העימות סביב הרגולציה הטכנולוגית הופך למשבר דיפלומטי חריף: הממשל האמריקאי אסר אתמול (ג') את כניסתם של חמישה אירופאים, בהם בכיר האיחוד תיירי ברטון, בטענה שהם מובילים "צנזורה" נגד הימין בארה"ב. מקרון הגיב בזעם: "אקט של הפחדה".
המלחמה הטכנולוגית הקרה
מה שהחל כחילוקי דעות טכנולוגיים-משפטיים סביב ניהול תוכן ברשתות החברתיות, הפך ביממה האחרונה למשבר דיפלומטי חריף בין ארה"ב לאירופה, המזכיר את ימיה האפלים של המלחמה הקרה. כאמור, היום (רביעי) נשיא צרפת עמנואל מקרון ומנהיגי האיחוד האירופי יצאו במתקפה חריפה נגד וושינגטון, לאחר הודעת איסור הכניסה לארה"ב שהוטל על חמש דמויות מפתח בזירה הטכנולוגית האירופית.
במרכז הסערה עומד תיירי ברטון, הנציב האירופי לשעבר שנחשב ל"אדריכל" של חוק השירותים הדיגיטליים (DSA) - הרגולציה המחמירה בעולם כיום על ענקיות הטכנולוגיה. לצידו, הוכנסו לרשימה השחורה ארבעה פעילים בולטים מארגונים למאבק בדיסאינפורמציה מגרמניה ומבריטניה.
הארבעה, מזוהים עם המאבק בשיח שנאה ודיסאינפורמציה וכוללים את אימראן אחמד, מנכ"ל המרכז למאבק בשנאה דיגיטלית (CCDH). הארגון שלו התעמת חזיתית בעבר עם אילון מאסק ופרסם לא מעט מחקרים על התפשטות האנטישמיות ושיח השנאה ברשת X.
עוד כוללת הרשימה את קלייר מלפורד, מייסדת שותפה של ה-Global Disinformation Index (GDI), גוף שמדרג אתרי חדשות לפי "סיכון לדיסאינפורמציה" וממליץ למפרסמים היכן לא לפרסם; וג'וזפין בלון ואנה-לנה פון הודנברג, ראשי ארגון HateAid הגרמני, המספק סיוע משפטי לקורבנות של אלימות ברשת.
מזכיר המדינה האמריקני, מרקו רוביו, לא ניסה לייפות את המהלך. בהודעה שפרסם ברשת X, האשים רוביו את האירופאים בניהול "מאמץ מאורגן לכפות על פלטפורמות אמריקניות להעניש דעות אמריקניות שהם מתנגדים להן". רוביו הבהיר כי ממשל טראמפ לא יסבול עוד "אקטים שערורייתיים של צנזורה אקסטרה-טריטוריאלית".
עבור אירופה, המהלך נתפס כחציית קו אדום. הנשיא מקרון כינה את הסנקציות "הפחדה וכפייה" שנועדו לערער את הריבונות הדיגיטלית של אירופה. "אירופה היא לא קולוניה של ארה"ב", הצהיר רפאל גלוקסמן, חבר פרלמנט אירופי סוציאליסטי, בפנייה ישירה לרוביו.
"אתם בחרתם להתחבק עם רודנים ולהתעמת עם דמוקרטיות". ברטון עצמו הגיב בעוקצנות אופיינית: "ציד המכשפות של מקארת'י חזר? להזכיר לחברינו האמריקאים: 90% מהפרלמנט האירופי הצביע בעד ה-DSA. הצנזורה לא נמצאת היכן שאתם חושבים שהיא".
התהום שבין אירופה וארה"ב
העימות הנוכחי חושף תהום פעורה בין תפיסת האינטרנט האירופית לאמריקאית. כדי להבין את עומק השבר, יש להשוות את הכלים והמושגים העומדים בלב המחלוקת למוצרים מקבילים בשוק:
הבסיס למחלוקת נובע מתפיסות הרגולציה מול שוק חופשי (DSA vs Section 230) שמקדמות כל אחת מהמעצמות. בעוד אירופה מקדמת את ה-DSA, המטיל אחריות משפטית על פלטפורמות להסיר תוכן בלתי חוקי (כמו הסתה לטרור או פגיעה בקטינים), ארה"ב נשענת על סעיף 230, המעניק לפלטפורמות חסינות כמעט מוחלטת.
