המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות אמנם הסתיימה ב-1991, אבל יותר משלושה עשורים אחר כך הולכת ונבנית חלוקה חדשה של העולם לשני מחנות. הפעם במרכז נמצאים שבבים, מודלי בינה מלאכותית, מרכזי נתונים ומינרלים קריטיים.
בצד אחד נמצאת ארצות הברית, מובילת העולם המערבי ובה כמה מחברות ה-AI המובילות והחזקות ביותר בעולם. בצד השני נמצאת סין, שכל כמה חודשים מצליחה להפתיע עם קצב ההתקדמות הטכנולוגי המהיר במיוחד שלה. כעת, בוושינגטון כבר לא ממש מסתירים את הדרישה משאר העולם: הגיע הזמן לבחור צד.
המאבק הגיאופוליטי על ה-AI
לפי דיווח של רויטרס, הממשל האמריקאי נערך לפנות לעשרות מדינות ולהבהיר להן כי לא יוכלו להשתייך במקביל לברית הבינה המלאכותית שמובילה ארה"ב ולמסגרת המתחרה שהקימה סין. המסר שעולה מטיוטת מכתב פנימית של מחלקת המדינה שהגיעה לידי רויטרס פשוט למדי: מי שרוצה להיות חלק מהמחנה הטכנולוגי האמריקאי לא יוכל במקביל להצטרף לזה הסיני.
אם עד עכשיו מרוץ ה-AI נראה בעיקר כמו קרב בין OpenAI, אנת'רופיק והחברות הסיניות, האמריקאים מבהירים עכשיו שמבחינתם מדובר כבר במאבק גיאופוליטי לכל דבר. לא רק מי יבנה את המודל החזק ביותר, אלא גם מי ישלוט בשבבים, בחומרי הגלם ובשרשראות האספקה שמאפשרות לבנות ולהפעיל אותו.
במרכז המהלך האמריקאי עומדת Pax Silica, יוזמה שהשיקה וושינגטון בשנה שעברה במטרה לאבטח את שרשראות האספקה הדרושות לתעשיית ה-AI, משבבים ומודלים ועד למינרלים הקריטיים המשמשים בתעשיית המוליכים למחצה.
כ-24 מדינות כבר הצטרפו ליוזמה, ובהן בעלות ברית קרובות של ארצות הברית כמו יפן, אוסטרליה ודרום קוריאה. בין המצטרפות נמצאת גם קזחסטן, שמעניינת במיוחד את וושינגטון בזכות מאגרי המינרלים שברשותה.
אלא שקזחסטן החליטה להצטרף גם ליוזמה הסינית המתחרה. לפי רויטרס, היא המדינה היחידה שידוע עד כה כי חברה בשתי המסגרות, והמהלך עורר דאגה בוושינגטון. כעת האמריקאים רוצים לוודא שמדינות נוספות לא ילכו בעקבותיה.
נשיא סין, שי ג'ינגפינג
(צילום: gettyimages)
טיוטת המכתב שהכינה מחלקת המדינה מיועדת ל-35 המדינות שחתמו ביוני על "הצהרת הזדמנויות ה-AI" האמריקאית (AI Opportunity Statement). הקבוצה כוללת חברות ב-Pax Silica לצד מדינות נוספות שהביעו רצון לתאם עם ארה"ב את שיתוף הפעולה שלהן בתחום הבינה המלאכותית.
"להיות חלק מהכול פירושו לא להיות חלק משום דבר", נכתב בטיוטה. "חתימה על הצהרת Pax Silica אינה רק הרשמה לחברות במועדון, אלא התחייבות". במכתב מובהר כי החברות במסגרת האמריקאית אינה יכולה להתקיים לצד חברות ביוזמות מקבילות שהדרישות שלהן מתנגשות עם אלו של ארה"ב.
