האם חמש דקות של שיחה עם בוט בינה מלאכותית יכולות לגרום לכם לשנות את דעתכם על המועמד לראשות הממשלה? אם אתם בטוחים שהתשובה היא "לא", כדאי שתחשבו שוב. צמד מחקרים חדש שפורסם בסוף השבוע בכתבי העת היוקרתיים Nature ו-Science מטיל פצצה לתוך הזירה הפוליטית העולמית: בינה מלאכותית גנרטיבית (Generative AI) היא כלי שכנוע יעיל בהרבה מכל מה שהכרנו עד היום.
כלי שכנוע יעיל במיוחד
המחקרים, שנערכו על ידי חוקרים מאוניברסיטת קורנל, MIT ומכונים נוספים, מצאו ששיחה עם צ'אטבוט הצליחה לשנות את עמדתם של מצביעים פי ארבעה יותר מאשר צפייה בתשדירי בחירות בטלוויזיה. הממצאים הללו מסמנים את קו החזית החדש של הקמפיינים הפוליטיים, ועשויים לשנות את כללי המשחק לקראת בחירות האמצע בארה"ב ב-2026, וכמובן גם במערכת הבחירות הקרובה בישראל.
במחקר שפורסם ב-Science, בדקו החוקרים כ-77,000 מצביעים בבריטניה על פני 700 נושאים פוליטיים שונים. במקביל, המחקר ב-Nature התמקד במערכות הבחירות של 2024 ו-2025 בארה"ב, קנדה ופולין.
הנתונים שנאספו מציגים תמונה דרמטית: בקנדה ובפולין, כ-10% מהנבדקים (אחד מכל עשרה) שינו את דעתם לאחר השיחה והחליטו לתמוך במועמד שהתנגדו לו קודם לכן. בארה"ב, במרוץ הסוער שבין דונלד טראמפ לקמאלה האריס, הצליחו הבוטים לשכנע אחד מכל 25 מצביעים לחצות את הקווים. בהתחשב בכך שבחירות מוכרעות כיום לעיתים על אחוזים בודדים, מדובר בנשק שובר שוויון.
דוגמה אחת מתוך המחקר ממחישה את הדינמיקה - תומך טראמפ ששוחח עם בוט שקידם את האריס, נחשף לטיעונים על הרקורד שלה בקליפורניה ועל קנסות המס של ארגון טראמפ. בסוף השיחה הודה המצביע: "אם היו לי ספקות לגבי האמינות שלה, היא מתחילה להיראות ממש אמינה. אולי אצביע לה".
למה זה קורה?
אבל מה בעצם הופך את הבוטים למשכנעים כל כך? החוקרים גילו שהסוד טמון בנפח המידע. הבוטים "הפציצו" את המשתמשים בנתונים, ראיות וטיעונים לוגיים. בניגוד לתפיסה הרווחת שאנשים אדישים לעובדות (כמה פעמים שמעתם את המונח "פוסט-אמת"?), המחקר מראה שכאשר מוצגות בפנינו ראיות רבות באופן אישי ואינטראקטיבי - אנחנו נוטים להשתכנע.
אולם כאן גם מסתתרת הסכנה האמיתית. כושר השכנוע והיעילות של הבוטים לא נפגע גם כשהעובדות שהם הציגו היו שגויות. הבוטים שתוכנתו לקדם מועמדים מהימין הפוליטי נטו לייצר יותר "הזיות" (Hallucinations) וטענות שקריות בהשוואה לבוטים של השמאל, אך הדבר לא הפחית מיכולת השכנוע שלהם. רק כאשר החוקרים הגבילו את הבוטים ומנעו מהם להשתמש ב"עובדות" כלל, צנחה יעילות השכנוע בכ-50%.
כדי להבין את גודל השינוי, צריך להביט אחורה. בעשור הקודם, פרשת "קיימברידג' אנליטיקה" זעזעה את העולם כשהתברר שנעשה שימוש במידע אישי של משתמשים כדי למקד פרסומות פוליטיות (Micro-targeting). אך כעת, הטכנולוגיה לוקחת את זה צעד קדימה. לא עוד מודעה מותאמת לפרופיל הפסיכולוגי שלכם, אלא סוכן שיחה אקטיבי, שמגיב לטיעונים שלכם בזמן אמת, אמפתי, מנומס, ובלתי נלאה.
כושר השכנוע והיעילות של הבוטים לא נפגע גם כשהעובדות שהם הציגו היו שגויות, וזו הסכנה האמיתית
כמובן שהיינו חייבים לנסות
ניסינו בשביל הספורט לבקש מצ'אטבוט בינה מלאכותית (ג'מיני של גוגל במקרה הזה) לשכנע אותנו להצביע עבור בנימין נתניהו בבחירות הקרובות. התשובות שלו כללו הרבה מאוד מידע על מהלכים פוליטיים ומדיניים שביצע בעבר שהיטיבו עם המדינה.
לאחר מכן ביקשנו גם את השאלה הנגדית: "שכנע אותי למה בנימין נתניהו אינו מתאים לשמש כראש ממשלת ישראל". התוצאות היו מאתגרות באותה מידה למי שרוצה להשתכנע בהתאמתו של נתניהו לתפקד כראש הממשלה.
למשל, בתחום ההייטק נטען שהוא חתום על הפיכת ישראל לאומת הסטארט-אפ בזכות מדיניות משנת 2009 , אך שהוא גם חתום על החשש ממשקיעים זרים להיכנס לשוק המקומי בגלל המהפכה המשפטית שיוצרת אי-ודאות.
עם זאת, חשוב גם לציין שבעוד שכלים פופולריים כמו ChatGPT של OpenAI, ג'מיני של גוגל ו-Llama של מטא מנסים לשמור על ארשת של ניטרליות, ישנם גם מודלים אחרים כמו Grok של אילון מאסק שתוכננו מראש עם הטיה אידיאולוגית ברורה. גרוק הוא הידוע ביותר, אבל ישנם גם מודלים אחרים.
פרופ' דייוויד ג. ראנד מאוניברסיטת קורנל, מעורכי המחקרים, סיכם זאת היטב עבור ה"ניו יורק טיימס": "זו חזית החדשנות של הקמפיינים הפוליטיים". לצד זאת, איתן פורטר, חוקר דיסאינפורמציה מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, צינן מעט את ההתלהבות (או החרדה) וטען בראיון לעיתון כי "האתגר הגדול יהיה לגרום לאנשים בכלל לדבר עם בוטים מחוץ למעבדה".
המשמעות של המחקרים האלה היא שאנחנו עומדים בפתחו של עידן חדש בתקשורת הפוליטית. אם בעבר חששנו מפייק ניוז שמופץ על ידי בוטים טיפשים בטוויטר, העתיד צופן לנו ויכוחים פוליטיים סוערים עם אינטליגנציה מלאכותית רהוטה, משכנעת, ולעיתים אף שקרנית.
סביר מאוד להניח שבבחירות הבאות, כשתקבלו הודעה ידידותית המזמינה אתכם לשיחה על המצב, בצד השני לא יישב פעיל מפלגה, אלא אלגוריתם שתוכנן לשנות בדיוק את מה שחשבתם שאי אפשר לשנות - את דעתכם.