בעיניים אמריקניות שמרניות, ה-DSA הוא כלי לכפיית נורמות אירופיות "פרוגרסיביות" על חברות אמריקניות. בנוסף גם חקיקת ה-GDPR שמגנה על פרטיות הגולשים ומשתמשי הטכנולוגיה, נחשבת בארה"ב לאבן נגף בשוק החופשי האולטרה קפיטליסטי שמקדמים בממשל האמריקאי.
בנוסף, ישנו גם נושא דירוג אתרים, או למעשה האפשרות לסמן מראש אתרים כמפרסמים של תוכן בעייתי (GDI vs Brand Safety). ארגון ה-GDI, שמייסדתו הוחרמה, מדרג אתרי חדשות לפי סיכון לדיסאינפורמציה כדי לעזור למפרסמים להימנע ממימון "פייק ניוז" שמהווה בחלק ממדינות אירופה אפילו עבירה פלילית - בעיקר אם התוכן הזה כולל הסתה או קידום אינטרסים פוליטיים.
זו פעילות שדומה מאוד לשירותים שמספקות חברות מסחריות ענקיות כמו DoubleVerify או Integral Ad Science, המבטיחות למותגים שהפרסומות שלהם לא יופיעו לצד תוכן פוגעני (Brand Safety) בארה"ב. ההבדל הוא שבממשל טראמפ רואים בפעילות ה-GDI כלי פוליטי שנועד לייבש כלכלית אתרי ימין שמרניים, בניגוד לכלים המסחריים שנתפסים כניטרליים יותר.
המהלך האמריקני אינו מנותק מהקשר רחב יותר של שימוש בסנקציות אישיות נגד בעלי תפקידים במוסדות בינלאומיים. רק באוגוסט האחרון הטילה וושינגטון סנקציות על השופט הצרפתי בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), ניקולא גיו, בשל מעורבותו במהלכים נגד בכירים ישראלים ובדיקות נגד גורמים אמריקנים.
מישל דוקלו, דיפלומט צרפתי בכיר לשעבר, תיאר את תחושת הבלבול באירופה: "השליח הרוסי חוגג במיאמי, בעוד ברטון מסורב ויזה. אירופה הופכת ל'רוסיה החדשה' עבור וושינגטון". דבריו מתייחסים לפרדוקס שבו ארה"ב מהדקת יחסים עם גורמים הנחשבים עוינים למערב, ובמקביל מענישה את בעלות בריתה המסורתיות על רקע מחלוקות רגולטוריות.
החשש מפני התפוררות האינטרנט
הצעד האמריקני מחזק במקביל את החשש מפני התפוררות האינטרנט העולמי (Splinternet) - כלומר מצב בו רשתות האינטרנט יהפכו למקומיות עם רגולציה שונה לכל אחת וגישה שונה לתכנים. אם בעבר החשש היה מהמודל הסיני של "חומת האש הגדולה", כעת אנו רואים התגבשות של שני גושים מערביים נפרדים: ה"אינטרנט האירופי" ה"מוסדר", מול ה"אינטרנט האמריקני" ה"חופשי" עד כדי אנרכיה.
הבעיה היא שכאשר בינה מלאכותית (AI) הופכת לזירת ההתגוששות הבאה, הפערים בגישות הרגולציה צפויים רק להעמיק. אירופה כבר הובילה את העולם עם חוק הבינה המלאכותית (AI Act), בעוד ארה"ב חוששת שחוקים אלו יחנקו את החדשנות של עמק הסיליקון.
ואולם, מומחי AI רבים תומכים בעצמם בהגבלות על הטכנולוגיה כל עוד לא ברור מה הנזק שהיא יכולה לגרום. כבר מסתמן שהיא משמשת להפצת מסרים פוליטיים ולהסתה בקלות רבה מאוד ובהיקפים גדולים הרבה יותר גדולים ממה שהיה בעשור הקודם. החשש הבא הוא מפני השימוש בה לתקיפות סייבר ולפעילות פלילית ממש. לכן נראה שהסנקציות על האירופים הן ככל הנראה רק יריית הפתיחה במערכה על השליטה בתודעה הדיגיטלית העולמית.
