מהפכת הבינה המלאכותית מטלטלת כמעט כל פרט בחיינו. יש מי שנוטים לשכוח, כי היא מבוססת על מודלים ענקיים, שעברו "אימון" אינטנסיבי באמצעות הזנתם בכמעט כל מידע אפשרי הזמין על-פני כדור הארץ - ממתכונים ושירי ילדים וספרי פילוסופיה ועיתונים עד אתרי אינטרנט הכי עדכניים ופוסטים ברשתות החברתיות.
יותר מזה: ה"סוכנים האוטונומיים" - הדבר הכי חם בתחום - יכולים כבר לחפש בשבילכם באינטרנט, ולעשות כמעט הכל בעצמם - החל מהזמנת ארוחת ערב וניקוי תיבת הדואר, ועד לרכישת שמלה חדשה. אבל מישהו העלה על דעתו מה יקרה אם וכאשר האינטרנט, נניח אתרי מפתח שמאפשרים לבצע קניות, או כאלה שמספקים נתונים חשובים וחדשות, ייחסם בפני הסוכנים הללו?
סוגרים את השאלטר
לפי המגזין Wired, בשבועות האחרונים משתמשי שירותים של AI מכל ענקיות התחום - מטא, גרוק, OpenAI ואחרות - דיווחו על חסימות, שמונעות מסוכני הבינה המלאכותית שלהם לבצע משימות באתרים מובילים. במקביל, המגזין The Verge מצטט אנליסטים בארה"ב, שמזהירים כי החסימות החדשות עלולות אפילו להשפיע על ערכן של ענקיות ה-AI.
בחברת Yelp, למשל, שמחזיקה אתר אינטרנט ואפליקציה פופולריים לדירוג עסקים וביקורות גולשים, החליטו לאפשר כניסה רק לסוכני AI המשלמים עבור תוכנית רישוי הנתונים שלה; חברת התעופה דלתא מונעת מסוכנים להזמין כרטיסים בשם משתמשים.
תאגיד הבנקאות והפיננסים הבינלאומי JPMorgan Chase ותאגיד השירותים הפיננסיים המוביל Charles Schwab אישרו גם הם, כי הם חוסמים סוכני AI מגישה לחשבונות מסיבות אבטחה. גם אתרי חברת הרכבות "אמטרק" ו- Cars.com - אחד האתרים המובילים בארה"ב לרכישת רכב - נחסמו, וכמותם אתר רשת חנויות הכלבו Kohl's. גם eBay אסרה על כניסתם של סוכנים, שמנסים לגשת לפלטפורמה שלה ללא אישור מפורש.
אמזון החלה להילחם בסוכני ה-AI כבר בשנה שעברה, כשחסמה את סוכני הקניות של Perplexity ואף תבעה את החברה לאחר שלטענתה "ביקשה ממנה שוב ושוב" להפסיק את פעילותם באתר שלה. בית משפט, אגב, קיבל את טענתה של אמזון, אבל בית משפט לערעורים ביטל את פסק הדין באוגוסט.
מאז הגישה אמזון תלונה מתוקנת. Perplexity, אגב, טוענת כי סוכן ה-AI שלה הוא בעצם "הרחבה של המשתמש". אמזון מצידה מנהלת עכשיו קרב דומה גם נגד סוכן ה-AI החדש Muse של מטא, בטענה להפרת מדיניות האתר שלה, ודיווחים ברשת מצביעים על כך שגם סוכני חברות אחרות לא מצליחים לבצע פעולות באתרי אמזון.
מטא הגיבה לידיעות על אתרים שחוסמים את סוכני Muse בפוסט שפירסמה מוקדם יותר החודש וטענה כי היא בוחרת בגישה מקרבת, המנסה להדגיש את האינטרס המסחרי המשותף לשני הצדדים, במקום לאיים בתביעות. "לדחות סוכן אישי פירושו לדחות את הלקוח שמאחוריו", קבעה. "אנחנו מעדיפים לעבוד עם עסקים כדי לטפל בדאגות הבסיסיות שלהם, מאשר לראות אותם מאבדים את הלקוח הזה".
במקום לנסות להילחם באמזון, החברה הגבירה את שיתוף הפעולה עם חברות כמו וולמארט, גאפ, ספורה, בסט-ביי ואחרות, שדווקא מאפשרות לסוכני Muse לבצע קניות באתרים שלהם. גם Shopify פתחה את רשת חנויות האינטרנט שלה לסוכני בינה מלאכותית. גישה דומה מגלות גם רשתות הקניות QVC ו-HSN, שמתייחסות לרכישות דרך סוכנים כערוץ שיווק לכל דבר, ואפילו דואגות לשגר קטלוגים באופן יזום לחברות כמו OpenAI וגוגל.
תאגיד הקמעונאות Tapestry, לעומת זאת, מאפשר לסוכנים "לעיין" באתרי המותגים שלו אך אינו מאפשר להם לבצע רכישות, בעיקר בגלל חשש מרכישות מזוייפות.
לא רק האתרים לא סומכים על הסוכנים
חשוב לציין, כי גם אם אתרים לא מונעים כניסה ספציפית מסוכני בינה מלאכותית, הסוכנים עלולים עדיין להיתקל במערכות אנטי-בוטים ובהגנות שנועדו למנוע פריצות או הונאות. לפי עדויות ברשת, גוגל, למשל, חסמה חשבונות מסוימים שהשתמשו ב-Muse בשל "פעילות חשודה", ודיווחים דומים פורסמו גם על וולמארט.
חברת Cloudflare היא רק אחת מחברות אבטחת הסייבר שמנסות לנקות את הרשת מגל של בוטים מבוססי בינה מלאכותית, שמעמיסים על תשתית האינטרנט וגורמים נזק לתיבות הדואר הנכנס.
ואולי, בעצם, כל הדיון מוקדם מדי? אף שיש משקיעים המשוכנעים שהמסחר בעזרת סוכנים צפוי להמריא במהירות - הנתונים בשטח מלמדים בינתיים אחרת: לפי סקר של חברת התשלומים NMI, רק 3% מהמבוגרים בארה"ב סומכים על סוכני AI להשלמת רכישות ברשת.
שליש ממשתמשי הבינה המלאכותית הפעילים טענו, כי לעולם לא יתנו לסוכנים את הכוח לקנות או אפילו להזמין מוצרים. סקיי קנאבס, אנליסט ראשי בחברת המחקר Emarketer, אמר ל"וול-סטריט ג'ורנל", כי "במעגלי הטכנולוגיה חושבים בטעות שהצרכנים לא אוהבים קניות, אבל אנחנו באמת אוהבים ללכת לסופר. הצרכנים עדיין אוהבים לקבל החלטות בעצמם ולהיות אחראים, במיוחד כשמדובר בכסף".





