45% מהצעירים בישראל סומכים על AI יותר מעל חברים ומשפחה, ורובם טוענים כי הבינה המלאכותית מבינה אותם טוב יותר מהאנשים המשמעותיים בחייהם. כ-60% מבני הנוער טוענים כי הוא מחליף אצלם את הצורך להתייעץ עם ההורים. 21% אפילו מפתחים רגשות כלפי הצ'אטבוטים השונים, וכ-30% טוענים אפילו כי "התמכרו" אליהם.
יותר מזה: כמעט 60% מבני הנוער וכ-30% מהבוגרים מדווחים כי קיבלו מה-AI תמיכה נפשית או רגשית; כשליש מהם נפגעו מעצה אישית שקיבלו מה-AI שהתבררה כשגויה.
כך עולה מדו"ח האינטרנט השנתי של בזק לשנת 2025, שבודק את הרגלי הגלישה והצריכה הדיגיטלית של הציבור הישראלי. הדו"ח המקיף, שמבוסס על סקר שנערך בקרב 4,750 ישראלים בגילאי 13 ומעלה בשיתוף KANTAR ישראל, מתייחס השנה בעיקר לשינויים שהכניסה מהפכת הבינה המלאכותית בשגרת היום יום בחיינו.
רמת אמון גבוהה בטכנולוגיה
הדו"ח מצביע, בין השאר, על רמת אמון גבוהה יחסית שמייחס הישראלי לטכנולוגיה: 38% מהציבור קיבלו ב-2025 עצה רפואית מ-AI; למעלה משליש מהישראלים מתייעצים איתו בענייני חינוך הילדים, וכרבע מדווחים שההיוועצות הופכת אותם להורים טובים יותר.
קרוב למחצית העסקים הקטנים בארץ (46%) כבר עובדים עם AI, ו-18% מתוכם אפילו משלמים דמי מנוי לגרסאות מתקדמות, שמספקות ניתוחים מורכבים. אגב, הנתון דומה גם בקרב הציבור הכללי: אחד מכל חמישה ישראלים כבר משלם על מנוי לכלי AI.
הדו"ח מצביע על רמת אמון גבוהה יחסית שמייחסים הישראלים לטכנולוגיה, כאשר 38% מדווחים שקיבלו השנה עצה רפואית מ-AI
הישראלים גם כועסים על מערכת החינוך, שמפספסת לדעתם את המהפכה: 35% סבורים שמערכת החינוך אינה מעודדת מספיק שימוש ב-AI. את המהפכה מובילים הילדים: כמחציתם מדווחים שאין להם יום בלי שימוש ב-AI לטובת הלימודים, וכ-70% אומרים שה-AI הופך אותם להיות טובים יותר בלימודים.
ככלל עולה מהדו"ח, כי מהירות האימוץ של טכנולוגיית הבינה המלאכותית על-ידי הישראלים חסרת תקדים: 92% מהישראלים השתמשו השנה לפחות בכלי AI אחד - זינוק של כ-33% ביחס לשנת 2024.
בשנה האחרונה, 88% - רוב עצום – העדיפו לחפש מידע ברשת מידע קודם כל באמצעות ה-AI, לפני החיפוש בגוגל. לשם השוואה, לוואטסאפ נדרשו כ-10 שנים כדי להגיע לכ-90% אימוץ בארץ, ואפילו קניות האונליין אומצו באופן כמעט מלא רק לאחר כ-20 שנים.
השימוש ב-AI מתבצע יותר בסלולרי מאשר במחשב. בין שירותי הצ'אט הפופולריים בתחום ChatGPT מוביל, אך נרשמת עלייה בשימוש בג'מיני של גוגל, פרפלקסיטי (Perplexity), קנבה (Canva) וגאמה (Gamma).
למרות האמון, הישראלים זהירים
עוד עולה מהדו"ח, כי ה-AI מגביר את הזמן שאנחנו מקדישים לצפייה במסכים למיניהם, והשימוש בו אורך כ-1.5 שעות ביום בממוצע. אצל כמחצית מהציבור הוא בא על חשבון גלישה ואצל 35% הוא בא על חשבון רשתות חברתיות.
ולמרות האימוץ הרחב, הישראלים נוקטים בזהירות לגבי המידע המתקבל בצ'אטים: 78% מבקשים מה-AI את המקורות עליהם התבסס, 63% בודקים את המידע במקור נוסף, ו-27% מבקשים מה-AI "לבדוק את עצמו". 58% נמנעים מלשתף עם ה-AI מידע אישי.
מה אנחנו שואלים את ה-AI? רובנו (64%) נעזרים בו לקניות, וכמעט מחציתנו ידחו אפילו רכישה מתוכננת בעקבות המלצה שלו. עם זאת, למחצית הישראלים יש עדיין בעיה לשתף פרטי תשלום עם ה-AI.
רוב הישראלים טוענים לשינויים גם בתכונות האופי שלהם בעקבות השימוש בטכנולוגיה: בין 60 ל-70 אחוז טוענים שהוא מגביר אצלם את היידע על העולם, את תחושת הסקרנות והרצון ללמוד ואת היעילות. במקביל, ה-AI מעצים התנהגויות ותחושות שליליות: 66% מרגישים שהם נעשו עצלנים יותר.
ובתוך כל זה, ניכרת קריאה ברורה ששותפים לה 84% מהציבור לבלמים ואיזונים - כללי משחק ברורים, אבטחה הדוקה, ואיזון בין החדשנות לסיכון. לפי טלי פולג, סמנכ”לית השיווק של בזק: "דו"ח האינטרנט של בזק משרטט רגע מכריע בהתפתחות הדיגיטלית של ישראל: בתוך שלוש שנים בלבד הבינה המלאכותית הפכה מכלי ניסיוני למלווה אישי של כמעט כל ישראלי, ומשפיע על החלטות משמעותיות בתחומים מגוונים".
