כבר שכחנו מההודעות האלה, עד ההיכרות המחודשת אתמול (שבת): מבצע "שאגת הארי" נפתח בהודעה מפתיעה בסלולריים שלנו, מלווה בצליל צורמני ובהבהוב פנס הסמארטפון, גם כשהוא על השתק.
מאז, הודעות מאותו הסוג ("בדקות הקרובות צפויות להתקבל התרעות") - שאינן SMS ואינן וואטסאפ - מלוות אותנו (כמעט) לפני כל אזעקה, כשהן מספקות לנו מרווח זמן הגיוני להתארגנות.
איך זה עובד?
מדובר בטכנולוגיה בתקן בינלאומי מחייב להודעות חירום, המכונה Cell Broadcast ("שידור תאי", או "מסר אישי" בנוסח הצה"לי), המופעלת בחו"ל כבר שנים רבות, ומכשירי סמארטפון תומכים בה באופן מובנה, ישר מהמפעל.
בניגוד להודעת SMS רגילה שנשלחת ממכשיר אחד למכשיר אחר - היא מאפשרת לשלוח הודעות למנויים רבים בו-זמנית באזור קליטה מסוים בלבד. המערכת פועלת גם כשהרשת קורסת בשל עומס (למשל, בזמן פיגוע או רעידת אדמה), כי היא לא דורשת "אישור קבלה" מהמכשיר.
בישראל היא נכנסה לראשונה לפעולה במבצע "עם כלביא", ועברה טבילת אש ראשונה לפני מתקפת הטילים האיראנית הקודמת. הודעות "מסר אישי", למעשה, עוקפות את תעבורת הרשת הסלולרית הרגילה, ואינן תלויות בחיבור אינטרנט - מה שמבטיח את יעילותן גם בזמנים של עומס קיצוני על הרשתות. ההודעה משתלטת על המסך גם ללא הסכמת המשתמש ואינה נשמרת בזיכרון המכשיר.
בארה”ב, למשל, נעשה שימוש במערכת לצורך התרעות חירום על אסונות טבע (צונאמי, רעידות אדמה, שיטפונות), לאזהרות מפני אסירים נמלטים, ובתקופת הקורונה - גם להנחיות בריאות. בבריטניה החלו להטמיע את השירות בעקבות סדרת הפיגועים בלונדון ביולי 2005.
בחו"ל, המוסמכים להפעיל את המערכת הרגישה הם אך ורק גורמי ממשל רשמיים וגופי הצלה, כמו FEMA (ארה"ב) או השירות המטאורולוגי. ביפן, במהלך רעידת האדמה והצונאמי הגדול של 2011, היא הצילה אינספור חיים בכך שסיפקה התרעה לפני שהגלים הגיעו לקו החוף - מה שאפשר לאנשים לברוח למקומות גבוהים. ב"הוריקן סנדי" בארה"ב המערכת שימשה להפצת קריאות פינוי מהירות לתושבים באזורי הצפה, מה שצמצם משמעותית את כמות הנפגעים.
בישראל, נכון להיום, החוק מאפשר שיגור הודעות כאלה לצורך "שמירה על ביטחון המדינה או שלום הציבור", ורק נציג מערכת הביטחון או צה"ל מוסמך לכך. בסוף 2024 הודיע משרד התקשורת בארץ כי הוא מתכנן לאפשר גם לרשויות מקומיות לשלוח הודעות חירום מתפרצות במקרי חרום קיצוניים כמו שריפות מסוכנות, דליפת חומרים מסוכנים, רעידות אדמה, מצבי חירום בריאותיים והתרעות ביטחוניות. הצעת החוק בנושא טרם קודמה.
מערכת "מסר אישי", אגב, אינה תלויה בשום אפליקציה, גם לא באפליקציית פיקוד העורף, שפותחה באגף תקשוב ומאפשרת קבלת התרעה מוקדמת על שיגורי טילים לפי מיקומו המדויק של המשתמש, ברדיוס של מאות מטרים בלבד. גם היא עושה שימוש בצליל מאיים ובהבהוב הפנס.
שתי מערכות ההתרעה יודעות לעבוד בתהליך שהוא על גבול האוטומטי, על-פי מרכיבי גילוי שהוזנו להן מראש, אבל כוללות גם אופציה של התרעה ידנית במקרים שבהם הגילוי לא מתבצע אוטומטית. לפעמים, חלק מהמידע שמוביל להתרעה מגיע בכלל ממערכות נוספות, ואז מעורבים בה החלטות ושיקולים מקצועיים נוספים.
האם המערכת ניתנת לפריצה או שיבוש?
מדובר במערכת הנחשבת בטוחה למדי: כדי לשלוח הודעת שווא ב"שידור תאי", התוקף צריך גישה ישירה לליבת הרשת של ספק הסלולר, או למערכת השליטה של פיקוד העורף. אלו מערכות מבודדות ומאובטחות במיוחד. תיאורטית, האקרים יכולים להשתמש במכשיר שנקרא "IMSI Catcher" (מעין אנטנה מזויפת) כדי לשדר הודעות שווא למכשירים בקרבת מקום. עם זאת, הטווח של מכשיר כזה מוגבל.
מי שממש מוטרד מהצליל המפחיד של התרעת "מסר אישי" ואפילו מהבהוב הפנס, יכול לבטל אותם בהגדרות הסמארטפון שלו – אם כי הדבר ממש לא מומלץ. מתעקשים? כך תעשו זאת:
במכשיר אייפון:
- היכנסו להגדרות > עדכונים (Notifications)
- גללו עד הסוף ובטלו את אופציות "התרעה קיצונית" (Extreme Alert) ו"התרעת בטיחות לציבור" (Public Safety Alert).
במכשיר אנדרואיד (משתנה בין דגמי הסמארטפונים):
- היכנסו להגדרות > התראות > הגדרות מתקדמות.
- בטלו את "הצגת התרעות", או כבו את "איומים קיצוניים".
באפליקציית פיקוד העורף:
- היכנסו ל"הגדרות" (סמל גלגל השיניים).
- היכנסו ל"צלילים וחיוויים". בחרו את רמת צליל ההתרעה, וסמנו אם ברצונכם לבטל "חיווי באמצעות פנס".
