כאשר תלמידי התיכון בעיירה סלמנקה שבמערב מדינת ניו יורק יחזרו לספסל הלימודים בסתיו הקרוב, תמתין להם בכיתה מורה חדשה ויוצאת דופן - עם רקע לא פחות יוצא דופן. תכירו את "סאלי", רובוטית דמוי-אדם בעלת מראה ריאליסטי במיוחד, עם עור עשוי סיליקון, שיער ארוך, ומנעד רחב של הבעות פנים ותנועות פלג גוף עליון.
סאלי אמנם תוצב בכיתת הלימוד במצב ישיבה קבוע של רגל על רגל, אך היא מיועדת לשמש כעוזרת הוראה ומורה פרטית מבוססת בינה מלאכותית, שתלווה את התלמידים בכיתה ומחוצה לה. מדובר ביוזמה חלוצית של המחוז, אשר רכש את הרובוטית של חברת הטכנולוגיה רילבוטיקס (Realbotix) בעלות של כ-57 אלף דולר.
מנכ"ל החברה, אנדרו קיגל, הכריז בחגיגיות כי המהלך "מהווה רגע היסטורי עבור בינה מלאכותית ורובוטיקה דמוית-אדם", וציין כי ניו יורק נכנסת לעידן חדש שבו רובוטים יהפכו לסטנדרט בחינוך.
לא תחליף למורה אנושי, בינתיים
סאלי לא נועדה להחליף את המורה האנושי, אלא לספק תמיכה לימודית במסגרת שיעורי טכנולוגיה שונים שמבוססים על תוכנית לימודים שפיתח לא אחר מאשר אחד ממייסדי אפל, סטיב ווזניאק. התלמידים יזדהו מולה באמצעות קוד אישי, וכך היא תוכל לזכור את השיחות הקודמות איתם, לעקוב אחר ההתקדמות שלהם ולהציע סיוע מותאם.
במקביל, אם המורה יאבד את רצף השיעור או ישכח מה השלב הבא, הוא יוכל לבקש מסאלי תזכורת, משום שתוכנית הלימודים הוטענה אצלה במערכת.
אם הפיילוט יוגדר כהצלחה, מחוז סלמנקה מתכנן להרחיב את השימוש ברובוטית גם לשיעורים אחרים בתיכון, במטרה לשלב מעל ל-500 תלמידים בתוכנית. בנוסף, המערכת מגיעה עם פלטפורמת תוכנה בשם אופטיו (Optio), המאפשרת לתלמידים לתקשר עם האווטאר הדיגיטלי של הרובוטית גם מהבית, הרבה אחרי הצלצול.
האווטאר הזה מתפקד כמורה פרטי שזמין 24/7, דרכו התלמידים יכולים להעלות תמונות של שיעורי בית כדי לקבל משוב, לבקש ממנו להכין עבורם שיעורים בנושאים שונים שמעניינים אותם, ואפילו לקבל שירותי תרגום בזמן אמת ליותר מ-100 שפות.
כך סאלי למעשה תעניק שיעורים פרטיים לתלמידים שמשפחותיהם אינן יכולות לממן אותם, תעורר בתקווה עניין במקצועות טכנולוגיים ותסייע לאזור הכפרי לשכנע צעירים שלא לעזוב אותו לאחר התיכון. לדבריו של ד"ר מארק בילר, המפקח על המחוז: "בתי ספר רבים לוקחים את הפתרון הקל ופשוט אוסרים על הכנסת טכנולוגיה לבתי הספר, אבל אנחנו מאמינים שזה קריטי ללמד תלמידים כיצד להשתמש בטכנולוגיה בצורה נכונה ולא להדיר אותה מהכיתה".
רובוטים לתלמידים, וגם למין
אלא שפרט אחד מטיל צל כבד על המיזם העתידני: חברת רילבוטיקס הקנדית, המייצרת את הרובוטית החינוכית, רכשה באפריל 2024 את חברת "ריל-דול" (RealDoll), המייצרת במשך עשורים בובות מין היפר-ריאליסטיות ואף התרחבה בהמשך לייצור רובוטי מין (שנכון להיום עדיין נמכרים בשוק).
למרות שדוברת החברה מתעקשת נחרצות כי המחלקות נפרדות לחלוטין - ללא שיתוף של עובדים, מיקומים או טכנולוגיה - וכי הן צפויות להתפצל בקרוב מבחינה תאגידית, ההקשר הזה מעורר, כצפוי, אי-נוחות רבה אצל לא מעט אנשים.
ואם לא די בכך, לפני שפנתה לרובוטיקה, רילבוטיקס נקראה Tokens.com ועסקה במטבעות קריפטוגרפיים ובהשכרת "קרקע דיגיטלית" במטאוורס. כיום היא מוכרת בעיקר "רובוטים מלווים", שנועדו לדבריה להתמודד עם "מגפת הבדידות", והמנכ״ל קיגל הצהיר בעבר כי מטרתה היא לפתח רובוטים ובינה מלאכותית שיהיו "בלתי ניתנים להבחנה מבני אדם".
בניסיון להרגיע את החששות, הבהירו בבית הספר כי המערכת תפעל ברשת סגורה לחלוטין ללא חיבור לאינטרנט הפתוח כדי להגן על פרטיות התלמידים, וללא יכולות זיהוי פנים. סאלי גם מתוכנתת להתריע לצוות אנושי על מילות מפתח הקשורות לפגיעה עצמית או אובדנות.
