בעוד ענקיות הטכנולוגיה מעמק הסיליקון נאבקות על דומיננטיות בשוק האזרחי, צבא ארצות הברית מבצע בימים אלו קפיצת מדרגה משמעותית בשילוב בינה מלאכותית יוצרת בליבת הפעילות המבצעית. המערכת החדשה, שזכתה לשם "ויקטור" (חבל שלא ויקטור חסון, ר"ק), היא לא עוד צ'אטבוט כזה או אחר, אלא כלי צבאי ייעודי המבוסס על נתוני אמת משדה הקרב.
ידע טכני ומבצעי בזמן אמת
המערכת מורכבת מפלטפורמה דמוית "רדיט" המאפשרת שיתוף ידע בין יחידות, ובמרכזה VictorBot - מודל שפה שאומן על מאות מאגרי מידע צבאיים מסווגים ופתוחים כאחד. המטרה של המערכת היא להנגיש ללוחם בקצה ידע טכני ומבצעי מורכב בזמן אמת.
אלכס מילר, מנהל הטכנולוגיות הראשי של הצבא האמריקני, הדגים למגזין Wired כיצד לוחם הנתקל בקשיים בהגדרת מערכות לוחמה אלקטרונית (EW) יכול פשוט "לשוחח" עם המערכת, כאשר הבוט לא רק יספק הוראות הפעלה, אלא יצטט תובנות שהופקו מלקחים של יחידות אחרות שפעלו בתנאים דומים באוקראינה או במבצעים מיוחדים.
עם זאת, למרות הפיתוח העצמאי של ויקטור, הפנטגון עדיין תלוי במידה רבה במגזר הפרטי, כאשר רק לאחרונה דווח כי טכנולוגיה של חברת אנת'רופיק, הפועלת דרך פלטפורמות של חברת פלנטיר, שימשה לתכנון מבצעים במזרח התיכון.
עם זאת, מערכת היחסים בין הצבא לעמק הסיליקון נותרת מורכבת. חברות כמו אנת'רופיק הביעו התנגדות לשימוש בטכנולוגיה שלהן לצורך מעקב אחר אזרחים או הפעלת נשק אוטונומי. היתרון של ויקטור טמון בכך שהוא נבנה עצמאית על ידי הצבא, מה שמאפשר שליטה הדוקה יותר על הערכים והמגבלות של המודל.
המהלך האמריקני הוא חלק ממרוץ חימוש טכנולוגי חובק עולם, שכולל גם את ישראל. צה"ל נחשב לחלוץ עולמי בשילוב בינה מלאכותית, אך הדגש הישראלי, כפי שעלה בדיווחים על מערכות כמו "הבשורה" ו"לבנדר", נוטה יותר לכיוון ייצור מטרות וניתוח מודיעיני מהיר.
מערכת ויקטור לעומת זאת, מתמקדת בניהול ידע ולוגיסטיקה קרבית, או במילים אחרות, הוא מתפקד בתור "המוח הטכני" של הדרג המסתער.
בסין, צבא השחרור העממי (PLA) משקיע מיליארדים במושג "לוחמה מושכלת" (Intelligentized Warfare). בעוד האמריקנים בונים עוזר דיגיטלי ללוחם, הסינים מתמקדים במערכות קבלת החלטות מבוססות AI עבור הדרגים הפיקודיים הגבוהים, במטרה לנצח ב"קרב האלגוריתמים".
האיחוד האירופי, הנחשב למוביל ברגולציה של AI, החריג לאחרונה באופן מפורש שימושים צבאיים מחוק הבינה המלאכותית שלו. זה סלל את הדרך לפיתוח מערכות דומות בצרפת ובגרמניה, אם כי בקצב איטי משמעותית מישראל ושאר מעצמות ה-AI.
הנגשת ידע ללוחם
הניסיון להנגיש ידע ללוחם אינו חדש, כאשר כבר בשנות ה-90 הסתמך הצבא האמריקני על ספרי הדרכה עבי כרס (Field Manuals) להסמכת חייליו. בתחילת שנות ה-2000, פרויקט CALO של סוכנות DARPA ניסה ליצור עוזר אישי לומד עבור קצינים, פרויקט שבהמשך הוליד את "סירי" המוכרת לכולנו.
החידוש ב-VictorBot הוא המעבר מאחזור מידע יבש, ליצירת תובנות. אם בעבר לוחם היה צריך לחפש בתוכן עניינים של מדריך טכני, היום המכונה מסוגלת לבצע סינתזה של אלפי דוחות פעולה ולזקק אותם לשלוש שורות קריטיות.
למרות האופטימיות, מומחי ביטחון מזהירים מפני תופעת ה"הזיות" (Hallucinations) - מצב שבו המערכת ממציאה עובדות בביטחון מלא. בשדה הקרב, טעות כזו עלולה להיות קטלנית. בנוסף, קיים החשש מפני "AI חנפני" (Sycophancy), שכולל נטייה לאשר את דעותיו של המשתמש במקום לספק ניתוח אובייקטיבי, מה שעלול להוביל לכשלים מודיעיניים חמורים.
כך או כך, נראה כי עתיד הלוחמה עובר למערכות מבוססות סוכני AI (Agentic AI), כאלו שלא רק עונות על שאלות, אלא מסוגלות לבצע פעולות ברשתות המחשוב באופן עצמאי. בעולם שבו המידע הוא הנשק החזק ביותר, ה-VictorBot הוא רק יריית הפתיחה בשינוי פניו של החייל המודרני.