סין אמנם לא מוזכרת במכתב בשמה, אבל הכוונה ברורה למדי. "אי אפשר ליהנות משני העולמות", הסביר לרויטרס גורם אמריקאי המעורה בדיונים. לדבריו, קשה לראות כיצד מדינה יכולה להציג את עצמה כשותפה אמינה באקוסיסטם טכנולוגי אחד, ובאותו הזמן להצטרף ליוזמה שסין הקימה כדי לקדם חזון מתחרה בתחום הבינה המלאכותית.
סין בונה מחנה מתחרה
המהלך האמריקאי מגיע אחרי שבחודש יולי השיק נשיא סין שי ג'ינפינג את "הארגון העולמי לשיתוף פעולה בתחום הבינה המלאכותית" (World Artificial Intelligence Cooperation Organization), שנועד בין היתר להציב אלטרנטיבה להשפעה האמריקאית בתחום.
אחד הכלים המרכזיים של הסינים במאבק הזה הוא כאמור קידום מודלי AI פתוחים. בשנה האחרונה צמצמו חברות סיניות במהירות את הפער מול המתחרות האמריקאיות, וחלק מהמודלים שמגיעים מסין כבר מתחרים במערכות מתקדמות של חברות כמו OpenAI ואנת'רופיק.
Moonshot AI
(צילום מסך)
חברת Moonshot AI, למשל, השיקה לאחרונה מודל שלפי דיווחים מסוגל להתמודד מול כמה מהמודלים החזקים ביותר שמציעות החברות האמריקאיות. אלא שגם הפתיחות הסינית מגיעה עם גבולות. לפי רויטרס, בייג'ינג בוחנת להגביל חלק מהמודלים המובילים שלה, על רקע שיקולי ביטחון לאומי.
הרגישות הזו מובנת גם על רקע הקפיצה המהירה ביכולות של המודלים. מערכות AI מתקדמות כבר מסוגלות לבצע משימות מורכבות יותר ויותר, כולל בתחומי הסייבר, ובמקרים מסוימים גם לבצע באופן אוטונומי פעולות שבעבר דרשו מומחים אנושיים. מבחינת ארה"ב וסין, מדובר בטכנולוגיה שעשויה להפוך לא רק למנוע כלכלי אלא גם לנכס אסטרטגי וצבאי.
הקרב על מה שנמצא בתוך השבבים
אבל המאבק לא מתנהל רק סביב המודלים עצמם. אחד הקלפים החשובים ביותר נמצא בכלל עמוק בתוך שרשרת האספקה: המינרלים הקריטיים הדרושים לתעשיית השבבים. סין היא אחת היצרניות והיצואניות הגדולות של מינרלים המשמשים את תעשיית המוליכים למחצה ואת יצרניות השבבים.
מפעל שבבים בסין
(צילום: AFP)
בשנים האחרונות הפכה השליטה הזו גם לכלי במאבק הכלכלי מול וושינגטון, כאשר ארה"ב מצדה הובילה שורה של מגבלות שנועדו לצמצם את הגישה הסינית לטכנולוגיות שבבים מתקדמות, ובהן שבבי AI של אנבידיה וציוד מתקדם לייצור שבבים של ASML ההולנדית. סין הגיבה בין היתר בהגבלת יצוא של מינרלים קריטיים למדינות זרות, בהן גם ארה"ב.
זו בדיוק הסיבה שמדינות כמו קזחסטן הפכו לפתע לחשובות הרבה יותר. כשהצטרפה ל-Pax Silica ביוני, ארה"ב הציגה אותה בגאווה כמדינה הראשונה במרכז אסיה שעושה זאת. מאגרי המינרלים שלה עשויים לסייע לאמריקאים להפחית את התלות בסין ולבנות שרשרת אספקה חלופית.
אלא שההצטרפות שלה במקביל למסגרת הסינית חשפה בעיה מבחינת וושינגטון: מדינות אחרות לא בהכרח מעוניינות לבחור. מבחינתן, עבודה במקביל עם שתי המעצמות יכולה להיות האפשרות המשתלמת יותר. ארה"ב מצדה מנסה עכשיו לסגור את האפשרות הזאת.