בהדגמה שערך מנכ"ל החברה, הוא סיפר לרובוטית שהוא "עובר חרם ורוצה לנקום", והיא בתגובה ניסתה לנתב את השיחה למקום רגוע, הביעה אמפתיה והמליצה לו לפנות ל"מבוגר אחראי כמו מורה, יועץ או מנהל". מעל הכל, להבדיל מהצ'טבוט הקרוב לביתכם - סאלי תוכנתה להשיב "אני לא יודעת" במקום להמציא תשובה.
פלישת הרובוטים לכיתות
הרומן האמריקני עם רובוטים בכיתות לא התחיל בניו יורק. בצד השני של היבשת, בשכונה מנומנמת בסן דייגו, רשת בתי הספר "אלטוס" השקיעה חצי מיליון דולר ברכישת שני רובוטים מבוססי ChatGPT בשם "אמיקה" (Ameca).
הם כנראה יכולים בקלות לככב בסרט מדע בדיוני מטריד: רובוט המתנשא לגובה 1.88 מטרים, בעל גולגולת שקופה שדרכה פועמים אורות סגולים, עיניים כחולות בוהקות שמרצדות באטרף מצד לצד, ושפתיים שמתכווצות לחיקוי מאולץ של רגש אנושי.
הניגודיות מורגשת היטב, ובזמן שהרובוט מנסה להביע רגשות בפניו, המנועים המכניים החשופים שבכתפיו ובמרפקיו משמיעים כל העת זמזום מטרטר של מכונה תעשייתית. לא פלא שהמילה הראשונה שבה משתמשים התלמידים כדי לתאר אותו היא "קריפי".
בכל זאת, באלטוס מתגאים מאוד במיזם, ודיקנית הלימודים קתרין רמבו אף טענה שהטכנולוגיה "עשויה לשבור את מעגל העוני אם תעורר השראה אפילו בילד אחד להפוך למהנדס רובוטיקה". עם זאת, האינטראקציות עם הרובוט מתוארות כאמור כגמלוניות ומביכות.
מעבר לכך, ההנדסה מאחורי הרובוט כוללת צנזורה כבדה: הוא תוכנת למשל לדבר באופן מעורפל על מדיניותו של הנשיא טראמפ ולהתחמק משערוריית מין בכיכובו ונשיאים אחרים, וכשהוא מתבקש לחקות את קנייה ווסט (יה), הוא מצטט קלישאות ורודות וסטריליות על צדק חברתי.

אבל החזון של מכונות המחליפות או מתגברות מורים זוכה לדחיפה מהחלונות הגבוהים ביותר בארצות הברית, כאשר במרץ האחרון, הגברת הראשונה מלאניה טראמפ הופיעה בפסגה טכנולוגית בבית הלבן לצד רובוט מבוסס בינה מלאכותית, וקראה לאורחים לדמיין עתיד שבו רובוטים מחנכים ילדים בספרות, מדעים, אמנות והיסטוריה.
עם זאת, באקדמיה בינתיים לא ממש קונים את זה. חוקרים מזכירים מקרים קיצוניים שבהם שימוש אינטנסיבי בצ'אטבוטים הוביל משתמשים למצבים פסיכוטיים (תופעת AI Psychosis) ולהתאבדויות.
למרות "סערת סאלי", רובוטים במערכת החינוך אינם המצאה שנולדה אתמול. כבר בשנת 1974 פעל בבית ספר ציבורי בברונקס רובוט במשקל 90 ק״ג בשם "ליצ'ים", שהכיר את שמות התלמידים וציוניהם. בשנת 2009 הופיעה הרובוטית "סאיה" כמורה מחליפה לתלמידי כיתה ה' בטוקיו, ובשנת 2018 נוסה הרובוט "אליאס" בבתי ספר בפינלנד לצורך לימוד שפות. מחקר גלובלי שפורסם באפריל 2026 איתר 206 הצבות של רובוטים חברתיים ב-28 מדינות, ובהן 65 בבתי ספר יסודיים ותיכוניים.
גם בישראל, העתיד כבר כאן - אם כי בגרסה צנועה, ופרקטית יותר. בספטמבר אשתקד נרשם תקדים במערכת החינוך המקומית, כאשר "באדי", הרובוט הראשון שמוגדר באופן רשמי כתומך הוראה בישראל, הצטרף לצוות בית הספר "אורט קריית ביאליק".
בניגוד לעמיתיו האמריקניים שמנסים להתחזות לבני אדם עם עור מושלם והבעות פנים מאולצות, באדי מתמקד בסיוע מעשי נטו: הוא מיועד לסייע לתלמידים בשיעורים טכנולוגיים, לעזור בהפעלת הכיתה, להשתתף איתם בסיעור מוחות ולתמוך בהכנת מטלות.
התלמידים יכולים לתכנת אותו, הוא מסוגל להוביל פעילות גופנית קצרה, יש לו מערכת שעות קבועה, ובעתיד הוא אמור לשמש גם כאמצעי למידה מרחוק לתלמידים חולים או נעדרים.
אז בין אם מדובר בברונטית בניו יורק שמיוצרת בחברה עם היסטוריה של בובות מין, מפלצת מתכת שמטרטרת בסן דייגו, או עוזר הוראה חרוץ בקריית ביאליק - הרובוטים, מכל מקום, כבר עברו את שער בית הספר. מה שלא ברור הוא האם הם יהפכו לכלי עזר שימושי, או בעיקר לתפאורה יקרה ומלחיצה מעט ליד הלוח. שלום כיתה א'.








