בזמן שרוב הישראלים נחשפים למערכות הביטחוניות של המדינה בעיקר דרך כותרות על יירוטים, תקיפות או מבצעים חשאיים, מאחורי הקלעים מתנהלת בשנים האחרונות מהפכה טכנולוגית עצומה.
בפאנל שנערך בוועידת "2026 מחזית לצמיחה" של ynet ו-"ידיעות אחרונות" בשיתוף המכללה האקדמית ספיר, התכנסו שלושה מהאנשים שמעצבים בפועל את שדה הקרב העתידי של ישראל: סמנכ"ל טכנולוגיות ומו"פ של התעשייה האווירית, איתן אשל, סמנכ"ל בכיר למו"פ וטכנולוגיות באלביט, שוקי יהודה, וסמנכ"ל בכיר למחקר ופיתוח תוכנה, סייבר ובינה מלאכותית ברפאל, אלעד שטרית.
ועידת 2026 מחזית לצמיחה - סייבר, ביטחון והגנה - איתן אשל, שוקי יהודה, אלעד שטרית
השלושה דיברו על האיומים החדשים שמטרידים את מערכת הביטחון, ובראשם רחפני ה-FPV הנפיצים שהפכו לאחד מכלי הנשק הבעייתיים ביותר בשדה הקרב המודרני, על כניסת הבינה המלאכותית לכל שכבות הלחימה, על מלחמת החלל שכבר לדבריהם מתרחשת בפועל, וגם על הזינוק הדרמטי בביקוש העולמי לטכנולוגיות ביטחוניות ישראליות.
האתגר הכואב מכולם
שטרית הודה כי רחפנים הם אחד האתגרים הכואבים ביותר כיום עבור מערכת הביטחון. "ברפאל הקמנו מחלקה שעוסקת אך ורק באיום הרחפנים", סיפר. לדבריו, החברה עובדת כיום על שורת פתרונות מהירים, בהם גם פרויקט בשם "עין צייד". "זה בעצם רחפן תוקף שיתקוף רחפנים", אמר. "אני מאוד מקווה שבחודשים הקרובים נראה פתרון משמעותי לדבר הזה".
גם יהודה הדגיש כי הפיתוחים כבר נמצאים בעבודה, אך הזהיר שמדובר בתהליך מורכב שלוקח זמן. "אני גאה להיות כאן יומיים אחרי קבלת פרס ביטחון ישראל. כדי לזכות בפרס כזה מדובר בתהליך מאוד ארוך של שנים. לוקח זמן להגיע ליכולת מבצעית של לוחמה אלקטרונית ובסוף לתת את האפשרות לכל המטוסים להיות מוגנים וחסינים מפני כל נשק של האויב. זה מה שהביא בעצם את העליונות האווירית במלחמות עם איראן. תהליך של פיתוח נשק לוקח זמן, לוקח זמן להבשיל אותו", אמר. לדבריו, אלביט פועלת יחד עם משרד הביטחון "בעוצמה מאוד מאוד משמעותית", גם בפתרונות התקפיים וגם בפתרונות הגנתיים נגד רחפני FPV.
אשל הסביר מדוע האיום הזה כה מסובך לפתרון. "קשה לגלות ולזהות את הרחפנים האלה, וכתוצאה מכך גם ליירט אותם", אמר. לדבריו, המענה העתידי יתבסס על שילוב בין מערכות גילוי, מכ"מים, אלקטרו-אופטיקה ובינה מלאכותית. "זה לא פתרון קסם, אבל כמעט כל אתגר שהיה לישראל - בסוף התעשיות הביטחוניות הביאו לו פתרון".
בהמשך עבר הדיון לשאלה כיצד שינו השנתיים האחרונות של לחימה את תפיסת שדה הקרב העתידי. לדברי שטרית, המערכה האחרונה מול איראן המחישה כי צבאות מודרניים כבר לא יכולים להסתפק במערכות "טובות מספיק".
"אני חושב שמערכה באיראן הבהירה לנו שאנו צריכים מערכות סופר טכנולוגיות", אמר. לדבריו, רפאל שילבה כבר כיום בינה מלאכותית עמוק בתוך מערכות הלחימה והמודיעין שלה. "השגנו מדדים בסדרי גודל יותר מהירים ממה שידענו לפני עולמות AI", סיפר.
יהודה הסביר כי כיום, "מה שאנו רואים זה ששדה הקרב הופך ליותר ויותר דיגיטלי". לדבריו, אחד השינויים המשמעותיים ביותר הוא היכולת לחבר בזמן אמת בין מודיעין, חימושים, מטוסים, כוחות קרקעיים ומערכות AI.
הוא העריך כי העתיד שייך לרובוטים אוטונומיים. "כמות הרובוטים שיהיו ילכו ויגדלו", אמר. "גם קרקעים וגם אוויריים, גם מלטים גם רחפנים יעבדו בצורה הרבה יותר אוטונומית ובכמות הרבה יותר גדולה".
מלחמת החלל הראשונה
אחד הרגעים המסקרנים ביותר בפאנל הגיע כשהדיון עבר ללחימה בחלל ולשימוש בלוויינים צבאיים, כאשר אשל טען כי ישראל למעשה כבר נמצאת בעיצומה של "מלחמת חלל". לדבריו, שדה הקרב החדש כבר אינו מורכב ממערכות בודדות אלא מרשת עצומה של מערכות מקושרות, ישראליות ובינלאומיות כאחד.
כשנשאל האם צה"ל עשוי להקים בעתיד גם "חיל חלל", אשל רמז שהטכנולוגיות כבר כאן. "התעשייה האווירית שולטת בלווייני תקשורת ותצפית", אמר. "מספיק להגיד 'חץ 3' שמיירט מטרה מחוץ לאטמוספרה, וכבר אפשר לדמיין מה עוד אפשר להשיג"
לצד ההיבטים הצבאיים, השלושה התייחסו גם לבום הכלכלי האדיר שעובר על תעשיית הביטחון הישראלית מאז תחילת המלחמה. לדבריו של שטרית, לצד החברות הגדולות, צומח כיום בישראל במהירות גם עולם הדיפנס-טק. "כשיש תחרות, זה מחדד את המחשבה. הדיפנס-טק יכניס לזה קצת פלפל ויכולת להאיץ את תהליכי הפיתוח שלנו".
יהודה הדגיש כי הביקוש למערכות הישראליות אינו נובע מסולידריות עם ישראל, אלא מעליונות טכנולוגית אמיתית. "אנו מעצמה ביטחונית", אמר. "הפתרונות שלנו ה הכי טובים בעולם". לדבריו, ישראל קוצרת כיום את הפירות של עשרות שנות השקעה בטכנולוגיה ביטחונית.
אשל חזר לתערוכה האווירית היוקרתית בפריז שהתקיימה בשנה שעברה, שם נסגר הביתן הישראלי. "אמרתי להם שבמקום לראות פה את הדגמים שלנו, הם יראו אותם בפעולה מעל טהרן. וכך היה".
