שיבושים מכוונים באינטרנט על-ידי ממשלות עלו לכלכלה העולמית 5.45 מיליארד דולר ב-2021 - כך עולה מהדו"ח השנתי של ארגון הזכויות הדיגיטליות Top10VPN. מדובר בעלייה של 36% לעומת השנה שעברה. הארגון מעריך כי 486 מיליון אנשים הושפעו משיבושי אינטרנט כפויות ב-2021 - עלייה של 81% לעומת מספר האנשים שהושפעו מהם שנה קודם, שעמד על 268 מיליון. מדובר בהאפלות אינטרנט מוחלטות, השבתות של רשתות חברתיות (כמו טוויטר, וואטסאפ ופייסבוק), והאטות חמורות מכוונות של שירותי האינטרנט במהלכן המהירויות מופחתות ל-2G, מה שמאפשר את השימוש ב-SMS ושיחות קוליות בלבד.
3 צפייה בגלריה
צנזורה
צנזורה
486 מיליון איש הושפעו מהשבתות אינטרנט כפויות בשנה החולפת
(צילום: שאטרסטוק)
לפי כותבי הדו"ח, שיבושים מכוונים שכאלו מהווים את צנזורת האינטרנט בצורה הקיצונית ביותר שלה. "אך לא רק שהם מפרים את הזכויות הדיגיטליות של אזרחים, אלו גם פעולות של נזק עצמי" - בשל מחירן הכלכלי הגבוה. סמואל וודהאמס, אחד מכותבי הדו"ח, הסביר לאתר Business Insider כי רשתות חברתיות הן כלי חיוני עבור חברות בעולם, שמשתמשות בהן כדי לפרסם את שירותיהן, להציע שירות לקוחות ועוד, ולכן כשאין להן אפשרות להתחבר אליהן הן סובלות כתוצאה מכך. "המחיר הכלכלי של ההגבלות האלו מחוויר לעומת המחיר האנושי שלהן. עם זאת, עם הגבלות האינטרנט שכבר נכפו על קזחסטן וסודן ב-2022, השבתות אינטרנט רחוקות מלהיות דבר ששייך לעבר", הוסיף.
מהדו"ח עולה כי כלכלת מיאנמר הייתה זו שהושפעה הכי הרבה מהאפלות האינטרנט. מאז ההפיכה הצבאית במדינה בפברואר 2021, היו בה האפלות נרחבות של שירותי רשתות חברתיות ושל האינטרנט בכלל. ההערכה בדו"ח היא כי הנזק לכלכלת המדינה השנה הסתכם ב-2.8 מיליארד דולר. אחריה, את הנזק הגדול ביותר ספגה ניגריה, שחסמה את הגישה לטוויטר ביוני. ההפסד השנתי כתוצאה מכך לפי ההערכות הוא 1.5 מיליארד דולר. המדינה שהיקף הנזק הכלכלי שנגרם לה הוא השלישי בגודלו היא הודו, עם נזק בגובה 583 מיליון דולר.
3 צפייה בגלריה
הפגנה מיאנמר נגד הפיכה צבאית חונטה ב מיאנמר יאנגון
הפגנה מיאנמר נגד הפיכה צבאית חונטה ב מיאנמר יאנגון
הפגנה נגד ההפיכה הצבאית במיאנמר
(צילום: רויטרס)
לפי הדו"ח, 75% מהפסקות האינטרנט הממשלתיות היו מקושרות לפגיעות נוספות בזכויות אדם, עלייה של מעל 80% בהשוואה ל-2020. ב-69% מהמקרים שיבושי אינטרנט קרו במקביל להגבלות על חופש ההתכנסות, ב-29% מהמקרים קושרו להפרעות לבחירות, וב-29% קרו עם הפרות של חופש העיתונות. עוד עולה מהדו"ח כי 50 הפסקות אינטרנט גדולות התרחשו ב-21 מדינות השנה, עם 30,200 שעות של שיבושים ממשלתיים באינטרנט.
הרשת החברתית שנחסמה הכי הרבה היא טוויטר, עם 12,400 שעות של שיבושים מכוונים, לעומת 7,700 שעות השבתה של פייסבוק. וואטסאפ הייתה חסומה ל-2,400 שעות בסך הכל ב-2021, אינסטגרם ל-2,300 שעות ואילו יוטיוב ל-23 שעות בלבד.
3 צפייה בגלריה
צנזורה
צנזורה
טוויטר. נחסמה להכי הרבה שעות
(צילום: שאטרסטוק)
מאז 2019, הנזק הכולל המוערך לכלכלה העולמית בשל השבתות אינטרנט ממשלתיות הוא 17.5 מיליארד דולר. ב-2020 המדינה שספגה את הנזק הכלכלי הגדול ביותר בעקבות השבתות אינטרנט הייתה הודו - 2.8 מיליארד דולר, וב-2019 הייתה זו עיראק - 2.3 מיליארד דולר.
הארגון מחשב את ההשפעה הכלכלית של השיבושים על-ידי מדידת משך הזמן של השבתות לאומיות או מחוזיות שנכפו על-ידי ממשלות בעולם, והכנסה של הפרטים לכלי בשם COST שפותח על-ידי מספר ארגונים, בהם עמותת Netblocks. הכלי מעריך נזק כלכלי של שיבושי אינטרנט בהתבסס על אינדיקטורים של הבנק העולמי, איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (ITU), הלשכה הסטטיסטית של האיחוד האירופי (Eurostat) ומפקד האוכלוסין האמריקאי.