פחות מארבע שנים חלפו מאז השקת ChatGPT בסוף שנת 2022, והשינוי שעוברת רשת האינטרנט אינו מתמצה רק בהרגלי החיפוש או בעלייה בשימוש בצ'אטבוטים, אלא במבנה הבסיסי ביותר של התוכן הדיגיטלי. ניתוח רחב היקף של מכון המחקר האמריקני פיו (Pew), שהתבסס על בדיקה של כחצי מיליון עמודים ברשת באנגלית ממאגר Common Crawl, חושף כי לפחות 10 אחוזים מכלל דפי האינטרנט הפעילים כיום מציגים מאפיינים מובהקים של ניסוח או עריכה בידי בינה מלאכותית.
בינה מלאכותית
(אילוסטרציה: Shutterstock)
כאשר מבודדים את המאגר ובוחנים אך ורק אתרים ותכנים שפורסמו מאז החלה מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת, שיעור התוכן הממוחשב מזנק ליותר משליש. הנתונים משקפים תהליך מואץ שבו הטקסט האנושי נדחק לטובת תוכן מלאכותי המיוצר בלחיצת כפתור, בהיקפים שמשנים את האקולוגיה של מנועי החיפוש, הרשתות החברתיות ואתרי החדשות.
ההתפלגות של הטקסט הסינתטי ברחבי הרשת חושפת פערים משמעותיים בין האתרים השונים. בעוד שבשנת 2022 המדדים היו אפסיים וכמעט אחידים, כיום כעשרה אחוזים מהאתרים בעלי סיומת מסחרית (כגון com) מציגים סימני כתיבה מלאכותיים, לעומת כחמישה אחוזים בלבד בארגונים ללא כוונת רווח.
אתרי אקדמיה וממשל נותרו לעת עתה מחוץ לזרם המרכזי של התופעה, עם נוכחות של אחוז בודד בלבד. הפער הזה מעיד על התמריץ הכלכלי הישיר: אתרי מסחר, בלוגים שיווקיים וחוות תוכן עושים שימוש גובר במודלים כדי לייצר נפח תוכן שמוביל לתנועת גולשים (ובוטים) גדולה יותר במהירות וללא עלויות כוח אדם, בעוד מוסדות רשמיים כפופים לרגולציה מחמירה יותר ולבקרת איכות קפדנית.
התופעה הזו אינה מוגבלת לזירה האמריקנית. בדיקות מקבילות שנערכו באירופה על רקע כניסתו לתוקף של חוק הבינה המלאכותית האירופי מעידות על מגמה דומה, לצד חשש כבד בקרב רגולטורים בבריטניה ובצרפת מפני "קריסת מודלים" – תרחיש שבו מערכות עתידיות מתאמנות על טקסטים מלאכותיים פגומים ובכך פוגעות באמינות המידע.
בסין, הממשל המרכזי מפעיל פיקוח נוקשה ומחייב סימון מים דיגיטלי של כל תוכן שנוצר על ידי אלגוריתם, מה שמייצר מערכת סגורה ומנוטרת בהרבה בהשוואה למערב. גם בישראל, אתרי תוכן ומסחר רבים הטמיעו כלים אלה לצורכי קידום אתרים, דבר שמוביל לירידה באיכות הטקסט הזמין בשפה העברית וליצירת תבניות שפה אחידות.
המחקר משרטט גם את החותמת הלשונית הייחודית של המכונות. כלי האיתור, דוגמת Open Pangram, אינם מסתמכים רק על השוואות לקסיקליות פשוטות אלא מזהים דפוסים סטטיסטיים ייחודיים. בטקסטים שנכתבו בידי בינה מלאכותית נרשם זינוק דרמטי בשימוש במקפים ארוכים, בפסיק הסדרתי ובאוצר מילים חוזר ונשנה הכולל מונחים כמו מארג, נדבך, הדגשה וצלילה לעומק. מבנה המשפטים הפך לנוסחתי, עם עלייה חדה בשימוש בהקבלות ניגודיות המשוות בין רעיונות בצורה מובנית מדי.
לצד Open Pangram קיימים בשוק שירותי זיהוי מסחריים מקבילים, כגון GPTZero, Copyleaks וכלי הבדיקה של Turnitin. אף שמערכות אלו הולכות ומשתכללות, המפתחים מודים כי מדובר במירוץ חימוש מתמיד. ככל שמודלי השפה כמו קלוד, ג'מיני ומערכות מתקדמות אחרות לומדים להימנע ממלכודות לשוניות ולחקות סגנון כתיבה אנושי מגוון, כך גובר הקושי להבדיל בין מאמר מקורי לטקסט מהונדס.
ההשלכות של ההצפה הזו חורגות מעבר לסוגיית זכויות היוצרים או הדיוק העובדתי. ככל שחלקים נרחבים יותר ממרחב המידע הציבורי מיוצרים על ידי אותם אלגוריתמים, מתעורר חשש לאובדן המקוריות, לשיכפול הטיות תרבותיות ולשחיקה הדרגתית של אמון הציבור במידע כתוב ברשת. האינטרנט הופך במהירות לסביבה שבה המכונות אינן רק כלי עזר למחקר או תרגום, אלא היצרניות הראשיות של השיח הדיגיטלי.
