבוצת החוקרים של ערוץ החומרה Gamers Nexus בשיתוף Level1Techs, חשפו שהטלוויזיה החכמה בסלון שלכם היא גם מכשיר ריגול. הבדיקות, שבוצעו במעבדות עצמאיות על גבי דגמי טלוויזיות OLED עדכניים של ענקית האלקטרוניקה הדרום-קוריאנית LG, חושפות שורה של פרקטיקות מעקב אגרסיביות: החל מסריקה אקטיבית ומיפוי של כל מכשיר המחובר לרשת הביתית, וכלה בהקלטת קול מובנית דרך המיקרופון של המכשיר גם כשהמסך חשוך לחלוטין.
מסך הטלוויזיה MRGB85 של LG
(LG)
במסגרת ניתוח תעבורת הרשת שביצעו החוקרים, התברר כי מערכת ההפעלה webOS סורקת באופן עקבי את הרשת המקומית אליה מחוברת הטלוויזיה ומאתרת מכשירים שאינם קשורים ישירות לפעילות המסך, בהם טלפונים סלולריים, שעונים חכמים וציוד קצה נוסף. המכשירים לא מסתפקים באיסוף כתובות IP פנימיות, אלא שואבים גם את שמות הרשתות האלחוטיות השכנות, עוצמת האות שלהן ונתוני מיקום גאוגרפי מדויקים.
המידע הזה מועבר ישירות לזרוע הפרסום הממוקד של התאגיד, LG Ad Solutions. בעוד שהחברה מתגאה במכירות גלובליות של כ-216 מיליון מסכים חכמים, חטיבת המודעות שלה מדווחת בגאווה על גישה ישירה ליותר מ-360 מיליון מכשירים נלווים בארצות הברית לבדה – נתון שיכול להמחיש את היקף התופעה של "רכיבה" על הרשתות הביתיות.
החלק המטריד ביותר בממצאי המעבדה נוגע למתרחש במצב המתנה. בדיקות מעבדה מבוקרות הראו כי המיקרופונים במסכים המשיכו להקליט ולשמור הקלטות קול נקיות גם כאשר המכשיר נראה כבוי למראית עין (מצב המתנה). כאשר המכשיר נותק מכבל הרשת, הוא המשיך לאגור את קובצי האודיו והטקסט בזיכרון המקומי, וברגע שחיבור האינטרנט חודש, המידע המוצפן הועלה באופן יזום לשרתי החברה.
לצד אלה התגלו גם פרצות אבטחה חמורות מסוג הרצת קוד מרחוק במערכת ההפעלה המובנית, הנמצאות כעת בהליך גילוי אחראי מול היצרנית. ביקשנו את תגובת LG אך עד כה לא נמסרה תגובה רשמית מצד התאגיד הקוריאני לממצאים ויש לציין שגם בקשת תגובה של מפרסמי התחקיר המקורי לא נענו.
השיטה הזו של מעקב אקטיבי אחרי פעילות המשתמש מוכרת לנו בעיקר מעולמות הרשתות החברתיות, ויצרניות טק כמו גוגל, אמזון או איירובוט שנתפסו בעבר בפרקטיקות דומות ספגו זעם ציבורי מוצדק על כך. ולמרות שהתופעה הזו מעוררת זעם ציבורי כל פעם מחדש, נראה שתמיד יהיה מנהל כלשהו שיחשוב שמדובר בשיטה לגיטימית להגדיל את שורת הרווח על חשבון הפרטיות של המשתמשים.
חשוב להבין ששוק הטלוויזיות החכמות בעולם עבר בשנים האחרונות שינוי מוחלט: המוצר הנמכר בחנות כבר אינו רק מסך לתצוגת תוכן, אלא גם מכונת איסוף נתונים שנועדה לסבסד את מחיר החומרה באמצעות מוניטיזציה של הרגלי המשתמש. חברות מתחרות פועלות במודלים דומים כבר שנים. סמסונג, למשל, עמדה במוקד סערה ציבורית כאשר מסמכי המדיניות שלה הזהירו במפורש משתמשים שלא לשוחח על נושאים אישיים ליד המסך עקב תכונות הזיהוי הקולי במערכת Tizen.
יצרניות כמו Vizio האמריקאית נאלצו לשלם בעבר קנסות עתק לרשויות הסחר לאחר שנתפסו באיסוף סמוי של נתוני צפייה, וטלוויזיות המבוססות על פלטפורמות של Roku ו-Google TV עושות שימוש נרחב בטכנולוגיית זיהוי תוכן אוטומטי, עם דגימת פריימים מהמסך כדי לדעת בכל רגע נתון מה משודר בו. יצרניות סיניות דוגמת TCL ו-Hisense ספגו גם הן לא מעט ביקורת באירופה ובארצות הברית על מדיניות פרטיות מעורפלת ותקשורת מוצפנת מול שרתים מרוחקים.
מבחינת הרגולציה העולמית, התמונה מורכבת. באיחוד האירופי, חוקי הגנת המידע הנוקשים אוסרים על איסוף מידע עודף ומחייבים קבלת הסכמה מפורשת ומוגדרת מראש, מה שעשוי לחשוף את היצרנית לחקירות רשמיות ולסנקציות כלכליות כבדות. בארצות הברית, שבה החקיקה הפדרלית מפוצלת יותר ומדינות כמו קליפורניה מובילות קו קשיח משלהן, הלחץ הציבורי עלול להוביל לשימועים בקונגרס. בישראל, שבה הצרכנים רוכשים מסכים אלה בהמוניהם ומערכות הבתים החכמים נעשות נפוצות יותר, המודעות למעקב מקומי ברשת הביתית עדיין נמוכה יחסית, והרשויות ממעטות להתערב בתוכנות המותקנות מראש במכשירי חשמל ביתיים.
מסקנת החוקרים בסיום הבדיקה היא שתצורת ברירת המחדל של מסכים אלה כוללת האזנה רחבה ושאיבת נתונים מסיבית שאינה נחוצה לתפעול השוטף. ההמלצה החד-משמעית של אנשי האבטחה למי שמבקש לשמור על פרטיות ביתו היא לנתק לחלוטין את הטלוויזיות החכמות מחיבור האינטרנט הביתי, ולהשתמש במקומן במזרימי מדיה חיצוניים ייעודיים, הניתנים לניהול ולהגבלה בצורה בטוחה ומבוקרת בהרבה או פשוט להיות מודעים לכך ששיחות הסלון שלכם עלולות להגיע לאוזניים של מפרסמים שישמחו למכור לכם טיסה לקפריסין או להמליץ על מועמד לראשות הממשלה.
