ערב יום השואה מפרסם ארגון CyberWell, אשר פיתח פלטפורמה למלחמה באנטישמיות ברשת באמצעות מודלים של בינה מלאכותית, דוח המנתח את מצב האנטישמיות והכחשת השואה ברשתות החברתיות. מהדוח עולה כי מתוך כל הפוסטים האנטישמיים ברשתות החברתיות הגדולות, רק 2.3% קוראים לאלימות נגד יהודים או מצדיקים אותה. עם זאת, 90% מהפוסטים האלו פורסמו בטוויטר - כלומר, טוויטר היא הרשת האלימה ביותר בכל הנוגע לאנטישמיות.

עוד בנושא:

מבחינת מדיניות, כל חמש הרשתות הגדולות - טיקטוק, אינטסגרם, פייסבוק, יוטיוב וטוויטר - אוסרות פרסומים של ביטויים אנטישמיים והכחשת שואה, אבל יש שוני בהגבלות נוספות שמיושמות על נגישות המשתמשים לתכנים אנטישמיים: בפייסבוק למשל, משתמש שינסה לחפש ביטוי הקשור להכחשת שואה, ייתקל בסירוב ואף יקבל הודעה שממליצה לו לעשות בדיקת עובדות היסטורית. טוויטר, לעומת זאת, לא מגבילה חיפושים של ביטויים אנטישמיים בשום צורה. יוטיוב גם היא לא מגבילה את החיפוש של מירב הביטויים, אבל מאחר ומתבצעת אכיפה מרובה בפלטפורמה, בעת חיפוש של ביטויים שכאלו כמעט ולא יתקבלו תוצאות, וגם אלו שיתקבלו אינן קשורות לתוכן אנטישמי או הכחשת שואה. טיקטוק היא המחמירה מכולן בנושא - זו הפלטפורמה היחידה שגם לא מאפשרת את חיפוש הביטויים הקשורים להכחשת שואה, וגם מציגה הודעה הממליצה לבדוק עובדות היסטוריות בשפה האנגלית וגם בשפה הערבית (בשאר הרשתות גם אם מתבצעת אכיפה, היא מתבצעת אך ורק בשפה האנגלית).
1 צפייה בגלריה
מחנה הריכוז אושוויץ
מחנה הריכוז אושוויץ
מחנה הריכוז אושוויץ
(עיבוד תמונה. צילום: Farknot Architect, BONDART PHOTOGRAPHY / shutterstock.com)
ב-CyberWell בדקו גם את שיעורי הסרת הפוסטים בעקבות דיווחי הארגון וגילו כי שיעור הסרת התוכן האנטישמי ברשת עלה מאז תחילת פעילות הארגון ב-2022 ועומד היום על 23.8% על פני כל הפלטפורמות בממוצע. שיעור הסרת התכנים בעקבות הדיווחים עומד על 13% באינסטגרם, 17% בפייסבוק, 22% בטיקטוק, 26% בטוויטר ו-31% ביוטיוב. שיעורי ההסרה של התוכן המדווח אף משתנים בין שפות שונות, עם יתרון ברור לאנגלית. בטוויטר מסירים כ-34% מהפוסטים שמכחישים שואה בשפה האנגלית, לעומת 8% בלבד בערבית. בפייסבוק היחס עומד על 11% הסרה של פוסטים באנגלית לעומת 4% בערבית.
מלבד הכחשת השואה, ישנם כמובן פוסטים אנטישמיים בנושאים אחרים, כאשר לפי ממצאי הדוח 63.7% מהם כוללים סטריאוטיפים, הלצות וקונספירציות על יהודים, ואילו 15.6% עוסקים בהאשמת יהודים בעוולות שונות. עוד חושף הדוח כי הסטריאוטיפים הנפוצים משתנים בין הרשתות החברתיות השונות. כך למשל, רוב הפוסטים בטיקטוק מציגים את האוכלוסייה היהודית כמרושעת וככזו ששולטת בעולם, לעומת טוויטר שבה הסטריאוטיפ המוביל הוא שיהודים הם חמדנים ואובססיבים לכסף.
הבדל נוסף בתוכן קשור להבדלים בין השפות. באנגלית, הסטריאוטיפ הנפוץ על פני כל הפלטפורמות הוא שיהודים הם חמדנים (19%), לעומת ערבית שבה רוב הפוסטים עוסקים בהיותם של היהודים אויבים (25%) או שולטים בעולם (22%). במהלך המונדיאל בקטאר, חשפה CyberWell פוסטים שנכתבו והופצו על ידי קבוצות איסלאמיות במסגרת קמפיין עם טענות שלפיהן יהודים וציונים יזמו את תחרויות הספורט כדי להסיח את דעתו של העולם ולבצע השתלטות. הם ביססו את טענותיהם על הפרוטוקולים של זקני ציון וניצלו את המונדיאל כהזדמנות להפיץ את תיאוריית הקונספירציה הזו.
אירוע אקטואלי נוסף שהשפיע על מצב האנטישמיות ברשתות היה התבטאויותיו האנטישמיות של קניה ווסט, שהובילו לעלייה בכמות הפוסטים האנטישמיים במהלך חודש אוקטובר.
מנכ״לית CyberWell, טל אור מונטמאיור, הצהירה כי ״התקופה האחרונה אופיינה בביטויים אנטישמיים של סלבס ברשתות החברתיות ונהלי תוכן מקלים שהביאה איתה ההנהלה החדשה של טוויטר. התוצאה של הנורמליזציה הממושכת לשנאת יהודים אינה מפתיעה: עלייה בתקריות האנטישמיות בחיים ה׳אמיתיים׳, אלו שמחוץ לרשת, ושינוי שלילי בתפיסה של יהודים בקרב הציבור העולמי. CyberWell שמה לה למטרה לגרום לרשתות החברתיות לקחת אחריות, ובכך לשפר את העתיד הדיגיטלי של יהודים בפרט ושל משתמשי האינטרנט בכלל".